הייתכן כי כל תורת המוסר אינה אלא אשליה מתוקה של הרגשנים?

מעולם לא טענתי שתיקון המידות, המוסר או זיכוך הנפש הם "מילתא זוטרתא" או אשליה מתוקה. להפך, הביקורת החריפה שלי מופנית כלפי הזיהוי השגוי של המוסר ותיקון המידות עם רגשנות. לרגש, באשר הוא רגש, אכן אין שום מעמד נורמטיבי או פילוסופי. רגשות הם עובדה פסיכולוגית גרידא, שנובעת מהאופן שבו האדם בנוי, ולכן אין בהם שום ערך מצד עצמם. לעומת זאת, מוסר הוא הכרה שכלית אובייקטיבית ומחייבת ("עיני השכל" או "המצפון"), ותיקון המידות הוא ערך עצום ומהותי.

למעשה, קומת המוסר והמידות היא התשתית ההכרחית לקומה הדתית, ובכך אני מסכים לחלוטין עם דברי רבנו יונה ש"דרך ארץ קדמה לתורה". התייחסתי לכך לא פעם דרך קושייתו המפורסמת של רבי חיים ויטאל בספרו "שערי קדושה". רח"ו שואל: מדוע התורה לא מנתה את תיקון המידות כחלק מתרי"ג מצוות? (שהרי המצווה "והלכת בדרכיו" מתייחסת לחיקוי ההתנהגות המעשית של הקב"ה, ולא לעבודת הנפש הפנימית).

תשובתו של רח"ו מתלכדת בדיוק עם דברי רבנו יונה: התורה פונה ומדברת לבני אדם. מי שאינו מבין מעצמו שעליו לתקן את מידותיו ולהיות מוסרי – אינו בגדר "אדם", וממילא אין את מי לצוות. תיקון המידות הוא תנאי מוקדם לכך שתהיה בכלל "בר ציווי". קודם כל עליך לבנות קומה של בן אדם.

הראי"ה קוק לוקח את זה צעד אחד קדימה. הוא טוען שאם התורה הייתה מצווה על תיקון המידות באופן פורמלי, היא הייתה הורסת אותו. בתחום המידות, "גדול מי שאינו מצווה ועושה" מאשר מי שמצווה ועושה. עבודת המידות חייבת לבוא מתוך הבנה פנימית ויוזמה של האדם ("איתערותא דלתתא"), המבין את חשיבות השלמות האנושית. אם זה נעשה רק כדי לסמן 'וי' על ציווי הלכתי, זה מרוקן את העבודה ממשמעותה.

כדי להמחיש כיצד נראה אדם ש"עובד על מידותיו" רק בגלל ציווי טכני, אני נוהג להביא את הבדיחה הישיבתית הידועה: בחור יצא לשידוכים ודחה את כל ההצעות. המשגיח אמר לו שהוא בעל גאווה ושלח אותו לשנת עבודה על המידות. הבחור התבודד, למד מוסר בהתפעלות, ואחרי שנה חזר לדחות את כל ההצעות. כשהמשגיח שאל אותו מה הועילה עבודתו, ענה הבחור: "אם לפני שנה כשהייתי בעל גאווה אף אחת לא התאימה לי, עכשיו כשאני ענוותן מופלג – קל וחומר שאף אחת לא מתאימה לי!". כך נראה תיקון מידות שנעשה כהיענות לסעיף הלכתי ולא כהשתלמות אנושית אמיתית.

אבל ךתחקון המידות יש גם ערך אפיסמי. מידות מקולקלות מרחיקות אותך מהאמת, כי הלוגיקה לבדה מותירה הרבה אפשרויות וההטיות ייקחו אותך לאפשרויות לא נכונות.