תכונות של עצמים

אני מבין, לצערי עוד לא הספקתי לקרוא את כל כתביך 🙂
אם זה כך, אז ניתן לומר שהתכונות הפיזיקליות של עצם חומרי מסוים יוצרות אצלנו תכונות נפשיות? למשל, גל קול (אפשר לומר שזה עצם?) קיים בעולם עצמו, ויש לו תכונה של אורך גל מסוים, והתכונה הזו יוצרת אצלי בהכרה תכונה נפשית של שמיעת תו מסוים?

ועוד, שאלתי השנייה עדיין נשארת: התכונות זה דבר אחד, אך הן תכונות של עצם כלשהו. אז מה טיבו של העצם החומרי לדעתך? אם הוא אכן משהו מתפשט כפי שדקארט תיאר אותו, נראה שאפשר "להיתקל" בעצמים, כלומר ממש לפגוש אותם כפי שחוש המישוש שלי פוגש עצמים ביום יום. אז העצם החומרי הוא סוג של חומר שהתכונה היחידה (המהותית) שלו היא תפיסת מקום במרחב?

עזוב את המושגים העמומים והמבלבלים של דקרט ושפינוזה. אלו סתם משחקי מילים.
היתקלות בעצם אינה אלא מפגש איתו דרך חוש המישוש. זה לא שונה מכל הכרה חושית אחרת שלו.
שאלתך לגבי טיבו של העצם החומרי יסודה באי הבנה. אתה כנראה מצפה לתשובה במונחי תכונות/מאפיינים שלו. אבל אלו שייכים להכרתנו שלנו. העצם הוא בעל התכונות. לא תוכל לומר כלום על טיבו. לא בגלל מגבלות התפיסה שלנו אלא מפני שהשאלה לא מוגדרת. תפיסה מעצם הגדרתה עוסקת בדרכים שהעצם מופיע לעינינו ולא בו כשלעצמו. בזה הרחבתי בסדרת הטורים על האם העולם קיים ובטורים על צייטלין ועוד.

הבנתי, והאמת היא שלא כיוונתי לתשובה במונחי תכונות (באמת הטרמינולוגיה קצת מבלבלת) אלא שאלה יותר רחבה- עצמים רוחניים הם עצמים שלא נמצאים במרחב, ועצמים חומריים לפי הבנתי כן. זה אומר שלעצם חומרי צריך להיות ביטוי כלשהו בעולם החומרי (ביטוי שלא תלוי בנו ובתפיסה שלנו) והשאלה היא מהו אותו ביטוי (בהנחה שזה לא עצם רוחני שאין לנו השגה חומרית בו).
אולי התשובה היא שאין לנו יכולת לדעת, כי אנחנו נפגשים רק עם התכונות, ועל העצם אנו לא יכולים לומר דבר חוץ מהעובדה שהוא קיים, אבל אם יש לך תשובה אחת אשמח לשמוע.
ישנה גם האפשרות שעצם חומרי הוא בשורשו רוחני (למשל בגרסה מסוימת של אפלטוניזם, למשל אידאת השולחנות) ואז תשובה זו מייתרת את הדיון

כתבת שהבנת ואז חזרת על אותה שאלה. אז אחזור על אותה תשובה. כל מה שתרמר על הדבר כשלעצמו יהיה במונחי תכונות שלו. אז לאיזו תשובה אתה מצפה? ולא, עצם חומרי הוא חומרי ולא רוחני. ומה שמבדיל ביניהם הוא שלראשון יש ביטויים (תכונות, מאפיינים) פיזיקליים. אתה שוב מבלבל בין העצם בעל התכונות לבין עצם נטול תכונות.

אוקי, אז רק דבר אחרון: אפשר לומר שחלק מהמשמעות של דיבור על עצם חומרי מול עצם רוחני הוא שהתכונות שיכולות לחול על החומרי הן חומריות, והתכונות שיכולות לחול על הרוחני הן רוחניות?
וזה בעצם טיעון נגד מטריאליזם: לייחס לעצם חומרי (למשל המוח או נוירון מסוים) תכונות נפשיות בעלות מוכוונות וקוואליה זוהי טעות קטגוריאלית

זו כמובן טעות קטגוריאלית, אבל זה לא הוויכוח. אלו שמייחסים קוואליה למוח טוענים שאלו תכונות פיזיקליות. טענה שטותית מבחינתי, אבל זו עמדתם.

נכון, זאת הייתה כוונתי (הנחתי בלי לכתוב את ההנחה שקוואליה היא מאפיין נפשי, ולכן לא ייתכן שהוא מאפיין עצם חומרי).
תודה על התשובות