המסופק בנורמות הלכה למעשה

אני מבין שקיימים יש שני דרכי התייחסות, אחד מצד תוחלת הרווח והשני מצד האמת.
שם לכאורה אם אנחנו מבינים שעד כמה שהערך הזה (למשל התורה) נכון קיימת עלינו חובה לבצע זאת, אז גם אם מאוד לא מסתבר להניח שהתורה נכונה, עדיין ייתכן שתהיה מוטלת עלינו החובה לקיימה כאשר היא הערך הייחדי שיכול ליצור חיובים נורמטיביים לא? הרי זה יאפשר את הchoosing היחדי במציאות שלמה של picking.

בכל אופן, כיצד מחשבים את תחולת הרווח? למשל אם אדם חושב שהתורה נכונה ב40%, אבל לא יודע אם כל פרט בה נכון, כי למשל ייתכן והוא יתן למציאות של עוה"ב 50% שיותר גבוה מאפשרות לתורה. (בעקבות מוסר+נשמה למשל בגישה קאנטנטית ושאין סיבה להניח שההורים בראו את הנשמה ועוד כל מיני טיעונים כלפי עוה"ב שמאאשים את הסביר (מוות קליני) וכו' וכו').
מצד שני, הוא יכול לטעון שהתורה לא סותרת זאת, וכל העוה"ב שמספרים אנשים זה רק בתור תינוקת שנשבו או גויים וכו', אבל אם לא יקיים מצוות שכידע עליהם ענוש יענש.
אבל מאידך, הוא יכול לסבור כשיטתך ככל שידוע לי שאתה מסופק אם קיים עונש בעוה"ב וזה נועד רק להרתיע אותנו בעוה"ז. אז אם כך גם על הצד שהתורה נכונה ייתכן ויהיו לנו מנגנוני הצלה. (מצד שני גם המסורת המובהקת וגם מרוב התנ"ך לא משמע כך). וכן, אם אין בכלל עוה"ב אז ממילא הכל בבחינת העדר.
אם ככה כיצד ניתן לחשב את תחולת הרווח? ואמור כמה אחוזים הרב חושב שצריך לקיים אורח חיים דתי מוחלט?
האם הרב רואה בכלל עניין לקיים חלק מהמצוות הקלות ואת הקשות להשאיר, למשל האם כדאי להמליץ לחילוני שרואה סיכוי רחוק למדיי שהתורה נכונה שילמד את ספר המצוות ויכוון בלשמה לפני שהוא מקיים בדרך אגב, למשל פריעת שכר שכיר וביומו תתן שכרו וכיבוד הורים וכו' וכו'? או שזה בבחינת מי שלא מקיים מצווה ואחת ומורד?

פשוט לא זכור לי שאף פעם הרב נכנס יותר מידיי לדברים הללו כאן, במידה וכן, אשמח להפנייה לראות צורות חישוב מהודקות יותר 🙂
לא מזמן היה איזה עיתונאי שטען שהוא מקיים רק את החלקים הקלים בתורה (ונזהר מהחומרים) כמדומני, בגלל צד שהתורה נכונה, אבל לא הרבה יותר מזה.

אומר שוב שאני לא מבין מה השאלה. ברור שאין כאן חישוב מתמטי. אתה צריך להעריך את תוחלת הרווח, בהנחה שמבחינתך מה שקובע הוא תוחלת הרווח. אין לי מה לומר על כך באופן קונקרטי יותר.

אוקיי,
אז נשאל אחרת 🙂 מה מבחינת הרב השיקולים הקובעים? פרט לכך שקיום התורה כלל איננו סבל וקושי בשבילו והנאתו בצידו. הרי מי כמוך מודע לכך שזה איננו וודאי. ובתקופה שלרב היה קושי בשמירת התורה אי שם בתקופה שלפני נתיבות עולם.
ב. מה אתה חושב לגבי מה שאמרתי שעד כמה שזה הערך היחידי היינו חייבים ללכת לפי התורה מדין choosing ולא עולם של picking.

אין שיקולים קובעים. יש שיקול מרכזי אחד: שחובה לעשות זאת ועוד שכנראה גם נכון לעשות זאת (אם כי זה למטרות שאיני מכיר). אם עושים זאת כדי להרוויח משהו יעשה כל אחד את חשבונו מה הוא מרוויח וכמה זה שווה לו.
לא הבנתי את עניין ה-choosing

אבל על זה גופא הספק, האם אכן חובה לעשות זאת.
השאלה מדוברת כלפיי אדם שמסופק האם התורה נכונה נניח ב5% או 20% או 50% או 70%.
מהם השיקולים שהרב חושב שהם נכונים כדי שיגבש החלטה כיצד לנהוג בפועל הלכה למעשה.

אני לא יודע מה עליי להוסיף על מה שכתבתי. לדעתי חובה לקיים את התורה בלי קשר לתועלת שאפיק מכך. בשאלה לגבי האם אתה מסכים לכך שיש חובה כזאת או לא, ובשאלה האם התורה אמת או לא, עליך לגבש עמדה משלך. אם זה לא מספיק בעיניך כדי לחייב אז אתה כנראה לא תקיים. אם אתה מחפש מספרים כמותיים, לא תגיע רחוק.
זהו. מיציתי.

לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שהדברים כמעט ולא אפשריים לכימות באחוזים… התכוונתי לכך שייתכן שאדם נותן את מירב הסיכויים שהתורה נכונה, שמבחינתו שני הצדדים נשמעים סבירים היטב, או שנותן לכך סיכוי אפשרי אבל יחסית קטן. והשאלה מה הדרך הנכונה להכריע בין הדברים…

ככל שידוע לי הרב מאריך לגבי כך שלא מדובר בוודאות אלא בסבירות, וכך גם נוהג לענות בשותי"ם רבים. ככה שלא ברור לי המשך הדברים.