הלכה או הנהגה
שלום כבוד הרב,
כל הלכות הצניעות [לא נידה] שנאמרו בין איש לאשתו, הם מעיקר הדין, או שאפשר להקל,
האיסור לאור הנר, כשאין האישה ראויה לעיבור, יש למה לחשוש? אשמח למקורות.
שאלה נוספת, הסרת שיער לגברים, נסתפקו הפוסקים האם זה שגברים שאינם שומרי תורה נוהגים לעשות כך מוציא את זה מגדר לא ילבש, איך מכריעים??
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
שלום וברכה,
א. הלכות צניעות בין איש לאשתו (שאינן נידה) – עיקר הדין מול הנהגה
מעיקר הדין, ביחסים האינטימיים שבין איש לאשתו (כאשר היא טהורה ולא נידה), אין איסורים הלכתיים פורמליים של צניעות.
יסוד הדברים מופיע כבר בגמרא בנדרים (כ ע"ב): "כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה", וכן פסק הרמב"ם להלכה בהלכות איסורי ביאה (פרק כא הלכה ט):
אשתו של אדם מותרת היא לו, לפיכך כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה, בועל בכל עת שירצה ומנשק בכל אבר ואבר שירצה… ואף על פי כן מדת חסידות שלא יקל אדם את ראשו לכך ושיקדש עצמו בשעת תשמיש….
הרמב"ם מבהיר במפורש שההדרכות המופיעות בדברי חז"ל והפוסקים לגבי צניעות וקדושה בינו לבינה – למעט איסור הוצאת זרע לבטלה ואיסור כפייה (שהרי הכל צריך להיעשות "ברצון שניהם ובשמחתם", כדבריו בהלכות דעות פ"ה ה"ד. וגם בזה איני בטוח שזה מן הדין ולא מן המוסר) – אינן איסור מן הדין, אלא מידת חסידות והנהגה.
שיטתי הידועה היא שיש להבחין הבחנה חדה בין המישור ההלכתי הפורמלי (איסור והיתר) לבין המישור המוסרי או הזוגי. במישור ההלכתי הפורמלי אין מגבלות על צורת הקרבה בין בני הזוג. ממילא, הנהגות החומרא והקדושה המוזכרות בספרים אינן חובה הלכתית מחייבת, אלא הדרכות חסידות שכל זוג יכול לנהוג בהן לפי רצונו, תחושותיו והרגשתו האישית.
תשמיש לאור הנר (כשהאישה אינה ראויה לעיבור):
איסור תשמיש לאור הנר (פסחים קיב ע"ב, שו"ע או"ח סי' רמ סעיף ד) אינו נובע בעיקרו רק מחשש לפגם בעובר, אלא בעיקר מטעם צניעות וחשש גנאי – שלא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו. לכן, מעיקר הדין, העובדה שהאישה אינה ראויה כעת לעיבור אינה משנה את עצם גדר הדין.
זו הנהגת צניעות שנקבעה בפירוש בתלמוד ולכן יש להניח שזו הלכה.
ב. הסרת שיער לגברים ואיסור "לא ילבש"
איסור "לא ילבש גבר שמלת אשה" (דברים כב, ה; שו"ע יו"ד סימן קפב) בענייני טיפוח והסרת שיער (כגון לקיטת שערות לבנות, הסרת שיער גוף או לייזר) אינו גזירת הכתוב שרירותית, אלא דין התלוי לחלוטין בנורמה החברתית ובמנהג המקום והזמן ("דרכן של נשים"). לדעתי גם אם הנורמה רווחת אצל חילונים, כל עוד זה עניין נורמטיבי בתחושה. אין לי קריטריון טוב יותר.
תוכל לראות גם בריטב"א בסוף קידושין.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
שלום ותודה כבוד הרב,
שאלותיי כוונו גם לאיסור הסתכלות באו"מ, א. אם הוא מעיקר הדין, או שהרוצה להקל יכול להקל, ב. מה בדיוק אסור, [גם החלק החיצוני או רק הפנימי, שמעתי שיש מחלקים בזה, ג. אם יש סכנה באינה ראויה לעיבור
אשמח למקורות
ב. לגבי הסרת שיער, אני מבין את הסברא של הרב, ואני גם חושב כך, אך סו"ס הפרישה ור' עקיבא אייגר במקום כן מסתפקים בזה, אז איך אפשר להכריע?
מעיקר הדין, אין איסור הלכתי פורמלי על הסתכלות באותו מקום באשתו. אומנם קיימת מימרא מפורשת בגמרא (כגון בחגיגה כ ע"א ובנדרים כ ע"ב) המזהירה מפני הסתכלות זו ומקשרת אותה לנזק או לעונש רפואי (כמו סומא או כהות עיניים של הילדים). אולם, הרמב"ם וכמה פוסקים מובהקים נוספים השמיטו את הדברים הללו, ונראה שסברו שאין מדובר באיסור הלכתי מחייב.
גם בשולחן ערוך הדברים הובאו כחלק מגדרי קדושה, צניעות ומידת חסידות, אך שורת הדין נותרה בעינה: "כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה". אם ההסתכלות נעשית לצורך טכני או הדרכתי של קיום המצווה עצמה (במיוחד בפעמים הראשונות, כפי ששואלים לא פעם), ברור שאין כאן שום איסור או בית מיחוש, שכן המעשה משרת את עצם המצווה ונעשה במסגרתה, ואין בו שמץ של קלות ראש או ניבול פה.
לא יודע מה זה חלק פנימי וחיצוני, אבל איני רואה טעם לנבור בזה. כתבתי את דעתי. לענ"ד אין כאן איסור חפצא פורמלי אלא הדרכה המיועדת בעיקר למנוע הרהורים אסורים (מחוץ לזמן התשמיש) וחשש להוצאת זרע לבטלה. במקום שבו יש צורך מעשי, השכל הישר קובע שמותר, ואין מקום להתפלפל בחלקי האיבר.
הסכנה שחז"ל תיארו נוגעת למומים מולדים של הוולד (עיוורון או כהות עיניים), הרי שבמצב שבו אין היתכנות לעיבור, החשש אינו רלוונטי כלל. מעבר לזה, דעתי היא שבענייני סכנות אין אנו חוששים כיום לקביעות הרפואיות של חז"ל במקומות שבהם המדע האמפירי הוכיח שאין בהם שמץ סכנה. חז"ל ניזונו מהידע המדעי של זמנם, וכשם שאיננו חוששים כיום לזריקת ציפורניים או לגילוי משקים, כך אין שום סכנה מציאותית בהסתכלות הזו, ובפרט כשהאישה אינה ראויה לעיבור.
לגבי הסרת השיער, עליך לשאול אותם לא אותי. את דעתי על התקופה שלנו כתבתי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer