שמיעת דעות של אחרים

בוקר טוב,
בתקופה הזאת של הבחירות, יוצא לי מידי פעם לדון עם אנשים בנושאים פוליטיים ורוב האנשים סביבי חושבים אחרת ממני.
זה כמובן בסדר גמור לחשוב אחרת, אבל אני שם לב שאי אפשר לדון עם רוב האנשים דיון ענייני שמבוסס על טיעונים לוגיים.
לדוגמה, כשאני טוען דברים נגד בן גביר / נתניהו, התשובה היא שהרבה אנשים מצביעים להם (ואם אני מעיז לטעון שגם להיטלר היו הרבה מצביעים, אני ננזף על ה"השוואה" בין ביבי – בן גביר להיטלר, מה שכמובן לא עשיתי).
בנוסף, אני נחשף עם הזמן לכך שיותר ויותר עובדות שחשבתי שלא יכול להיות עליהן ויכוח, הופכות לנושא פוליטי לחלוטין.
לדוגמה, אתמול שמעתי מאדם משכיל ונורמטיבי, שברוך גולדשטיין לא בטוח רצח סתם, אלא אולי המתפללים במערה היו בכלל מחבלים שניסו לפגוע בו, וכל מה שידוע זה שבסוף הוא מת והם מתו ואי אפשר לדעת מה היה באמת.
 
מה שקורה לי במצבים כאלה, הוא שאני לא רואה שום עניין בשמיעת "דעות" כאלה, מה שגורר כמובן טענות שאני נמצא בבועה.
 
השאלה שלי היא מה האיזון הנכון בין היחשפות לדעות של אחרים כדי לא להיות בסביבה שמהדהדת את דעותיי, ומצד שני לא לכלות את זמני בשמיעת טיעונים שאינם מתחילים, ו"עובדות" אלטרנטיביות?