משיחיות – הרב מיכאל אברהם – שיעור 11

[הרב מיכאל אברהם] כתתיות של חלקים מסוימים של הציונות הדתית וזה הייתה בזה איזושהי השלמה של הדיון שעשיתי קודם לגבי מאפיינים משיחיים מה שדיברתי. יש איזה קשר בין כתתיות למשיחיות. המאפיין בסופו של דבר אם אני חוזר לדיון המרכזי שלנו שעסק במשיחיות הטענה היא שהמאפיין העיקרי שאפשר אולי לקשור אותו למשיחיות זה התחשבות בשיקולים מטפיזיים כשמקבלים החלטות. באופן מסורתי נדמה לי לפחות לא היה מקובל לעשות את זה. ההחלטות היו מתקבלות משיקולים הלכתיים ופרקטיים, זאת אומרת ריאל פוליטיים אפשר לומר. ברגע שמשרבבים לקבלת ההחלטות שיקולים מטפיזיים או מטה היסטוריים תוכניות של הקדוש ברוך הוא באיזה שלב אנחנו נמצאים מה הוא רוצה להשיג וכל מיני דברים מן הסוג הזה, זה בעצם איזשהו סוג של מאפיין משיחי אם כי אמרתי לא לגמרי מובהק אבל זה קצת מתחיל להריח דומה. בהקשר הזה אני רוצה להמשיך מהנקודה הזאת כי הנקודה הזאת לוקחת אותי לכמה מקורות שגם עוסקים בשאלה הזאת. חשבתי שאני צריך טיפה יותר לבסס את הטענה הזאת של ההתחשבות בשיקולים המטפיזיים למה אני רואה בזה בעיה. אז יש פה גמרא ידועה, אולי אני אתחיל לפני הגמרא. יש את מי שהזכרתי את הרמב"ן הידוע על יוסף, למה יוסף לא שלח לאבא שלו שהוא עדיין חי. זאת אומרת כשהוא כבר עמד על הרגליים וכבר נעשה משנה למלך במצרים, יכול היה לעדכן את אבא שלו. הוא יודע שאבא שלו לא יודע מה קורה או חושב שהוא מת. והרמב"ן באחד משני ההסברים שלו מציע שיוסף רצה לממש את חלומותיו והחלום שלו היה שאביו ואמו ואחיו יבואו להשתחוות לפניו והדרך לממש את החלומות הייתה להשאיר את הדברים כפי שהם. ואז אמרתי שתוקפים את הרמב"ן על הפירוש הזה כי גם אם החלום הזה היה נבואה שנשלחה מהקדוש ברוך הוא מכאן ולהגיע למסקנה שיוסף אמור לתרום למימוש החלום זאת קפיצה גדולה.

[Speaker D] צריך לעזור לקדוש ברוך הוא?

[הרב מיכאל אברהם] כן, צריך לעזור לקדוש ברוך הוא לממש את תוכניותיו. זאת אומרת אם זה בכלל לא היה נבואה ולא חלום אז אין מה לדבר אבל גם אם זה כן הייתה נבואה והחלום הזה נשלח מהקדוש ברוך הוא עדיין הטענה שהוא לא אמור לעזור לקדוש ברוך הוא לממש את תוכניותיו שישאיר את זה לקדוש ברוך הוא. הוא צריך להתנהל לפי שני הקריטריונים שאמרתי קודם ריאל פוליטיקה והלכה. זאת אומרת השיקולים הפרקטיים איך שבן אדם צריך להתנהל בעולם. ברגע שהוא משרבב שיקולים מטפיזיים הדבר הזה הוא בעייתי. עכשיו הרמב"ן אומר שזה מה שהוא עשה והרמב"ן לא אומר את זה בביקורתיות, להיפך. ולכן כבר שם אפשר לראות שזה לא חד משמעי. זאת אומרת הרמב"ן עצמו מקבל התנהגות כזאת. אבל העובדה שרבים תוקפים את הרמב"ן על העניין הזה אומרת שנדמה לי שזאת לא הגישה הרווחת. זאת אומרת התפיסה המקובלת היא שאנחנו לא אמורים לעשות דבר כזה. אנחנו אמורים להתנהל כמו שההלכה אומרת, כמו שהשיקולים הריאליים אומרים וההלכה או המוסר או שיקולים הנורמליים שבן אדם צריך לקבל. אז אם אתה יודע שאבא שלך חושב שאתה מת ואתה חי אז אתה צריך לעדכן אותו. את החשבונות של הקדוש ברוך הוא איך הוא יממש את חלומותיו ששלח לך תשאיר לו, זה לא קשור אליך.

[Speaker E] וכל המושג של תענית חלום.

[הרב מיכאל אברהם] יש פה שאלה מעניינת אם אתה עושה את זה כדי למנוע את הגזירה. אבל א, אני לא מקבל החלטות בחיים כתוצאה משיקולים מטאפיזיים. אני מטפל בבעיה מטאפיזית. זאת אומרת, זה לא אותו דבר. זאת אומרת, אין פה איזה שהם שיקולים ריאל-פוליטיים או הלכתיים שאמורים לומר לי לעשות משהו אחד ובגלל החלום אני עושה משהו אחר. בסדר. עכשיו מעבר לזה, אני חושב שהתפיסה הפשוטה שם זה לא בשביל למנוע את המימוש של החלום, אלא זה כדי לטפל בחששות שלך, בפחד שלך. זה הטיפול הפסיכולוגי של חז"ל בעצם, התענית חלום. ולכן זה נקרא גם הטבת חלום. זאת אומרת, בעצם להיטיב את המצב שלך ולצאת מהמצבים שהחלום הכניס אותך אליהם. אבל מי שלא מוטרד מזה אז לא צריך לעשות הטבת חלום. זאת אומרת, לכן זה פה בהחלט נשמע כמו טיפול פסיכולוגי ולא קבלת החלטות בחיים. להפך, אם בכלל, אז אולי אפילו ראיה לכיוון ההפוך. כי אחרת היו אמורים לחייב אותי לעשות את זה, הרי החלום אומר לי משהו והמטאפיזיקה הרי אומרת מה שיקרה בעולם. אז למה זה תלוי בשאלה אם אני חושש או לא חושש? אז להפך, דווקא נראה שאני בעצם לא אמור לחשוש. אלא מה? בני אדם שעברו חוויה כזאת, זה יכול להכניס אותם ללחץ, לפחד, למצבים פסיכולוגיים בעייתיים. בסדר, אז עושים להם טיפול פסיכולוגי. עד כדי כך, שלמשל אם באמת זאת התפיסה, אז בהנחה שאנחנו מאמינים שיש היום טיפול פסיכולוגי אלטרנטיבי, כן? אלטרנטיבי, זאת אומרת הטיפול הפסיכולוגי הרגיל, אולי זה האלטרנטיבי, אני לא יודע. אז אולי לא צריך באמת לעשות את זה. אולי אין חובה הלכתית היום לעשות את זה. האמת שלא חשבתי, אני עכשיו חושב על זה פשוט. יכול להיות שבאמת אין חובה לעשות דבר כזה. לך לפסיכולוג ושינסה לטפל בך אם אתה נמצא בלחצים, אז תעשה טיפול מסודר. למה צריך ללכת עם הפסיכולוגיה החז"לית דווקא, כמו שלא הולכים עם הרפואה החז"לית?

[Speaker C] יש היום מישהו שעושה תענית חלום?

[הרב מיכאל אברהם] אני חושב שאנשים עושים, כן. אם זה מטריד אותו.

[Speaker E] מי שזה מטריד אותו.

