חייב מצווה
הגנב חייב (מצווה) לשלם תשלומי כפל (אחרי פסיקת ב״ד). האם כאשר הוא פורע את חובו הוא מקיים מצווה (מבחינת ״פריעת בעל חוב מצוה״) ? (אני מניח שלא אבל) למה לא בעצם ? וכן לשאר חיובי קנסות שבתורה.
וכן מי שנדר לתת צדקה לעני, שיש עליו אם כן חיוב לתת צדקה, האם הוא עדיין מקיים מצוה כאשר הוא נותן ?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
המצווה והשיב את הגזלה זה רק כאשר הגזלן משיב את הגזלה עצמה (הקרן אותי) ולא כאשר הוא משלם את הכפל או תשלומי ארבעה וחמישה לא ??
ברור. אבל לענייננו אין הבדל מהותי.
נראלי שכיון שמדובר בתשלומי כפל אז
– לא שייך מצווה והשיב את הגזלה
– לא הוי חוב ממוני אלא רק קנס שהטילה התורה כלומר תוצר של פסיקת ב״ד ולכן אין כאן פריעת בעל חוב מצווה, ומה גם דמצינו שמודה בקנס פטור (שזה מלמד שאין בזה חיוב עצמי אלא משפטי, קנס הנובע מן ההליך של בית דין).
בקיצור להבנתי הוא לא מקיים שום מצווה (חוץ מלציית לפסיקת ב״ד אולי)
לא רואה שום הבדל. אז מה אם זה נוצר מפסק בי"ד?! אחרי הפסק יש חובה או מצווה לשלם. אם תרצה, זה חלק מהחובה של הציבור שגנב ישלם, כמו שכתבתי בטור על החובה להרוג את עצמו.
(EA, בכוונה אתה עוסק בכפל ולא במזיק?)
הרב, בעצם השאלה שלי היא האם זו חובה דתית או רק משפטית ? וטענתי היא שאין כאן חובה דתית, לעומת הלווה שבנוסף לחיובו הדתי יש גם מצווה דתית לפרוע את חובו (מבחינת פריעת בעל חוב מצווה). אתה טוען שיש כאן ממד דתי איפשהו ?
טירגיץ, אכן. וטענתי היא שיש הבדל בין החוב שנוצר על המזיק אחרי הנזק (שהוא חוב ממוני-משפטי-עצמי) לבין החוב שנוצר על תשלומי כפל מכח פסיקת בי״ד (שהוא חוב ממוני-משפטי אבל הוא לא עומד לעצמו, כלומר הוא לא נובע ישירות מהנזק אלא הוא קנס בקיצור).
ואני שואל אם שתי הטענות האלו הם נכונות או שגויות
(לכאורה תלוי האם נזיקין זה מלווה הכתובה בתורה)
בהחלט.
שאלתי שאלה ולא ענית. מה ההבדל מגזל? או מצוות תשובה על חטא?
לא הבנתי. מה ההבדל בין מה לבין גזל או תשובה על חטא ?
האם בהודעה האחרונה שלי אתה מסכים לטענה שאמרתי לטירגיץ ?
השאלה היא מדוע הוא עושה את מה שעושה. ופשוט שאם הוא החזיר את הגזל כדי לקיים מצווה אז הוא קיים מצווה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer