האם הרב חסיד?
מצער קצת על אורך השאלה אבל – הרב – האם היית אומר שאתה חסיד?
אני מתכוון במובן הפילוסופי. כי החסידות רואה בעולם ערך בפני עצמו (להעלות ניצוצות וכו'), בניגוד לגישה המתנגדת שרואה ערך רק בתורה. אני זוכר שגם כתבת על זה משהו, שתכלס החברה החרדית כולה – גם החסידויות וגם הליטווקעס – רואים את העולם הזה כ"מסלול רינגו" שאין לו ערך עצמי וצריך לצלוח אותו ולקיים בו את התורה. אבל אתה לפי הבנתי כן רואה ערך בעולם הזה. כן יש ערך למדע, אמנות וכו'.
השאלה שלי היא האם לשיטתך הצמצום כפשוטו. כלומר האם לדעתך יש ערך בקיום הערכים של קומה א' של האדם לפני מתן תורה, וזה לא קשור לגילוי ניצוצות אלוהות בעולם החול וזה התכלית של עם ישראל וזה. כי נראה שאתה כן בגישה של המתנגדים – אבל אתה מחיל אותה גם לדרך ארץ שקדמה לתורה, ואומר שבעצם יש ערכים מחוץ לתורה בעולם הזה עבור העולם הזה (אבל לכל בני האדם).
נראה לי שיש נפקא מינה בין השיטות – החסידים (הדתיים הלאומיים) יגידו שרק עם ישראל יהיה ממש חייב "לקדש" את העולם הזה. כי למשל עם שרוצה שלא להתפתח ולא להתעסק במדע (נניח כי הם מעדיפים להיות עם של נזירים), או שלא אכפת לו שארצו תהיה מסריחה (כי הם מעדיפים להשקיע את הכסף של פינוי הזבל במצוינות בספורט) – העם הזה רשאי לעשות כך. אבל העם היהודי חייב למלא גם את הערכים האסתטיים – ולא יכול להרשות לעצמו לזנוח את המדע או לא לפנות זבל לבחירתו. הוא מחויב לגלות את האלוהי בכל תחומי החיים וכו'. אבל לשיטת הדתי המודרני, הערכים האוניברסליים הם אוניברסליים ממש – ואז או שגם הגויים חייבים בהם או שגם היהודים פטורים.
או שמה שעשיתי פה זאת חלוקה סמנטית בלבד, או שאתה רואה נפקא מינה אחרת בינך (דתי מודרני?) לבין דתיים לאומיים וציונים דתיים שהם בוודאי חסידויות? והאם אתה חושב שגם הרמב"ם תכלס נחשב חסיד במובן הפילוסופי שכן הוא רואה במציאות ערך מעבר לתורה – ידיעת ה' (מעשה בראשית ומרכבה, מדע ופילוסופיה)?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אתה מערבב כאן כמה מישורים.
אני אכן חסיד במובן שהגדרת בהתחלה. העולם הזה הוא ערך לעצמו ותיקונו וההשתלמות שלי בו גם הם ערכים. דומני שכך גם הבין הרמב"ם.
הצמצום הוא כמובן כפשוטו. צמצום לא כפשוטו זה נונסנס. לא צריך שהעולם יהיה אלוהות כדי שיהיה בו ערך. די שאלוהים מצווה עליו ומצפה מאיתנו לעשות זאת בתוכו.
לא רואה שום קשר לשאלה מה מוטל על הגויים. בעיניי ממש כמו היהודים. ההבדל הוא רק בהלכה.
ההבדל ביני לבין החסידים הרגילים וחלק מהדת"לים הוא שבעיניהם יש ערך לדברים רק אם הם אלוהות וחלק מהתורה. ובעיניי יש ערכי חולין שמשותפים לנו עם הגוים. אני לא צריך להגדיר את מלחמותינו כמלחמת מצווה כדי לראות בהן ערך. יש חובה להתגייס למרות שזו לא מלחמת מצווה. ההבדלים הם בעיקר בהנמקות ולא במעשים עצמם, אבל לדעתי יכולים להיות הבדלים באווירה שמובילים להבדלים מעשיים. זה בממוצע ולא באופן מוחלט.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
רבינו שליט"א מרבה לחזור על כך שהצמצום הוא כפשוטו, ואנוכי הקטון עומד ותמה: מהיכן בכלל באה ההנחה שיש דבר כזה "צמצום"?
אגב, דווקא לפי תפיסתי האישית יש מקום לרעיון הזה, אף שאני באופן אישי איני מקבל אותו, אבל אני תמה לדעת רבינו שליט"א שלא מחזיק בתורות ניאו-אפלטוניות ומיסטיות.
אני רואה שכנראה המחברת שליט"א שכחה לציין את הטור: חולין על טהרת הקודש: היחס הראוי לעולם החול (טור 700 – חולין על טהרת הקודש: היחס הראוי לעולם החול) ברשימת הטורים הקשורים. הוא לא רק קשור הוא למעשה הנושא עצמו.
רבנו שליט"א ינסה להסביר את גישתו לעניין הצמצום.
המושג צמצום אצלי אינו לקוח ממחוזות המיסטיקה או הניאו-אפלטוניות, אלא הוא מסקנה מתבקשת והכרחית של התבוננות פילוסופית ורציונלית במציאות.
ההנחה שיש צמצום נובעת מהעובדה הפשוטה שברור שאנחנו קיימים, ושהעולם נברא כיישות עצמאית הנפרדת מהקב"ה. אם הצמצום לא היה כפשוטו והקב"ה היה הכל (כפי שחסידים מפרשים את הפסוק "אין עוד מלבדו"), המשמעות ההכרחית הייתה שאנחנו והעולם כלל לא קיימים אלא מהווים אשליה בלבד, וזה כמובן נונסנס מוחלט.
מבחינתי, משמעות הצמצום היא "הסתלקות" של הקב"ה מהעולם, והיא מתבטאת בשני מישורים עיקריים: מעשי האדם והתנהלות הטבע.
ראשית, כדי שתהיה לאדם בחירה חופשית אמיתית, הקב"ה היה חייב להצטמצם ולהשאיר חלל פנוי. בחירה חופשית משמעותה שמעשינו מסורים לנו ולא לקב"ה, ולכן ידיו של הקב"ה כביכול כבולות, כדי להותיר לנו את החופש והאוטונומיה לקבל החלטות.
שנית, הצמצום מתבטא בהתנהלותו של הטבע. לשיטתו עם התקדמות הדורות הקב"ה רצה שהעולם יתנהל יותר ויותר על פי חוקי הטבע הקשיחים, ולכן הוא הסתלק אט אט ממעורבות אקטיבית בו (מה שאני מכנה "השגחה אקטיבית"), ומשום כך בדורותינו כמעט ואין ניסים (שהרי נס הוא חריגה מחוקי הטבע) ואין נבואה.
לכן, אינני נזקק לתורות סוד ומיסטיקה כדי להגיע לרעיון הצמצום. זהו אילוץ פילוסופי ותיאולוגי כדי להסביר כיצד ייתכן קיום של עולם עצמאי הפועל על פי חוקי טבע, ובתוכו בני אדם בעלי אוטונומיה ובחירה חופשית. הצמצום אינו אלא מונח שמתאר את הסתלקות הזאת. לא התחייבתי לתיאורים של אור אינסוף וקו ורשימו ועולמות ופרצופים וכו'.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer