הסתר פנים או הסתר שדים? על (חוסר) אמונת הרב

שלום לרב,

מדברי הרב בכמה מקומות נראה ש אינו מאמין בשדים, שהרי איננו מכירים כיום שדים.

אבל לענ"ד זו טעות. ולא משום שזה "לא קיים שכלית" או שאיננו מבינים זאת בשכלנו, אלא משום שלא הכל גלוי ונודע לנו כיום.

אתן דוגמה: אילו לא היינו יודעים מעדויות של אנשים נאמנים (ולא של אנשים שנוטים לדמיון מסיבות שונות), שיש דבר כזה רוח של מת הנכנסת באדם אחר, המכונה 'דיבוק' – היינו אומרים שזה דמיון שווא והבל, לפי רוח הכפירה וה'מדע' הנאור הקיים בעולמנו. והנה, רק לפני 90 שנה היו גדולי הדור הנאמנים עלינו במעשה, שהוציאו בעצמם דיבוק על פי הוראת החפץ חיים; ומהם מרן הגרא"ב וסרמן ומרן הגר"א דושניצר, ורבי יהודה פתיה. ואמנם תופעה זו פסקה כיום (לפני כמה שנים היה דיבוק שהרב בצרי הוציא, ומאז לא שמעתי על דיבוקים) – אולי לרגל נחיתות הבריות והאמונה, ואולי מסיבות אחרות בסיבות היודע כל הסיבות – אבל זה שאיננו מכירים תופעה זו כיום, אינו אומר שאינה קיימת.

כלומר, זה שאיננו מכירים כיום תופעות שהיו פעם, לא אומר שהן דמיון; אלא שכיום יש תופעות שמסבב כל הסיבות ראה להסתירן מבני אדם. וכך גם בעניין השדים. ומה גם שיש אנשים שעדיין רואים שדים לעיתים במקומות מסוימים, ובפרט בחו"ל.

אילו תאמר לאדם אתאיסט שיש רוח ונשמה, גם הוא יגחך עליך, וכמובן גם כן בשם ה'מדע' – שהרי אין ראיה קלושה לקיומן, ואף אחד לא ראה נשמה חוזרת מלמעלה (ועל מוות קליני יאמרו לך שזה דמיון…).

ובכלל, עצם מציאותם של שדים ורוחות אינה נושא לוויכוח, לאחר שהוכרע כך אצל הראשונים אשר עליהם סומכים בזה בית ישראל כולם. ודוקא דעות יחידאיות ממש סברו אחרת בין הראשונים שלפנינו, ולא קיבלו האחרונים את דבריהם. (הגאון שהוא בתראי יצא בחריפות עזה על דעת הרמב"ם בעניין.)

מה הכוונה לדעת הרב בדברי חז"ל שנוח הכניס שדים לתיבה? לא עליי מוטלת החובה להסביר לדעת רס"ג, הרמב"ם והכוזרי איך יפרשו את דברי חז"ל אלו – אבל מסורת עם ישראל היא שזה כך, וזוהי פשטות דברי חז"ל.

אם כן, מדוע הרב אינו מאמין בשדים?