הקב＂ה והעולם – שיעור 8

[הרב מיכאל אברהם] דיברנו בפעם הקודמת על המעורבות של הקדוש ברוך הוא בעולם, או בפעמים הקודמות, המעורבות של הקדוש ברוך הוא בעולם מול חוקי הטבע ומול הבחירה האנושית. ודיברתי גם על מה שמביא אנשים לחשוב שהקדוש ברוך הוא מעורב, כגון חוק המספרים הקטנים, כל מיני ניסים שהם תוצאה של חריגות סטטיסטיות שונות, ושבדרך כלל מדובר פשוט בחוסר מיומנות סטטיסטית. לאנשים יש איזושהי תחושה מאוד חזקה שקרה להם נס, אבל כשחושבים על זה בצורה שיטתית יותר, אז רואים שלדבר הזה אין בסיס אמיתי. ולכן בעצם, מעבר לאיזושהי קביעה פוזיטיבית, נדמה לי שהשיקול העיקרי הוא פשוט העדר אינדיקציה. זאת אומרת, לא נראה שיש איזושהי אינדיקציה ברורה לזה שהקדוש ברוך הוא מעורב. אחרי זה עברתי למעורבות של הקדוש ברוך הוא בהיסטוריה. ואמרתי שאנחנו נוטים לפרש אירועים היסטוריים במישור התיאולוגי לכל מיני כיוונים. השואה זאת הדוגמה שהבאתי נדמה לי, או הקמת המדינה, או כל מיני אירועים מן הסוג הזה שאנחנו רגילים לראות בדבר הזה איזושהי התרחשות בעלת משמעות תיאולוגית הן לטוב והן למוטב. זאת אומרת, אנשים שיכולים לתמוך בציונות יראו את השואה כעונש שניתן לאלה שהתנגדו לה, ואלה שמתנגדים לה יראו את השואה כעונש על מי שתמך בה. אבל בסופו של דבר בעצם ההנחה המשותפת לכל הצדדים זה שהשואה הייתה מעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא, וכל השאלה היא רק הפרשנות למה הוא עשה את זה ובשביל מה הוא עשה את זה. ואמרתי שבהקשר הזה עולה גם טיעון מה שקראתי השיקול הפדגוגי. זאת אומרת הכישלון השיטתי של הקדוש ברוך הוא בניסיונותיו כביכול ללמד אותנו כל מיני לקחים באמצעות האירועים ההיסטוריים, נדמה לי שמורים על כך שהוא כנראה לא מנסה ללמד אותנו. כי אם הוא היה מנסה ללמד אותנו חזקה עליו שהוא גם היה מצליח. והעובדה שאירועים היסטוריים לא מלמדים אף אחד שום דבר, אלא רק מחזקים אצל כל אחד את מה שהוא חשב מראש, רק אומרת שבעצם המורה לא ממש מצליח להעביר לנו את המסר. וכיוון שהקדוש ברוך הוא הוא כל יכול, אז סביר להניח שאם הוא היה רוצה להעביר את המסר הוא גם היה מצליח, ואם הוא לא מצליח זאת אינדיקציה לזה שהוא כנראה לא רוצה. והערתי על זה שזה רק אומר שהאירועים ההיסטוריים הם לא כלי בידיו כדי להעביר לנו מסרים, אבל עדיין זה לא שולל את האפשרות שהוא זה שמחולל את האירועים ההיסטוריים לא בשביל להעביר לנו מסרים אלא מסיבות השמורות עמו, למשל כדי להוביל את ההיסטוריה לכיוון מסוים שהוא רוצה שהיא תלך בלי קשר ללקחים שאנחנו מפיקים מהאירועים, אבל הוא מתערב במה שקורה פה כדי לנווט את העולם או את ההיסטוריה למקומות או למחוזות שהוא רוצה שהיא תגיע אליהם. אז בעניין הזה את זה אני לא יכול לשלול כמובן מכוח השיקול הפדגוגי, אבל כאן באמת נכנסת ההסתכלות המדעית, ההסתכלות הפשוטה של אנשים אני חושב, שאומרת שהעסק מתנהל על פי חוקי הטבע באופן שיטתי, באופן קבוע, סדיר וללא מעורבויות. ועוד פעם, כמו שאמרתי לא פעם, מדי פעם במקומות כאלה או בזמנים מסוימים בנקודות מאוד מאוד מסוימות אולי הוא כן מעורב, אין דרך לבדוק את זה או לשלול את זה. אבל כיוון שההסתכלות הרגילה היא לא כזאת, אז נדמה לי שנטל הראיה הוא על מי שטוען שיש מעורבות. יכול להיות שהוא צודק, אבל נדמה לי שנטל הראיה הוא על מי שאומר שיש מעורבות ולא על מי שאומר שאין מעורבות. בעניין הזה בשיעור הקודם עלתה טענה. לגבי האסכולות הגדולות ואמרתי שאני אתייחס לזה בהמשך. מה זאת אומרת? ישנה תזה שאומרת, שאמנם נכון שאירועים ספציפיים לגורם לאדם מסוים, לגורם מסוים, לגוף חומרי מסוים, קורים בגלל חוקי הטבע ועולם כמנהגו נוהג. אבל הקדוש ברוך הוא בתהליכים הגדולים של ההיסטוריה, אותם הוא כן מנווט. זאת אומרת, כל בן אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה, אבל את הסקאלה הגדולה בעצם הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מוביל. עכשיו, בעניין הזה אולי אפשר קצת לחזק את העניין על ידי מחלוקת מעניינת שיש בין הרמב"ם לרמב"ן, לראב"ד סליחה, בהלכות תשובה. רק רגע. הנה. הלכות תשובה בפרק ו' הלכה ה', אני משתף את זה. הרמב"ם אומר כך, אחרי שהוא אמר שיש עיקרון יסודי שלכל אדם יש בחירה והדברים תלויים רק בנו ולא בקדוש ברוך הוא ויש שכר ועונש ואנחנו נדרשים לעשות תשובה וכולי, אז בהלכה ה' הוא כותב ככה: ומהו זה שאמר דוד "טוב וישר השם על כן יורה חטאים בדרך, ידרך ענווים" וגומר? זה ששלח נביאים להם, מודיעים דרכי השם ומחזירין אותן בתשובה. ועוד שנתן בהם כוח ללמוד ולהבין, שמידה זו בכל אדם שכל זמן שהוא נמשך בדרכי החכמה והצדק מתאווה להן ורודף אותם. והוא מה שאמרו רבותינו ז"ל "בא לטהר מסייעין אותו", כלומר ימצא עצמו נעזר על הדבר. אז כן, הקדוש ברוך הוא בעצם עוזר לנו להבין ומדריך אותנו באיזושהי צורה איך להתנהג נכון. והוא ממשיך, והלא כתוב בתורה "ועבדום ועינו אותם", הרי גזר על המצרים לעשות רע? כן, הרי כתוב בברית בין הבתרים, הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו על המצרים, אחרי מאות שנים אחר כך, "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה, וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", אז כבר בברית בין הבתרים מאות שנים מראש הקדוש ברוך הוא גוזר על המצרים לעשות רע. וכתיב, ועוד פסוקים, "וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ", הרי גזר על ישראל לעבוד כוכבים ומזלות? ולמה נפרע מהן? אז אם הקדוש ברוך הוא גזר גם על המצרים וגם על עם ישראל לחטוא, אז למה מגיע להם עונש? אז אומר הרמב"ם כך, לפי שלא גזר על איש פלוני הידוע שיהיה הוא הזונה, אלא כל אחד ואחד מאותן הזונים לעבוד כוכבים ומזלות, אילו לא רצה לעבוד לא היה עובד, ולא הודיעו הבורא אלא מנהגו של עולם. מה, מה פשר המשפט הזה? כל אחד ואחד יש לו בחירה חופשית. מה שהקדוש ברוך הוא אמר מראש שעם ישראל יחטא או שהמצרים יחטאו, הוא הודיע לו מנהגו של עולם. עוד מעט נחזור לנקודה הזאת. הא למה זה דומה? לאומר העם הזה יהיה בהן צדיקים ורשעים. כן, מישהו אומר שבעם הזה יהיו צדיקים ורשעים. לא מפני זה יאמר הרשע שכבר נגזר עליו שיהיה רשע מפני שהודיע למשה שיהיו רשעים בישראל כעניין שנאמר "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ". כן, אז בן אדם לא יכול להגיד "מה אתם רוצים ממני על זה שאני רשע, כבר הקדוש ברוך הוא אמר מראש שיהיו בעם ישראל רשעים". זה לא טענה, עדיין הדברים היו תלויים בך. וכן המצרים, כל אחד ואחד מאותן המצירים ומריעים לישראל, אילו לא רצה להרע להם הרשות בידו, שלא גזר על איש ידוע אלא הודיעו שסוף זרעו עתיד להשתעבד בארץ לא להם. וכבר אמרנו שאין כוח באדם לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא דברים העתידים להיות. זאת אומרת, הרמב"ם בעצם אומר שזה שהקדוש ברוך הוא מודיע. המצרים ישתעבדו בעם ישראל, או שעם ישראל יקום ויזנה אחרי עבודה זרה, זה לא נחשב גזרה מראש, משהו ששולל מאיתנו את הבחירה. לכל אחד מאיתנו יש בחירה. אז איך הקדוש ברוך הוא קובע את הקביעות האלה מראש? הוא קובע את מנהגו של עולם. מה הכוונה מנהגו של עולם? זה נקודה אקוטית פה. אז הרמב"ם מסביר שבעצם לכל אחד ואחד מבני האדם ישנה בחירה חופשית, אבל עדיין במהלכה הגדול, הקולקטיבי, הקדוש ברוך הוא יכול לקבוע לאן המערכת כולה תלך. למשל, הקדוש ברוך הוא אומר שהמצרים ישתעבדו בישראל. באופן כללי. עכשיו, כל מצרי ומצרי יש לו בחירה חופשית, אבל עדיין אחרי שכל המצרים כל אחד יעשה את הבחירות שלו, הקדוש ברוך הוא בעצם אומר: התמונה הכללית תהיה שהמצרים ישתעבדו בישראל. למרות שלכל אחד ואחד יש בחירה חופשית. איך הקדוש ברוך הוא יודע את זה מראש? אז זה הרמב"ם אומר: כבר אמרנו שאין כוח באדם לידע איך ידע הקדוש ברוך הוא דברים עתידים להיות. אז זה פרשיה אחרת שעוד נדבר עליה בהמשך. אבל הטענה שהקדוש ברוך הוא אומר את זה מראש, זה לא מאלץ את הבחירה שלנו. עדיין לכל אחד ואחד מהאנשים יש בחירה חופשית. למה אני מביא את הרמב"ם בהקשר שלנו? כי זה מאוד מזכיר את הטענה שהזכרתי קודם שהקדוש ברוך הוא בעצם מנווט את הסקאלות הגדולות של ההיסטוריה. לאן העסק הזה הולך. כל אדם פרטי יכול לעשות מה שהוא רוצה ויש לו בחירה חופשית, והכל הרשות נתונה. אבל במהלך הגדול הקדוש ברוך הוא בעצם קובע את הכיוון. וזה בעצם מה שהרמב"ם אומר כאן. במהלך הגדול הרמב"ם אומר: המצרים ישתעבדו בעם ישראל. כל מצרי ומצרי יש לו בחירה חופשית. או עם ישראל יעבוד עבודה זרה. כל אחד מעם ישראל יש לו בחירה חופשית, אבל בגדול עם ישראל יעבוד עבודה זרה. זאת בעצם הטענה של הרמב"ם. אני אחזור עוד אל הטענה הזאת, אבל בוא נראה רגע את הראב"ד. הראב"ד משיג עליו, הוא אומר ככה: והלא כתוב בתורה, אני קורא פה את ההשגה, והלא כתוב בתורה "ועבדום ועינו אותם" וגומר. אמר אברהם: אלו הם אריכות דברים שאינן מטובלים, וחיי ראשי כמעט אני אומר שהן דברי נערות. מדבר כמו ילד הרמב"ם, דברים שאין בהם טעם, הם לא מטובלים. יאמר הבורא לזונים: למה זנית? ואני לא הזכרתיך בשם כדי שתאמר שעליך גזרתי. בעצם עכשיו מתאר את מה שהרמב"ם הסביר. נגיד מישהו זנה ועבד עבודה זרה, בא אליו הקדוש ברוך הוא בטענות. אז אומר: מה אתה רוצה? הרי אתה אמרת שעם ישראל יזנו אחרי עבודה זרה. אז יגיד לו הקדוש ברוך הוא, ככה הרמב"ם אומר, יגיד לו הקדוש ברוך הוא: אבל לא הזכרתי דווקא את השם שלך. אמרתי רק שעם ישראל באופן כללי יזנו אחרי עבודה זרה. לך הייתה בחירה חופשית. ככה זה התיאור של מה שהרמב"ם מתאר. עכשיו על זה אומר הראב"ד: יאמרו לו הזונים, ועל מי חלה גזרתך? על אותם שלא זנו? הנה לא נתקיימה גזרתך. מה הוא בעצם טוען כאן? אתה גזרת בעצם שעם ישראל יזנו אחרי עבודה זרה, או שהמצרים ישתעבדו בעם ישראל, ואתה עדיין טוען שלכל אחד יש בחירה חופשית. אז בעצם הטענה של הראב"ד היא שהרי אם לכל אחד יש בחירה חופשית, אז איך אתה יכול לקבוע את הסקאלה הגדולה? הרי בסך הכל מה שיקרה בסקאלה הגדולה הוא סכום הדברים שקורים בסקאלות הקטנות. ואם לכל אחד בסקאלה הקטנה, כל אדם בודד, יש בעצם בחירה חופשית, אז גם בסקאלה הגדולה אי אפשר לדעת מראש מה יקרה. ולכן ההבחנה שעושה הרמב"ם בין האנשים הפרטיים לבין התהליכים הגלובליים, הקולקטיביים, אין לה שחר. אתה לא יכול להגיד שהקדוש ברוך הוא גוזר מראש בלי להגיד שהוא שולל את הבחירה מהאנשים הפרטיים. כי אם אדם פרטי אחד יבחר, ננסח את זה כך, נגיד שיש מאה מצרים, והקדוש ברוך הוא גזר שהמצרים ישתעבדו בעם ישראל. עכשיו לכל אחד יש בחירה חופשית. תשעים ותשעה מצרים בחרו בטוב, הם לא ישתעבדו בעם ישראל. האם למצרי המאה יש בחירה חופשית? אם הוא יבחר גם לא להשתעבד. אז יוצא שכל המצרים לא ישתעבדו בישראל וגזרתו של הקדוש ברוך הוא לא מתקיימת. אלא מה, למצרי המאה אין בחירה חופשית. אז זה אומר שגם ברמה פרטנית, הגזרה הקולקטיבית של הקדוש ברוך הוא בעצם מכתיבה לאנשים איך להתנהג גם ברמה פרטנית. אי אפשר לעשות כזאת חלוקה חדה כמו שהרמב"ם אומר בין המישור הפרטי למישור הקולקטיבי. המישור הקולקטיבי אינו אלא סכום האירועים הפרטיים. ואם האירועים הפרטיים הם חופשיים, אז גם במישור הקולקטיבי אתה לא יכול לדעת מראש מה שיקרה. וזה מה שהוא אומר, וזה כבר אמרנו, סליחה, אבל, אבל וכמה עם הזה וזנה, כן, אני קורא פה. אבל וכמה עם הזה וזנה, כבר אמרנו שאין בעניין הזה ידיעת הבורא גזרה. הרי בפרק ה', פרק אחד קודם הרמב"ם אומר שהידיעה של הקדוש ברוך הוא מראש לא מכריחה את הבחירה. אז לכן גם פה אומר הראב"ד, אני לא מבין מה הקושיה שהרמב"ם הוטרד ממנה. זה שהקדוש ברוך הוא אמר מראש מה שיקרה, זה לא סותר את העובדה שיש לנו בחירה חופשית. ולא צריך להגיע להבחנה הזאת של הרמב"ם בין הסקאלות הגדולות לבין האנשים הפרטיים. לא. אפילו לגבי איש פרטי הקדוש ברוך הוא יכול לדעת מראש מה יקרה וזה עדיין לא סותר את זה שהבן אדם יש לו בחירה חופשית. אז בשביל מה הרמב"ם נזקק לעשות הבחנה בין הסקאלות הגדולות לסקאלות הקטנות? ועניין, רגע, וכל שכן בכאן שאף משה אמר כי השחת תשחיתון הן בעודני חי עמכם ואף כי אחרי מותי. אפילו משה יכול להגיד את זה מראש. וכל שכן הבורא שהיה יכול לומר כן בלא גזרה. ועניין המצרים אינה שאלה משני פנים. כן, שגזרו על המצרים להשתעבד בישראל. האחד, כי הדבר ידוע שאין הבורא נפרע מאדם רע אלא ברע ממנו. ואחר שייפרע מזה, יחזור וייפרע מן הרע ממנו ברשעו. מה זאת אומרת? עם ישראל חטף כי היה מגיע לו לחטוף. מי החטיף לו את זה? המצרים. המצרים זה לא שהם לא רשעים. הם רשעים ולכן הקדוש ברוך הוא גרם להם להחטיף לישראל כדי שאחרי זה גם הוא יחטיף להם. ואם הוא יחטיף להם על ידי גורם שלישי, גם הגורם ההוא יחטוף כי גם לו מגיע לו לחטוף. הוא נפרע מאדם רע על ידי מישהו שהוא רע ממנו. כן, בעצם כל הסיפור הזה הוא איזושהי שרשרת שהקדוש ברוך הוא מגלגל מלמעלה. קצת מזכיר את מה שדיברנו על הגמרא במכות, כן? היכי דמי רוצח בשוגג? שזה חייב מיתה וזה חייב גלות, הקדוש ברוך הוא מזמנם לפונדק אחד. מי שחייב מיתה נמצא למטה ומי שחייב גלות נמצא למעלה. ואז נופל הברזל מן העץ, הבן אדם שלמטה מת כמו שמגיע לו והבן אדם שלמעלה גולה כמו שמגיע לו. ועל זה כבר הערתי אני חושב שהזכרתי את הגמרא הזאת. בעצם הגמרא אומרת שכל רצח בשוגג זה הקדוש ברוך הוא מסובב את זה כי היה מישהו שהיה חייב גלות. אז הקדוש ברוך הוא סובב את זה שהוא כבר ירצח מישהו בשוגג ואז הוא יקבל את הגלות שמגיעה לו. והשאלה העולה כאן זה כמובן איך התחייבה הגלות הראשונה. ההוא היה חייב גלות כי הוא רצח בשוגג קודם רק לא היה פה עדים, אז הוא לא חטף את הגלות שמגיעה לו, אז הקדוש ברוך הוא מביא אותו לפונדק שבו הוא ירצח בשוגג שיש עדים ואז הוא יחטוף את הגלות שמגיעה לו. עכשיו אני שואל למה הוא רצח בשוגג את המקרה ההוא שהיה בלי עדים. זה קרה לא בגלל שהיה מגיע לו לגלות, עובדה שהוא לא גלה. נכון? אז למה הוא רצח שם בשוגג? או לחילופין מתי היה הרצח בשגגה הראשון שהתחיל את כל השרשרת וחיוב הגלות הראשון נוצר? הרי הוא עצמו לא מבוסס על חיוב גלות קודם כי הוא הראשון. זאת אומרת הסבר זה לא יכול להיות הסבר מלא. אוקיי? אז לכן הטענה הזאת שהקדוש ברוך הוא נפרע מאדם רע על ידי מישהו שהוא רע ממנו, היא טענה מאוד מוזרה. כי בסוף בסוף צריך להיות איזושהי התחלה לשרשרת הזאת ואת ההתחלה אי אפשר להסביר באופן הזה. אז את ההתחלה לא הקדוש ברוך הוא עשה. אז אם את ההתחלה לא הקדוש ברוך הוא עשה אלא סתם אדם החליט להיות רע, אז למה בחוליות הבאות בשרשרת אי אפשר להגיד אותו דבר? אם אתה כבר מחליט שאנשים יכולים לעשות משהו גם בלי שהקדוש ברוך הוא מפעיל אותם, אז למה לעצור בחוליה הראשונה של השרשרת? אז תגיד את זה גם בחוליות הבאות. לכן הטענה הזאת של הראב"ד היא טענה בעייתית. וכן הוא אומר, אני ממשיך לקרוא, וכן הוא אומר, הוי אשור שבט אפי כהתמך שודד תושד, פירוש מפני רשעך וגודל לבבך והתפארך עלי. והמצרים גם כן רשעים היו וראויים למכות ההם. ואילו שמעו למשה בתחילה ושלחו את ישראל, כן, לא היו לוקים ולא טובעו בים, אבל זדונו. זדונו של פרעה ובזותו את הבורא יתברך לפני שלוחו משה, הוא גרם לו. זה תירוץ ראשון, שהקדוש ברוך הוא נפרע מרע על ידי רע ממנו. והשני, כי הבורא אמר "ועינו אותם" והם עבדו בהם בפרך והמיתו מהם וטיבעו מהם. כעניין שנאמר "אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה", לפיכך נתחייבו. זאת אומרת, הם עשו בהתנדבות יותר ממה שהקדוש ברוך הוא ציווה עליהם. אבל זה שוב פעם עסק מאוד בעייתי. אז זה אומר שבאמת אפשר לעשות דברים גם בלי שהקדוש ברוך הוא החליט עליהם. אז קודם כל זה כבר רואים גם ברעב"ד, נכון? שאפשר לעשות דברים גם בלי שהקדוש ברוך הוא החליט עליהם. עובדה שהקדוש ברוך הוא החליט שהמצרים ירעו לישראל ברמה X והם עשו את זה ברמה שני X. אז זה אומר שאת הדלתא הזאת, את התוספת הזאת הם עשו בלי שהקדוש ברוך הוא ציווה. כך שבכל מקרה לא יוצא פה מהרעב"ד שהקדוש ברוך הוא מכתיב את כל מה שקורה פה בעולם. אבל לענייננו, זה פחות חשוב לענייננו. אני רוצה לדבר קצת על באמת על העניין של הסקאלות הגדולות, ושבשביל זה הבאתי את הרמב"ם והרעב"ד האלה. האמת שמה שרציתי להראות מהרמב"ם זו דוגמה ללוגיקה הזאת שמבחינה בין מה שקורה לאנשים פרטיים לבין מה שקורה בסקאלות הגדולות של ההיסטוריה, ברמה של עמים, ברמה של תהליכים היסטוריים. והטענה היא שהקדוש ברוך הוא מכוון את הסקאלות הגדולות, למרות שלאיש פרטי, כל איש פרטי, יש בחירה חופשית. ועל זה שואל הרעב"ד שזה אומר "זה דברי נערות", זה "דברים לא מתובלים". מה זאת אומרת? הרי ברור שהקולקטיב אינו אלא אוסף הפרטים שמרכיבים אותו. ואם הקולקטיב עושה משהו, זה אומר שחלק מהפרטים לפחות עושים את הדבר הזה. אז זה אומר שהגזרה של הקדוש ברוך הוא בסוף בסוף יורדת גם לסקאלה של האדם הפרטי, היא לא נשארת רק ברמה הקולקטיבית. אז מה? אז הקדוש ברוך הוא כן שולל את הבחירה מבני אדם ברובד הפרטי? האם גם שמה הוא בעצם מכתיב את מה שקורה או רק ברובד הקולקטיבי? אומר הרעב"ד, אי אפשר להשפיע על הרובד הקולקטיבי בלי להשפיע על הרובד הפרטי. איך גורמים לזה שהמצרים ישתעבדו בישראל? גורמים לזה שיהיו כך וכך מצרים פרטיים שישתעבדו בישראל. אז אומר שתכל'ס המעורבות של הקדוש ברוך הוא הייתה גם במישור הפרטי, לא רק במישור הקולקטיבי. אי אפשר לעשות את ההפרדה הזאת שהוא התערב במישור הקולקטיבי אבל במישור הפרטי לא. ובמובן הזה, אם אני חוזר לסוגיה שלנו, אני אומר אותו דבר, נגיד שהקדוש ברוך הוא עשה את שיבת ציון, החזרה של עם ישראל היום, אני מתכוון של ימינו, את החזרה של עם ישראל לארצו. כי זה תהליך גלובלי, תהליך היסטורי, כל אדם פרטי יש לו בחירה חופשית. אי אפשר להגיד את זה. אי אפשר להגיד את זה בגלל שהתהליך הזה בסופו של דבר נעשה על ידי אנשים. צעדים של אנשים ספציפיים שהחליטו לעשות כל מיני דברים, כולל האדם הפרטי שבא והתיישב בארץ. לא רק הדמויות המנהיגות הגדולות, הרצל ובן גוריון וז'בוטינסקי, אלא גם האנשים הפרטיים. בסופו של דבר התהליך הזה הוא תהליך קולקטיבי שקורה על ידי כל אחת מהנמלים שמרכיבה את כל הקולקטיב הזה. ולכן אי אפשר להגיד שהקדוש ברוך הוא מכוון רק את התהליכים הקולקטיביים אבל לא מכוון את האנשים הפרטיים, כלומר לא מאלץ, סליחה, את האנשים הפרטיים. אז מה בכל זאת הרמב"ם מתכוון? הרעב"ד שואל שאלה טובה. אז מה הרמב"ם בכל זאת מתכוון? נדמה לי שמה שהרמב"ם מתכוון פה זו הטענה הבאה. אני אביא אולי דוגמה. יש בסטטיסטיקה אנחנו מכירים חוק שנקרא חוק המספרים הגדולים, הסתברות. חוק המספרים הגדולים. מה זה אומר? נגיד שאתה מטיל קובייה. אז כשאני שואל אותך מה תהיה התוצאה של ההטלה? אין לך דרך לדעת. יש שש תוצאות, נדבר על קובייה הוגנת לצורך הדיון, יש שש תוצאות אפשריות, אתה לא יכול להגיד לי מראש מה תהיה התוצאה. אבל עכשיו אני אומר לך בוא נטיל את הקובייה הזאת שש מיליארד הטלות. ואני שואל אותך עכשיו מה תהיה התוצאה? עכשיו אתה כבר כן יכול להגיד לי. בקירוב מאוד מאוד גבוה, יהיו מיליארד פעמים על מספר אחת, מיליארד פעמים על מספר שתיים, מיליארד על שלוש וכן הלאה. ההתפלגות היא התפלגות אחידה, זאת קובייה הוגנת, ולכן בעצם כשהמספרים הם גדולים, כשמספר ההטלות מאוד גבוה, אז אנחנו כבר יודעים שהנפילות של התוצאות תהיינה מחולקות בין המספרים בשווה. כשאני מטיל את זה שש פעמים אני לא יכול להגיד שזה יהיה פעם אחת על אחת, פעם אחת על שתיים. פעם אחת על שתיים, פעם אחת על שלוש, אין כמעט סיכוי שזה יקרה. כשאתה מטיל שש פעמים, אין סיכוי שזה יפול בדיוק פעם אחת על כל פאה. זה כמעט לא יקרה. אבל אם אתה מטיל שש מיליארד פעמים, אז תמיד, תעשה ניסיונות כאלה של שש מיליארד כל פעם, אז אתה תראה שבכל הניסיונות האלה זה יהיה פחות או יותר מיליארד על כל פעם. מיליארד פלוס מאה, מיליארד פלוס אלף, אבל סביב מיליארד, זאת אומרת סטייה זניחה ביחס למיליארד. וזה מה שנקרא חוק המספרים הגדולים, שזה דבר מאוד מוזר ומבלבל דרך אגב. זה דבר מאוד מוזר ומבלבל כי לכאורה אם אין תלות בין זריקה אחת של הקובייה לזריקה הבאה של הקובייה, אז איך התוצאות של כל הזריקות מתארגנות בדיוק לפי ההתפלגות הזאת שיש מיליארד על כל אחת מהפאות? הרי הן לא יודעות אחת על השנייה. כל הטלה יש לה את התוצאה שלה, היא לא יודעת. זה הנס של חוק המספרים הגדולים. והנס הוא יותר גדול. זה שהתוצאות מסתדרות כמיליארד על כל פאה זה בגלל אי התלות, לא למרות אי התלות. בגלל שאין תלות בין הטלה להטלה, אז ההתפלגות היא התפלגות אחידה. אם הייתה תלות בין ההטלות, התוצאה הייתה שונה. זאת אומרת, זה לא רק שאי התלות היא לא קושייה על ההתפלגות האחידה, אי התלות היא הבסיס להתפלגות האחידה. בגלל שיש אי תלות, לכן זה ייפול מספר שווה של פעמים על כל פאה. וככל שמספר ההטלות יותר גדול, אנחנו נגיע יותר ויותר קרוב לסיכוי התיאורטי, כן? לשישית מהפעמים על אחת, שישית מהפעמים על שתיים וכן הלאה. זה מה שנקרא חוק המספרים הגדולים. כאשר מספר ההטלות הולך לאינסוף זה ייפול בדיוק על שישית מה… זה הגבול, כן? או משפט הגבול המרכזי מה שנקרא בסטטיסטיקה. זה אומר שכאשר מספר ההטלות הולך לאינסוף, אז מספר השבר של ההטלות שייפול על כל אחת מהפאות מתכנס לשישית. אוקיי? זה בעצם חוק המספרים הגדולים. מה זה אומר? זה אומר שקורה פה נס מאוד מעניין, שבעצם הכל מתנהל באופן שרירותי ואקראי לחלוטין, אבל התוצאה היא תוצאה מאורגנת היטב. או במילים אחרות, מי שבנה את הקובייה ודאג לזה שהקובייה תהיה קובייה הוגנת, זאת אומרת שהסיכוי לכל אחת מהפאות הוא אותו סיכוי, בעצם הכתיב את התוצאה של הניסוי עם שש מיליארד הטלות. למרות שעל כל הטלה והטלה הוא לא נוגע, מה שייצא ייצא, לא אכפת לו, עדיין התמונה הגדולה מוכתבת מראש על פי מבנה הקובייה. אם למשל הוא היה עושה קובייה שיש לה איזושהי נטייה לכיוון הפאה חמש, ליפול על הפאה חמש, קובייה לא הוגנת. נגיד שהפאה חמש יוצאת עם סיכוי פי שתיים משאר הפאות, איכשהו הקובייה איכשהו יותר כבדה על הכיוון ההוא או משהו כזה, אז התוצאה תהיה, אני יודע מראש, התוצאה תהיה שזה ייפול שביעית מהפעמים על כל מספר ושתי שביעיות על המספר חמש. נכון? זאת תהיה התוצאה. או במילים אחרות, כשאני בונה את הקובייה, המבנה של הקובייה מכתיב לא מה יקרה בכל הטלה. בכל הטלה יקרה מה שיקרה, אין לי שליטה. אבל זה כן מכתיב מה תהיה התמונה בסקאלות הגדולות. כשתטיל שבע מיליארד הטלות, אני אגיד לך בדיוק איך הכול כזה ייפול. וזאת אני חושב דוגמה למה שהרמב"ם רוצה לטעון כאן. בעצם מה שהרמב"ם אומר זה ככה: כאשר הקדוש ברוך הוא גזר על המצרים שהם ישתעבדו בישראל, אז בעצם מה שהוא עשה, הוא היטה את כפות המאזניים של הדילמה שבה עמד כל מצרי לטובת השיעבוד. כן? יש לו דילמה אם לשעבד את ישראל או לא לשעבד את ישראל. אז אם נגיד באופן הרגיל זה היה חמישים חמישים, סתם אני זורק מספרים זה כמובן היה אמור להיות הרבה פחות, אבל נגיד חמישים חמישים, אז הקדוש ברוך הוא הפך את זה לשישים ארבעים. הוא בנה איזה נסיבות. מה זה אומר? כל מצרי ומצרי יכול להחליט לא להשתעבד בישראל. כי סך הכל הוא יכול להחליט לכיוון הארבעים אחוז. אוקיי? אולי יהיה לו קצת יותר קשה להחליט את זה, אבל הוא יכול, יש לו בחירה חופשית. אבל אם תסתכל על מיליארד מצרים, או מיליון מצרים, אז אתה תראה ששש מאות אלף מתוכם ישתעבדו וארבע מאות אלף לא ישתעבדו. זאת אומרת שהטיית המשקולות של המהלך הגדול באמת מכתיבה את התוצאה בסקאלה הגדולה למרות שלכל מצרי ומצרי יש החלטה חופשית והוא יכול לבחור לא לשעבד את ישראל. יש לך שליטה על הסקאלות הגדולות בלי להתערב במפורש בסקאלה הקטנה. זאת בעצם הטענה. אני חושב שזה מה שהרמב"ם מתכוון לומר. אגב, נגיד עוד משהו. הרי הרמב"ם מביא שתי דוגמאות. דוגמה אחת זה על השיעבוד של המצרים בעם ישראל. הדוגמה השנייה זה על "וקם העם הזה וזנה", על החטא הצפוי של עם ישראל שילכו לעבוד עבודה זרה. ובמקרה השני זה אפילו יותר מרחיק לכת, כי הרי די ברור שהרמב"ם לא מתכוון לומר שהקדוש ברוך הוא הטה את המשקולות כך שיש שישים אחוז שיעבדו עבודה זרה וארבעים אחוז שלא. הקדוש ברוך הוא לא גזר עלינו לעבוד עבודה זרה, הוא ניבא שאנחנו נעבוד עבודה זרה. אצל המצרים אתה יכול להגיד שהוא גזר עליהם להשתעבד בישראל, וגם זה אפשר לדון האם הוא גזר או לא. אבל לגבי זה שעם ישראל יזנה אחרי עבודה זרה, שם די ברור שלא מדובר על גזירה של הקדוש ברוך הוא מראש אלא על ניבוי. הוא פשוט אמר שזה מה שיקרה. ששם מה שקורה הוא לא עיצב את הקובייה אלא הוא עשה דיאגנוזה לקובייה. אומר איך שאני רואה את עם ישראל נראה לי שכרגע הם נמצאים במצב כזה שהכף לטובת העבודה זרה שוקלת שישים אחוז ולא חמישים, ולכן אני מנבא שבשלב כלשהו יהיה ציבור משמעותי בעם ישראל שיעבוד עבודה זרה. לא מכיון שאני גרמתי להם לעשות את זה, הקדוש ברוך הוא לא גורם לעם ישראל לעבוד עבודה זרה, להפך, הוא רוצה שהם לא יעבדו עבודה זרה. אז איך הוא מנבא מראש שהם יעבדו? כי הוא רואה את כפות המאזניים, ולכל אחד יש בחירה חופשית, אבל הוא רואה שההתפלגות היא לא חמישים חמישים אלא שישים ארבעים, ולכן הוא יכול להגיד מראש שבגדול יהיו לא מעט עובדי עבודה זרה. מי בדיוק יהיה עובד עבודה זרה? לכל אחד יש בחירה חופשית, ולכן הוא לא קובע את השמות מי יעבוד עבודה זרה ומי לא יעבוד עבודה זרה, הוא קובע את המשקולות הכלליים. המשקולות הכלליים יבואו לידי ביטוי בהתפלגות של האנשים שעובדים או לא עובדים עבודה זרה. אז אם אצל המצרים אפשר לדבר על זה שהקדוש ברוך הוא קבע את המשקולות כך שישתעבדו בישראל, לגבי הניבוי על זה שעם ישראל יעבוד עבודה זרה שם זה כנראה רק תצפית, לא קביעה, לא שהקדוש ברוך הוא גרם לעם ישראל לעבוד עבודה זרה אלא הוא פשוט ניבא, הוא ראה את המצב, הוא ראה שיש איזושהי נטייה בעייתית בעם ישראל לטובת העבודה זרה ואז הוא אומר אני כבר רואה שלעתיד מה שיקרה זה שיהיו לא מעט עובדי עבודה זרה בעם ישראל. וזה אני חושב מה שהרמב"ם כותב למעלה שהקדוש ברוך הוא "ולא הודיעו הבורא", רואים פה? "ולא הודיעו הבורא אלא מנהגו של עולם". כן, כל אחד ואחד מאותם הזונים לעבוד כוכבים ומזלות אילו לא רצה לעבוד לא היה עובד, לכל אחד יש בחירה חופשית. אז מה הקדוש ברוך הוא הודיע מראש על המצרים או על עם ישראל שיעבוד עבודה זרה? "ולא הודיעו הבורא אלא מנהגו של עולם". הכוונה אני אומר לך אני פשוט רואה את המבנה של המשקולות הרוחניים שעומדים בפני האנשים האלה ואני אומר לך שסטטיסטית זה מה שיצא. מי בדיוק יהיה מהשישים אחוז שעובדים עבודה זרה ומי לא? אני לא יודע, לכל אחד יש בחירה חופשית, אבל בגדול אני אומר לך שזה יתחלק איכשהו שישים ארבעים. זה דוגמה לאפשרות לשלוט בסקאלות הגדולות בלי להתערב בסקאלות הקטנות. הסקאלות הקטנות מתנהלות באופן חופשי לגמרי, אבל הסקאלות הגדולות מוכתבות על ידי הקדוש ברוך הוא מראש. או במילים אחרות, אם נחזור לדוגמת הקובייה, הקדוש ברוך הוא בונה את הקובייה באופן כזה שבסך הכל ההטלות, התמונה מוכתבת על ידו. כל הטלה והטלה אתה לא יודע מה יצא שם. או אם נחזור לאירועים ההיסטוריים, הקדוש ברוך הוא בונה את התרבות שלנו, את האטמוספרה שבתוכה אנחנו פועלים כך שבסוף תהיה תנועה בעם ישראל שתחזור לארץ ישראל. מי בדיוק יעשה את זה ומי לא, מי יצטרף, מי יתנגד, מי יתמוך? בחירה חופשית, כל אחד מחליט מה שהוא רוצה. אבל כיוון שהקדוש ברוך הוא בנה את הקובייה, עיצב את הקובייה, במשל כמובן, את הנסיבות שבתוכן כל אחד עושה את הבחירות שלו, אז יש לקדוש ברוך הוא את היכולת לעצב את מה שיקרה בסקאלה ההיסטורית, בסקאלה הגדולה, למרות שלכל אדם ואדם יש בחירה חופשית. אני חושב שזה מה שהרמב"ם מתכוון לומר כאן ואז זה יכול להוות סיוע לטענה של הסקאלות הגדולות שעלתה בשיעור הקודם, נדמה לי שמוישי העלה את הטענה הזאת בשיעור הקודם. אז פה באמת הדבר הזה אפשרי, אבל צריך לשים לב לנקודה הבאה. בהנחה שהקדוש ברוך הוא באמת עיצב את הקובייה. זה בעצם אומר שהקדוש ברוך הוא כן מתערב בסקאלה הפרטית. זאת אומרת, היו אנשים שהיו עושים בחירות כאלה ובעקבות המעורבות של הקדוש ברוך הוא הם יעשו בחירות אחרות, כי אחרת ההתפלגות תהיה כמו התפלגות של קובייה הוגנת, נכון? זאת אומרת, אם הקדוש ברוך הוא מעצב את הקובייה באופן אחר, זה אומר שבכל הטלה והטלה הקדוש ברוך הוא מעורב. נכון ששתי התוצאות יכולות להיות לשני הכיוונים. זאת אומרת, הקובייה יכולה ליפול על אחד או יכולה ליפול על שתיים, אבל הסטטיסטיקה בכל הטלה והטלה היא שישים-ארבעים ולא חמישים-חמישים. זה לא רק בסקאלות הגדולות. הרי הקדוש ברוך הוא בנה את הקובייה אחרת. זאת אומרת, בכל הטלה שאתה מטיל את הקובייה מעורבת פה ידו של הקדוש ברוך הוא, לא רק בסקאלה הגדולה. הסקאלה הגדולה נבנית על ידי מעורבות בכל אירוע בסקאלות הקטנות. אוקיי, זה בעצם הטענה ולכן בסופו של דבר הראב"ד צודק ברמה העקרונית. זאת אומרת, נגיד שהקדוש ברוך הוא בנה את הקובייה באופן כזה שיש לה נטייה, אתם יודעים מה, בואו ניקח מטבע, לא קובייה, יש לה רק שתי תוצאות, עץ או פלי. בסדר? אז הקדוש ברוך הוא בעצם ברא את המטבע באופן כזה שהעץ, עץ זה עבודה זרה, כן? אשרה. אז הנטייה לעבוד עבודה זרה היא שישים אחוז מול הנטייה לא לעבוד עבודה זרה שהיא ארבעים אחוז. אוקיי? נגיד שהקדוש ברוך הוא עשה את הדבר הזה, אז בעצם מה שהדבר הזה אומר שיהיו אנשים שבלי המעורבות של הקדוש ברוך הוא הם לא היו עובדים עבודה זרה, ואחרי המעורבות של הקדוש ברוך הוא הם מחליטים לעבוד עבודה זרה. או במילים אחרות הקדוש ברוך הוא התערב באיך שמתנהל הבנאדם הזה, כי הרי בסוף אם אנשים בוחרים לעבוד עבודה זרה מדובר באוסף של אנשים ספציפיים, אינדיבידואליים, וכל אחד מהם שהחליט את זה הוא החליט את זה בגלל שינוי המשקולות היחסיים שעשה הקדוש ברוך הוא. ולכן צודק הראב"ד. בסוף יש פה מעורבות גם ברמה של האנשים הפרטיים, אי אפשר להגיד שלא. זאת רק מעורבות…

[Speaker B] למה צריך להגיד שישים-ארבעים, למה לא חמישים-חמישים?

[הרב מיכאל אברהם] לא משנה, לכן אני אומר זה סתם דוגמה.

[Speaker B] טוב ואז אין התערבות כביכול של הקדוש ברוך הוא?

[הרב מיכאל אברהם] לא, יש התערבות. אם הנטייה היא חמישים-חמישים אז גם אני יכולתי לנבא שהם יעבדו עבודה זרה כי חמישים-חמישים אז אני יודע שחמישים אחוז יעבדו עבודה זרה. לכן אני אומר זה סתם דוגמה. הטענה שלי זה שאם זה היה חמישים-חמישים אנשים היו מתגברים ולא היו עובדים עבודה זרה כי היו בוחרים בטוב, היו נלחמים נגד החמישים אחוז שלא. אבל שעשו שישים-ארבעים אז אנשים עדיין נלחמים אבל עדיין יהיו כאלה שייכשלו. בסדר? זה רק בשביל הדוגמה כמובן, זה רק כדי להמחיש את הרעיון, את הלוגיקה. אז הטענה למעשה שהקדוש ברוך הוא כשהוא משפיע על הסקאלות הגדולות ברור שיש פה גם מעורבות בסקאלות הקטנות. אי אפשר להשפיע רק על הסקאלות הגדולות ולא לעבור דרך הסקאלות הקטנות, זה אין דבר כזה. אוקיי? לכן בעצם כאשר אתה אומר שהקדוש ברוך הוא קובע את הסקאלות הגדולות אמרת פה שהוא גם מתערב במה שקורה לאדם הפרטי או לחלקיק הפרטי אם תרצו או לגוף פרטי כזה או אחר. רק המעורבות שם היא מעורבות כזאת שלא קובעת את התוצאה אלא רק מטה את הכף יותר לכיוון שהקדוש ברוך הוא רוצה לייצר. אוקיי? ולכן לכל אחד יש את הבחירה. יותר קשה לו אולי אבל יש לו עדיין את הבחירה. הוא יכול לבחור בטוב, יכול לבחור ברע. הקדוש ברוך הוא רק קבע את התמונה הכללית. אלא שעכשיו אני אשאל עוד פעם את שאלת הראב"ד. נגיד שתשעים ותשעה אחוז מהאנשים בחרו לא לעבוד עבודה זרה. בסדר? יש בחירה חופשית, עקרונית זה יכול להיות. אולי סיכוי קטן אבל יש סיכוי שזה יקרה. שתיים בחזקת מינוס תשעים ותשע, זה הסיכוי. אם לכל אחד יש חמישים-חמישים אז הסיכוי חצי לבנאדם אחד, אז תשעים ותשעה אנשים שיבחרו בזה זה חצי בחזקת תשעים ותשע. אוקיי? אז זה הסיכוי בהנחה שזה תלות כמובן בין האנשים. אז הסיכוי הוא מאוד מאוד קטן אבל הוא קיים. תאורטית יכול להיות דבר כזה. מה יקרה עכשיו עם הבנאדם המאה?

[Speaker C] אני שאלתי בצד את השאלה של שושן. הוא אמר דבר ואז הוא בא להקשות את השאלה שלו. אז

[הרב מיכאל אברהם] מה קורה בסוף עם הבנאדם המאה? יש לו בחירה חופשית או אין לו בחירה חופשית? אחת משתיים. או שאין לו בחירה חופשית ואז שוב פעם הקדוש ברוך הוא כבר התערב התערבות בוטה כי הוא החליט שהבנאדם הזה הוא החליט מה הוא יעשה, לא רק הטה את המשקולות לכיוון הרצוי, או שבאמת תאורטית יכול להיות שהנבואה של הקדוש ברוך הוא מראש לא תתקיים. אם במקרה כל המצרים היו בוחרים בטוב. ישתעבד בישראל, כי הרי לכל אחד ואחד יש בחירה חופשית אומר הרמב"ם, הקביעה היא רק קביעה קולקטיבית. אז הסברתי שמה פירוש קביעה קולקטיבית זה הטייה של כפות המאזניים בבחירה. בסדר, אבל גם כשהכפות המאזניים מוטות, עדיין יכול להיות מצב שכל המצרים יבחרו בטוב. סיכוי מאוד קטן, אבל אפשרי. יכול להיות מצב כזה. ואז מה? אז זה אומר שהקדוש ברוך הוא לא ניבא נכון את מה שיקרה. ואז הדבר הזה בסך הכל אומר שבאמת יכול להיות שמה שהקדוש ברוך הוא אומר מראש לא יקרה. הוא אומר מה שהרמב"ם כותב, הוא אומר את מנהגו של עולם, כן? הוא אומר מה צפוי שיקרה אם לא יתרחשו פה דברים חריגים, בסטטיסטיקה הרגילה. אבל אם במקרה יקרה איזשהו התגייסות וכולם יבחרו בטוב, בסדר, אז יכול להיות שמה שהקדוש ברוך הוא אמר מראש לא יקרה. או לחילופין שהקדוש ברוך הוא יתערב ולפחות את אחד מהמצרים או מהיהודים הוא יכריח לעשות את מה שהוא קבע מראש שיעשה. ואז זה כן התערבות. לכן בסופו של דבר אי אפשר להתחמק מהעניין הזה שגם כשאתה מדבר על מעורבות בסקאלות הגדולות, בסוף בסוף הקדוש ברוך הוא הזיז פה אלקטרון שלא היה אמור לזוז על פי חוקי הטבע, גם ברמה האינדיבידואלית המיקרוסקופית הספציפית. כי בסוף התהליכים הגדולים קורים לאנשים, ואנשים מונעים על ידי תהליכים חומריים, הם יצורים גופניים האנשים. ולכן בסוף בסוף כן יש פה מעורבות של הקדוש ברוך הוא גם ברובד הפרטי. אין דבר כזה מעורבות רק בסקאלה הגדולה בלי מעורבויות בסקאלות הקטנות. אין דבר כזה. לכן הטיעון שהקדוש ברוך הוא מעורב בסקאלות הגדולות אבל לא בסקאלות הקטנות לא מחזיק מים ברמה התאורטית, העקרונית. אפשר כמובן להגיד שהקדוש ברוך הוא עושה מעורבויות קטנות כאלו שאנחנו לא מרגישים בהם וזה מופיע בסקאלות הגדולות. זאת אומרת עם ישראל חוזר לארצו. איך זה קרה? כי הקדוש ברוך הוא הזיז איזשהו אלקטרון במוח של עשרה אנשים, שמתוכם תשעה התעלמו מהאלקטרון הזה אבל בן גוריון לא התעלם, או הרצל לא התעלם, והוא כן עבד עם זה. אז בסוף בסוף הקדוש ברוך הוא הזיז את הרצל למקום שהרצל לא היה הולך אליו בלי המעורבות של הקדוש ברוך הוא. הייתה פה מעורבות של הקדוש ברוך הוא גם בסקאלה הפרטית, הספציפית, לא רק בסקאלה הגדולה. ואם ככה אני שוב חוזר למה שאמרתי קודם, אם אני מניח שהקדוש ברוך הוא בסקאלות הפרטיות לא מתערב, כי זה מתנהל על פי חוקי הטבע או בחירות של בני אדם, אז גם בסקאלות הגדולות לא יכולה להיות מעורבות. אי אפשר לעשות את ההפרדה הזאת. אתה יכול להגיד שיש מעורבות בסקאלות הגדולות, אבל זה מילים. כל מה שאתה יכול כן להגיד אם אתה מתעקש, זה שיש מעורבות בסקאלות הקטנות במקומות שבהם אני לא מבחין, שזה אמרתי מראש שאני לא יכול לשלול. מעורבויות ספורדיות, כן? מעורבויות ספציפיות בכל מיני מקומות מסוימים שאף אחד לא שם לב, אבל היה שם משהו שחורג מחוקי הטבע. לכן בסוף הסקאלות הגדולות לא עוזרות כלום.

[Speaker E] בסוף בסוף השאלה האם ישנה

[הרב מיכאל אברהם] מעורבות בסקאלות הקטנות, אלא שאולי מעורבות שאנחנו לא מבחינים בה, במקומות ובזמנים ספציפיים שאף אחד לא שם לב שהיה שם משהו שסתר את חוקי הטבע. אבל חייב להיות דבר כזה, כי אין מעורבות בסקאלה הגדולה בלי שמשהו קורה גם בסקאלות הקטנות. אוקיי? זאת בעצם הטענה. ולכן אנחנו נשארים עם השאלה, כאן אני מסיים את התשובה שלי להצעה הזאת של הסקאלות הגדולות. אנחנו בסוף בסוף נשארים עם השאלה האם הקדוש ברוך הוא מעורב בסקאלות הקטנות. זאת השאלה. מעורב בסקאלות הקטנות? אולי במקומות שאנחנו לא שמים לב אליהם, לא משנה, אבל בסוף מדובר על מעורבות בסקאלות הקטנות. וזה השאלה אם הקדוש ברוך הוא מעורב שם או לא. עכשיו פה, כמו שאמרתי קודם, כמו שאמרתי בשיעורים הקודמים, אני לא אחזור על זה שוב, ההסתכלות הטבעית הפשוטה היא שהוא לא מעורב. כי כל מה שקורה אנחנו רגילים, זה ברור, זה קורה, יש חוקי טבע שמסבירים את כל העניינים. כמובן את רוב הדברים שקורים אף אחד לא הולך לבדוק האם הגוף הזה זז בגלל שפעל עליו כוח. אבל זה ברור לגמרי שאם הוא זז כנראה פעל עליו כוח. כן? זה לא, אנחנו לא טורחים לבדוק את זה כי זה מובן לנו מאליו. זה ברור שאני לא מתכוון לטעון שכל מה שקורה בעולם אנחנו גם ראינו את חוק הטבע שגרם לו, או את הסיבה שחוללה את מה שקרה שם. אנחנו רוב הדברים אנחנו לא מסתכלים אם היה שם איזשהו כוח שעשה את זה. אבל ההנחה הפשוטה שלנו אומרת שברור שהיה. אם משהו קרה אז היה שם איזשהו כוח שגרם לדבר הזה לקרות. כן? זאת התהליך, ההסתכלות הטבעית המדעית הפשוטה. לא מדעית במובן של אנשי מדע אלא במובן של מה שהמדע מתאר ומה שכל הדיוט גם מבין שאם גוף זז אז פעל עליו כוח. הוא לא זז בלי שפועל עליו כוח, לא מתחיל לזוז כן בלי שפועל עליו כוח. זה הכל. אז במובן הזה ההסתכלות על הטבע אומרת שהטבע מתנהג באופן טבעי. לכל היותר אפשר לטעון שישנן כל מיני מעורבויות נסתרות שאף אחד לא שם לב אליהן. זה, זה הדבר היחיד שאפשר. לכן הסקאלות הגדולות וכולי לא רלוונטיות פה. כי כמו שאמרתי את הראיה מהסקאלות הגדולות אי אפשר להביא. אף אחד לא יכול להגיד לי שמה שקרה פה בסקאלות הגדולות הוא בהכרח נס. ממש לא. יש לזה גם הסברים טבעיים. אתה יכול להגיד שזה יכול להיות נס. איך? כי הייתה מעורבות בסקאלות הקטנות שאף אחד לא שם לב. או שכן או שלא אני לא יודע. פה זה תלוי בשאלה אם אתה מקבל מעורבות כזאת או לא בסקאלות הקטנות. אז לכן הוויכוח נשאר אותו וויכוח שתיארתי בשיעור הקודם. עכשיו השאלה מה עושים עם מצב כזה? לכאורה זאת שאלה פתוחה, נכון? שאלה פתוחה כי אני כמו שאמרתי אני לא יכול לשלול את זה שיש נקודות מסוימות או מקומות מסוימים שבהם הקדוש ברוך הוא כן מעורב. חורג מהטבע אמרתי כל מעורבות אלוקית זו חריגה מהטבע אבל כן יש מקומות מסוימים שבהם הקדוש ברוך הוא מעורב והוא חורג מהטבע. אני לא יכול לשלול את זה. ההנחה שלי זה שבדרך כלל זה לא קורה ולכן מי שיטען שזה קרה עליו חובת הראיה. כל עוד לא הביאו לי ראיה אני לא יכול לאשר שהדבר הזה קרה. אבל כמובן אני גם לא יכול לשלול. פה ושם זה יכול היה לקרות אם כי אני בדרך כלל אשלול את זה שאתה טוען שאתה גם יודע שזה המצב. את זה אני אשלול. זאת אומרת אני רק יכול לטעון ברמה העקרונית מה שנקרא במתמטיקה משפט קיום לא קונסטרוקטיבי כן שקיימים רגעים או נסיבות מסוימות שבהן הקדוש ברוך הוא מעורב ומחולל נס נסתר שאף אחד לא רואה. אבל אני כן אני לא אקבל שום טענה של מישהו שאומר אני אומר לך שהאירוע המסוים הזה הוא נס. אתה לא יכול לדעת שהוא נס. אי אפשר לדעת דבר כזה אלא אם כן עוד פעם תראה נס גלוי חזיתי נגד חוקי הטבע. אבל ניסים כאלה לא קורים היום. אז כשאנחנו מדברים על ניסים אנחנו מדברים על ניסים לפי התוצאות. עם ישראל חזר לארצו זה בטוח נס כמו שאומרים כולם. אני כופר בזה. לא בגלל שאני יודע שזה לא נס אלא בגלל שאתה לא תוכל להביא לי שום אינדיקציה שתראה שהטענה הזאת שלך נכונה. גם אתה לא יכול לדעת שזה נס כמו שאני לא יכול לדעת שזה נס. אז או שכן או שלא אבל אין שום אינדיקציה. וזה בעצם אומר שזה מביא אותנו לשאלה של נטל הראיה. היא בעצם השאלה שקובעת כאן נטל הראיה. מה זאת אומרת? הרי אתה טוען שיש מעורבויות אלוקיות שאולי באות לידי ביטוי בסקאלות הגדולות מעורבויות נסתרות. ואני טוען שלא או לפחות שאין שום אינדיקציה שכן. מי צריך להביא את הראיה? זה שטוען שאין מעורבות אלוקית או זה שטוען שיש? אז פה זאת שאלה אפשר לומר כמעט משפטית כן כמו שבעולם המשפטי אנחנו תמיד דנים על מי מוטל נטל הראיה. אנשים רגילים לחשוב ככה תמיד אומרים לי בכל התגובות שאני מקבל על התזה הזאת של הסתלקות ההשגחה ההשגחה האקטיבית שנטל הראיה הוא עליי. למה נטל הראיה הוא עליי? תולים פה כל מיני טיעונים למשל כי כל גדולי ישראל אומרים אחרת. גדולי ישראל יודעים על זה בדיוק מה שאני יודע על זה לכן אני לא מתרשם מזה. אבל יש טענה אחרת שאומרת התורה מתארת ניסים בקיעת ים סוף הנביאים מתארים ניסים זאת אומרת במקרא ברור שהיו ניסים. את המקרא גם אני מקבל. זאת אומרת במקרא מתואר באופן ברור שהקדוש ברוך הוא היה מעורב ונערכו ניסים. אם אני רוצה לטעון שאין ניסים נטל הראיה הוא עליי. אוקיי זאת בעצם הטענה. עכשיו זאת טענה שיש בה ממש אבל צריך לשים לב טוב שיש פה שתי אני מסתכל על זה ממש כשאלה משפטית. יש פה שתי בעיות בטענה הזאת. זה בעצם טענה של חזקה כן יש חזקה דמעיקרא שהקדוש ברוך הוא היה מעורב אז כנראה גם עכשיו הוא מעורב רק אתה לא רואה. אוקיי זה בעצם הטענה. אז פה אני אומר אז קודם כל יש חזקה דמעיקרא שהקדוש ברוך הוא היה מעורב אז אבל יש חזקה דהשתא שהוא לא מעורב לאור תמונת העולם המדעית שלי היום. כשיש התנגשות בין חזקה דמעיקרא לבין חזקה דהשתא זה כבר לא דבר כל כך פשוט מה אני אמור לעשות. עוד פעם אני לא נכנס. סוגיות הלכתיות כי לא ההלכה תקבע פה, זה שאלה של שכל ישר. אני רק אומר איך אני מתייחס לסוגיה הזאת. אז מצד אחד המקרא אומרת מה שהוא אומר, אני מסכים. מי שקורא את המקרא באופן לא משוחד, אז די ברור עולה משם שהקדוש ברוך הוא מעורב בעולם. זה קשה להכחיש. מצד שני אבל מי שמסתכל ביושר על המציאות הפיזית שסביבנו, צריך להודות שהמציאות הזאת אומרת שהקדוש ברוך הוא לא מעורב. ולכן יש לי שני בסיסים שאחד מושך אותי לכיוון שנטל הראייה בעצם הוא עליי, אני רוצה לטעון שהוא לא מעורב אבל הרי המקרא אומר שכן, מצד שני המדע אומר שלא ואתה כשאתה רוצה לטעון שכן נטל הראייה הוא עליך. בעצם זאת בעיה של תורה ומדע במובן מסוים, אבל לא דווקא התנגשות ישירה אלא יותר התנגשות בשאלה על מי להשית את נטל הראייה. האם המדע הוא נקודת המוצא ואז כדי להוכיח שהקדוש ברוך הוא מעורב אתה צריך להביא ראיות, או שהתורה היא נקודת המוצא ואם אני רוצה להגיד שהקדוש ברוך הוא לא מעורב עליי נטל הראייה. אני חושב שהמוצא, כתבתי על זה טור באתר שלי, טור 243, על השאלה של על מי נטל הראייה בשאלה הזאת והבאתי שמה תחום מסוים במתמטיקה שעזר לי להסביר את זה קצת, סדרות, למצוא סדר בסדרות אקראיות של מספרים, מורכבות, תורת המורכבות, יש כל מיני אובר קומפליקיישן, אנדר קומפליקיישן וכל מיני דברים מהסוג הזה. אבל כאן אני לא נכנס למתמטיקה, מי שרוצה יכול להסתכל שמה בטור ההוא, אני רוצה לתאר את זה בצורה יותר פשוטה. אפשר באופן עקרוני ליישב את שני הדברים אחד עם השני, את החזקה דמעיקרא ואת החזקה דהשתא. ומה לומר? בעצם לומר, תחשבו על מקווה. המקווה ידוע שהוא היה שלם לפני שבוע. עכשיו אני רואה שהוא חסר, חסרים בו שלושה לוגים. אז הוא חסר ולכן הוא, או אין בו ארבעים סאה, עזבו שלושה לוגים זה מים שאובים, אבל אין בו ארבעים סאה. אז הוא כבר לא כשר. עכשיו מישהו טבל לפני יומיים במקווה, האם אני מניח שהוא טהור או לא? אז אם הולכים אחרי חזקה דמעיקרא, המקווה היה כשר ועד שלא הוכח שהוא חסר הוא בחזקת כשר. היום ראיתי שהוא חסר, אז מהיום והלאה הוא חסר, עד היום ממשיכים את החזקה דמעיקרא. אפשר ללכת הפוך, יש חזקה דהשתא. הרי עכשיו אני רואה שהוא חסר, אז בוא נלך אחורה ונניח כל הזמן שהוא חסר עד שיהיה לנו ראיה ברורה שהוא היה מלא, שזה קרה לפני שבוע. ואז יצא שכל השבוע הזה ההנחה שלי צריכה להיות שהוא היה חסר. זה המתח בין חזקה דמעיקרא לבין חזקה דהשתא. אבל עזבו את השאלה ההלכתית, אני שואל מה באמת קרה. הרי יש פה סתירה. תחליטו, המקווה כשר או המקווה חסר? התשובה, אין פה שום סתירה. המקווה היה כשר לפני שבוע והוא חסר עכשיו. מה זאת אומרת? המים איכשהו יוצאים, מתאדים, לא משנה מה קרה, אבל המים הולכים ונחסרים ולכן ברור שפשוט קרה שינוי באיזשהי נקודה בדרך. אני לא יודע מתי קרה השינוי, אבל זאת בעצם המסקנה המתבקשת, נכון שקרה שינוי? חזקה דמעיקרא צודקת וחזקה דהשתא צודקת. וכדי ליישב את שניהם אני בסך הכל מסיק את המסקנה המתבקשת שהיה שינוי באיזשהו שלב בדרך לאורך השבוע הזה. אותו דבר אני רוצה לטעון כאן. כדי להיות נאמן גם לחזקה המקראית וגם להסתכלות המדעית, אני בעצם אומר שהמסקנה המתבקשת היא שכנראה היה שינוי באמצע. והטענה שלי, וזאת הטענה שגם עליה כתבתי באריכות, יש גם באתר שלי איזה מאמר על זה, זה ממש כתבתי פעם בתור תשובה לאיזו שואלת כלשהי, שאני חושב שהקדוש ברוך הוא בעצם שינה את המדיניות שלו לאורך ההיסטוריה. בהיסטוריה הקדומה המדיניות של הקדוש ברוך הוא הייתה שהוא מעורב, הוא מנהל את מה שקורה פה, לפחות חלק לא מבוטל ממה שקורה פה. מה שקורה היום נראה שהוא לא מעורב. כנראה שהמדיניות של הקדוש ברוך הוא פשוט השתנתה. אין שום מניעה לטעון את הטענה הזאת. ולכן אני אומר שאם אני יכול ליישב את החזקה דמעיקרא עם החזקה דהשתא ולטעון שפשוט המצב השתנה, זה הדבר הכי טוב. למה להניח שהמדע טועה כי התורה אומרת כך או להניח שהתורה טועה כי המדע אומר כך? אני אומר לא, גם התורה צודקת וגם המדע צודק, אלא מה? המדיניות של הקדוש ברוך הוא השתנתה לאורך הזמן. הוא היה מעורב יותר ולאט לאט הוא הפחית את המעורבות שלו והסתלק. מה הרעיון מאחורי זה? אז יצא. הצעתי גם רעיון לדבר הזה. מה זאת אומרת? תחשבו על הורים שמלווים את הילדים שלהם בגידול הילדים שלהם. אז בדרך כלל ההורה הולך יד ביד עם הילד שלו ועוזר לו ועושה דברים במקומו. ולאט לאט הילד עומד על רגליו שלו, מקבל עצמאות, לומד איך להסתדר לבד, ואז ההורה מסתלק לאט לאט מהעולם של הילד ונותן לו להתנהל עצמאי בלי עזרה מתמדת של אבא שלו. וככל שהוא יגדל יותר, אבא שלו יותר יסתלק, יגדל יותר אבא שלו עוד יותר יסתלק. באיזשהו שלב הוא יעבור כביש לבד. אחרי זה הוא לא יודע מה, ייסע גם באוטובוס לבד. אחרי זה הוא יעשה בסוף הוא יעשה הכל לבד. זהו, יהפוך להיות אדם עצמאי. הטענה שלי זה שהליווי שהקדוש ברוך הוא נתן לנו הוא מתנהג בצורה דומה. הקדוש ברוך הוא אומר תראו חברים, עכשיו יש לכם כבר מדע מפותח, אתם כבר יודעים