וודאות בחירה וידיעה
א. בספרך מדעי החופש אתה פותח עם קוטיגו של דקארט אני חושב משמע אני קיים ושאכן דקראט חיפש וודאות וזה הדבר היחיד שהוא מצא ואתה מציין שמדובר בעובדות וזה הדבר היחיד שיש בו וודאות אני שואל זה שאדם יתן לחברו אגרוף האם זה יחשב אי וודאות ?
ב. בעבר דיברנו על נושא של בחירה וידיעה ואמרתי לך שידיעתו היא עצמותו ואמרת מניין לך הדבר אז בעוברי על המלב"ים בראשית פרק כא פס א אכן כך הוא כותב
ג. לא מובן לי דעת הקבלה (מובא במלבים לעיל) שאכן יש שני ידיעות ידיעה באין סוף וידיעה בהנהגה וידיעה באין סוף שם יש ידיעה קדומה ובהנהגה יש ידיעה מחודשת על ידי הבחירה
1. מה זה החילוקים האלו שיש לאלוקים שני ידיעות זה לא דואליזם באלוקים ?
2. אם אתה מחלק כך עדיין לא פתרנו את הבעיה אז עכשיו הבעיה מול האין סוף
א. עובדות אינן וודאיות כי הן תלויות בכלי ההכרה שלנו. הוודאות שהוא חיפש היא וודאות לוגית.
ב. אז מה? כעת אשאל מניין לו?
ג. לא ראיתי בפנים אבל שני סוגי ידיעה זה לא שני אלוהים. יש לו שני סוגי ידיעה. אבל כל המלל הזה נראה לי חסר תוכן ואיני רואה טעם לעסוק בו.
———————–
שואל:
אם הרב יוכל להסביר לי מה הבדל בין וודאות לוגית לוודאות סתם
————————-
הרב:
וודאות לוגית היא הכרחית. אם כל בני האדם הם בני תמותה וסוקרטס הוא בן אדם אז הוא בן תמותה. לעומת זאת, עובדות שצפינו בהן אינן וודאיות מתוך עצמן אלא אם נניח אמינות של כלי ההכרה שלנו (שכידוע לא תמיד אמינים, ולכן ניתן להטיל בזה ספק פילוסופי).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer