אקזיסטנציאליזם

שו”תקטגוריה: מחשבהאקזיסטנציאליזם
אורי שאל לפני 9 חודשים

שלום הרב מיכי!
אשמח לדעת מה אתה חושב על האקזיסטנציאליזם ככלי לגיבוש עמדות לגבי העולם (כדרך להגיע לאמונה לדוגמה).
חג  שמח!

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 9 חודשים

בעיניי האקזיסטנציאליזם הוא בד”כ חסר ערך פילוסופי. זה שייך יותר לפסיכולוגיה מאשר לפילוסופיה. ההוגים מדווחים על חוויות אישיות ותובנות שהסיקו מכך. אמנם לפעמים יש בתובנות הללו ערך אובייקטיבי כלשהו, אבל אז כבר ממש לא חשוב שזה נלמד מחוויות אקזיסטנציאליסטיות. מה שחשוב הוא השורה התחתונה. כעין מה שמחלקים בפילוסופיה של המדע בין הקשר הגילוי של תיאוריה להקשר הצידוק. לא חשוב כיצד המדען הגיע לתיאוריה (גילה אותה), מה שחשוב הוא האם היא עומדת במבחן המדעי-אמפירי.
 

אורי הגיב לפני 9 חודשים

בספר “אמת ולא יציב” טענת שהסתמכות על האינטואיציה היא חלק חיוני בלמידה על העולם.. האם חווות קיומיות לא נכללות בקטגוריה זו? (נראה לי שניתן לסמוך על חוויות כאלו במיוחד כאשר אנשים רבים חווים את אותה ההתנסות)

מיכי צוות הגיב לפני 9 חודשים

לזה איני קורא אקזיסטנציאליזם. כל משנה פילוסופית מתחילה מאינטואיציות ראשוניות שמהן נוצרות האקסיומות. אקזיסטנציאליזם קרוב יותר לחוויות ופסיכולוגיה.

אורי הגיב לפני 9 חודשים

אני עדיין לא מצליח להבין את ההבדל… בהקשר של האמונה לדוגמה: אם אדם חווה בהתנסות ישירה את העולם נניח, וכך הוא יוצא מנקודת הנחה שקיים עולם חיצוני כזה וכזה- ואז במהלך לוגי הוא גוזר מקיומו של העולם הזה את קיומו של אלוהים, מדוע המהלך הפילוסופי שלו אמין יותר מאדם שחווה את אלוהים עצמו בצורה ישירה? (ומהחוויה הזו הוא יכול להסיק למשל שאלוהים קיים, שהוא דורש ממנו משהו או שהוא אוהב אותו, תלוי בטיב החוויה)

מיכי צוות הגיב לפני 9 חודשים

אין הבדל. השאלה האם מדובר על חוויה או הכרה. אם זו חוויה זה אקזיסטנציאליזם ואין לזה משמעות במישור העובדתי. אם זו הכרה או תובנה אינטואיטיבית אז זה לא אקזיסטנציאליזם, ובשני המקרים זה בסדר גמור.

אורי הגיב לפני 9 חודשים

אז אם הבנתי נכון, אני יכול לחלק בהגות האקזיסטנציאלית בין תיאורים של חוויות לתיאורים של “הכרות”:
כלומר אם ההוגה מתאר חווית בדידות או חווית אבסורד למשל, אין לזה קשר לפילוסופיה כיוון שפילוסופיה בהגדרה עוסקת בעולם שמחוץ לאדם ולא באדם עצמו(?). חוויות כאלה קשורות יותר לתחום הפסיכולוגיה.
לעומת זאת אם ההוגה מתאר משהו כמו ההתנסות שלו עם דברים מחוצה לו- כמו אלוהים, הוא יכול להסיק מכך תובנות על אלוהים (נניח- שאלוהים גדול ממנו או שהוא דורש ממנו משהו) ואז ההוגה ומי שמזדהה עם התחושות שלו יוכלו להתייחס למידע הזה כתקף במישור העובדתי כיוון שהם הגיעו אליו בצורה של הכרה של העולם (וזה כן נקרא פילוסופיה)

אבל גם מניתוח הסוג הראשון (החוויות של האדם) ניתן להסיק מסקנות על האדם עצמו ואולי גם על העולם, לא? (אם האדם מרגיש חובה מוסרית, דבר שהאקזיסטנציאליזם עוסק בו- הוא יכול לפתח מסקנות פילוסופיות לגבי הטוב והרע או קיומה של סמכות מצווה)

מיכי צוות הגיב לפני 9 חודשים

מדויק. בספרי אמת ולא יציב (ראה קצת במחברת הרביעית כאן) הסברתי ש”להרגיש” חובה מוסרית פירושו הכרה ולא חוויה.

אורי הגיב לפני 9 חודשים

סליחה על החפירה אבל עכשיו אני קצת מבולבל… בהתחלה אמרת שהאקזיסטנציאליזם בד”כ חסר ערך פילוסופי, אבל בסוף אמרת שמה”הכרות” שההוגים האקזיסטנציאליסטים מתארים ניתן להסיק מסקנות פילוסופיות במישור העובדתי ושלפעמים גם החוויות המתוארות הן בעצם הכרות כמו במקרה של רגשות אתיים.

מיכי צוות הגיב לפני 9 חודשים

אסביר עוד פעם כי כבר מיצינו. כשיש הכרות בסיסיות שמבוססות על אינטואיציה ניתן להסיק מהן מסקנות פילוסופיות. זה לא אקזיסטנציאליזם, שכן כל פילוסופיה בנויה כך. אבל חוויות שמביאות לתובנות פסיכולוגיות אינן פילוסופיה.

השאר תגובה