לחשוב כמו שצריך, יש לכם טכנולוגיה, אתם יודעים להסתדר עם העולם. אוקיי, אז תסתדרו, אתם כבר לא צריכים אותי, אתם כבר לא ילדים, התבגרתם. ולכן הקדוש ברוך הוא בעצם משאיר את העולם להתנהל בחוקי הטבע ובבחירות אנושיות ועל ידי בני אדם. ואז בעצם אני אומר, כל זה כמובן ספקולציה, אין לי שמץ של מושג אם זאת המדיניות של הקדוש ברוך הוא, אבל אני מציע את זה כהצעה שנותנת פשר אפשרי לתזה של ההסתלקות. כי להסתלקות יש אינדיקציות. כי פעם הוא היה מעורב והיום לא נראה שהוא מעורב. אז זה שיש הסתלקות נדמה לי שעם זה אני די שלם. ההסבר למה יש ת'הסתלקות, למה הקדוש ברוך הוא מסתלק? זאת הצעה. למשל בגלל שאנחנו מתבגרים ואז הטענה היא שמה שאנחנו רגילים לראות בתור עונש או הסתר פנים של הקדוש ברוך הוא שהוא מתרחק מאיתנו, כן? הוא בעצם בכלל לא עונש, להפך, זה הבעת אמון. זה בעצם אומר חבר'ה אתם כבר ילדים גדולים, אתם יודעים להסתדר לבד, עכשיו אני מצפה מכם שלא תצטרכו שאני אתן לכם ת'יד לכל אורך הדרך. אני הולך, הולך לאט לאט, מסתלק לאט לאט עד שמגיעים למצב שכבר הוא כמעט לא מעורב בכלל או שבכלל לא מעורב, אני לא יודע. אוקיי? אז לכן הפשר הזה בהחלט יכול לחזק את התזה שאני מציע של ההסתלקות ההדרגתית כי אפילו אני יכול להציע איזשהו היגיון שעומד מאחורי ההסתלקות הזאת. ואז כמובן עוד פעם אני לא יודע שזהו ההיגיון אבל ברגע שיש לי הסבר הגיוני כבר אין סיבה לשלול את התזה הזאת. זה הטענה שלי. עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו. יש זה גם כלל הלכתי אגב. אם אני רואה שיש חזקה דמעיקרא, אבל זאת חזקה שעשויה להשתנות. למשל ילד הרי כשהוא נולד הוא קטן, נכון? עכשיו יש לי ספק האם הוא גדול או קטן. אז אומרים לי יש חזקה דמעיקרא הוא היה קטן, כל עוד שלא הוכח שהוא גדול הוא בחזקת קטן. אז אומרים כמה מפרשים לא נכון, כי זאת חזקה שעשויה להשתנות. זאת אומרת זאת חזקה שכבר כשהוא היה קטן ידענו שבאיזשהו שלב זה יעבור לו, כמו שהרב מימון כמדומני אמר פעם לא יודע או לא זוכר כבר באיזה הקשר שאמרו שמישהו צעיר מדי לתפקיד שלו אז הוא אומר צעיר זה מום עובר. הוא אומר זה יעבור לו המום הזה של להיות צעיר. כן? זאת אומרת להיות ילד זה מום עובר. אז הרי ההנחה של החזקה זה שמה שהיה יש לו איזושהי אינרציה וכל עוד לא הוכח שזה השתנה אין סיבה להניח שזה השתנה. אבל אצל הילד הקטן הרי ברור שבאיזשהו שלב זה ישתנה, זה מונח מראש בחזקה דמעיקרא. אז כאן אי אפשר להגיד שאין סיבה להניח שזה השתנה אם זה לא הוכח. הרי אנחנו יודעים בוודאות שזה עומד להשתנות. כל השאלה אם זה כבר קרה או שזה עוד לא קרה. זאת שאלה אחרת לגמרי. פה זה כבר לא כל כך פשוט שאנחנו הולכים אחרי חזקה דמעיקרא. עכשיו עוד פעם יש לזה ויכוחים השאלה מתי כן ומתי לא. אבל לענייננו בעצם מה שאני רוצה לטעון זה שישנם מצבים שבהם למרות שיש חזקה דמעיקרא יש אינדיקציות שונות שמערערות אותה. או אולי ניתן דוגמה נוספת גם כן הלכתית, נגיד שיש לי ספק האם ניתן גט לאישה או לא ניתן גט לאישה. אז אני אומר האישה הזאת הייתה בחזקת אשת איש ועכשיו יש לי ספק האם ניתן לה גט והיא גרושה או שלא ניתן לה גט. משאירים אותה על חזקה דמעיקרא. חזקה קמייתא, כן? שהיא בעצם בחזקת אשת איש כל עוד לא הוכח אחרת. למה? כי זאת כמובן חזקה שלא עומדת להשתנות. לא כל אישה בסוף מתגרשת. אם הוא נתן גט זה השתנה ואם לא אז לא. זאת חזקה רגילה. עכשיו מה קורה אם הוא זרק לאישה גט, והגט נפל ספק קרוב לה ספק קרוב לו? כן, משנה ביבמות, משנה בגיטין, שתי משניות דומות מאוד. הגט נפל ספק קרוב לה ספק קרוב לו, אם זה קרוב לה היא מגורשת אם זה קרוב לו היא לא מגורשת. אומרים התוספות במצב כזה אי אפשר ללכת, אפשר לכאורה צריך ללכת אחרי חזקה. היא הייתה אשת איש, יש לך ספק אם היא התגרשה או לא התגרשה, אז היא בחזקת אשת איש כל עוד לא הוכח אחרת. אומר התוספות לא. למה לא? כי פה הרי אתה יודע שכבר נשלח גט, נזרק גט. ברור שנזרק גט. כל השאלה האם הגט נפל קרוב לה או קרוב לו. במצב כזה לא הולכים אחרי חזקה דמעיקרא, כי החזקה דמעיקרא היא תרועעה. אז אי אפשר ללכת אחרי חזקה דמעיקרא. או במילים אחרות בניסוח שנתתי קודם, בעצם מה שהתוספות אומר זה שכאן לא נכון לומר שהאישה הייתה אשת איש ואין סיבה להניח שזה ישתנה, לכן נטל הראיה מוטל על מי שאומר זה השתנה. כאן יש סיבה להניח זה השתנה, הרי נזרק פה גט. יש לך ספק האם הוא נפל קרוב לה נפל קרוב לו, אבל קודם כל נזרק פה גט. אתה לא יכול להגיד שאין פה שום סיבה להניח שהסטטוס של האישה השתנה. ברור שיש סיבה להניח שהוא השתנה, נזרק פה גט רק יש לך ספק אם נפל קרוב לה או קרוב לו. כלפי מה הדברים אמורים? אני רוצה לטעון שאנחנו רואים בעינינו שהמדיניות של הקדוש ברוך הוא השתנתה לאורך הדורות. זה לא קשור לתזות שלי, אלו עובדות. למשל היום אין ניסים גלויים, פעם היו ניסים גלויים, נכון? את זה לא מכחיש אף אחד. נכון? על ניסים נסתרים יש ויכוחים, אבל ניסים גלויים אין היום. לא בוקעים את הים היום. אין סנה בוער באש ואיננו אוכל. נכון? אין היום ניסים גלויים זה כולם מסכימים. אבל פעם היו. אז זה אומר שמשהו בכל זאת השתנה מאז להיום. זה כולם צריכים להודות. עוד משהו למשל? נבואה. פעם היו נביאים, הקדוש ברוך הוא התגלה אליהם והם העבירו לנו מסרים מהקדוש ברוך הוא. היום אין נביאים, הנבואה הסתיימה. מה זה אומר? זה אומר שלפחות בפרמטרים מסוימים המעורבות של הקדוש ברוך הוא אכן הולכת ונחלשת. הוא מסתלק מהעולם במימדים מסוימים, למשל הוא כבר לא מנבא בני אדם. למשל הוא כבר לא עושה ניסים גלויים. עכשיו כשאני אבוא ואטען אז אולי הוא גם לא עושה ניסים נסתרים? זה כבר טענה הרבה פחות חלשה. אתה אומר לי אבל בתורה כתוב שהוא מעורב. כן, אבל בתורה גם מתואר מתוארים גם ניסים גלויים. גם זה מתואר בתורה. וניסים גלויים גם אתה אומר שאין היום. אז מי אמר לך שניסים נסתרים כן נשארים? זה כבר מעביר את נטל הראיה אליך. כי אם אתה רואה שבכל הפרמטרים שאנחנו מבחינים בהם הקדוש ברוך הוא ודאי הפסיק להתערב, זה כולם מסכימים. רק הם טוענים שיש איזה פרמטרים שאנחנו לא מבחינים בהם, ניסים נסתרים, ששמה הקדוש ברוך הוא עדיין מעורב. אבל בפרמטרים הגלויים גם אתה מסכים שהוא כבר הפסיק להיות מעורב נכון? אז עכשיו נטל הראיה עובר אליך לטעון שבפרמטרים הנסתרים הוא לא הסתלק. הרי אני לא רואה שום דבר. אתה טוען נכון אבל יש דברים שאותם אתה לא רואה אבל הם בכל זאת שם. תוכיח. מי אמר לך את זה? זה בדיוק כמו זריקת גט שאני לא יודע אם נפל קרוב לו או קרוב לה. הרי שינוי ודאי היה. כל השאלה זה באיזה צירים נעשה השינוי או באיזה הקשרים קרה השינוי. עכשיו אם אני רואה בהסתכלות המדעית שהיום הקדוש ברוך הוא לא מעורב אז אני מניח שאם ככה אז הוא לא מעורב. למה להניח אחרת? אתה אומר לי בתורה כתוב משהו אחר. נכון, אבל עינינו הרואות שמה שכתוב בתורה כבר לא מתקיים היום בכל מקרה לגבי ניסים גלויים לגבי נבואה. אז למה לא להניח שגם לגבי ניסים נסתרים כך ולהישאר עם ההסתכלות המדעית הרגילה? בעיני זה טיעון חזק מאוד, עוד פעם הוא לא מוכיח שהקדוש ברוך הוא לא מעורב בניסים נסתרים. הוא רק מראה שהטענות מכוח מה שכתוב בתורה הן טענות חלשות כיוון שמה שכתוב בתורה בין כה וכה לא מתקיים היום כפי שהיה אז. זה בכל מקרה נכון. אז אם ככה אז למה להניח שבניסים הנסתרים זה כן ממשיך? אז אני אומר לא. גם בניסים הנסתרים זה לא ממשיך. יש שינוי מדיניות עקבי והקדוש ברוך הוא מסתלק לאט לאט מהעולם. וכמו שאני אמרתי קודם זה לא עונש. הפוך. זה אומר שאנחנו כבר ילדים גדולים ועכשיו הקדוש ברוך הוא מצפה שאנחנו ננהל את העניינים ולא שהוא ייתן לנו יד וינהל הכל במקומנו. זה הכל. ולכן הוא לא מעורב פה. ואז זה מיישב גם את ה… זה גם מסתדר עם ההסתכלות המדעית שאני מסתכל היום על העולם וגם יש לי הסבר לא רע למה זה קרה, ולהסבר הזה יש אינדיקציות טובות מאוד בפרמטרים שבהם אפשר לצפות כמו הנבואה והנסים הנגלים, הגלויים, ששמה ברור לי שהמדיניות השתנתה. אז הכל נדמה לי הולך לכיוון שאני מתאר אותו, ולכן אני בכלל לא רואה למה הקושי, אנשים רואים כזה קושי גדול כי אני יוצא נגד מה שכתוב בתורה. המציאות יוצאת נגד מה שכתוב בתורה. מה שכתוב בתורה היה פעם, היום זה לא עובד ככה. זה כולם מסכימים, גם אלה שחולקים עליי. רק על גבי נסים נסתרים הם מתעקשים. זה מזכיר את ה, מכירים את התזה של ברטרנד ראסל על קנקן התה השמימי? כן? שבא ברטרנד ראסל ואומר: אם יבוא אליי מישהו ויגיד לי, תראה, סביב הכוכב צדק מסתובב קנקן תה קטן והוא עושה סיבובים סביב הכוכב צדק. אומר לו: מאיפה אתה יודע? אומר לו: אני יודע. אבל למה אני לא רואה אותו? אז הוא אומר לו: כי זה קנקן קטן, אי אפשר לראות אותו, הוא קטן. עכשיו שואל ברטרנד ראסל: מה אני אמור להסיק מהסיטואציה הזאת? שזה חמישים חמישים? או שיש קנקן תה או שאין קנקן תה, אני לא יודע, והרי לראות אותו אני לא יכול, אז זה שלא ראיתי זה לא ראיה, אז חמישים חמישים. אומר ברטרנד ראסל: מה פתאום? איזה מן שטויות אלו? ברור שזה לא חמישים חמישים ולא כלום, אין לי שום סיבה להניח שיש שם קנקן תה. זה שאני לא רואה זה רק אומר שאתה מציג לפניי תזה שלא ניתנת להפרכה. אתה אומר לי יש שם קנקן תה קטן ואתה מארגן את עצמך כך ששום קושיה לא תוכל לעלות ביחס לזה, כי אם אני אשאל אותך למה אני לא רואה תגיד טוב הוא קטן, אי אפשר לראות קנקנים קטנים. כן? זה כמו שאני אומר לך יש סביבך שבע מאות שדים ושמונה מאות מלאכים. אז אתה שואל למה אני לא רואה אותם? כי אי אפשר לראות שדים ומלאכים, אז לכן אתה לא רואה אותם. היית מקבל את מה שאני אומר? לא. יפול מצדך אלף ורבבה מימינך, מה שהגמרא אומרת. אז לא היית מקבל. למה לא היית מקבל? הרי זה חמישים חמישים, אתה לא יכול לראות. תזה שלא ניתנת להפרכה, תזה שאי אפשר להעלות נגדה קושיות כי היא חסינה בפני קושיות, זו תזה חשודה. וכשמישהו אומר שהקדוש ברוך הוא מעורב, בטח מי שאומר שהוא מעורב על כל צעד ושעל רק שאנחנו לא רואים את זה אף פעם, זה קנקן תה שמימי. אין שום סיבה בעולם להניח שהדבר הזה קיים. אוקיי? לכן אני לא אומר אפילו שזה חמישים חמישים. אין לי סיבה להניח שזה קיים ולכן מבחינתי אין קנקן כזה, או אין לי סיבה להניח שהקדוש ברוך הוא מעורב, להיפך, יש לי אינדיקציות רבות לזה שהוא לא מעורב ולכן ההנחה שלי שהוא לא מעורב. ומי שטוען שהוא היה מעורב באיזשהו מקום או שבכלל יש מעורבות אלוקית, נטל הראיה מבחינתו מוטל עליו. זאת בעצם הטענה שלי. אוקיי, זה בעצם מסיים את החלק הזה של הסדרה, החלק של המעורבות של הקדוש ברוך הוא בהיסטוריה ובעולם מול בחירה של בני אדם ומול חוקי הטבע. אחרי זה אני רוצה לעסוק בידיעה ובחירה, בהשגחה פסיבית, עד עכשיו דיברתי השגחה אקטיבית ובשאלת הרוע. איך יש רוע בעולם וכל מיני דברים מן הסוג הזה. אוקיי, עד כאן. מישהו רוצה?

