פרדוקסים וסתירות בהלכה שיעור 7 חלק א

[הרב מיכאל אברהם] נסיים היום את העניין של הקונפליקטים והלולאות. התחלתי בסוף הפעם הקודמת בדיון על לולאות, לולאות הלכתיות, אני רוצה להמשיך את זה. אז קודם כל אני אעשה, נשחזר רגע את מה שאמרתי בסוף השיעור הקודם. המקרה בגמרא במסכת גיטין, הגמרא מדברת שם על מישהו שגירש את אשתו בתנאי שלא תינשא לפלוני, ואז היא הלכה ונישאת לפלוני. אם אתם רוצים להעשיר את הסיפור אז גם באמצע היא התחתנה עם מישהו אחר ויש לה ילדים ממנו, ואז זה גם מכניס ממזרות לעניין ועוד כל מיני ציצים מופרכים. בכל אופן היא התגרשה על מנת שלא תינשא לפלוני, ואז היא נישאת לפלוני. ברגע שהיא נישאה לפלוני אז הגירושין שלה בטלים. עם הגירושין שלה בטלים אז היא נשואה עדיין לראשון. אם היא נשואה לראשון הנישואין לפלוני לא חלים כי יש אשת איש, ואז שהם לא חלים אז היא לא נישאה לו, אם היא לא נישאה לו אז הגירושין תקפים ואז היא כן נישאה לו וכן הלאה. כן, זה בעצם איזושהי לולאה. וזה מה שתוספות שואל שמה על הגמרא, למה הגמרא אומרת שזה גט בטל ובניה ממזרים. באותה מידה אפשר היה להגיד גם שהגט כשר ובניה כשרים, זאת אומרת זאת לולאה, תלוי איפה עוצרים את הלולאה. אז הבאתי שרבי שמעון שקופ מציע פתרון ללולאה הזאת שזה בעצם איזושהי לוגיקה כללית לטיפול בלולאות, והוא בעצם רוצה לטעון, אני אקרא אולי את לשונו, משום דנישואין אלו אי אפשר שיחולו, שאם יחולו יתבטלו למפרע מחמת התנאי, וכן דבר שאין מציאות לחלות אינו חל כלל. ומשום הכי הגט קיים והנישואין בטלים. למה אומרים שהגט קיים והנישואין בטלים? בגלל שכל חלות שאם אנחנו נחליט שהיא חלה זה עוקר את הענף עליו היא עצמה יושבת, אז החלות לא תחול. אמרתי שבלשון הישיבות רגילים להגיד כל חלות שאם היא חלה היא לא חלה אז היא לא חלה. זאת אומרת אם תחליט שהיא חלה זה עצמו יעקור את הענף עליו זה מתיישב אז היא לא חלה. חלות כזאת אי אפשר להחיל, אז אנחנו עוצרים את המעגל, היא פשוט לא חלה. ואז אמרתי שהעיקרון הזה, נקרא לו נגיד עיקרון העקביות, זאת אומרת ששאני רוצה להחיל איזושהי חלות זה חייב להיות עקבי, אם זה לא עקבי זה לא חל. העיקרון הזה לא עומד לעצמו. צריך להניח פה עוד הנחה שאותה רבי שמעון שקופ לא אומר, אבל ברקע הדברים היא חייבת להיות קיימת כי בלי זה זה לא פותר את הבעיה, וזאת ההנחה שאני יכול לראות את השלבים ההלכתיים השונים כשלבים עוקבים על פני איזשהו ציר זמן. ברמה העקרונית במצב הזה, נדבר על המקרה הקודם של מגרש אישה על מנת שלא תינשא לפלוני, ברגע שהיא נישאת לפלוני אז הנישואין שלה אליו חלים, ממילא הגירושין בטלים, הגירושין בטלים אז זה מבטל את הנישואין שלה כי אשת איש, אם היא לא נשואה לו אז הגירושין תקפים וכן הלאה. כל המעגל הזה לא קורה על פני ציר הזמן, זאת אומרת שיש שלב אחד ואז אחריו מגיע השלב השני שהוא תוצאה ואז השלב השלישי ואז השלב הרביעי, זה כל זה קורה ברגע זמן אחד. לכן זה הולך אחורה וקדימה באותה מידה כי זה באותו רגע של זמן. רבי שמעון שקופ כשהוא רוצה להפעיל פה את עיקרון העקביות, הוא בעצם מניח עוד הנחה שאני יכול ללכת על הסדר של התרחשות האירועים, הסדר הלוגי או הסיבתי של התרחשות האירועים ולהתייחס לזה כאילו שהם בעצם אירועים עוקבים. כאילו שאחד מהם קורה אחרי השני. זה לא קורה אחרי השני, זה קורה בגלל השני, לא אחרי, זה לא אותו דבר. כי בגלל משפטי אין את הכללים כן של תורת היחסות שבתורת היחסות אם משהו הוא סיבה למשהו אחר אז הוא חייב להיות גם קודם לו בזמן. לא יכולה להיות השפעה יותר מהירה ממהירות האור, אז בעצם הקדימה הלוגית או הקדימה הפיזיקלית היא גם קדימה זמנית. בעולם המשפטי זה לא כך, גם בעולם הלוגי זה לא כך. תחשבו על פרדוקס השקרן, אומר משפט א' נקודתיים משפט ב' הוא אמיתי, משפט ב' נקודתיים משפט א' הוא שקרי. גרסה של פרדוקס השקרן. עכשיו מי זה המשפט המאוחר ומי זה המוקדם? אין פה מאוחר ואין פה מוקדם. זה יחס לוגי בין שני המשפטים, כל אחד מהם יכול היה להיות הראשון ואם הוא נכון אז השני לא נכון וכן הלאה. זאת אומרת זה בכלל לא משנה במי אני מטפל ראשון ולכן זה מעגל, אין פה עדיפות לאחד שמופיע לפני השני, אתה יכול לקחת איזה מהם שאתה רוצה בתור ראשון, ולכן כשאנחנו מדברים על יחסים לוגיים ביחסים הלוגיים אין קדימה. קדימה זמנית. אמרתי את זה באחת השנים הקודמות כשדיברתי על הדטרמיניזם הלוגי. אז אמרתי שהדטרמיניזם הלוגי לוקה בעניין הזה. זאת אומרת הוא חושב שיחס לוגי הוא בעצם יחס סיבתי ולכן צריך להיות איזושהי קדימה בזמן גם וכולי. ולא, יחס לוגי הוא אזמני, זאת אומרת הוא לא קשור לזמן בכלל. אני יכול להגיד שאם יש גשם אז יש עננים. כשאני אומר דבר כזה זה נשמע קצת צורם לאוזן רגישה לפיזיקה, כי העננים הם סיבת הגשם ולא הגשם הוא סיבת העננים. רק אם.

[Speaker B] מה זאת אומרת רק אם? רק אם יש גשם…

[Speaker C] אם יש גשם… יש גשם רק אם יש עננים.

[Speaker B] אני רואה

[הרב מיכאל אברהם] גשם אני רואה עננים ככה. לא, לא יש גשם רק אם. אם יש גשם יש עננים. יכול להיות עננים, עזוב את ה"רק". עוד שאלה אם זה רק או לא רק, כי אני יכול להוריד גם גשם מלאכותי בלי עננים. לא, אבל אם יש גשם יש עננים. בסדר? מה זאת הטענה הזאת? זאת טענה בפיזיקה אי אפשר לטעון טענה כזאת. בפיזיקה הטענה היא הפוכה. העננים יוצרים גשם, לא כל עננים, אבל ענני גשם יוצרים גשם. אוקיי? אבל בלוגיקה המצב הוא הפוך. אתה לא יכול להגיד שאם יש עננים יש גשם, כי יש מצב שבו יש עננים ולא יורד גשם. זה לא נכון שאם יש עננים אז לוגית חייב להיות שגם יש גשם. מה שכן נכון זה שאם יש גשם אז בהכרח יש עננים. אין גשם בלי עננים. יש עננים בלי גשם אבל אין גשם בלי עננים. אז הכיוון הלוגי הוא בעצם אנטי כיוון הזמן, נגד הכיוון הפיזיקלי. הכיוון הגרימה הוא הכיוון קדימה בזמן והכיוון הלוגי במקרה הזה הוא אחורה בזמן. אבל אין עם זה שום בעיה, כי הלוגיקה לא מתכוונת לציר הזמן. הסדר הלוגי בין דברים הוא לא סדר זמני ביניהם. אם זה נכון אז זה נכון, אין פירושו שזה קודם וזה אחר כך. ה"אם אז" יכול להתבטא מפה לשם או משם לפה, הלוגיקה אדישה לזמן. אוקיי, אז עכשיו פה כשאנחנו מדברים על היחסים האלה, זה יחסי גרימה אבל גרימה לא פיזיקלית אלא גרימה לוגית או משפטית אם תרצו, לא פיזיקלית. לא משנה. אבל זה לא משהו שבהכרח צריך להתפרס על פני ציר הזמן, שהסיבה קודמת למסובב. הכל קורה בו-זמנית. ברגע שלא היה גט אז היא אשת איש, לא אחרי שלא היה גט יש אשת איש, אלא זה שאין גט זה אומר שהיא אשת איש, שהיא כן אשת איש, סליחה. אוקיי? יש קשר לוגי בין שני הדברים האלה, עוד פעם משפטי, לא בדיוק לוגי. הלוגי אולי זה לא דוגמה טובה או מינוח טוב אבל משפטי. אבל בעולם המשפט אין את מגבלות תורת היחסות שהסיבה צריכה לקדום למסובב וזה לא יכול לעבור מהר מדי מעבר למהירות האור וכל מיני דברים כאלה. בעולם המשפט ברגע שאין גט יש אשת איש. זה מידית, זאת אומרת זה לא, זה לא משהו שיש פער זמן ביניהם. ולכן כל המעגל הזה שעליו מדבר התוספות ועליו מדברת הגמרא, זה מעגל שקורה בתוך נקודת זמן. המעגל הזה קורה בראש שלנו, לא בעולם. או בראש שלנו או בראש המשפטי, לא משנה כרגע אם זה דווקא שלנו, אבל בתוך עולם החשיבה המשפטית. בתוך עולם החשיבה המשפטית הזאת קורה, קורית סדרה מאוד גדולה של אירועים, אולי אפילו אינסופית אם אנחנו ממשיכים את המעגל הזה כל הזמן וכל זה קורה בנקודת זמן, כיוון שהיחסים בין האירועים הם יחסים לוגיים ולא יחסים פיזיקליים, וכיוון שכך זה לא לוקח זמן, זה באותה נקודת זמן. עכשיו ההנחה הסמויה של רבי שמעון שקופ, זה שאנחנו יכולים להתייחס לזה כאילו שזה כן גרימה פיזיקלית. זאת אומרת בעצם כן דבר קורה אחרי דבר, לא אכפת לי כמה אחרי, אבל אחרי. זאת אומרת יש פה איזשהו סדר פנימי, כל האירועים האלה שקורים בתוך אותה נקודת זמן בעצם יש סדר ביניהם, יש איזשהו ציר שעל פניו אני מסדר אותם, אחד אחרי השני, כשהאחרי פה הוא לא אחרי זמני אלא אחרי משפטי או לוגי. לא חשוב, אבל עדיין יש איזשהו סדר ואני יכול לדון בדברים אחד אחרי השני. אם אני מניח את שתי ההנחות האלה, אז באמת אפשר לפתור את הלולאה. אפשר לעצור את הלולאה. ואז זה בעצם עובד ככה, כמו שאת זה כבר אמרתי פעם קודמת, אז זה בעצם עובד ככה. הבן אדם מגרש את האישה על מנת שלא תינשא, כן? ראובן מגרש את האישה על מנת שלא תינשא לשמעון או ללוי, בוא ניקח את המקרה העשיר יותר. ואז בסדר, היא מגורשת, נכון? הגירושין כשלעצמם הם לא חלות לא קונסיסטנטית. אין פה בעיה של עקביות. זה לא שאם יש גירושין אז אין גירושין. בסדר, מגרש אותה, מותר לגרש, מותר לגרש בתנאי. הכל בסדר. הוא גירש אותה אז היא מגורשת. אז היא לא אשת איש. עכשיו היא הולכת ומתחתנת עם שמעון. הכל בסדר, היא פנויה, יכולה להינשא לשמעון. נולדים להם ילדים, גם כן, הכל בסדר, ילדים בסדר, הנישואין לשמעון בסדר, הכל בסדר. טוב, עכשיו היא יוצאת, שמעון מגרש אותה, היא יוצאת, ועכשיו היא מתחתנת עם לוי. אותו אחד שהתנאי בעצם אמר לא להתחתן איתו. עוד פעם תנאי זה לא איסור. זה לא שאסור לה להתחתן עם לוי. מותר לה, הבעל לא יכול להחיל עליה איסורים, הקדוש ברוך הוא מחיל עלינו איסורים, לא הבעל. הבעל רק יכול להגיד אני לא מגרש אם תתחתני עם לוי. לא אסור לה להתחתן עם לוי, רק זה מבטל את הגירושין. אוקיי? נגיד שבן אדם גירש את אשתו בתנאי שלא תשתה יין עשר שנים. הוא יכול להקנות תנאי כזה. עכשיו אם היא הלכה והתחתנה עם מישהו, נולדו לה ילדים, עכשיו בא לה לשתות יין אחרי חמש שנים, עוד בתוך הזמן של העשר שנים. בא לה לשתות יין. האם אסור לה? מותר לה. מה

[Speaker B] אסור ומותר זה לא כמו במשפט האזרחי. מותר לך לחנות פה ברחוב רק שזה עולה לך 250 שקל.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, פה אבל זה השאלה. זה הופך את הבעילות שלה לבעילות אסורות ואת הילדים שלה לממזרים מהבעל השני. אוקיי? אבל מצד שני מי הבעל הראשון שיכול להגדיר איסורים על אשתו? הוא לא הקדוש ברוך הוא. כל מה שהוא יכול זה רק להתנות את הפעולות שאותן הוא עושה בתנאי כלשהו כרצונו. אוקיי? הוא לא יכול להגיד אסור לך לעשות דבר כזה, אסור לך. מי אתה שתגיד לי שאסור או מותר? אני מחליטה לבד מה אני עושה במסגרת האילוצים נגיד של התורה. התורה אומרת מה אסור ומה מותר, אבל הבעל שמתנה תנאי לא יכול להחיל איסורים על האישה.

