אמונה מפחד

אני מתכוון למצב בו מישהו מאמין סתם כי מפחד להעלות בדעתו מה טוענים שיקרה לו אם לא יאמין. בספרים קדושים ביהדות כגון הזוהר והגמרא מתוארים עונשים קשים ביותר ומזוויעים (במיוחד בזוהר על העולם הבא) על כל עבירה. זה לא קצת גורם לאמונה סובייקטיבית שמגיעה מחשש והרגל ולא אמונה רציונלית שמגיעה מהוכחות לנכונות הדברים?
ומדוע קיום מצוות מפחד מעונש שווה משהו אם הוא מגיע רק מפחד? הרי אדם אחר שנולד יותר 'אמיץ' יהיה מוכן שלא לקיים מצוות למרות העונש. אז השכר בעצם ניתן לאחד שמקיים מצוות סתם כי נולד מפחד מעונש.

כוונתך להימור של פסקל? אם הוא חושש לעונש זה אומר שהוא מאמין. אין דבר כזה להאמין בגלל עונש.