[Speaker E] אם אפשר לשאול שאלה. ערב טוב. כן כן. ערב טוב, שומעים אותי? כן. כן, אני לא כל כך קלטתי את ההשלכה. אתם אמרתם בעצם דבר כזה: היות שבגלויים אנחנו לא יכולים לטעון שהקדוש ברוך הוא עדיין מתערב, כך באותה מידה בצורה סימטרית, או בצורה מקבילה יותר נכון, אנחנו גם לא נוכל לטעון בנסתרים שהקדוש ברוך הוא מעורב.

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא זה מה שאמרתי.

[Speaker E] אז אתם יכולים לחזור על מה ש, כן, אני אחזור.

[הרב מיכאל אברהם] מה שאמרתי זה שבנסים הנסתרים, כיוון שאין שום אינדיקציה שהקדוש ברוך הוא מתערב וההסתכלות המדעית שלי זה שדברים קורים בגלל חוקי הטבע, לכן ההנחה שלי הראשונית, נקודת המוצא שהקדוש ברוך הוא לא מעורב. עכשיו כשמישהו ישאל אותי רגע אבל בתורה כתוב שהוא כן מעורב, על זה אני עונה לך שבתורה גם מופיעים נסים גלויים, ונסים גלויים גם אתה מסכים שלא קורים היום. עוד פעם, אני לא לומד מהנסים הגלויים לנסים הנסתרים, אלא אני מניח את זה שהוא לא מעורב בנסים הנסתרים כי פשוט זה מה שאומר ההיגיון שלי והשכל הישר וההסתכלות המדעית. רק הקושיה מזה שבתורה כתוב שהוא. כן מעורב, על זה אני אומר שפה אני יכול להראות לך שיש שינוי מדיניות ביחס לניסים גלויים וביחס לנבואה, אז לכן זה לא קושיה על מה שאני אומר. זאת לא הוכחה למה שאני אומר, זה דחייה לקושיה שיכולה לעלות על מה שאני אומר. מבין את הטענה?

[Speaker E] כן, זאת אומרת, זה לא משליך ישירות על הניסים הנסתרים. לא לומד על הניסים הנסתרים. הבנתי. זה ממש נוגד את העמדה של הרמב"ן, כן? מן הניסים הנסתרים אנחנו לומדים על הניסים הגלויים, כך שזה דברים לכאורה לא קוהרנטיים כשקוראים את הרמב"ן ככה אנחנו לא מנסים, אנחנו לא מצליחים להבין את זה. אין לאדם חלק בתורת משה עד שלא נאמין שכל מקרינו ניסים ומהניסים הגלויים אנחנו לומדים.

[הרב מיכאל אברהם] אז אין חלק בתורת משה, משה הכוונה משה בן נחמן. יש לי חלק בתורת משה בן עמרם, אני מקווה.

[Speaker E] יכול להיות. טוב, בסדר, אני שומע. תודה, זה מאוד מעניין.

[הרב מיכאל אברהם] בבקשה.

[Speaker F] הרב, יש לי שאלה, אפשר? כן, כן. בעצם אני רוצה לשאול, מקשים על הרב כל מיני קושיות גם מהתנ"ך, גם מהפסוקים. השאלה שלי היא כזאת, זה בעצם לא מה שבעצם הרמב"ם אומר שאם הוא היה חושב שהעולם היה נברא, כשהעולם קדום אז הוא היה מסדר את הפסוקים כדי כמו שהתורה, אז בעצם אני אומר דבר כזה, בעצם הרב רואה, יש לו אינדיקציות או האינטואיציות שלו יותר נכונות שבעצם אין השגחה, ועכשיו כל כל דבר שאני אקשה על הרב, נגיד נספה בלא משפט ודברים כאלה, אז הרב פשוט יסדר אותם עם האינטואיציה שלו, אז בעצם כאילו מה אנחנו עושים פה? אנחנו כאילו קושרים את הסוסים לפני ה…

[הרב מיכאל אברהם] נספה בלא משפט זה זה ראיה אליי, זה לא קושיה עליי.

[Speaker F] למה? אם נספה בלא משפט זה אומר שדווקא פה הגמרא מבינה שזה כמו שהרב אומר, יש פה משהו יוצא מהכלל. משמע שכולם הם נספה עם משפט.

[הרב מיכאל אברהם] לא, בדיוק, על זה דיברנו. אוקיי.

[Speaker F] אז לא, זה לא השאלה שלי. השאלה שלי בעצם הרב כאילו מסתכל במציאות, ואחרי שהוא רואה המציאות הוא כופה עכשיו קורא את עצמו לתוך הפסוקים. אז כל פסוק בעצם שאני אביא לרב, הרב יסדר את הפסוק עם התיאוריה שלו, אז בעצם גם אני יכול לסדר את הפסוקים. גם אתה, הרב תביא לי גם את זה ואני אסדר אותם עם הזה שלי, אז אין פה באמת ויכוח, זה הכל שאלה של אינטואיציות.