[הרב מיכאל אברהם] פחות אנשים מוטרדים היום מחלומות, אבל יש כאלה, כן. יותר זול מפסיכולוג. כן, זה יותר זול מפסיכולוג ואני חושב שעוזר לא פחות. זאת אומרת, אם תשאל לדעתי האישית. אבל דעה אישית ששניהם לא פחות וגם לא יותר. שניהם לא עוזרים כלום. לא יודע, האמת שפסיכולוגית אולי זה כן עוזר תענית חלום. אני לא יודע, אולי זה כן איכשהו עוזר לבן אדם לפתור את הבעיות שלו עם עצמו. לא יודע. פסיכולוגיה יש לי אמון מאוד מוגבל, בוא נגיד.

[Speaker F] טוב, אבל איך הוא מרשה לעצמו לגרום כזה סבל לאבא שלו בשביל העניין הזה?

[הרב מיכאל אברהם] זה בדיוק השאלה. אז על זה מה שתוקפים את הרמב"ן על הפירוש הזה, שזה לא סביר. או לפחות אם זה הפירוש אז הרמב"ן לא היה אמור לקבל את זה, אלא היה אמור לבקר את זה. אבל הרמב"ן נראה שמקבל את זה. לכן אני אומר שגם שם, נכון שזה מקור לא רע שמתקרב קצת למה שאני אומר, אבל מצד שני הרמב"ן אומר לא ככה. זאת אומרת, רואים שזה לא משהו שהוא חד משמעי. ולכן אמרתי, גם פה בהקשר של הציונות הדתית, זאת תחושה שאני חושב שהיא תחושה סבירה. תחושה שרבים יחושו אותה. להגיד שזה חד משמעי וקטגורי וברור שיש פה מימד משיחי? לא, אני לא חושב שאני יכול להגיד דבר כזה. דוגמה נוספת יותר מובהקת נמצאת בגמרא בברכות, גמרא ידועה. הגמרא אומרת: ומי, מי כהחכם ומי יודע פשר דבר? מי כהקדוש ברוך הוא שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים, בין חזקיהו לישעיהו. חזקיהו אמר, ליתי ישעיהו גבאי, דהכי אשכחן באליהו דאזל לגבי אחאב. כן, הוא רצה שחזקיהו רצה שישעיהו יבוא אליו, כמו שאחאב המלך, אליהו הגיע אליו. שנאמר וילך אליהו להראות אל אחאב. ישעיהו אמר, ליתי חזקיהו גבאי. וישעיהו טען שחזקיהו צריך לבוא אליו, לא הוא צריך לבוא לחזקיהו. דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע, שהוא הלך לאלישע. מה עשה הקדוש ברוך הוא? הביא ייסורים על חזקיהו ואמר לו לישעיהו, לך ובקר את החולה. שנאמר בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר השם צבאות, צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה. בסדר, אז הקדוש ברוך הוא איכשהו תמרן בין שני היהודים האלה, בין ישעיהו לחזקיהו. ואז מתחילה הגמרא לדון פה על הפסוק הזה, מאי כי מת אתה ולא תחיה? מת אתה בעולם הזה, ולא תחיה לעולם הבא. הרי חזקיהו נטה למות, זאת אומרת הקדוש ברוך הוא הביא לו ייסורים, הוא נטה למות. אמר ליה: מאי כולי האי? מה הקפידה הזאת שיש עליך, למה? אמר ליה: משום דלא עסקת בפריה ורביה. לא הבאת ילדים. לא עסקת בפריה ורביה, נמנעת מלהביא ילדים. אמר ליה: משום דחזאי לי ברוח הקודש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו. ראיתי ברוח הקודש שהילדים שיצאו ממני הם ילדים שהם לא, רשעים, לא אנשים לא טובים, אז לכן העדפתי להימנע מלהביא אותם. אז אומר לו ישעיהו, אמר ליה: בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למיעבד, ומה דניחא קמי קודשא בריך הוא ליעבד. בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מה אתה נכנס לכבשונו של הקדוש ברוך הוא? אתה אל תעשה את החשבונות שלו. אם הוא רוצה לטפל בילדים הרשעים שלך שהוא יטפל בהם. אתה צריך לעשות את מה שצווית. אתה צווית על פריה ורביה, אז תביא ילדים לעולם. אל תעשה כל מיני חשבונות מה יצא ואיזה ילדים הם וכל מיני דברים כאלה. בהדי כבשי, כן, כבשונו של הקדוש ברוך הוא הוא עניינו שלו. עכשיו פה זו נקודה מאוד מעניינת כי מה הכוונה? האם זה רק בגלל שהתגלה לו בנבואה? אם לא יודע מה, היה לו איזושהי הערכה ריאלית שיצא לו בן רשע, אז הוא כן היה צריך להימנע? זאת אומרת הבעיה היא רק שזה כבשונו של הקדוש ברוך הוא במובן הזה שזה רק איזושהי נבואה ומטאפיזיקה ואתה לא אמור להתחשב במטאפיזיקה בקבלת ההחלטות? או שלא? זה לא קשור, אפילו אם אתה יודע, הרופא אמר לך, הפסיכולוג, דיברנו קודם, הפסיכולוג אמר, ממך ומאישה כמו אשתך רק בן רשע יוצא, לא יוצא משהו אחר. כן, דיברנו פעם על משה רבנו, פרשת שמות, כן, שהוא אומר "ויפן כה וכה וירא כי אין איש", אז רש"י אומר שהוא ראה שאין עתיד לצאת ממנו מישהו שיתגייר, וכן, אמרתי שהוא ראה את ההווה ולא את העתיד. אז ישעיהו אומר לו בהדי כבשי דרחמנא למה לך. הלשון הזאת של כבשונו של הקדוש ברוך הוא קצת רומזת לזה שהבעיה היא לא סתם שזה שיקול לא לגיטימי. זה שהבן שלך יצא רשע זה שיקול לא לגיטימי להיפטר מפריה ורביה. זה כשלעצמו יכול להיות שכן היה שיקול לגיטימי. אבל זה שאתה שואב את זה מ"כבשי דרחמנא", זאת אומרת אתה לוקח את זה מחלומות, אנחנו לא מתחשבים בחלומות. בהדי כבשי דרחמנא למה לך? זאת אומרת דברים שמכבשונו של הקדוש ברוך הוא שהוא גילה לך איזה שהם סודות כמוסים כאלה או אחרים, שלח לך חלומות, בזה אתה לא אמור להתחשב. מה שהוא ציווה עליך, זה מה שאתה אמור לעשות. כך בכל אופן נוהגים אני חושב לפרש את זה. זאת אומרת הטענה היא שאתה צריך לעשות את מה שצווית ולא להתחשב בכל מיני מטאפיזיקות, לא בגלל שהן לא נכונות. זה לא הנקודה, יכול להיות שהן נכונות, אבל אתה לא אמור לעשות את החשבון. זה באמת יצא בסוף, הן כן היו נכונות.

[Speaker G] שלא לעשות זה דבר שלעבור על מצווה שהקדוש ברוך הוא ציווה, שדברים שלא לעבור על מצווה שהקדוש ברוך הוא ציווה, אז למה באמת לא להתחשב בזה?

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, אז פה זו הנקודה הבאה שאני מגיע אליה, באמת זו הערה נכונה. אז גם כאן נראה שבאמת הגמרא אומרת שלא אמורים להתחשב בשיקולים מטאפיזיים כשאנחנו מקבלים החלטות. עכשיו שאני חושב על זה, בעצם מה שאמרתי על משה רבנו "ויפן כה וכה וירא כי אין איש" זה לא סוגריים, זה עוד דוגמה. שגם שם משה רבנו בעצם לקח איזושהי נבואה מה הולך להיות עם הבן אדם ההוא, נכון? שלא עתיד לצאת ממנו מישהו שיתגייר, וכתוצאה מזה קיבל החלטה מה לעשות איתו.

[Speaker C] עשה חשבון של הקדוש ברוך הוא.

[הרב מיכאל אברהם] בדיוק, גם הוא בעצם עשה איזשהו סוג של חשבון של הקדוש ברוך הוא ושם זה מובא ברש"י כשיקול לגיטימי. רש"י לא מביא את זה באופן ביקורתי, זאת אומרת שיקול לגיטימי. עוד פעם, הנקודה היא לא פשוטה וכבר הקשו על זה מישמעאל, כן, שהגמרא אומרת "באשר הוא שם", שדנים את ישמעאל באשר הוא שם. זה שייצא ממנו אחרי זה כל מיני דברים, זה לא עניינך, אתה צריך לדון בו באשר הוא שם, שזה בדיוק הפוך. זאת אומרת יש איזשהו מתח סביב העניין הזה של התחשבות בעתידות, בחלומות, במטאפיזיקות בקבלת ההחלטות.

[Speaker H] באשר הוא שם של אותו מצרי הוא שצריך להרוג אותו עכשיו. משה רבנו אומר רגע, אולי יצא ממנו איזה גר, אז אני…

[הרב מיכאל אברהם] הבאתי את זה כשדיברנו אז, שיקולים למעשה. זה באמת הסבר אפשרי, אבל עדיין, אבל עדיין, גם אם אתה מקבל את ההסבר הזה, יש פה איזושהי התחשבות במטפיזיקה, הפעם לקולא. אז אם מגיע לו למות, אז מה אכפת לך מה שיצא ממנו? מגיע לו למות, אז אתה צריך להרוג אותו. מה ההתחשבות במטפיזיקות או במה שיקרה בעתיד, בנבואות, בהערכות כאלה או אחרות? לא, זה לא רלוונטי.

[Speaker C] לא, זה השיקול ההפוך.

[הרב מיכאל אברהם] מה? זה השיקול ההפוך. כן, לכן אם תפרש כך או תפרש אחרת, בין אם ההחלטה להרוג אותו נבעה מזה ובין אם ההחלטה לא להקל בעונשו נבעה מזה, בשורה התחתונה הייתה שם החלטה שהייתה תלויה בנבואה כלשהי או בהערכה נבואית, לא בשיקולים שהיית אמור שהיית אמור לעשות. לכן אגב, גם על הרש"י הזה קצת מקשים. זה לא רש"י, זה מדרש, אבל אבל מקשים על זה כבר, המפרשים של רש"י עוסקים בזה שהרבה באמת, למה פתאום זה שיקול לגיטימי? אז לכן אני אומר שמכל המקומות האלה רואים שזה אישו, זאת אומרת, זה לא דבר פשוט. אבל אני לא יכול להגיד שבאופן קטגורי זה פסול, זאת אומרת, עובדה שיש רש"י פה והרמב"ן שם, יש פה יש פה מקום להתלבט, זה לא דבר קטגורי. עכשיו באמת הנקודה שאתה העלית קודם. במקומות האלה, גם אצל יוסף וגם פה אצל חזקיהו, מדובר במצב שבו נגיד נתחיל עם חזקיהו. אצל חזקיהו יש מצוות עשה של פריה ורבייה. וחזקיהו לא סתם התחשב במטפיזיקה ועל זה הייתה הטענה, הטענה הייתה שהוא ביטל מצוות עשה בגלל שיקולים מטפיזיים. עכשיו זה טענה קצת אחרת, זאת אומרת, זה לא אומר שאתה לא אמור לעשות שיקולים מטפיזיים, אלא שזאת לא ההצדקה לבטל מצוות עשה. מצוות עשה אם יש עליך אתה חייב לבצע אותה, את השיקולים תעשה במקום הרשות, לא במקום שיש עליך חובות או איסורים או דברים כאלה. ואז זה קצת מכהה את העוקץ, כי זה בעצם אומר שכל הטענה פה הייתה בגלל שזה הלך נגד ההלכה, לא בגלל עצם ההתחשבות במטפיזיקה. אצל יוסף גם אפשר להגיד דבר דומה, אולי פחות חד-משמעי, אבל אני חושב שבסך הכל דומה מאוד. החובה שלך להגיד לאבא שלך שאתה חי, למרות שהוא חושב שאתה מת, זאת חובה הלכתית אולי של כבד את אביך ואת אמך, אני לא יודע בדיוק. גם אם זו לא חובה הלכתית, ברור שזאת חובה מוסרית חזקה מאוד. לכן ברור שההתנהגות המצופה הייתה התנהגות אחרת, והמטפיזיקה גרמה לך לא להתנהג כך. זאת אומרת, לכן גם זה שייך פחות או יותר למשפחה של השיקולים של חזקיהו, ולכן גם שם גם לא מקבלים את ההתנהלות של יוסף, נגיד אלה שיוצאים נגד הרמב"ן, עדיין אפשר לתלות את זה בזה שהוא התנהג בצורה לא מוסרית בעליל או אפילו נגד ההלכה, נגיד של כבד את אביך ואת אמך. ולכן שם יש ביקורת שהיא לא רק בגלל שהוא נזקק למטפיזיקה, אלא בגלל שהמטפיזיקה גרמה לו לעבור על ההלכה או על המוסר וזה לא מוצדק. זאת אומרת, ואז עדיין אין פה את האמירה שעצם ההתחשבות במטפיזיקה היא בעייתית. אבל אני רוצה רק להזכיר שבדיוק כל הדיון שעשינו על על משיחיות, תנועה משיחית, גם הוא היה כרוך בהתנהגויות כאלה. הרי גם כשניסיתי לאפיין תנועה משיחית, אז אמרתי, הצבתי איזשהו מדרג של קריטריונים ואמרתי שכנראה זה אמור להיות כרוך באיזשהם מעשים שהם לא ההתנהלות המצופה. עכשיו באיזה רמה, לפעמים זה יכול להיות נגד ההלכה, לפעמים זה יכול להיות נגד הריאל פוליטיק, לפעמים זה יכול להיות נגד המוסר, נגד המסורת המקובלת. אבל זה אמור להיות משהו שהוא לא ההתנהגות המצופה. זאת אומרת, אם אתה עושה, אם נגיד אתה לומד תורה יומם ולילה בשביל להביא את המשיח, אף אחד לא יקרא לזה התנהגות משיחית. למה? כי ללמוד תורה יומם ולילה זאת מצווה, והגית בו יומם ולילה, אתה מקיים את מה שאתה צריך בין כה וכה לקיים. אתה עושה את זה מסיבות מטפיזיות, בסדר, לזה אני חושב קשה לקרוא התנהלות משיחית. לכן התנהלות משיחית תמיד כרוכה באיזושהי התנהגות שבאופן הרגיל לולי השיקולים המשיחיים והמטפיזיים לא הייתי אמור לעשות את זה, או בגלל ההלכה או בגלל הריאל פוליטיק, אמרתי כבר כל האפשרויות שדיברנו עליהן. אז לכן הדוגמאות האלה שהבאתי כאן הן כן דוגמאות רלוונטיות. נכון ששתי הדוגמאות, גם אצל חזקיהו וגם אצל יוסף, הן דוגמאות שבאים אליך בטענות לא בגלל עצם ההזדקקות למטפיזיקה אלא בגלל שאתה משתמש במטפיזיקה כדי להתנהל בצורה שאתה לא אמור להתנהל בה. אבל זה בדיוק מה שקורה גם בתנועה משיחית. גם בתנועה משיחית זה לא שאתה רוצה להביא את המשיח, זה לא תנועה משיחית, אלא שאתה רוצה להביא את המשיח בזה, אולי ליבוביץ' או לא משנה, אמרתי שם את המדרג, אבל התפיסה הפשוטה היא לא כזאת. התפיסה הפשוטה זה שאתה עושה מעשים שבאופן עקרוני לא היית אמור לעשות אותם, או כי זה נגד המסורת, נגד המוסר, נגד השיקולים הפוליטיים הריאליים, ההגיוניים, או אפילו נגד ההלכה. שבתי צבי, והבאתי את כל המדרג הזה. עכשיו, אם כך, אז אני חוזר ואני טוען שהתחשבות בשיקולים מטאפיזיים בשביל לעשות את הדברים האלה היא ודאי דומה לדוגמאות האלה, ושימו לב, אפילו היא כנראה לא חד משמעית. כי אצל יוסף למשל הרמב"ן מקבל את זה. אז זאת אומרת שהרמב"ן מקבל שמטאפיזיקה יכולה להיות שיקול, בוא נגיד בהנחה שאתה נביא, זאת אומרת שהמטאפיזיקה היא מוצקה, כי אם מישהו מדמיין משהו, אז יש פה את הבעיה של האם בכלל זה נכון. אבל אם אתה נביא, אז ההנחה היא שזה נכון. אבל גם אם זה נכון, מי אמר שזה מצדיק פגיעה בהלכה? אז על זה אני אומר, זה הריח המשיחי שאני מריח, אבל כמו שאמרתי, זה מכלל ריח לא יצא. כי רש"י או הרמב"ן, עובדה שמוכנים לקבל התנהלות כזאת. אז לכן אני אומר שהריח המשיחי הוא זה, ועדיין זה ריח.

[הרב מיכאל אברהם] השאלה אם התורה לא מחנכת אותנו להיות מטאפיזיים? הרי כשהקדוש ברוך הוא אומר נניח עשר בשביל שתתעשר, מה? למה שאני אוציא כסף? כאילו אתה תתעשר, זה בסדר. או בשנה…

[הרב מיכאל אברהם] לא, אתה צריך להוציא כסף כי יש מצוות מעשר.

[הרב מיכאל אברהם] בסדר, אבל מה אומרת ההלכה? ההלכה אומרת בסדר, אבל אתה צריך לעשר, כלומר אתה צריך לעבוד.

[הרב מיכאל אברהם] ההלכה לא אומרת, ההלכה אומרת לעשר. עשר בשביל שתתעשר זה אגדתא.

[הרב מיכאל אברהם] זה נכון, אבל התורה, נניח התורה, סליחה, דוגמה אחרת, בשביעית. התורה אומרת תשמור את השביעית כי בשנה השישית אתה תקבל…

[הרב מיכאל אברהם] לא כי, התורה

[הרב מיכאל אברהם] אומרת כי?

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא כי, לא נכון.

[הרב מיכאל אברהם] התורה מבטיחה לך אל תחשוש.

[הרב מיכאל אברהם] עוד פעם, אתה שומר לא בשביל לקבל, אתה שומר כי צריך לשמור שביעית. עכשיו אתה מפחד? אל תדאג, אני ארגיע אותך. זה משהו אחר. המטאפיזיקה אבל אומרת לך לעשות את המצווה, לא להימנע ממצווה.

[הרב מיכאל אברהם] רגע, אבל התורה מחנכת אותך. מחנכת אותך למה?

[הרב מיכאל אברהם] שאם אתה תעשה את המצוות לא תיפגע.

[הרב מיכאל אברהם] שאם אתה תעשה מעשים טובים, אם אתה תעשה מעשים טובים אז לא תיפגע.

[הרב מיכאל אברהם] זה הכל, בסדר גמור. אבל אם אתה תעשה מעשים רעים בשביל להרוויח, זה מותר גם? מי אמר?

[Speaker C] לא, זה כמו כיבוד אב ואם יאריכון ימיך, זה כל השכר בעולם הזה.

[הרב מיכאל אברהם] כן, שילוח הקן,

[Speaker C] למען ייטב לך והארכת ימים.

[הרב מיכאל אברהם] וזה לא יכול להיות מסיבה שבן אדם יכול… מפני מה אמרו?

[Speaker C] הרי הרגע אמרנו בסיבת שילוח הקן.

[הרב מיכאל אברהם] זהו, אבל פה זו הנקודה, הכיוון ההפוך.

[Speaker H] אני מסכים שפה יש שילוב של המטאפיזי לחיים.

[הרב מיכאל אברהם] זה כיוון הפוך. אני מדבר על שילוב של המטאפיזיקה כדי לסטות מהדרך הראויה להתנהל בה. אתה מדבר על מטאפיזיקה כגיבוי של אל תדאג, אם אתה תתנהל נכון ותידפק מזה, אל תדאג לא תידפק מזה. זה משהו אחר.

[Speaker G] אבל בהנחה שזה נכון, למה אי אפשר להכניס את זה לשיקולים הריאליים? בהנחה שזה נכון, אז למה אדם לא יכול…

[הרב מיכאל אברהם] מה שאני אומר החידוש הוא, שאפילו שזה נכון, יכול להיות לפחות, וזה אני אומר עוד פעם, הרמב"ן באמת אולי לא יקבל את זה, אבל החידוש הוא שיש מבקרים אותו וכולי, שאפילו שזה נכון אתה לא אמור לעשות את זה. אז מה אם זה נכון? זה נכון שהחלום צריך להתגשם, הקדוש ברוך הוא יטפל בזה.

[Speaker G] אני אומר גם לאורך הדורות זה יותר, אני אומר את זה מסברא ופחות מידע, שזה בעיה שפשוט לא האמינו שהדברים דווקא כפשוטם.

[הרב מיכאל אברהם] לא, זה בדיוק מה שאני טוען שלא. אני טוען שלא. אני טוען שאפילו אם זה נכון, יש בזה בעיה. לכן אני, בוא נקפוץ רגע לסוף, בציונות הדתית למשל, אז הם מביאים ראיות מפסוקים, בנ"ך וזה, ש"ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו", זאת אומרת שהארץ חוזרת וששיבת ציון, זאת אומרת שחוזרים, קיבוץ גלויות וכדומה. יש סימנים לא רעים לזה שזה מתגשם. עכשיו נגיד שזה נכון, אני חושב שאפשר להתווכח על זה, אבל נגיד שזה נכון, בסדר? האם זה מספיק בשביל להצדיק צעדים בעייתיים? או צעדים שלא הייתי עושה אותם לולי זה? זה בעצמו כבר בעייתי. הטענה היא, לכן אבחנתי בהתחלה בהתחלה כשהתחלנו לדבר, אמרתי שאני לא מדבר על השאלה אם זה נכון או לא. זאת שאלה אחת והיא שאלה שווה דיון, אני לא טוען שזה בטוח נכון. אבל אני רוצה להניח לצורך הדיון שזה נכון, עדיין יש פה מקום להתלבט גם אם זה נכון האם זה שיקול רלוונטי. בהדי כבשי דרחמנא למה לך?

[Speaker G] מה עומד מאחורי זה? אם זה נכון אז למה לא?

[הרב מיכאל אברהם] כי זה תיק של הקדוש ברוך הוא, לא שלך.

[Speaker G] אבל אם יקרה, מה זה משנה?

[הרב מיכאל אברהם] הוא יקרה, בסדר, שיקרה. אבל אני לא צריך לעזור לו לקרות. הרי אין בעיה, זה שיקרה זה

[Speaker G] יקרה, הקדוש ברוך הוא ידאג שזה יקרה. אבל אני אבנה בית ליד איפה שאמור לקרות השיבת ציון כי בסופו של דבר זה יהיה, למה לא?

[הרב מיכאל אברהם] אין בעיה, תבנה שם בית, אם זה לא סותר שום דבר אז תבנה מה שאתה רוצה.

[Speaker G] זה כחלק מהשיקולים הפוליטיים שלי.

[הרב מיכאל אברהם] בסדר, אבל אם לא היית עושה את זה לולי השיקול המשיחי, על זה אני מדבר. אם אתה עושה את זה כי במקום. אבל אם אתה עושה שיקול שרק בגללו אתה עושה את הפעולה הזאת, זאת אומרת אחרת לא היית עושה אותה, פה כבר יש איזשהו ריח משיחי. ואני אומר עוד פעם, למרות שזה נכון, כי הבעיה היא לא שזה לא נכון, או חלק מהבעיה שזה אולי לא נכון. אבל אני אומר, יש גם מעבר לזה בעיה, וזה אני רוצה לחדד פה, שגם אם זה נכון, זה תפקידו של הקדוש ברוך הוא, לא שלך. ואתה אמור להתנהג כמו שאתה צריך להתנהג, הלכה, מוסר וריאל פוליטיק. זה מה שאתה צריך לעשות. והשאר תשאיר לקדוש ברוך הוא, גם אם זה נכון. הוא יעשה את זה בעצמו. הוא יממש את החלומות, הוא ידאג לזה שהבן שלו יצא רשע או לא רשע. אצל משה רבנו לא יצא ממנו אף אחד שיתגייר, תשאיר לקדוש ברוך הוא לטפל בו, אתה צריך להרוג אותו בגלל זה? או כל מיני דברים מן הסוג הזה. זאת אומרת, זה שיקולים שהם… אני אביא אולי דוגמה שפעם, נדמה לי שפעם דיברתי על זה מזמן, שנים כבר, על המעמד ההלכתי של חלומות. דיברתי על זה פעם, לא זוכר כבר מתי, סביב החלומות של יוסף, בדיוק בפרשת מקץ. בשנה שנתתי שיעור למעלה שם עם הכולל, שנה אחת עם הכולל החרדי שלמדו פה, אז נתתי להם שיעור פעם בשבוע יחד עם הקבוצה שלנו. שנה אחת זה היה ככה, באותה שנה בפרשת מקץ נתתי את השיעור הזה. שיש בגמרא בכמה מקומות רואים שיש מעמד לחלומות. אני לא אכנס עכשיו לכל המקורות, אני גם לא זוכר אותם, אבל רואים בכמה מקומות שיש מעמד לחלומות. יש גמרא בסנהדרין, נדמה לי דף ל', הגמרא אומרת שמה שמי שרואה בחלום שיש מעות שטמונות באיזשהו מקום, ובא בעל החלום אומר לו שזה מעות של מעשר שני. עכשיו הוא הולך למקום ההוא, מוצא מעות באותה… באותו סכום שאמרו לו בחלום. זאת אומרת, זה אינדיקציה לזה שהחלום הזה לא היה סתם דברים בטלים, אלא הוא היה דבר אמיתי. והחלום הזה גם אמר שזה מעשר שני. עכשיו מה לעשות? הוא יכול לאכול את זה רק בירושלים עכשיו, זאת אומרת, לקחת את זה לירושלים לקנות בזה פירות וזה, או שמא המעות זה של צדקה, של עניים, כן, שיש שם שני מקרים בגמרא, או לא? אז הגמרא אומרת שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. עכשיו שימו לב, זה חלום שיש אינדיקציות שהוא נכון. זאת אומרת, הרי חלמתי, לא היה לי מושג שיש שם סכום, חלמתי, חפרתי, כמו יחזקאל, כן, דיברנו על זה פעם על התרנגולות, עם תיבת האוצר בגליל, וחפרתי ומצאתי בדיוק את הסכום. זאת אומרת, החלום הזה הוא כנראה חלום אמיתי, ואומרים לי זה מעשר שני, מזה אני יכול להתעלם. אז יש מהראשונים שרוצים לומר שאי אפשר לחלום בלי דברים בטלים, וזה באמת במישור של אולי זה לא נכון. כי זה הגר"א גם ידוע, ששאלו את הגר"א פעם, הוא אמר שלא… לא זוכר באיזה הקשר, הוא אמר שמגידים וזה, זה הכול סטרא אחרא, אסור להקשיב להם. שאלו אותו מהמגיד מישרים של רבי יוסף קארו, שכתב ספר עם כל הדברים שהמגיד אמר לו. אז הוא אומר זה בארץ ישראל. בארץ ישראל המגידים הם יותר נקיים. אבל בחו"ל המגידים תמיד מעורבב בהם כל מיני, תבן מעורב בבר. אתה לא יכול לדעת מה נכון ומה לא נכון. חושב שבמגיד מישרים מעורבב שם כל כך הרבה, שאני לא יודע אם זה מה שנקי בארץ ישראל, אז אני לא יודע מה קורה בחוץ לארץ. בכל אופן, אז אני אומר, אי אפשר לחלום בלי דברים, כמו שאי אפשר לתבן בלא בר, אי אפשר לחלום בלי דברים בטלים. זה חז"ל, ירושלמי נדמה לי. אז יש ראשונים שרוצים לומר שבגלל זה לא משגיחים בחלום. זאת אומרת, מצאת הסכום, מצאת, אבל מי אמר שהפרט הזה של מעשר שני גם הוא נכון? טוב, יש פה שאלה, אז אולי נהיה בספק, בן אדם בטוח יכול עכשיו להחליט שזה לא מעשר שני או שזה לא של עניים? ספק. בסדר, בסוף צריך לדון. ויש באמת ראשונים שרוצים לומר שזה רק ספק ויש פה דיני ספקות במתנות עניים ודיני ספקות בצדקה וכל מיני דברים כאלה ונכנסים לכל מיני סוגיות מן הסוג הזה.

[Speaker C] אבל הגמרא לא מעמידה את זה בספק.

[הרב מיכאל אברהם] הגמרא אומרת שלא משגיחים בזה. השאלה אם לא משגיחים בזה מדיני ספקות או לא משגיחים בזה מדיני ודאי.

[Speaker C] לא משגיחים, אתה יכול לאכול.

[הרב מיכאל אברהם] כן, אבל יכול להיות שמדיני ספקות גם מותר לי לאכול. מספיק שזה יהיה ספק בשביל להתיר לי לאכול. תשב"ץ, הראשונים דנים בזה. שיכול להיות שמדיני ספקות מספיק. לא, הנפקא מינה היא שאם יש לי חלום שבו מבחינת דיני ספקות תהיינה השלכות לחומרה, אז אני אצטרך כן לחשוש. הגמרא לא אומרת לא להשגיח בכלל בחלומות. ככה חלק מהמפרשים אומרים. אבל ברמב"ם אני יכול להראות מכמה מקומות, ברמב"ם נראה לא ככה. ברמב"ם, הרמב"ם אומר באופן כנראה די ברור שלמרות שהחלום הזה הוא חלום נכון ולא חוששים לתבן בתוך הבר, לא משגיחים בו. דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, זאת אמירה הלכתית, זאת לא אמירה עובדתית. זאת אומרת, לא אמירה שבחלום יש טעויות. שאפילו אם החלום הוא צודק, זה לא משנה. בהלכה לא מתחשבים בחלומות. עכשיו יש מקומות אחרים שבהם כן מתחשבים בחלומות, למשל נידוי בחלום צריך עשרה. צריך לאסוף עשרה כדי להתיר לו. וגם שם יש מקום קצת לדון, כי יש כאלה שאומרים שזה כמו הטבת חלום וזה רק אם אתה מוטרד. אבל פשט הגמרא וכך נראה בפוסקים, שאומרים שתמיד, אם אתה רואה עשרה שמנדים אותך בחלום, אתה צריך לעשות התרת חרמות, התרת נידוי. ושתתעורר, לא בחלום, שתתעורר, לקחת חכמים ולעשות התרה.

[Speaker F] ומה ההבדל בין זה לבין זה?

[הרב מיכאל אברהם] זהו, עכשיו השאלה מה ההבדל בין זה לבין זה. הטענה שלי היא שהרמב"ם עושה אבחנה, וגם הרמב"ם מביא את זה. הטענה שלי היא שהרמב"ם עושה אבחנה בין הדין הסובייקטיבי לבין דין אובייקטיבי. זאת אומרת דינים שנוגעים אליי פנימה, לתוך העולם האישי שלי, דין סובייקטיבי, אני יכול להתחשב גם בחלומות ובדברים סובייקטיביים שאני עובר. אבל במקום שבו אני מתדיין בשאלות הלכתיות שנוגעות גם לאחרים, לרשות הרבים, דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים. דברי חלומות שייכים לרשות היחיד. אני אומר עוד פעם, ההנחה היא שהחלום הוא נכון. לכן זה לא הנקודה, אם החלום הוא לא נכון אז אין מה לחלק, הוא לא נכון פשוט. האם החלום הוא נכון, אז הרמב"ם אומר בעצם קביעה הלכתית שחלום למרות שהוא נכון אין לו מעמד הלכתי. אני לא מתחשב בזה למרות שזה נכון. אז זה הכל כאשר אנחנו מדברים נגיד ביני לבין העני, או מתנות עניים, אז זה גם השלכה כי זה איסורין אם זה ממון של מעשר שני. אז כל דבר שהוא הלכה הלכתית, הלכה אובייקטיבית, בעלת משמעות ציבורית, אני לא מתחשב בחלומות בכלל אפילו שהם נכונים. במקומות שבהם אני עושה הטבה לנידוי שאני עברתי בחלום, אני רוצה לפתור לעצמי בעיות, זה במישור האישי שלי, אז פה אני יכול גם להתחשב בחלומות בהנחה שבחלומות יש בהם ממש. בסדר? אז כן, אני מביא את זה כדוגמה, אפשר להאריך בזה. אני לא זוכר כרגע את כל המקורות ואת כל ההתחשבנות ומה בדיוק הרמב"ם, אבל יש את זה כתוב. אם תרצו אני יכול לשלוח לכם. בבית כנסת? את הספר שאתה אמרת עכשיו? בכל אופן כדוגמה מושאלת אני רוצה לומר את זה גם כאן. שגם כאן למרות שהשיקול המטאפיזי יכול להיות נכון, חלום או לא משנה שיקול מטאפיזי כזה או אחר, עדיין זה עוד לא אומר אוטומטית שאפשר להתחשב בו. אני אומר לפחות במקום שבו השיקול הזה מביא אותי לנהוג באופן שלא הייתי אמור לנהוג לולא השיקול הזה. אז במצב כזה יכול להיות שעל זה נאמר בהדי כבשי דרחמנא למה לך. זאת אומרת שאתה תעשה את מה שאתה אמור לעשות מהשיקול הריאלי הרגיל, ההלכתי והריאלי, ושיקולים מטאפיזיים לא אמורים להתערב פה לא כי הם לא נכונים, אלא למרות שהם כן נכונים. אפילו אם הם כן נכונים. כי זה חשבון של הקדוש ברוך הוא, זה תפקידו של הקדוש ברוך הוא. זה לא קשור לקבלת החלטות שלך.

[Speaker E] עכשיו מזכיר אין משגיחים בבת קול.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, נכון. אפשר, נכון, זאת דוגמה דומה, כי גם הבת קול, דיברנו על זה פעם אני חושב, שגם הבת קול, הטענה שאין משגיחים בבת קול אין הכוונה שהבת קול לא צודקת. או שמישהו הטעה בנו וזה לא הקדוש ברוך הוא. להפך. הקדוש ברוך הוא אומר ניצחוני בניי. זאת אומרת הקדוש ברוך הוא דיבר, הבת קול דיברה בשמו של הקדוש ברוך הוא ובכל זאת אין משגיחים בבת קול. למה? כי עניינים מטאפיזיים לא אמורים לקחת חלק בקבלת ההחלטות ההלכתיות שלנו. בקבלת ההחלטות ההלכתיות שלנו נכנסים הנימוקים שלנו. למרות שברור לנו שהקדוש ברוך הוא צודק. זאת אומרת הוא נתן את התורה והוא אומר לנו מה הדין של תנור של חוליות, כן, תנור של עכנאי. יוצאת בת קול ואומרת מה הקדוש ברוך הוא אומר על זה, כן? זאת דוגמה טובה מאוד באמת. ואומרים אין משגיחים בבת קול, לא בשמים היא.

[Speaker G] אז אם זה אמת או לא אמת, מה זה משנה איך אני יודע אם זה אמת או לא אמת?

[הרב מיכאל אברהם] אז הנה תראה, לא בשמים היא.

[Speaker G] הבת קול יכול להיות שזה עניין שהדרך הפסיקה לא משנה לנו מה הקדוש ברוך הוא פסק. גם אנחנו טועים אנחנו צריכים לעשות מה שאנחנו טועים.

[הרב מיכאל אברהם] אבל אנחנו טועים. עכשיו שאלת קודם שאם זאת אמת אז מה אכפת לי, אבל אנחנו יודעים

[Speaker G] שזה חלום למעשר שני, זה עניין, זה לא עניין של טועים או לא טועים, זה עניין של אמת.

[הרב מיכאל אברהם] למה? גם שם זה עניין של אמת. אני רוצה לדעת מה ההלכה, והקדוש ברוך

[Speaker G] הוא אומר לי מה ההלכה. ההלכה היא לא מה שהקדוש ברוך הוא אמר אלא מה שאנחנו חושבים.

[הרב מיכאל אברהם] למה? למה החלטת את זה? למה? כי החלטת שדברים מטאפיזיים, מה שהקדוש ברוך הוא אומר, לא נוגע לקבלת החלטות. זה מה שאני מחליט גם כאן. אני יכולתי לענות לך אותו דבר.

[Speaker G] באותה מידה אני יכול להחליט שאם אני פוסק משהו אחד ורב אומר לי משהו אחר, אז אני צריך לעשות כפי מה שאני פוסק ולא כפי מה שהרב אמר. זאת גישה שמוכרת לי מאיפשהו.

[הרב מיכאל אברהם] גישה שמוכרת לי מאיפשהו. כן.

[Speaker G] אז זה לא בגלל שהרב הוא יותר מטאפיזי ממני אז כל מיני דברים כאלה.

