אזעקה בטילים והצו הקטגורי
שלום,
בשיעור מס' 5 על האמונה עסקת בהרחבה יחסית בהימור של פסקל. בין היתר דיברת על חוסר הרציונליות לפחד בשעת אזעקה מטילים (הסיכוי הוא אפסי), ועם זאת ציינת שיש להישמע להנחיות אלא שלא צריך להתלוות לזה תחושת הפחד. הסברת את הצורך להישמע להנחיות באמצעות הדמיון לצידוק שאין להעלים מס, להצביע בבחירות – שלמרות שיש השפעה אפסית לפעולה בודדת, הרי שמכוח 'הצו הקטגורי' ושכולם יחשבו כך, אזי בסופו של דבר ההשפעה הציבורית גדולה.
אני רוצה לשאול על הדמיון בין הדברים: בהעלמת מס או הצבעה בבחירות, בשעה שכולם יעלימו מס ולא יצביעו, אזי המסקנה הסופית הרת אסון ומשפיעה באופן ישיר עלי. אני מפסיד. כיון שכך, מכוח הצו הקטגורי שאני לא מעוניין להגיע לתוצאה זו, בהחלט אני מבין את הצורך בפעולה הבודדת. אולם, בשעה שאף-אחד לא ייכנס למקלט, אזי אכן סיכוי גבוה שמישהו יפגע, אבל תוצאה זו אינה משפיעה באופן ישיר עלי. לכאורה, האנלוגיה אינה זהה.
כמובן, בהנחה שכאשר מישהו יפגע אזי ירדד המורל הכללי של הציבור – אני מבין את האנלוגיה. אבל, אני מתעלם רגע מזה. האם יש צידוק מעבר לכך?
לא. זה הצידוק. לא רק מוראל. זה הישג במלחמה לאויב.
בעצם יש עוד צידוקים, שתי פנים של אותה מטבע: 1. הצו הקטגורי. אם זה היה חוק כללי זה קריטריון לכך שהמעשה הזה עצמו הוא החובה שלנו. 2. כאן יש נזק שאחד ימות. אני עצמי גם לא רוצה את זה. לא מסתכלים רק על המוראל שלי שזו התועלת הישירה לי עצמי.
מובן. תודה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer