עקרון הסיבתיות

מעניין ממש
תודה על התשובה המנומקת
אני מבין מאוד את החשיבות של הרכיב הפיזיקלי למה יש את ההפרדה של השלושה אבל לא ברור לי למה גרימה לא מכילה כבר את שלושתם
אולי אני טועה אבל ניתוח מושגי של גרימה חייב לכלול בתוכו מרכיב של זמן
אחרת איך זה בא לידי ביטוי אם לא בתהליך?
סליחה אם אני חופר
אני לא פיזיקאי ולא תופס את הרעיון של גרימה סימולטנית

אם תוכל להפנות אותי למאמרים שלך בנושה אני אשמח כדי לא לגזול מזמנך

אתה מעלה שאלה מצוינת. האינטואיציה שלך, שכאשר מדברים על גרימה בעולם הפיזיקלי מדובר בתהליך שלוקח זמן, היא אכן נכונה ביחס לעולם המעשי שלנו, אך בניתוח מושגי פילוסופי (שעליו דיבר דייוויד יום) התמונה מורכבת יותר.
כדי להבין מדוע גרימה כשלעצמה לא מכילה בהכרח את ממד הזמן, כדאי להתבונן בקושי שכבר פילוסופים יווניים קדמונים עמדו עליו: אם סיבה היא תנאי מספיק למסובב (לתוצאה), הרי שלא יכול להיות מרווח זמן ביניהם. מדוע? משום שאם יש פער זמני, משמעות הדבר היא שישנו רגע שבו הסיבה כבר קיימת במלואה, אך המסובב עדיין לא התחולל. אם הסיבה קיימת והתוצאה לא, הרי שהיא איננה תנאי מספיק. מתוך כך, הרמב"ם (בספרו 'מילות ההיגיון') מביא דוגמאות לסיבתיות סימולטנית – למשל, השמש היא הסיבה לאור, אף על פי ששניהם מופיעים ביחד (אין שמש בלי אור ואין אור שמש בלי שמש).
נכון שהיום, בעקבות תורת השדות הפיזיקלית, אנחנו מבינים שלוקח זמן לכוח (כמו כבידה או אור) לעבור ממקום למקום, ואין "פעולה ממרחק" ללא עיכוב זמני. לכן בפיזיקה המודרנית התהליך אכן מתפרס על פני ציר הזמן. אולם, ברמה המושגית-לוגית אין שום סתירה ברעיון של סיבתיות סימולטנית. הגרימה אומרת רק ש"א' מחולל את ב'", וזה מושג נפרד מהשאלה "האם זה קרה לפניו, יחד איתו, או אפילו אחריו".
דוגמה חזקה נוספת לניתוק של מושג ה"גרימה" מציר הזמן עולה בסוגיית בריאת העולם (הטיעון הקוסמולוגי). על פי המדע המודרני, תורת המפץ הגדול גורסת שציר הזמן עצמו נוצר יחד עם היקום. לפני המפץ לא היה זמן. אם מושג הסיבתיות והגרימה היה מכיל בתוכו בהכרח את ציר הזמן, לא יכולנו בכלל לשאול "מה הסיבה (או הגורם) למפץ הגדול?", שהרי לא היה "לפני". עצם העובדה שהשכל הישר שלנו מניח שלכל התרחשות — גם להיווצרות הזמן עצמו — יש גורם שחולל אותה, מוכיחה שמושג הגרימה עומד בפני עצמו גם בהיעדר קדימות זמנית.
מעבר לכך, בעולם המשפטי וההלכתי אנו פוגשים מושגים של גרימה מהופכת. למשל, בדיני תנאים ("מכאן ולהבא למפרע"), אדם יכול לעשות מעשה היום (כמו מתן גט בתנאי), והפרת התנאי על ידי האישה בשבוע הבא היא זו שתגרום לביטול הגירושין למפרע. כלומר, אירוע עתידי מחולל מבחינה הלכתית ומשפטית תוצאה בעבר. מכאן אנו למדים שמושג הגרימה אדיש לכיוון הזמן. הוא דורש הוספה של "מרכיב זמני" מפורש כדי להבטיח שבעולם הפיזי הסיבה תקדים את התוצאה.
כפי שביקשת, תוכל למצוא הרחבה מפורטת על הנושא הזה בסדרת הטורים שלי באתר, העוסקת בסיבתיות (טורים 459 עד 466). הפירוט על שלושת רכיבי הסיבתיות (הזמני, הלוגי והפיזיקלי) מופיע בעיקר בטור 459 – סיבתיות: א. מבט כללי. כמו כן, הדברים נידונים בהרחבה בפרק החמישי בספרי "מדעי החופש".

מרתק!
תודה רבה על הקדשת הזמן לבאר את העניין
מעריך את זה מאוד
אני מקשיב לסידרה ביוטיוב על בחירה חופשית ואני ממש עובר תהליך משמעותי
בהחלט ארכוש את מדעי החופש כדי להעמיק את ההבנה

תודה שוב