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא, ברור שלא. אתה יכול להחליט החלטות כאלה גם בהקשרים אחרים, אבל אני אומר לגבי מטאפיזיקה. אתה מניח איזושהי הנחה שהיא לא נכונה. הרי גם שם אתה יכול לשאול בדיוק את אותה שאלה. הרי האמת היא מה שהקדוש ברוך הוא אמר, אז מה זאת אומרת, מה זה משנה עכשיו שזה מטפיזיקה וזה הקדוש ברוך הוא? לא לא לא, כי ההלכה זה חוץ מהמטפיזיקה. נו, אז גם אני אומר, גם קבלת החלטות זה חוץ מהמטפיזיקה. אז מה השאלה? אבל מה אכפת לי, הרי זאת האמת, גם שם אותה שאלה. מה ההבדל? מה ההבדל מה בין הלכה לקבלת החלטות אחרות? למה, מה ההבדל? למה קבלת החלטות אחרות כן תלויה במציאות? למה? גם הלכה תלויה במציאות. למה, למה? זה בדיוק השאלה, מה ההבדל. זה בדיוק הנקודה. אלא מה אתה אומר שזה תפקידו של הקדוש ברוך הוא וזה תפקידנו שלנו. התפקיד שלנו זה להשתמש עם הראש שלנו ולא בדברים מטפיזיים ובדברים אחרים. ואם הקדוש ברוך הוא רוצה לממש חלומות, זה בסדר גמור, לא ננעלו שערי היצירתיות, זאת אומרת

[Speaker C] שיעשה מה שהוא מבין

[הרב מיכאל אברהם] ויממש את

[Speaker C] מה שהוא צריך או את מה שהוא רוצה. אני אמור לעשות את מה שציוויתי. זהו. או את מה שהשיקולים הסבירים אומרים שאני צריך לעשות. זה לא בגלל שזה לא נכון, אלא בגלל שזה תפקידו של הקדוש ברוך הוא ולא תפקידי. בדיוק במקביל לתנור של עכנאי, שזו ההלכה למרות שזה לא האמת, כי תפקידי מבחינה הלכתית זה לגבש הלכה כפי מה שאני מבין, למרות שזה לא האמת. זה דומה מאוד אני חושב. אבל יש כללים בזה. מה? יש כללים בזה, איך מותר לגבש הלכה, איך עושים את זה, לא כל אחד כמו שהוא אומר הרב יגיד ככה.

[הרב מיכאל אברהם] לא, זה סוגיה אחרת, אבל אני כבר דיברתי על זה שאני חושב שבן אדם צריך לקבל החלטות לעצמו. אבל ברור שצריך לעשות את זה באחריות, זאת אומרת הוא צריך להיות בן אדם שהוא בר הכי לקבל החלטות, לא כל אחד שסתם יחליט ככה נראה לי ויקבל החלטות. אבל מי שכבר בר הכי, אז גם אם הוא לא גדול הדור ויכול להיות שהוא טועה, את ההחלטות שלי אני צריך לקבל, לא אף אחד אחר. וזה אומר שזה כבר נושא לדיון אחר. אוקיי, אז זאת הערה, הערה אחת, רק כדי לחזק את הנקודה הזאת שהליכה אחרי שיקול מטפיזי למרות שהוא נכון, יש בה איזשהו ריח של משיחיות. וזה חידוש מסוים. הבאתי את הדוגמאות האלה רק כדי להראות שזה לא, בטח לא מופרך, בעיניי זה אפילו סביר, אם כי אני מסכים שזה לא הכרחי ולא מוסכם, לא מוסכם לגמרי. גם היום זה לא מוסכם. אמרתי שגם האנטי ציונים האידאולוגים וגם הציונים הדתיים האידאולוגים, שניהם לא מסכימים לתפיסה הזאת, כי שניהם בעצם משרבבים שיקולים מטפיזיים בקבלת ההחלטות שלהם. עוד הערה שקשורה לעניין הזה, זה אם אני מדבר עכשיו, חוזר לציונות הדתית, יש כל מיני סימני גאולה. הגמרא בסוטה אפילו מביאה את זה בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא וכולי. יש סימנים שבתנ"ך עצמו, 'ואתם הרי ישראל' הזכרתי קודם, 'ענפיכם תיתנו', קיבוץ גלויות, כל מיני דברים כאלה. אז זה אומר שבעצם לכאורה התורה או המקרא בעצמם או אפילו חז"ל בעצם אומרים לנו כן, תעשו שימוש בכלים מטפיזיים. הנה, הם נותנים לנו סימנים מטפיזיים כדי שנוכל להעריך האם מתרחשת פה גאולה או לא. בשביל מה הם נותנים לנו את זה? אם אנחנו לא אמורים לעשות בזה שימוש ולהתחשב בזה בקבלת ההחלטות שלנו, אז בשביל מה הם נותנים לנו את הסימנים האלה? כן, גם זאת טענה מאוד נפוצה, אמרו לי אותה לא פעם כשדיברתי עם אנשים על העניין הזה, ובאמת שאלה טובה. אני רק לא, אני לא בטוח בשני מישורים. א' במישור של עד כמה הסימנים האלה הם באמת.

[הרב מיכאל אברהם] מה, קיבוץ גלויות אתה לא רואה? משהו שרואים בעין.

[הרב מיכאל אברהם] אתה רואה בעין שיש קיבוץ גלויות, אבל אתה לא רואה בעין שזה בהכרח סימן גאולה. זאת אומרת השאלה היא עד כמה אתה יכול להיות בטוח שזה התהליך. מי אמר? יש כל מיני דברים. גם אלרואי עשה קצת קיבוץ גלויות. עד איפה אתה מגיע?

[הרב מיכאל אברהם] מה? מה?

[הרב מיכאל אברהם] אלרואי, כל מיני משיחי שקר שתיארנו פה. למה?

[הרב מיכאל אברהם] מתי ב-2,000 שנה היה קיבוץ גלויות?

[הרב מיכאל אברהם] לא כזה גדול כמו שיש היום. מתקרב, לא מתקרב, אז מה? ואם היה קיבוץ גלויות קטן זה מספיק טוב בשביל זה או לא? איפה עובר הקו? מי אמר לך שזה לא יחזור בעוד חמישים שנה ואנחנו כולנו נתפזר חזרה לכל ארבע כנפות תבל? לא יודע. כבר היו, יש כבר איזה מיליון נדמה לי שהתפזרו מפה. לא יודע. אני אומר עוד פעם, אני מסכים שאם הייתי צריך להמר אז הייתי מהמר שזה כן סימן משמעותי. להגיד לך שעל זה אני בונה? לא יודע, לא יודע.

[Speaker I] איפה זה מופיע הסימנים האלה?