[הרב מיכאל אברהם] לא, ברור שיש ויכוח. הוויכוח הוא בשאלה אם הקדוש ברוך הוא מעורב או לא. רק שהשאלה היא מה הטיעונים. הטיעונים ברור שהמסקנה שלך תלויה בנקודת המוצא, אין ספק. זה תמיד נכון. אבל זה נכון לכל אחד. ומי שטוען שהקדוש ברוך הוא כן מעורב, אז הוא מחליט לפרש את הפסוקים באופן שהוא מפרש אותם. אבל אז הוא יצטרך לדחוק את ההסתכלות המדעית. נכון? מה לעשות? זה בדיוק המשקל של נקודת המוצא על כל הדיון.

[Speaker F] הבנתי. עכשיו הרב, רק שאלה קטנה, משהו שלא קשור כל כך לשיעור, אבל קשור לספרים שלך. ראיתי את הסרט של שרלוק הולמס. השאלה שלי כששרלוק הולמס בא לזירה של רצח והוא רואה שמה פריטים ומתוך הפריטים הוא מנסה להגיע לכלל מי זה הרוצח. אז הוא עושה איזה תהליך של אינדוקציה או תהליך של דדוקציה? דהיינו שרלוק הולמס היה אומן של דדוקציה או אומן של אינדוקציה? זה קצת מבלבל אותי הדבר הזה.

[הרב מיכאל אברהם] ברור שאינדוקציה. אינדוקציה? בטח. אם זאת הייתה הוכחה מתמטית אז גם מחשב היה יכול לעשות את זה.

[Speaker F] אז הוא הולך מהפרטים לכלל.

[הרב מיכאל אברהם] זה אפילו לא אינדוקציה אלא אבדוקציה. מה? מחקר מדעי. זה אבדוקציה. מחקר מדעי. במחקר מדעי כשאתה כשאתה מגיע מהמקרים אל החוק הכללי, זה סוג מסוים של אינדוקציה אבל פילוסופים קוראים לזה אבדוקציה. אבדוקציה הכוונה נגיד שאני אינדוקציה פירושו שנגיד שראיתי גוף מסוים שנופל לכדור הארץ, ראיתי עוד גוף שנופל לכדור הארץ, אני עושה מסקנה, מה המסקנה? כל הגופים בעלי המסה נופלים לכדור הארץ. זה אינדוקציה. אבל אם אני מסיק מהמקרים האלה שיש חוק גרביטציה שכל שתי מסות מושכות זו את זו, אז זה לא הכללה ממקרים פרטיים לקבוצת מקרים שכוללת את המקרים הפרטיים, אלא זה הכללה מקבוצת מקרים לחוק שמסביר אותם. לזה קוראים אבדוקציה.

[Speaker F] אז זה הלוך ושוב כזה כאילו? מה זה? הלוך ושוב?

[הרב מיכאל אברהם] עושים את זה אחרי זה ושוב, כי כשאתה בודק את החוק אתה חוזר למקרים. כן.

[Speaker E] הבנתי, תודה. אפשר עוד לשאול שאלה קטנה? יוצא, אני מוסיף על אריק שדיבר, יוצא שבעצם אתם… רק העמדתם, אתם חידדתם יותר את הטיעון, את הטיעונים מכאן לכאן. זה לא שיש יותר משקל לטיעון לומר שאין התערבות לשם הבריאה כי המונחים הטבעיים שלי לא מאפשרים לי לתת תשובה ומענה או הוכחה לזה שהתורה לזה שהתורה כבר הזכירה שהיו גלויים והיא ממשיכה. אין לי יותר משקל לא מפה ולא מפה. אני מול השאלה כפי שהתחלנו בתחילת השיעור. אני עדיין מול… אין לי יותר משקל.

[הרב מיכאל אברהם] לא לא לא פעם, מה זאת אומרת אין יותר משקל? זה תלוי בנקודת המוצא שלך. לדעתי בהחלט יש יותר משקל לטובת התזה שלי, כי אני יש לי אמון בהסתכלות המדעית שלי ובאינטואיציה שלי כשאני מסתכל על העולם. אם אין לך אמון בזה, אז בסדר, אז אתה באמת תגיע למסקנות אחרות.

[Speaker E] בזה אני חושב שזה אמור להיות יותר שאלה של תיאולוגיה, איך התורה רוצה שאני אסתכל על העולם. האם היא רוצה שאני אסתכל עם משקפיים…

[הרב מיכאל אברהם] איך התורה רוצה שתסתכל על העולם? אין לי מושג איך היא רוצה.

[Speaker E] לזה אני צריך ללמוד איך התורה מסתכלת על העולם.

[הרב מיכאל אברהם] אולי איפה אפשר ללמוד את החומר הזה? זה אתה צריך להחליט מה שההיגיון שלך אומר, ולכן אני אומר זה לא יוסיף לך כלום השאלה הזאת. התורה כתובה, עכשיו תחליט איך אתה מפרש אותה. זה הבעיה, זה מה שנקרא המעגל ההרמנויטי. בהרמנויטיקה, הרי הבעיה בהרמנויטיקה כשאתה בא לפרש טקסט, כן? אז הבעיה היא שכשאתה מפרש טקסט למה אתה צריך להשוות את הפרשנות שלך? הרי אין לך מקור בלתי תלוי שיגיד לך מה המשמעות של הטקסט. אז איך אתה יודע שהמסקנה שאותה הסקת מהטקסט היא באמת נכונה? כי הטקסט מוכיח? הטקסט לא מוכיח, אתה פירשת את הטקסט, ומה שיש לך זה רק הטקסט. אם אין לך מקור בלתי תלוי, מקור אחר, אז לא יהיה לך דרך לבדוק את הפרשנות שלך. אותו דבר פה. אני מציע לך פרשנות לתורה, מישהו אחר מציע פרשנות אחרת. אין לי מקור חוץ מהתורה כדי לדעת מה הקדוש ברוך הוא רוצה או מה הוא עושה, נכון? אז לכן ברור שאני לא אוכל להגיד לך באופן בלתי… להראות לך באופן בלתי תלוי שאני צודק. מה לעשות.

[Speaker E] זה סוג של שורש נשמתו או צד השמאל של הרמב"ם שנולד מהצד השמאל כמו שהחיד"א אומר.

[הרב מיכאל אברהם] אני לא אוהב, לא אוהב את המינוחים המיסטיים האלה.

[Speaker E] לא, אני אומר את זה ככינויים.

[הרב מיכאל אברהם] אז אני אומר הם יותר מערפלים מאשר מועילים. זה פשוט נקודת מוצא אינטלקטואלית שונה, זה אינטואיציה שונה. אבל יש פה צודק וטועה. מה זה? יש פה צודק וטועה. צד אחד צודק וצד שני טועה. זה לא עניין של…

[Speaker E] כמו הרש"י שמה בכתובות?

[הרב מיכאל אברהם] אלו ואלו דברי אלוהים חיים וכל זה? אחד צודק והשני טועה.

[Speaker E] כמו שכותב רש"י בכתובות שמה. למשל, כן. זה הכוונה צד אחד טועה? אתם מתכוונים לזה? כן. אה. מתי נדע? מתי יבוא המשיח?

[הרב מיכאל אברהם] אנחנו נדונו לחיות בתנאי אי-ודאות. אין דרך להגיע לוודאות. אדם צריך לקבל החלטות לפי מיטב הבנתו. וודאות אין לך אף פעם.

[Speaker E] למה כדאי… כי זה… יש לזה מטרה חינוכית כדי שאם תדע באמת את הוודאות אז כבר לא תוכל לצפות ליותר טוב או לא יהיה לך מוטיבציה להתקדם?

[הרב מיכאל אברהם] אין לי מושג. לא יודע. העובדה היא שאי אפשר להגיע לוודאות, זאת עובדה. אין לי מושג מה ההסבר לעובדה הזאת.

[Speaker E] אוקיי, מצוין. תודה.

[הרב מיכאל אברהם] אפשר להעיר? עוד מישהו היה פה?

[Speaker D] הייתה לי רק שאלה לגבי השיעור. הסברת מאוד יפה את מחלוקת הרמב"ם והראב"ד, שנקטת באופן חד משמעי את עמדת הראב"ד. ואני קצת… עדיין… קשה לי להבין… יעקב, אם תוכל לסגור את המיקרופון, תודה. בעצם מה שאמרת שהמעבר מהכלל אל הפרט הוא מאוד ברור, ואני חושב שזה… הקדמת קודם את חוק המספרים הגדולים, וזה בעצם הבעייתיות במעבר הזה, כלומר כשאנחנו עוברים מהכלל אל הפרט אין לנו אפשרות לשים את האצבע על פרט מסוים ולהגיד זה הפרט ששינה. וזה בעצם הבעיה ולכן כן אפשר להבין את דעת הרמב"ם שיש בחירה חופשית לכל אחד ואחד כי אי אפשר לקחת פרט אחד מתוך הכלל הזה ולהגיד הוא הוא זה שאין לו את הבחירה.

[הרב מיכאל אברהם] לא מסכים… אני לא מסכים איתך שאני נתליתי במחלוקת הרמב"ם והראב"ד. אני בסופו של דבר טוען שאין ויכוח.

[Speaker D] אני הבנתי ממך שאתה מסכים עם דעת הראב"ד.

[הרב מיכאל אברהם] אני מסכים עם דעת הראב"ד ולכן אני חושב שגם הרמב"ם לא חולק עליו. אה. הרמב"ם אומר שהקדוש ברוך הוא יכול לקבוע דברים מראש, הוא אומר שהקביעה של הקדוש ברוך הוא היא סטטיסטית. יכולה גם לא להתקיים.

[Speaker D] או, אז פה הנקודה שקצת הפריעה לי. מה זאת אומרת יכול לא להתקיים? אם הקדוש ברוך הוא החליט איך זה יכול להיות לא להתקיים?

[הרב מיכאל אברהם] אם… אם הקדוש ברוך הוא החליט אז… אז הוא יכול גם לחולל את זה במו ידיו, אבל אז זה כמובן… תהיה מעורבות ברורה. אבל אם הקדוש ברוך הוא רק קובע את המשקלות הסטטיסטיות, אז כאן זה יכול לא להתקיים. למשל, כשהקדוש ברוך הוא אומר וקם העם הזה וזנה, כאן הקדוש ברוך הוא לא קבע שאנחנו נעבוד עבודה זרה, הוא ניבא שאנחנו נעבוד עבודה זרה, אבל אנחנו יכולים לבחור לא לעבוד עבודה זרה ואז הניבוי לא יהיה נכון. לעומת זאת, אם הקדוש ברוך הוא קובע שהמצרים ישתעבדו בישראל, אז את זה הוא מחולל, הוא לא רק מנבא שזה יקרה, הוא מייצר את זה. אז במקום כזה השאלה היא מה הוא עושה. אם הוא משנה את המשקלות, אז פירוש הדבר שהוא בעצם גורם לזה שבאופן סטטיסטי יהיו מצרים שמשתעבדים בישראל. אבל זה סטטיסטי, יכול להיות שהם יחליטו לא להשתעבד. אם הקדוש ברוך הוא.

[Speaker D] הבנתי, איך מגיעה החלוקה הזאת בין מה שהקדוש ברוך הוא מחולל?

[הרב מיכאל אברהם] רגע אחד. האם הקדוש ברוך הוא מתעקש בכל זאת ודואג לדאוג לזה שהם ישתעבדו? אז הוא יכול כמובן תמיד להתערב, לקחת את הבחירה ממישהו ולגרום לזה שהוא יעשה את זה. זה כמובן תמיד יכול. הפה שאסר הפה שהתיר. מי שנתן לנו את הבחירה החופשית יכול גם לקחת אותה מאיתנו. זה על זה אין ויכוח. השאלה היא אם הוא עושה את זה, לא השאלה אם הוא יכול לעשות את זה.

[Speaker D] ומי זה שקובע באיזה מקרים הקדוש ברוך הוא מחולל ובאיזה מקרים הוא בעצם רק מנבא?

[הרב מיכאל אברהם] אני אין לי מושג, הקדוש ברוך הוא קובע.

[Speaker D] כלומר הכל זה רק פרשנות, זה לא משהו שאנחנו יכולים באמת.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, הכל פרשנות למה שהיה אז, זה לא רלוונטי להיום. אני טוען שהיום הוא לא, לא, הוא לא קובע שום דבר, לכל היותר רק מנבא. וגם את הנבואות שלו הוא לא אומר לנו על מה שקורה היום. טוב, תודה. אוקיי, חברים. אז לילה טוב. תודה רבה. לילה טוב.