מה בין ליברליזם ואמונה בה'

מה שאלוהים המתכוון ידוע רק לו. לכל אורך המסורת שלנו אנחנו מפרשים את דבריו בהתאם לכל מיני עקרונות, שבחלקם הם עקרונות חיצוניים. לכן כשדנים בנושא כזה יש להבחין בין המתואר בתורה לבין ההתנהלות הדתית בפועל. אתה יכול לומר שהוא בעצם רשע מרושע ואנחנו כופים עליו (או על התורה) צדיקות. יש גם כמה וכמה אינדיקציות לכך שהוא טוב ורוצה בטוב. בשורה התחתונה זו היהדות להבנתי. אלוהים כשלעצמו? קטונתי. מעבר לזה, כתבתי כאן לא פעם על הסתירות בין מוסר והלכה, והסברתי שאין כאן שום סתירה ברמה הלוגית גם בלי הסברים. ההלכה מיועדת להשיג מטרות דתיות ולפעמים זה מתנגש עם המוסר. גם מלחמה היא הרג, ולפעמים של חפים מפשע, וזה מתנגש עם המוסר. אבל אין מה לעשות, כי אי אפר להשיג את המטרות ההן בלי לשלם במטבע מוסרי. מדובר על כפילות נורמטיבית, כמו בין הלכה לדמוקרטיה ולחוק. זה בקצרה. אפשר כעת לעבור על כל הדוגמאות שלך, אחת לאחת, למרות שאין בכך צורך אמיתי כפי שהסברתי. אעשה זאת בקצרה:   איסור מוחלט על חופש דת – “לא יהיה לך אלהים אחרים על פני”. מדובר על כניעה ליצר של עבודה זרה ולא על אמונה אחרת.   עונש מוות על עבודה זרה. רק אם האדם מותרה ויודע שהוא עומד למות ומקבל זאת על עצמו. מדע בדיוני.
עונש מוות על חילול שבת. כנ"ל.
סקילת "בן סורר ומורה". שם הגמרא עצמה כבר אומרת שלא היה ולא נברא.
עונש מוות על ניאוף. כנ"ל.
איסור יחסים חד-מיניים עם עונש מוות. כנ"ל.
ענישה קולקטיבית (כולל ילדים) על חטאי אחרים. בתורה כתוב "לא יומתו אבות על בנים", נגד ענישה קולקטיבית.
ציווי השמדת עמים שלמים. רק במקום שמדובר בעם שכל כולו טרור ומגדל את ילדיו לטרור. ראה טוריי ופודקסטיי על עזה.
קבלת עבדות כמוסד חוקי. אין בזה שום בעיה. בעבד עברי מדובר באדם שנקלע למצוקה, ובמקום כלא עושים לו שיקום. עבד כנעני זה אכ מוס חוקי אלא אינו מיושם עם השתנות הנורמות.  
עליונות גברית מובהקת במבנה המשפחה והחוק. אכן אנכרוניסטי. מקווה שישתנה כשתחזור הסמכות.
איסור נביאי שקר או מסיתים – עונש מוות. כנ"ל.
ענישה גופנית (מלקות). מעולה. מה רע בזה? כלא יותר טוב?
מלך/אל מעל החוק – אין הפרדת רשויות או זכויות פרט. ממש לא מעל החוק. יש ויש זכויות פרט.