תשובה： משמעותה והלכותיה – הרב מיכאל אברהם – שיעור 1 חלק ב

[הרב מיכאל אברהם] צריך לזרוק את הביטוח המינסקי. הוא לא עובד. נכון שהוא לא עובד, אבל זה טעות לזרוק אותו. היה צריך להתחיל איתו ואז לנסות להבין איך מסנתזים את שתי האפשרויות, אבל זה טוב שהובחנו כי רק אז מבינים אותם כל אחת לעצמה. ואז אפשר לעשות סינתזה.

[Speaker B] וגם התיאור אולי של הרמב"ם לא עבד. מה? זה גם בעצם התיאור של הרמב"ם. הרמב"ם מתאר את התשובה באיזה תהליכים כאלה מאוד טכניים מובחנים, כאלה צעדים. שהוא בא בעצם לצייר איזה תמונה יותר כללית.

[הרב מיכאל אברהם] אני צריך לראות בלשונו, אני מסכים אבל בשביל זה צריך קצת יותר לראות, לחזור ללשונו, נראה את זה בהמשך.

[Speaker B] יש לרמב"ם בעצמו שהוא כותב עוד סוג של תשובה כשהוא כותב 'איזו היא תשובה גמורה'. כן.

[הרב מיכאל אברהם] התכוונת לרמב"ם הזה. אנחנו נראה עוד, נראה עוד את לשונות הרמב"ם ולכן אמרתי שכרגע אני לא אנסה ליישב את הרמב"ם. אבל אחר כך נחזור לרמב"ם ויכול להיות שאפשר לראות בו את שני המסלולים האלו. אבל כרגע אני אנסה רק לבנות את המושגים, לנסות להציג את המושגים. אז בוא ננסה רגע בכל זאת לבחון את שני המנגנונים האלה. אני רוצה לטעון שמה שנקרא הלכות תשובה, חוזר להקדמה, בהקדמה דיברתי על זה שיש אספקט מחשבתי ואספקט הלכתי. אמרתי שבדרך כלל האספקט המחשבתי הוא הצד השני של המטבע של האספקט ההלכתי. זה לא שני דברים. מדבר על אותו דבר משתי זוויות. האספקט ההלכתי אומר מה אסור לעשות וצריך לעשות. האספקט המחשבתי מסביר למה. בעולם התשובה זה לא כך. בעולם התשובה מה שנקרא אספקט מחשבתי הוא לא אספקט מחשבתי. זה אספקט חוץ הלכתי. הוא לא מסביר את המחשבה שעומדת מאחורי התשובה. הוא מציע מסלול אחר של תשובה. זה נמצא במקביל למסלול ההלכתי, הוא לא מאחוריו, לא מתחתיו, לא ביסודו. זו הטענה. התשובה הגדולה היא לא המחשבה המהותית שעומדת מאחורי תהליך התשובה. מחשבה שמסבירה לי מה זה תשובה. לא לא, יש תשובה אלטרנטיבית. יש שני סוגי תשובה. אוקיי? ולכן כשהרמב"ם מדבר על הלכות תשובה ומכניס לתוכו את כל הדברים שלא קשורים לא להלכות ולא לתשובה זה לא בכדי. כאן אני אמרתי אני עוד אחזור לרמב"ם. אבל בוא ננסה לראות את זה. אחת ההשלכות שאני רוצה לטעון השלכה הלכתית חזרה לשלב של הבוקר, אז ההשלכה ההלכתית היא שארבעת שלבי התשובה לא מתחייבים כשאדם עושה תשובה גדולה. לא צריך. לא צריך לעבור את ארבעת השלבים האלו. זה קורה, אבל לא צריך לעשות את ארבעת התהליכים האלו באיזה צורה הלכתית מחויבת. שתי ראיות אני אביא לדבר, בואו נחזור. בגמרא בעבודה זרה בדף י"ז מובא הסיפור של אלעזר בן דורדיא. אמרו עליו על אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה. תראו באיזה זריזות במזמור אחד. הוא היה זהיר בעבירה אחת ועשה אותה עד הסוף. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והייתה נוטלת כיס דינרים בשכרה. נטל כיס דינרים, כן היתה זונה אחת ששיאה עוד לא עבר. נטל כיס דינרים והלך ועבר עליה שבעה נהרות במסירות נפש. בשעת הרגל דבר הפליחה, אמרה: כשם שהפליחה זו אינה חוזרת למקומה, כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה. מי זאת אמרה בדיוק? התבוננות, בת קול, הוא העלה מחשבה אצל אלעזר בן דורדיא אולי זאת הזונה, אולי. נראה שזאת הזונה עצמה אומרת לו. הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר 'כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה'. אמר: שמים וארץ בקשו רחמים עלי. אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר 'כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה'. אמר: חמה ולבנה בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר 'וחפרה הלבנה ובושה החמה'. אמר: כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים, אני אסביר בהמשך למה אני קורא את כל הספרות הזאת. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר 'ונמקו כל צבא השמים'. אמר: אין הדבר תלוי אלא בי. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכייה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה: רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא. התם נמי, זה בהקשר של הגמרא אני עוזב את זה. בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת. ואמר רבי: לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין אותן רבי. לא מספיק שהוא הפך בעל תשובה הוא נהיה רבי אלעזר בן דורדיא. הסיפור הזה בעצם, אני אכנס לחלק השני שלו בהמשך, אבל אני רוצה לדבר רגע על החלק הראשון. הוא ישב געה געה בבכי ויצאה נשמתו. אתם באמת חושבים שתוך כדי שהוא געה בבכי הוא לקח פנקס רשם שמה הכרת החטא כל חייו, ועל כל אחד מהם הוא התחרט, קיבל להבא? הוא לא יכול כבר אחר כך לעמוד בניסיון ולא לחזור לחטא הזה. הוא לא עשה את ארבעת שלבי התשובה על כל אחד מהעבירות. תוך שעה אחת הוא עבר על כל העסק הזה, התקבל לחיי העולם הבא, נקרא רבי, נקי כביום היוולדו. איך זה קורה? מה עם השלבים? המעכבים? מניין? זה לא תשובה. כי אלעזר בן דורדיא עשה תשובה מהותית. אם הוא עשה תשובה מהותית והתחרט באמת, לא צריך כלום. לא צריך וידוי דברים, לא צריך להפך, לא צריך לעבור על כל העבירות שהוא עבר כי התחרט עליהם. לא צריך. מה שצריך זה להתחרט החרטה העקרונית ולחזור בתשובה לשנות את הכיוון הרוחני שלך. אם עשית את זה באמת, זאת התשובה הגדולה. עשית את הכל בבת אחת. לא צריך את ארבעת השלבים. הלכות תשובה במובן החשבונאי, במובן של ארבעת שלבי התשובה נאמרו רק על התשובה הקטנה, לא על התשובה הגדולה. הראיה השנייה לדבר הזה, מהבבא קידושין. הגמרא אומרת בדף מ"ט שם, על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו. קידש אישה בתנאי על מנת שאני צדיק. הוא רשע מפורסם, אלעזר בן דורדיא לפני התשובה, הולך מקדש אישה, רשע מדופלם על מנת שהוא צדיק. אין חשש קידושין בכלל? הכל בסדר. הגמרא אומרת לא, יש חשש קידושין. למה? שמא הרהר תשובה בליבו. ולמה אם הוא הרהר תשובה כל רגע בחיים שלו, שזה שמקדש על מנת שהוא צדיק זה אפילו איזה שהוא רמז שאולי באמת הוא מהרהר בתשובה, אחרי הכל למה לתלות את הקידושין בזה? סתם ככה? יכול להיות שבאמת זה חלק מהתהליך התשובה שסופו, יכול להיות שצריך איזה רגליים לדבר בשביל החשש הזה, אבל עדיין יש שם חשש וכיוון שכך יכול להיות שהוא צדיק והיא ספק מקודשת. חוששים לקידושין. עוד פעם עולה השאלה: הוא הרהר תשובה בהרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק, ובכמה שניות שהוא אמר את הדבר הזה, תוך כדי זה הוא עשה עזיבת החטא, חרטה, וידוי דברים, כוונה להבא על כל אחת מהעבירות? מדובר על רשע גמור. לא סביר. אלא מה? חוששים לזה שעשה תשובה אמיתית, לא שעשה תשובה. תשובה אמיתית לא צריך את כל השלבים. לא צריך את כל השלבים. תשובה אמיתית מתקבלת מיד. לא עוד אלא אפילו נקרא רבי. יכול להיות שמה שנקרא רבי אלעזר בן דורדיא זה רבי זה בשביל שילמד אותנו משהו. אלעזר בן דורדיא לימד אותנו שיש תהליך של תשובה שהוא לא התשובה שעליה מדברים הפוסקים. לא צריך את ארבעת השלבים. תוך שעה, וזה מה שרבי אומר, לא דיין לבעלי תשובה שמקבלים אותם, יש קונה עולמו בשעה אחת. יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת. בכה רבי ואמר, יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת. ואמר רבי, לא דיין לבעלי תשובה שמקבלים אותן אלא שקורין אותן רבי. למה קורין אותו רבי? כי הוא לימד אותנו את זה שיש קונה עולמו בשעה אחת. בזה הוא הרבי שלנו. זה מה שהוא לימד אותנו. כי אנחנו היינו חושבים שיש קונה עולמו בכמה שנים. צריך עבודה, צריך לעבוד על כל עבירה, את ארבעת השלבים, זו התשובה הקטנה. אלעזר בן דורדיא לימד אותנו ולכן הוא נקרא רבי.