לימוד שס בעיון

ללמוד את כל הש"ס בעיון מלא, הכולל את כל סוגיות התלמוד עם מפרשיהן מראשונים ועד אחרונים והגעה עד למסקנה ההלכתית למעשה, הוא משימה כמעט בלתי אפשרית עבור אדם נורמלי. אי אפשר לראות את כל השיטות, ואף אחד לא באמת גומר את כל ההלכה מהעיון ועד המסקנות. כדי להקדיש לכל שאלה וסוגיה את העיון המלא ולראות את כל המקורות, נדרשים פחות או יותר מאה פעמים חיי אדם.

עם זאת, צריך להבין שמטרת לימוד העיון (ובפרט בשנות הישיבה) אינה להקיף את כל המידע הקיים, אלא לרכוש את הכלים ללימוד עיוני ואת צורת החשיבה הלמדנית. ברגע שאתה מיומן בלימוד עיון, מבין את העקרונות המופשטים שעומדים מאחורי הסוגיות ויודע לנתח אותן, אתה יכול ללמוד בקצב מהיר הרבה יותר. בשלב הזה ניתן ליישם את כלל ה-80/20: להקדיש 20 אחוז מהזמן כדי להגיע ל-80 אחוז מהמוקדים העיוניים של הסוגיה. במצב כזה, ההבדל בין לימוד עיון ללימוד בקיאות קצת נמחק, ולימוד הבקיאות שלך הופך למעשה ל"עיון מהיר" שמאפשר לך להקיף חלקים נרחבים הרבה יותר.

באשר לשאלתך האם יש מי שעשה זאת – אכן ישנם יחידי סגולה פנומנליים שיכולים להחזיק בראשם את כל התורה. למשל, הרב עובדיה יוסף היה סוג של "מוטציה" שיכל להחזיק בראשו את כל הש"ס, הראשונים והאחרונים, אך אנשים בני תמותה רגילים לא יכולים לעשות זאת. אמנם הרב עובדיה לא למד מה שאנחנו מכנים 'עיון'.

כך או כך, בימינו משקלו של הידע הטהור והזיכרון פחת מאוד. כיום הכל כתוב, נגיש וזמין במאגרי מידע ממוחשבים (כמו פרויקט השו"ת ואוצר החכמה), ולכן השליטה בעל פה בכל החומר פחות אקוטית מבעבר. הדבר החשוב באמת אינו לאגור את כל המידע בראש, אלא לפתח שכל ישר, מיומנות אנליטית, ויכולת להבין את הרעיונות העומדים מאחורי הדברים שכתובים בגמרא. מטרת הלימוד היא לפתח תמונה תלמודית משלך ולהבין את יסודות ההלכה.