האם קביעה שעל אדם מסוים חל דין רודף היא הסתה לרצח

רב אחד פרסם מכתב "שכל מפלגה שתביע תמיכה בממשלה בה משתתפים ערבים בין בתמיכה בין בהימנעות, יש לראשי מפלגה זו דין רודף ומעמידים בסכנה נוראה את עם ישראל בארץ הקודש ובכל העולם. מעשה כזה הוא כמעשה דואג האדומי וכמעשה אחיתופל." הוגשה נגדו תלונה בגין הסתה לאלימות, שידול לביצוע רצח והסתה לגזענות.

מבלי להתייחס להקשר הספציפי, האם התבטאות כזו נכללת לדעתך במסגרת חופש הביטוי או שראוי לאסור התבטאויות כאלה כיוון שזו הסתה ישירה לרצח? יש טענה שלרב צריך להיות חופש להביע את דעתו התורנית. כמו כן מישהו טען שאין כאן הסתה לרצח והוראה כיצד לפעול, אלא זה סוג של ציון עובדה, שלפי ההלכה דין "רודף" חל במקרה מסוים במציאות (לדעתו). זה כמו לומר שלאדם שבא על גויה יש דין "בועל ארמית", אמירה שיכולה להתפרש כציון עובדה ולא כהסתה לפגוע בו. התורה היא זו שציוותה לפגוע בו, ומי שרוצה מוזמן לאסור על לימוד ההלכה הזו, אבל ציון העובדה שעל אדם מסוים חל גדר הלכתי מסוים אולי לא נחשבת הסתה לרצח.

מה דעתך על כל זה?