[Speaker D] זה לא הוא, זה איסור אשת איש שיווצר, איסור אשת איש שסתם. הוא ייווצר.

[הרב מיכאל אברהם] מה, אסור ליצור איסור אשת איש?

[Speaker D] איפה זה כתוב?

[הרב מיכאל אברהם] אולי, אבל אולי לא. הא?

[Speaker D] ושמעון חייב בעונש?

[הרב מיכאל אברהם] לא, עונש ודאי שלא יהיה כי הם אנוסים. הוא לא ידע שהיא תשתה אחרי זה יין. אם הוא יבוא עליה אחר כך זה עניין אחר. זה הפך למפריע את הבעילות לבעילות אסורות ואת הילדים לממזרים. אוקיי, אף אחד לא ייענש פה. זה לא הנקודה של להיענש.

[Speaker C] חוץ מהילדים הממזרים.

[הרב מיכאל אברהם] כן, הילדים הממזרים ייענשו כי הם הופכים לממזרים ודה פקטו יש עליהם המון מגבלות בעייתיות. אבל לא בתור עונש אלא בגלל שהם ממזרים הם לא יכולים להינשא וכולי. אז מה בעצם הדבר הזה אומר? אסור לה לשתות את היין ובזה להפוך את הבעילות לאסורות ואת הילדים לממזרים? כי היא בניגוד לבעל היא יש לה בחירה. היא יכולה לא לשתות את היין. בזה שהיא שתתה את היין היא הפכה את הבעילות לבעילות אסורות. מצד שני מה שאסור אסור להיבעל בעילה אסורה, לא אסור להפוך בעילה שכבר נעשתה לבעילה אסורה. אני לא מכיר איסור כזה בהלכה. אז מי אמר שזה אסור? נכון שאחרי שהיא שתתה הבעילות הפכו להיות אסורות, בסדר. מה יש איסור להפוך בעילות לאסורות? ואם אני אהפוך בעילות של מישהו אחר לאסורות? גם יכול להיות סיטואציה כזאת של תנאי: את מגורשת בתנאי שההוא לא ישתה יין. בסדר, ועכשיו הוא צריך להתלבט אם לשתות יין או לא כשהאישה כבר יש לה ילדים והיא נשואה למישהו אחר. אותה שאלה. מה זאת אומרת? מי הוא שיטיל עליי איסורים? אני רוצה לשתות יין, אז מה אם הוא התנה תנאים? הוא התנה תנאים, אז מה? הוא יכול כמובן לקבוע מתי הוא גירש מתי הוא לא גירש. יש מגבלות שהוא מטיל על הגירושין.

[Speaker E] מי אמר אבל שהבעילות אלו נחשבות להיות אסורות וזה שהם ממזרים כן? מי אמר שהבעילות נחשבות אסורות?

[הרב מיכאל אברהם] למה לא? מה זאת אומרת?

[Speaker E] הרי התברר למפריע שהיא אשת איש. אבל איך אתה מגדיר אסור? מה הכוונה אסור? זה היה ואז היה מותר, עכשיו זה משהו אחר.

[הרב מיכאל אברהם] לא, עכשיו התברר למפריע שכבר אז היה אסור.

[Speaker E] התברר למפריע שהתוצאה של הבעילה גרמה למשהו לא טוב.

[הרב מיכאל אברהם] לא התוצאה של הבעילה, לא, לא, הבעילה עצמה היא אשת איש שנבעלה למישהו שהוא לא בעלה. עזוב את הילדים הממזרים.

[Speaker E] עזוב את הילדים, אבל אתה לא יכול לקרוא לזה שהבעילה הייתה אסורה. הבעילה אז הייתה מותרת. מה פתאום?

[הרב מיכאל אברהם] הבעילה הייתה אסורה רק האישה הייתה אנוסה או הבעל היה אנוס, הוא לא ידע שזה אסור כי זה התברר רק באמצעות אירוע עתידי, אבל עכשיו אנחנו יודעים שכבר אז היא הייתה אשת איש. זה בעל תנאי על מנת, תנאי שהולך אחורה. אוקיי, היא הייתה אשת איש, עכשיו היא נבעלה למישהו שהוא לא בעלה, מה זאת אומרת? זה האיסור שהתורה אומרת, לא? זאת בעילה אסורה. הבעילה ודאי אסורה רק את הבעילה כבר עשיתי. השאלה אם אסור לי לשתות יין, לא אם אסור לי להיבעל. לשתות יין לא כתוב בתורה שאסור לשתות יין. שתיית היין הופכת את הבעילה לבעילה אסורה אבל השאלה היא לא אם מותר לעשות את הבעילה אלא אם מותר לשתות יין. אז אני רק אומר את זה כדי להדגיש את הנקודה שכשהרבה פעמים זו סוגיית ברירה. יש ברירה. כן, אותו דבר. תנאים או ברירה אפשר לשאול על זה אלף שאלות. אז בעצם הטענה היא שכשבן אדם מטיל תנאי הוא כמובן לא יכול להגדיר למישהו שאסור לו לעשות משהו. הוא לא מחוקק, הוא לא בעל סמכות לקבוע איסורים. הוא יכול להגדיר אם אני עשיתי מעשה שבסמכותי לעשות אותו כמו גירושין אני יכול לסייג ולהגיד עשיתי את זה רק אם לא יתקיים או כן יתקיים תנאי כלשהו. אין בעיה, אני יכול לעשות. יכולתי לא לגרש, אני יכול כן לגרש, אני יכול גם לגרש באופן מותנה, באופן מסויג. אין בעיה. אני לא יכול לקבוע איסורים. יכול להיות שיהיה פה איסורים של בן אדם לחברו. לא איסורים של אשת איש, אלה איסורים של בן אדם לחברו. כשהיא שותה יין זה לא איסור של בעילת אשת איש, מה אנחנו נהרוג אותה על זה שהיא שתתה יין? זה מגוחך. אבל מצד שני תראה פגעת בילדים, את הופכת אותם לממזרים, את הורסת להם את החיים. בסדר, איסור של בן אדם לחברו אני מניח.

[Speaker C] אז זה גם בסיטואציה של בן אדם, זה גם יהיה איסור שבין אדם לחברו?

[הרב מיכאל אברהם] כן, כן, כנראה שכן. אבל זה באמת נראה אבסורדי. מה הם עושים ביניהם כל מיני עסקאות, אז מה? מה זה ענייני? מה זה קשור אליי? כן. אוקיי, שאלה טובה, אני לא יודע. אבל בהחלט יש פה מקום לומר שיש פה איסור שבין אדם לחברו. אבל אני כששאלתי קודם אם זה איסור, התכוונתי לאיסור של אשת איש, לא דיברתי על איסור שבין אדם לחברו.

[Speaker C] ובן אדם שרוצה, יש לו כמה חבר'ה שהוא רוצה לגרום להם בעיה, אז כשהוא יגרש את אשתו הוא

[הרב מיכאל אברהם] יתנה תנאי מורכב

[Speaker C] לכולם, ואז יש להם בעיה, ואז הם רוצים לשמור על בין אדם לחברו?

[הרב מיכאל אברהם] כן, נכון. היה פעם סיפור, כן.

[Speaker E] מה זה שונה מגרמא למשל בשבת? אתה עושה מעשה שהוא כשלעצמו מותר, והתוצאה שלו יכולה לגרום למשהו שהוא אסור בשבת.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי. לא, אבל זה לא גורם לזה שהפעולה שלי הייתה עבירה, זה גורם לתוצאה שאם הייתי עושה אותה באופן ישיר היא הייתה אסורה. אין איסור בשבת שמשהו יתברר, יש איסור שאני אברור. אז אם עשיתי את זה בגרמא, לא בררתי, מה אתה רוצה? גרמא זה לא מעשה ברירה. אבל פה הבעיה היא התוצאה. התוצאה היא שהפעולת הביאה הייתה ביאה אסורה, שהילדים הופכים לממזרים, ואני גרמתי לתוצאה הזאת. זה לא שעשיתי את זה בגרמא, עשיתי את זה בגרמא, אבל הנקודה היא שפה התוצאה היא הבעיה ולא הפעולה. אגב, זאת אחת הסיבות למה לפחות לחלק מהשיטות גרמא בשבת באמת מותר. שבשבת הנקודה היא שאני צריך לשבות, אסור לי לעשות פעולות בשבת. אם אני עושה את זה בגרמא, זאת לא הפעולה שהתורה אסרה, בסדר? כי באמת האיסור הוא על הפעולה. במקום שהאיסור יהיה על התוצאה, נגיד לרצוח בגרמא, זאת שאלה מאוד מעניינת. הגמרא אומרת שזה פטור. חוץ סלה היד סה"כ מפיל נוצה חץ על הפיקה, הלכתית זה לא נקרא גרמא, אבל לא משנה, גרמא אחרת, כל מיני סוגים אחרים שהם כן גרמא, פחות ישירים, אז זה כן ייקרא גרמא. למרות שהתוצאה היא חד-משמעית, זאת אומרת התוצאה ברורה היא תקרה.

[Speaker H] ואין בעיה בתוקף של הגט עצמו? מה? עניין של הכריתות. ברגע שהוא קושר אותה.

[הרב מיכאל אברהם] אם זה לזמן קצוב, אז זה לא בעיה של כריתות. רק כשהתנאי מגביל אותה לעולם, אז יש בעיה של כריתות. "על מנת שלא תשתי יין לעולם" או "שלא תלכי לבית אביך לעולם", זה לא גט. אבל פה אמרתי לעשר שנים שלא תשתה יין. עכשיו פה, שלא תינשאי לפלוני, גם שם תלוי. נגיד שאני עושה את זה רק לזמן קצוב, כי אם אני עושה את זה לעולם אז אתה צודק. אם אני עושה את זה לעולם, זו בעיה של כריתות. אבל נגיד אפילו לזמן קצוב. זה גם יותר טוב. כמו שמקדיש בהמה.

[Speaker I] מי ששוכב מחוץ לעזרה, לא, מי שמקדיש בהמה ומי ששוכב מועל בה וחייב כרת, מה ההבדל? הוא יצר, הוא בעצמו יצר את האיסור.

[הרב מיכאל אברהם] לא, מי שמועל לא חייב כרת, כי מעילה זה בשוגג, הוא חייב קורבן.

[Speaker I] עשה עבירה במזיד?

[הרב מיכאל אברהם] במזיד, אוקיי, נו מה הבעיה? הוא יודע שזה קדוש. אז מה אם אני יצרתי? זכותי ליצור, זה הרכוש שלי. אין עם זה בעיה. אני יוצר מצב, אם אתה יודע שזה המצב ואתה מחליט במזיד לעבור על זה, אז אתה עבריין. בית דין קובעים שפסח זה בתאריך מסוים, מעברים את השנה, מקדשים את החודש, מה שלא יהיה, לא משנה. מה אני אשם שבית דין החליטו לקבוע את פסח לעכשיו? זה בסמכותם, הם יכולים לקבוע שעכשיו פסח ומכאן ואילך אנחנו כולנו צריכים לעשות את המצוות של פסח היום. אז אני יכול גם לקבוע, זה בסמכותי לקבוע שהבהמה שלי מוקדשת, היא קדושה, זו בהמה שלי, מותר לי לקבוע שהיא קדושה. בהנחה שהיא קדושה עכשיו, יש עליה את כל המגבלות של מעילה, אין עם זה שום בעיה. יותר מזה, אני יכול בלי הקדש, אני יכול לאסור עליך דברים בקונם, דברים שהם שלי, לא דברים שהם שלך. אני לא יכול לאסור עליך דברים בקונם שאתה לא תשתמש בדברים שלך, אבל בדברים שלי, אין בעיה, זה בסמכותי, למה לא?

[Speaker D] אבל בתנאי שהוא עשה הוא משחק באיסור אשת איש, הוא אומר "אני שולט בו".

[הרב מיכאל אברהם] אבל אתה לא שולט באיסור אשת איש, אתה שולט בתהליך הגירושין. המעשה מותנה.

[Speaker D] לא, זה

[הרב מיכאל אברהם] השאלה אם זה גם שולט באיסור אשת איש. זה מה ששאלתי, אני לא יודע. אתה שולט על תהליך הגירושין, אתה יכול לקבוע אם היה פה גירושין או לא, כי מעשה הגירושין הוא בסמכותך. אבל אתה לא יכול לשלוט על זה שיהיה אסור לה לשתות יין, ובפרט מה ששמואל אמר קודם, נגיד עם מישהו אחר, אני מתנה את זה בשתיית יין של מישהו אחר, מה אז? מה, אתה יכול לשלוט על שתיית היין שלו? הוא עושה מה שהוא רוצה, מה הוא חייב לך? אתה תחליט איזה צד גירשת ואיזה צד לא גירשת, אם זה מסויג, מותנה, לא מותנה, תעשה מה שאתה רוצה. מה אתה רוצה ממני? אני עושה מה שאני רוצה. אני בתפיסה הפשוטה מבחינתי אין שום איסור לשתות יין על האישה הזאת, למרות שהילדים יהפכו לממזרים וכל הביאות יהיו ביאות אסורות. אין איסור להפוך ביאות לאסורות. יש איסור לעשות ביאות אסורות. להפוך ביאות לביאות אסורות, מי אמר שיש איסור כזה? יש גמרא נגדי, פעם ראיתי את זה, מה זה גמרא נגדי? הגמרא לא סוברת ככה להלכה. אבל מסברה זה מה שהייתי אומר. יש מחלוקת אמוראים, לא משנה בנדרים, יוצא שם מחלוקת אמוראים, לדעתי זה בנקודה הזאת עצמה. והפוסקים פוסקים כמו האמורא שאומר לא כמוני. זאת אומרת, האמורא שאומר שזה כן אסור. זאת אומרת, יש איסור להפוך את הביאה לביאה אסורה כמו שיש איסור לבעול ביאה אסורה, או להיבעל. וזה באותה רמה? כן, זה איסור של ביאה אסורה, זה אותו איסור, זה לא, אין לזה מקור אחר, זה

[Speaker E] איסור איסור של ביאה אסורה.

[הרב מיכאל אברהם] והאיסור הוא עליה? והאיסור הוא עליה. מה זאת אומרת עליה?

[Speaker C] אם בן אדם שלישי הופך את זה גם לביאה אסורה אז גם עליו… לא יודע. זה לא כתוב בגמרא, אני לא יודע.

[הרב מיכאל אברהם] שאלה טובה. אני גם לא יודע, יכול להיות וזה אפשרויות בגמרא, אני לא יודע, לא מצאתי מי שעוסק בזה, אבל זה נראה לי ברור שזה המחלוקת שם בגמרא. השאלה, שאלת קודם אם זה אותה רמת איסור. אני לא בטוח שהגמרא מתכוונת לומר שזה ממש איסור של ביאה אסורה. יכול שהגמרא מבינה שאם יש איסור של ביאה אסורה צריך להיות גם איסור של להפוך ביאה קיימת לביאה אסורה. אבל זה לא בדיוק האיסור של ביאת אשת איש, כי קשה להניח, אני לא יודע מסברא, זה אותה הסברא שלי, קשה להניח ששתיית היין יסקלו אותה על איסור של ביאת אשת איש.

[Speaker C] יסקלו אותה? כן, עם עדים והתראה.

[הרב מיכאל אברהם] לא יתרו בה עכשיו לפני שתיית יין. אם תשתי יין אז בנייך יהפכו לממזרים והביאות יהפכו לאסורות. יש התראה, יש הכל.

[Speaker C] לא, אבל ההתראה צריכה להיות על הביאה. למה? לא על המעשה שגורם לביאה.

[הרב מיכאל אברהם] למה? שתיית היין.

[Speaker C] זאת אותה סברא

[הרב מיכאל אברהם] שאני אמרתי קודם, אז עזוב ת'התראה, זה בלי קשר להתראה אלא הביאה נעשתה בהיתר. אני עכשיו שותה יין והופך אותה לאסורה. אז מה אתה רוצה, איך אתה יכול לסקול אותי על הביאה? אתה סוקל אותי על שתיית היין, לא על הביאה. אבל שתיית היין, מה אסור לשתות יין? בסדר, אוקיי, לא ניכנס לזה כאן. בכל אופן, אז לענייננו, אז מה שרבי שמעון שקופ בעצם מניח מעבר לזה שהוא דורש עקביות מכל פעולה הלכתית, הוא גם אומר שאני יכול ללכת על הסדר. ואז מה קורה, בואו נתחיל לעקוב אחרי הסדר, התחלתי קטעתי את זה באמצע. אז הבעל גירש את אשתו בתנאי שלא תינשא ללוי. אין בעיה, זה לא סותר את עצמו. זאת חלות שחלה, והחלות שלה לא סותרת את עצם קיומה. נכון? אז אין בעיה, זה לא פוגע בעקרון העקביות. ואז היא נישאת לשמעון, היא פנויה, היא יכולה להינשא לשמעון. ואז נולדים ילדים, שמעון מגרש אותה. כל זה זה מעשים שהם בסדר גמור, אין שום בעיה. ועכשיו היא מגיעה להינשא ללוי, להתקדש ללוי. אוקיי? ברגע שהיא מתקדשת ללוי, ברגע שהיא תתקדש ללוי ייעקרו הגירושין שנעשו אז, ואז יצא שגם הנישואין ללוי לא יחולו כי אשת איש של הראשון, של ראובן.

[Speaker C] כל הלופ קורה בנקודה שבה היא מתקדשת ללוי.

[הרב מיכאל אברהם] בדיוק, ואתה מדבר על הנקודה כי כבר אתה מניח זה לא הכל קורה באותה נקודה. לכן אתם שמים לב, לכן אני חייב להניח שכל דבר כזה כביכול קורה באיזשהו רגע אחר, ובכל שלב אני מגיע לשלב אחר בתהליך.

[Speaker C] לא כל הדברים האלה באמת קרו בכל אחד בשלב אחר.

[הרב מיכאל אברהם] לא קרו בשלב אחר. למה? הכל קורה עכשיו. ברגע המסוים הזה הגירושין נעקרים, וברגע המסוים הזה הקידושין שלי פתאום מתבטלים למרות שהם היו מהתחלה. כן.

[Speaker C] ומה זה ברגע הזה?

[הרב מיכאל אברהם] כן. ומה זה הכל ברגע הזה? הוא אומר כן, אבל ברגע הזה בעצם קורה תהליך שלוקח אותי אחורה בצידי הזמן, אני אעשה את כל הסיבוב הזה בתוך רגע של זמן. ואז זה בעצם אומר שעכשיו אני אפרוש את הסיבוב הזה על פני קו ישר במקום עיגול ואני אגיד אוקיי, אז מה קורה? אני התחתנתי עם לוי. המעשה הזה עצמו הפעיל את כל הבלאגן. כאן פעל הבלאגן, הגירושין לא הפעילו שום בלאגן, אם לא הייתי מתחתנת עם לוי לא קרה כלום. רק זה שהתחתנתי עם לוי הפעיל את הבלאגן ועוקר את הענף עליו הנישואין עצמם האלה מתיישבים. נכון? בסופו של התהליך או לא בסופו אלא באמצעו. ואז זה כמובן ממשיך, אבל זה מה שקורה. אז זאת חלות שהיא אם היא חלה היא לא חלה. היא לא עומדת בעקרון העקביות. אז חלות כזאת אי אפשר להחיל. אבל שימו לב מה התוצאה. התוצאה היא שהגט קיים והנישואין ללוי בטלים. בסדר? זה הנקודה. הנישואין ללוי בטלים למרות שהגט קיים. זה קצת משונה, לא? הרי אם הגט קיים אז היא לא אשתו של ראובן, אז היא יכולה להתחתן עם לוי, מה הבעיה? הרי היא לא אשתו של ראובן. כן, יוצא פה מצב לא עקבי כאילו כביכול. אבל זאת התוצאה. הגירושין תקפים כי לא התחתנה עם לוי, והיא לא פגעה בתנאי של הגירושין, אז למה שהגירושין לא יהיו תקפים? ללוי לא יכולה להתחתן בגלל שאם זה יחול זה יעקור את החלות הזאת, את הענף עליו יושבת החלות הזאת. חלות מהסוג הזה אי אפשר להחיל לא בגלל שהיא אשת איש והקידושין ללוי לא תופסים, אלא בגלל עקרון העקביות של רב שמעון שקופ. עקרון העקביות אומר בלי קשר עכשיו לאשת איש או לא, חלות כזאת שאם אתה בא להחיל אותה היא תעקור אותה עצמה, חלות כזאת ההלכה לא מאפשרת להחיל. אז מה שהיא לא נשואה ללוי זה לא בגלל שהיא אשתו של ראובן, שיש אשת איש אז נישואי ללוי לא תופסים בה, קידושי ללוי לא תופסים בה. זה לא בגלל זה. היא לא נשואה כי זאת חלות שאי אפשר להחיל אותה, כי זאת חלות שאם היא תחול היא תעקור את עצמה. ויש כלל בהלכה, לא קשור לאשת איש בכלל, יש כלל בהלכה שאומר שחלות שאם נחיל אותה היא תעקור את עצמה, היא לא חלה. כאן עוצרים את ה… ואז יוצא משהו שהוא כאילו תרתי דסתרי.

[Speaker C] לא עוצרים, לא מתחילים אותו בכלל. כן, אבל למה הגט היה צריך להיות גט?

[הרב מיכאל אברהם] הגט הוא גט כי לא נפגע התנאי. התנאי היה שהגט הוא לא גט אם היא תינשא ללוי.

[Speaker C] אם הקידושין לא תופסין ללוי, אז הגט הוא בסדר גמור.

[הרב מיכאל אברהם] אבל הרב, הוא הפר את התנאי. הקידושין של לוי לא תופסין… לא נישאה ללוי, אין שום בעיה, הגט הוא בסדר גמור. הקידושין של לוי לא תופסין. הגט אם אתה יכול אם אתה מבטל את הגט זה רק במנגנון של תנאי, אבל אז אתה צריך לראות האם התנאי הופר או לא. המנגנון של הנישואין ללוי הופר לא בגלל בעיות תנאי, אלא בגלל שיש כלל בהלכה שחלות שאם אתה מחיל אותה עוקרת את עצמה אי אפשר להחיל אותה מראש. מראש, כן, חלות כזאת אי אפשר להחיל.

[Speaker F] בסיפור הזה תפקיד של שמעון והילדים שלו זה רק לייצר דרמה.

[הרב מיכאל אברהם] אמרתי, נכון, רק להעשיר את הסיפור. שיהיה יותר מעניין. נכון, כן, אפשר היה ללכת ישר ללוי. ואז אבל עכשיו נמשיך לדון אם כבר הזכרת את שמעון וילדיו, אז אם הגט הוא גט

[Speaker C] אז אין בעיה.

[הרב מיכאל אברהם] אין בעיה, נכון, הנישואין לשמעון היו בסדר, הילדים כשרים, והכל בסדר. אבל הנישואין ללוי לא תופסין.

[Speaker F] יהודה, יששכר.

[הרב מיכאל אברהם] כן, כן, רק הנישואין ללוי לא יתפסו. בעצם הדבר הזה אומר שהאישה הזאת, מי שהיא, זה נקודה שלא חשבתי דרך אגב. לפי זה יוצא שמי שמתנה תנאי בגט הזה, לפי רב שמעון שקופ, לפי רב שמעון שקופ בתוספות, זה לפי תוספות זה יוצא כנראה אם רב שמעון שקופ צודק, אז יוצא שללוי היא לא תוכל להינשא לעולם. נכון?

[Speaker C] לא לעולם, עד סיום התנאי, זמן התנאי.

[הרב מיכאל אברהם] אה, כל זמן שהתנאי קיים, נכון.

[Speaker F] אולי כל עוד בעלה בחיים הראשון.

[הרב מיכאל אברהם] אה? אם בעלה בחיים… זאת מחלוקת.

[Speaker F] היא אלמנה בהגדרה.

[הרב מיכאל אברהם] אה, אבל זה מבטל קידושין למפרע. זה יהפוך את הילדים לממזרים כי זה עובד למפרע. זה הקידושין כשבעלה בחיים. גט בחיים. זה לא הקידושין.

[Speaker C] זה הגט. יש מחלוקת בין רבנן סבורא אם…

[Speaker F] גט, לא את הקידושין. היא יכולה להפוך לאשת איש כשאם

[הרב מיכאל אברהם] תהפוך למפרע, אז יתברר שאז היא הייתה אשת איש לא עכשיו. לא קיימה את התנאי. אז כשהייתה נשואה לשמעון, כביכול נשואה, היא הייתה אשת איש.

[Speaker F] אבל לא, נגיד שאנחנו מסלקים ברגע את…

[הרב מיכאל אברהם] לא, אבל הנידון על שמעון ועל ילדיו, זה הדיון.

[Speaker C] לא, אבל

[Speaker F] גם אם אין שמעון, אמרנו שגם בלי שמעון היא לא יכולה בעצם להינשא. נכון, אוקיי.

[הרב מיכאל אברהם] גם אם ראובן מת.

[Speaker C] אוקיי, גם.

[Speaker F] ראובן מת, אז עכשיו יש…

[הרב מיכאל אברהם] לא, אם ראובן מת אין בעיה היא

[Speaker F] יכולה

[Speaker C] להתחתן עם לוי.

[הרב מיכאל אברהם] למה? למה לא? היא הפרה את התנאי? אז מה? עכשיו היא אלמנה ולא גרושה. בסדר, גם לאלמנה מותר להתחתן.

[Speaker C] אבל הוא אמר לה עד… לא, מה זה היא אלמנה ולא גרושה?

[Speaker F] גם קודם היא הייתה גרושה.

[הרב מיכאל אברהם] לא, קודם היא הייתה גרושה ורצתה להתחתן איתו בתור גרושה עם לוי, עכשיו הבעל מת, אז אם היא מתחתנת היא הפרה את התנאי, הגירושין בטלים, אוקיי, בטלים אבל היא אלמנה. אז היא נשואה לראשון והוא מת והיא אלמנה. ובינתיים היא נהייתה אלמנה.

[Speaker C] היא נהייתה

[הרב מיכאל אברהם] אלמנה ובתור אלמנה מותר, זאת אומרת עוד פעם התנאי הופר, הגירושין בטלו, זה נכון. הגירושין בטלו והיא בינתיים נהייתה אלמנה. כן, אז גם אם הגירושין בטלו אז זה אומר שהיא לא גרושה אלא אלמנה, אבל גם לאלמנה מותר להתחתן.

[Speaker J] מה קורה אם ראובן מתנה תנאי שהרי לך גיטך בתנאי שלא תיבעלי ללוי? נו, אז מה השאלה?

[הרב מיכאל אברהם] אם היא נבעלה ללוי… ודאי שהגט בטל, מה זאת אומרת? היא עברה על התנאי, מה השאלה?

[Speaker J] אז אם עכשיו היא אשת שמעון אז הילדים ממזרים.

[הרב מיכאל אברהם] ודאי. הילדים ממזרים ואין שום בעיה… יש בעיה אבל אין בעיה לוגית. אין שום בעיה לוגית פה, לא יהיה מעגל כי לא צריך לדון בזה שהקידושין ללוי לא יחולו, מדובר על תנאי על ביאה לא על קידושין.

[Speaker C] במקרה הקודם יש נפקא מינה אם לוי הוא כהן.

[הרב מיכאל אברהם] אז האישה אם גרושה או אלמנה. בדיוק, נכון, ברור. אם הוא כהן היא אסורה… לא, אבל הקידושין תופסין גם בכהן וגרושה.

[Speaker C] בסדר, חייבי לאוין קידושין תופסין.

[הרב מיכאל אברהם] תופסין אבל… אם היא אם זה היה משהו שגם פוסל את הקידושין היה…

[Speaker C] תופסין אבל אסור.

[הרב מיכאל אברהם] כן, אסור, הקידושין תופסין. ואז יוצא שהיא עברה איסור.

[Speaker C] השאלה אם עברה איסור או לא.

[הרב מיכאל אברהם] זהו. לא, הקידושין תפסו, כיוון שהקידושין תפסו אז הגט בטל, אם הגט בטל אז היא אלמנה ולא גרושה

[Speaker C] ואז היא לא ואז לא עברה איסור.

[Speaker F] מה יקרה אם התנאי יהיה הרי לך גיטך אלא אם כן הרב מיכאל אברהם יעביר שיעור?

[הרב מיכאל אברהם] נו, אז מה השאלה?

[Speaker F] אם הרב מיכאל

[Speaker C] אברהם יעביר שיעור?

[הרב מיכאל אברהם] כן, לא, זה דיברנו על צד שלישי. אה, והיא כבר התחתנה והילדים ממזרים וכל… אז זה מה שדיברנו קודם צד שלישי, כמו להתנות שמישהו לא ישתה יין, אותו דבר. השאלה אם למישהו אחר זה אסור לשתות יין. שאלתי את זה קודם, אמרתי אני לא יודע, אולי בן אדם לחברו אסור לו, אבל מצד שני קצת מקומם המחשבה שמישהו יכול להכתיב לי לא לשתות יין. מה אני שייך בעניין הזה? מה אתה עושה כל מיני תעלולים? בעיה שלך, מה אתה רוצה ממני? אתה יכול להכתיב לזה עשרה אנשים. כן, אתה יכול להגיד שכל העולם לא ישתה יין.

[Speaker C] זהו, מהיום והלאה כל העולם אסור לו לשתות, אם

[הרב מיכאל אברהם] מישהו ישתה יין שהוא לא כרמל מזרחי, אני בעל כרמל מזרחי, אם מישהו ישתה יין שהוא לא כרמל מזרחי האישה שלי לא מגורשת, זה הכל, והילדים שלה ממזרים. עכשיו אף אחד לא ישתה את היין הזה עכשיו, אני מסודר לכל החיים. אז זה באמת נשמע אבסורדי, אני לא יודע איך פותרים את זה, אבל זה נשמע אבסורדי מוסרית, זה נשמע אבסורדי. בכל אופן, אז מה שאני רוצה לחדד פה זה שהפתרון שרבי שמעון שקופ מציע דורש לא רק את עקרון העקביות אלא גם את הפריסה של הגלגל הזה שקורה כולו בנקודת זמן על פני איזה שהוא ציר, אפשר לקרוא לזה ציר הגרימה המשפטית, לא ציר זמן, כי זה באותה נקודת זמן קורה. אבל אני מתייחס לזה כאילו זה אירועים עוקבים ואני עוקב אחרי התהליך שלב אחרי שלב עד שהוא נתקע. מתי הוא נתקע? ברגע שאני מחיל חלות שהחלתה מבטלת את אותה עצמה. בסדר? ואז הכל בסדר כי אז אתה פותר את הבעיה. עכשיו איך קרה הנס הזה שרבי שמעון שקופ הצליח לפתור פרדוקס? פרדוקס בהגדרה אי אפשר לפתור. איך פותרים את פרדוקס השקרן? פרדוקס, אי אפשר לפתור אותו. איך קורה שאנחנו פותרים את הפרדוקס הזה? שוב פעם יש פה איזה עקרון כזה.

[Speaker C] מה? שם גם יש איזה עקרון דומה. איפה? בפרדוקס השקרן. איזה עקרון? שזה אם זה משהו כזה שחוזר לעצמו אז הוא אומר שאני בעצם מבטל את ה… לא, אז מה?

[הרב מיכאל אברהם] לא, אי אפשר לבטל. אם ביטלת את ההנחה הקודמת ביטלת את המשפט הזה וכן הלאה. אז ההנחה הראשונה… לא, אין שם חלות. מה זה חלות? השאלה אם המשפט אמיתי או שקרי. משפט א' הוא משפט א' נקודתיים, משפט ב' הוא אמיתי. משפט ב' נקודתיים, משפט א' הוא שקרי. מה אתה לא יכול להחיל שם את העקרון של רבי שמעון שקופ? כיוון ששם לא מדובר על חלויות, אתה לא יכול לקבוע שאין חלות אמת, או שזה אמיתי או שזה לא אמיתי, זאת עובדה. זה לא שאלה של מה אתה קובע. פה הוא יכול לעשות את זה כי הוא יכול לקבוע שמשפטית חלות שהיא לא עקבית אי אפשר להחיל אותה. עקרון מטא משפטי חדש שהוא מייצר אותו כדי לפתור את הבעיה הזאת. כך בדיוק נפתר הנס, כך בדיוק קורה הנס. הוא מוסיף עוד עקרון שהוא מעבר ללוגיקה הטהורה של הבעיה. הוא מכניס לתוך הבעיה הזאת עוד עקרון משפטי, וזה אפשר לעשות בגלל שאנחנו עוסקים במשפט ולא בלוגיקה. אם היינו עוסקים בלוגיקה טהורה על משפטים אמיתיים ושקריים כמו פרדוקס השקרן אין אפשרות לפתור את זה עם הטכניקות של רבי שמעון שקופ. זה לא עוזר. כי שם אתה לא יכול להכניס משהו אד הוק, משפט הוא לא יהיה אמיתי אם כשתכריז עליו שהוא אמיתי זה יבטל את היותו אמיתי.

[Speaker C] זה לא משהו דומה למה שעושה ראסל בתורת הקבוצות?

[הרב מיכאל אברהם] למה מה דומה? העקרון של רבי שמעון שקופ?

[Speaker C] ההכנסה הזאת של ה…

[הרב מיכאל אברהם] למה לא? למה זה דומה?

[Speaker C] כשהוא עשה הוא הכניס שם איזה שהוא כלל שלא מאפשר את הפרדוקס.

[הרב מיכאל אברהם] אבל בדיוק בגלל זה זה לא פתרון. לא, תורת הטיפוסים, לא בתורת הקבוצות. בתורת הקבוצות מה שהוא עשה אין שום בעיה הוא לא הכניס שום כלל. הוא פשוט בנה את תורת הקבוצות מחדש באופן אקסיומטי. לא בנה אלא אחרים בנו, לא משנה, אבל הוא הפיל את הקודם. אבל זה לגבי הפרדוקס של תורת הקבוצות, של קבוצה שלא מכילה את עצמה כאיבר. שאינן מכילות את עצמן כאיבר, בדיוק. אבל פה אתה מדבר על תורת הטיפוסים. זאת אומרת כשיש פרדוקסים של הוראה עצמית, אז הוא הציע בהקדמה לפרינקיפיה מתמטיקה, אז הוא הציע שהיררכיה בין משפטים, שכל משפט יכול להתייחס רק למשפטים שנמוכים ממנו בהיררכיה. אוקיי? לא יכול להתייחס למשפטים שהם ברמה שלו. זה עקרון אד הוק להכניס לתוך הבעיה וכאילו לפתור. אבל בדיוק בגלל זה אמרתי שזה לא פתרון. כי הפרדוקס הוא פרדוקס בלוגיקה לא במשפט. אתה יכול להכניס מה שאתה רוצה אד הוק, אז אתה יכול להגדיר שפה שבה אי אפשר להביע את הפרדוקס, אבל זה לא פתרון. זה פתרון לפרדוקס נוסח סטלין. זאת אומרת שאם אתה מביע בעיה אז עורפים לך את הראש ואז אין בעיה. זאת אומרת אסור להביע את הבעיה, זה בעצם סוג הפתרון הזה. אז זה לא פותר שום דבר. אוקיי? זה בדיוק הנקודה, זה בדיוק מדגים אולי את ההבדל בין משפט לבין לוגיקה. בלוגיקה אתה לא יכול להכניס עקרונות אד הוק. מה שנכון נכון, מה שלא נכון לא נכון. זה לא שאתה לא יכול, אוקיי בוא נציע שאם הוא אמיתי אז הוא לא אמיתי אז הוא לא יהיה אמיתי. אתה יכול להציע עד מחר, השאלה אם זה אמיתי או לא. זה לא תלוי בהגדרתך. בעולם המשפט אתה יכול להגיד תראה יש כלל כזה, הרי אפשר להחיל חלויות זה חידוש משפטי. אותה מערכת שחידשה את זה שאפשר להחיל חלויות מחדשת גם שאם החלות הזאת עוקרת את עצמה אז אי אפשר להחיל אותה. בסדר? הפה שאסר הוא הפה שהתיר. כיוון שיש פה איזה שהוא חידוש משפטי אז החידוש המשפטי הזה יכול להיות מסויג, יש לו תנאי. עשינו תנאי עכשיו על החלת חלויות משפטיות, בתנאי שזה חלויות שהן עקביות. רק אותן אפשר להחיל. אין בעיה עם זה, זה בסדר, זה יכול לפתור בעיות, אבל רק בעיות מהחיים, לא בעיות בלוגיקה.

[Speaker F] ואז זה שונה מהמשולש המרובע שמדובר עליו ב… רסל?

[הרב מיכאל אברהם] כי משולש מרובע זה בעיה בלוגיקה. זה בדיוק הנקודה, בלוגיקה אם זה משולש אני לא יכול להכריז עליו כמרובע.

[Speaker F] זה הופך להיות קונסטריינט על שפה, שפה היא לא כל…

[הרב מיכאל אברהם] לא, זה מה שאני אומר זה לא שפה.

[Speaker F] שפה שאנחנו יודעים שאין לה משמעות בשפה.

[הרב מיכאל אברהם] בדיוק. לא, אין לה משמעות בשפה, בעולם! אין דבר כזה בעולם משולש עגול, לא שבשפה אין למונח משולש עגול משמעות.

[Speaker F] אוקיי, אבל יש בשפה מילים שאין להם משמעות, זה כן.

[הרב מיכאל אברהם] אין בעיה, אבל הוא מוסיף בעיה לשפה, כי ההנחה של הפילוסופים האנליטיים זה שאין בעיות אמיתיות. אם יש בעיה היא רק בעיה בשפה, אז בוא נבחר שפה אחרת שבה אי אפשר להביע את הבעיה. ואני אומר לא נכון, יש בעיות שהן בעיות אמיתיות, השפה רק משקפת אותן כמו המשולש העגול. ואז מה אתה אומר לי? אתה אומר לי בוא נגדיר שפה אחרת שבה אי אפשר להביע את הבעיה. אז מה אמרת? זה הפתרון של סטלין. אתה בעצם אומר אני מייצר בעיה, שפה שבה אסור להביע את הבעיה, אי אפשר להביע את הבעיה, אז הכל בסדר, אין בעיה. אבל זה לא נכון, יש בעיה במציאות. אם יצרת שפה שלא יכולה להביע את הבעיה, פשוט יצרת שפה מצומצמת, מה לעשות? לא פתרת בזה שום בעיה. זה כמו להגיד אם יש אריה שמאיים עליי אני אסתכל, אני לא אסתכל, אסתכל למעלה כמו בת יענה, ואז אין בעיה, אני לא מפחד כי אני לא רואה את האריה. הוא יטרוף אותי אם אני מפחד או לא מפחד. אוקיי? אני לא יכול לפתור את הבעיה על ידי על ידי התייחסות לייצוגים שלה. אני צריך לפתור אותה. זה לא עוזר לטפל בייצוגים, בשפה שמייצגת אותה. זה בהנחה שבאמת יש בעיה בעולם. יש טענות של פילוסופים אנליטיים שאומרים לא יכול להיות שיש בעיה בעולם, העולם חייב להיות עקבי. אם יש משהו לא עקבי זה רק באג אצלנו בחשיבה שלנו. ואז הם אומרים טוב, אז בוא נציע פריימוורק אחר, מסגרת חשיבה אחרת שבה אין את הבעיה ואז זה בסדר כי כל הבעיה הייתה רק במסגרת החשיבה שלנו. אני חושב שזה לא לא שכנע אותי, זאת אומרת אני חושב שיש פה בעיה אמיתית. נראה לי שהשפה של ראסל היא מלאכותית. למה שמשפט לא יוכל להתייחס למשפטים שהם כמוהו ברמה? יש משפטים אגב שמתייחסים למשפטים ברמה שלהם ולא מובילים לפרדוקס, למה אותם אתה אוסר? סתם, כי זה פותר לך את הבעיה.

[Speaker C] אתה אוסר כי אתה צריך כלל.

[הרב מיכאל אברהם] כן, בדיוק, כי אתה צריך כלל, אבל אז זה מראה שהכלל הזה הוא לא נכון, זה סתם כלל אד הוק. אד הוק לפתור דברים זה לא מעניין, זה גם לא חשוב. אוקיי, אז באמת כשאנחנו מדברים על התייחסויות לולאות כאלה ברובד הלוגי, אי אפשר לפתור אותן. כי בשביל לפתור לולאות או פרדוקסים צריך, דיברתי על זה פעם קודמת, צריך לצאת מחוץ למערכת, כמו משפט גדל. צריך לצאת מחוץ למערכת, להסתכל על המערכת מבחוץ, לא בתוך מערכת הכללים הזאת. כך מוכיחים את משפט גדל, שיוצאים החוצה וחושבים על המערכת, לא חושבים בתוך המערכת. והמשפט הזה אין הוכחה בתוך המערכת מתוך הכללים של המערכת, אבל כשאני מסתכל על המערכת אני רואה שאם אני אניח את ההיפך זה יביא אותי לסתירה, אז יש לי הוכחה. בסדר? אז גם פה אותו דבר, כשאתה פותר פרדוקסים זה תמיד לצאת מחוץ למערכת. עכשיו כשהמערכת שלך היא הלוגיקה הבסיסית של אמת ושקר, אין דבר כזה לצאת מחוץ למערכת.