לוגיקה

אם זה דין מדיני התנאים אז למה הגמרא בקידושין דף ס״א שואלת על רבי חנינא בן גמליאל שחולק על רבי מאיר וסובר שלא צריכים תנאי כפול מסדרה של פסוקים שבהם יש הבטחות מותנות בתנאי כפול שלפי דברי רבי חנינא הכפל מיותר, הרי אין שם הלכות תנאים.
הגמרא מקשה על רבי חנינא מהפסוקים [1] דברי הקב״ה לקין ״אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ״, [2] מתיאור אליעזר את השבעת אברהם ״וישביעני אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אישה לבני … אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי״, [3] הבטחת הקב״ה לעם ישראל ״אם בחוקותיי תלכו … ואם בחוקותי תמאסו״, [4] מדברי הנביא ״אם תאבו ושמעתם …ו ואם תמאנו ומריתם״, [5] מהאמור לסוטה ״אם לא שטית טומאה תחת אישך הנקי … ואת כי שטית״, [6] ומההלכה בטמא מת ״הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר״.
בדוגמאות 1,3,4,5 הגמרא מתרצת לרבי חנינא ששם השלילה היא (במונחיך) מנגדת ולא מאיינת ואת הניגוד בוודאי אי אפשר ללמוד כלומר בלי הכפל היינו חושבים אם לא תיטיב לא אגרא ולא דינא, ואם בחוקותי תמאסו לא ברכה ולא קללה, ואם תמאנו ומריתם לא טובה ולא רעה, ואם שטית לא הנקי ולא חנקי אלא איסורא בעלמא.
ובדוגמאות 2,6 שבהם השלילה היא מאיינת הגמרא מוצאת משהו אמצעי, בדוגמה 2 מצב אמצעי בין יתנו לבין לא יתנו כשהאישה רוצה והמשפחה לא, ובדוגמה 6 מצב אמצעי כשהיזה רק בשלישי או רק בשביעי, ומהייתור של החלק הכפול או ממשמעותו מבינים שבמצב אמצעי חל החלק הכפול (והיית נקי מאלתי, לא יטהר).

לא רואה את הקושי. אם בתורה מנסחים כך את התנאים ניתן ללמוד מכך שזהו הניסוח הנכון של תנאי. כמו שיש פוסקים (מג"א) שלומדים מלבן שלא משיאים את הצעירה לפני הבכירה. זה לא שלבן היה מורה הוראה, אלא יש כאן הנחה שהתיאור בלשון התורה מלמד משהו שנכון כשלעצמו.

אבל אם זה רק דין מדיני התנאים אז למה התורה השתמשה בנוסח הזה במקומות שהדין הזה לא רלוונטי? (בטח לא כדי ללמד את העיקרון הזה עצמו, הגמרא לא חשבה ללמוד משם ואם כבר אז באים כאחד ואין מלמדים) המעבר מ"דין מדיני התנאים" ל"הניסוח הנכון של תנאי" (גם כשלא מדובר על החלת שום חלות מותנה) לא ברור לי. האם כשלבן מתנה עם יעקב מלא שבועה זאת ונתנה לך גם את רחל והוא לא כופל אם לא תמלא את השבועה לא אתן לך אז אפשר ללמוד שלא צריך לכפול?!

אם כותבים במקומות מסוימים תנאי כפול זה מראה שצריך לכפול את התנאי. במקומות מסוימים קיצרו ולא הביאו את מלוא הניסוח. אגב, כך זה גם בתלמוד עצמו כמו שכתבו תוס': בתנאי 'על מנת' יש צורך לכפול את התנאי (לא כרמב"ם), ומה שבתלמוד לא כופלים אותו זה רק מפני שקיצרו.
לגבי שני כתובים, זו לא שאלה. זהו הניסוח של תנאי ולכן כתבו זאת כך. אכן די היה לכתוב זאת פעם אחת.