תורה מגנא ומצלא

שלום הרב מיכי, ישנן מקורות בתלמוד לכך שלימוד התורה נותן שמירה והגנה מחטא, ייסורים או הגנה קיומית לפרט, ציבור או העולם כולו ("אלמלא תורה לא נתקיימו שמיים וארץ", "תורה מגנא ומצלא", "רבנן לא בעי נטירותא"; לא עשיתי חיפוש מקיף).
1. שאלתי היא האם על פי ידיעתך והבנתך, בהכרח יש לפרש את המקורות (על פי פשט הגמרא או אם יש הכרח מדברי הראשונים) בתור מין הגנה "מיסטית אוטומטית". או שאפשר שזה עובד בדרך ההשגחתית הרגילה, אם עושים רצונו של מקום – ובין היתר לומדים תורה – אז נקבל שכר, דהיינו הגנה וקיום (לפי זה מטרת המימרות להעצים חשיבות לימוד התורה ולא לחדש על איזה מנגנון מיסטי).
2. אם התשובה היא לא, האם אתה יודע לתת לי מקורות מוכרחים להבנה המיסטית? (כמה שיותר קדומים; הכי קדום שאני מכיר זה החפץ חיים, בעצם אולי גם מהר"ל בתפארת?)
3. איפה מפורש שזה עובד בצורה כמותית, נגיד כמות קבועה של "הגנה" בהתאם לזמן ואיכות לימוד כלשהו, כלומר שיש "מחירון" (מקווה שהשאלה ברורה)?
כרקע לשאלתי אציין את הטענה החרדית (אחת מהן) שאינם מתגייסים משום שלימוד התורה מגן לא פחות מחיילי צה"ל (הבנה כמותית?). זו הבנה מיסטית ברורה משום שאם זה שכר על שעושים רצונו של מקום הדיון צריך להיות אחר – מה רצונו? אולי שגם נעשה השתדלות ונתגייס?
זהו. סליחה על אריכות הדברים, אולי זה נושא שראוי למאמר וסקירת מקורות (כתבת על זה?) ולא לשאלה כאן, אבל זה מה שיש, אשמח שתאיר עיניי.
תודה רבה.