[הרב מיכאל אברהם] יש סימנים בסוף מסכת סוטה בגמרא ובנביאים מפוזרים בכל מיני מקומות. אז לכן אני אומר קודם כל אפילו ברמה של… של האמת שבדבר, אמרתי שבשתי הרמות צריך לדון בזה, אני לא לגמרי בטוח. אני מאוד נזהר מלהסיק מסקנות מפסוקים. אחרי שבפסוק כתוב עין תחת עין וחז"ל עושים מזה ממון, אז אם כתוב ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו, אז נגיד כענפכם של העולם הבא. זאת אומרת, דרשות אני יכול לעשות דרשות מכל דבר לכל דבר. זאת אומרת, וזה בכלל לקבל החלטות מפסוקים זה דבר בעיניי סופר מסוכן. מסוכן במובן של האם זה אמת, אני לא מדבר עוד במישור השני של בהנחה שזה אמת האם זה מותר או האם זה ראוי, אלא קודם כל בכלל מה הפירוש של הפסוקים, מה הפסוקים מתכוונים. אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. צדיק ורע לו, אז מה זה אשריך וטוב לך? מה עם ובחנוני נא בזאת כתוב, ובחנוני נא בזאת הביאו את המעשר אל בית האוצר, כן? שבזה מותר לבחון את הקדוש ברוך הוא, במעשר. אסור לנסות את הקדוש ברוך הוא רק במעשר. כל אחד שמעשר הוא עשיר? אני לא חושב. אם כבר, אולי כמעט הפוך. אני חושב שהאנשים שמקפידים על מעשר בדרך כלל לא שייכים לשכבות העשירות ביותר באוכלוסייה. רובם, יש כאלה שכן, אבל אם הייתי צריך לעשות קורלציות. ולהפך, באלה שלא מקפידים במעשר יש ביניהם גם עשירים גדולים, ולא רואה שם דווקא עניות יותר מאשר באוכלוסייה שכן מעשרת. אז מה? טוב, אז אפשר למצוא תירוצים, אבל להגיד לך שאני יכול להסיק מסקנות מתוך אמירה כזאת, בעיניי זה ממש לא נכון. אני אמרתי, דיברנו פעם על לימוד תנ"ך, אז אמרתי שאני בכלל מסתייג מלימוד תנ"ך כי אי אפשר ללמוד משם כלום. זאת אומרת אני לא מרגיש שאפשר ללמוד מזה משהו מלימוד תנ"ך. כל דבר אתה יכול לעשות איתו מה שאתה רוצה, אז בשביל מה ללמוד? גם ככה לא תדע מזה שום דבר.

[Speaker E] יש גם חז"ל הפוכים נראה לי, שאומרים שמשיח יבוא כמו מציאה או כמו עקרב, משהו כזה.

[הרב מיכאל אברהם] בהיסח הדעת, כן.

[Speaker E] כן, זאת אומרת שאין לזה סימנים.

[הרב מיכאל אברהם] זהו, או בדור שכולו חייב או בדור שכולו זכאי, אז עכשיו לך תדע. אנחנו לא דור שכולו כזה ולא דור שכולו כזה.

[Speaker D] כדאי שנהיה דור שכולו חייב, אנחנו יותר קרובים לשם.

[הרב מיכאל אברהם] יותר

[Speaker H] קל,

[Speaker D] יותר קל להגיע לדור שכולו חייב, אנחנו נמצאים יותר קרוב לשם.

[הרב מיכאל אברהם] אנחנו באובר-דראפט מספיק טוב בשביל שנוכל להיקרא דור שכולו חייב, ובכך כולו. אז לכן אני אומר, אז א', יש שאלה במישור של האם זאת האמת. אבל אני אומר זה לא הדיון המעניין כרגע. אני אומר שאפילו אם זאת האמת, לא בטוח שצריך לעשות בזה שימוש. אז למה זה נכתב? זאת השאלה. חז"ל כתבו והנביאים כתבו. סתם ככה? לא יודע, כן, אולי בשביל שתדעו איפה אתם עומדים. לא, ואז אני אומר שתדעו איפה אתם עומדים, אפילו זה אני יכול להגיד בשני מישורים. א', סתם, כדי להגיד לאנשים תדעו מה יהיה באחרית הימים, אנחנו לומדים את זה בשביל שנה וקבל שכר. ב', יכול להיות אפילו בתור דיאגנוזה עכשיווית זה נכתב. זאת אומרת, כדי שתראו שאתם נמצאים עכשיו בתהליך הגאולה. אבל עדיין זה לא אומר שמותר לכם להתחשב בזה בקבלת ההחלטות. זה שני דברים שונים. זאת אומרת, יכול להיות אפילו שמותר לי להשתמש בזה ככלי דיאגנוסטי כדי לקבוע שאני עכשיו בדרך לגאולה. אין לזה שום נפקא מינא, אבל אם זה מעניין מישהו אז בסדר. אבל זה עוד לא אומר, ולשיטתי אין לזה נפקא מינא, כי אני אומר שזה עדיין לא אומר שמותר לי להתחשב בזה ולעשות בזה שימוש כשאני מקבל החלטות. זה משהו נוסף. אוקיי? זה לגבי התחזיות.

[הרב מיכאל אברהם] נניח, נניח עכשיו שאתה חושב שאתה בתהליך גאולה, בסדר? אתחלתא דגאולה. אבל יש נקודה, ונניח שבית המקדש בין אם יגיע מן השמיים בין אם בני אדם יבנו אותו, לא צריך להתכונן לזה? שיהיה בגדי כהונה, לדעת את הלכות בית המקדש שלא התעסקנו בזה אני יודע מה, אלפיים שנה האחרונות?

[הרב מיכאל אברהם] כמו שאמרתי קודם, אם אתה עושה מעשים שאין בעיה לעשות אותם.

[הרב מיכאל אברהם] הם הגיוניים, אם אתה חושב שאנחנו בתהליך גאולה. בדיוק, אז אין בעיה.

[הרב מיכאל אברהם] אני למשל חושב שמה שהרב ישראל אריאל עושה במכון המקדש, אין איתו שום בעיה. הוא בסך הכל מתכונן לביאת ה… לא בטוח שחייבים לעשות את זה, את זה אני לא יודע, אבל זה ודאי לא דבר בעייתי כי הוא לא. שהוא סותר לא את ההלכה, לא את השיקולים ההגיוניים והריאליים, אז אין שום בעיה. לכן אני אומר, לכן הקדמתי את כל ההקדמות. ובמקום שבו אתה עושה את השיקולים האלה וזה אתה בעקבותיהם סוטה מהדרך שבה היית אמור ללכת, אז מתעוררת שאלת ההתחשבות במטאפיזיקה. אני לא מדבר על אנשים שכמו שאמרתי קודם, מי שלומד תורה כל היום בשביל להביא את המשיח, אין לי בעיה איתו. זאת אומרת, אני לא בטוח שזה יעזור לו, אבל זה ודאי לא דבר בעייתי לעשות את זה, זה לא עניין משיחי. לכן כל ההקדמות היו שזה צריך להיות מעשה שהוא קצת בעייתי מבחינות מסוימות, הלכתית או אחרת, בשביל שנתחיל בכלל לדון לגביו. אחרת זה לא… עכשיו והזכרתי, דיברנו כבר קצת על השאלה עד כמה ציונות זה דבר בעייתי. אז קשה לשים את האצבע בדיוק, אבל עדיין, יש פה מימדים בעייתיים. אתה משתף פעולה עם חילונים, אתה משלם מחירים כבדים על העניין הזה. אז האם זה עבירה הלכתית או רק דבר שלא היינו אמורים לעשות לולא השיקולים המשיחיים? אבל לפחות בניסוח השני אני חושב שזה כן נכנס. ההליכה לערכאות ודיברתי על כל האספקטים האלה. אוקיי, זה בעצם הסוף של הדיון המשיחי. מה שאני רוצה זה רק להעיר עוד הערה לסיום שמשיקה לנקודה הזאת. הדיון המשיחי בעצם טיפלנו בו בשני מישורים. במישור אחד זה החשדנות לגבי האמינות של המקור המטאפיזי, או בתנ"ך או בחלום או נבואה או הערכות, לא משנה מה שלא יהיה. אולי זה לא נכון מה שאתה חושב, אולי זאת פרשנות לא נכונה למטאפיזיקה, לפסוקים או למה שלא יהיה. המישור השני, גם אם הפרשנות היא נכונה, האם מותר לך להתחשב בה בשיקולים האלה כשאתה בא לגבש החלטות או מדיניות? יש פה שאלה יותר רחבה, והיא עד כמה בכלל הקדוש ברוך הוא מעורב בהיסטוריה. כשאתה מניח שמעורבות של הקדוש ברוך הוא בהיסטוריה עומדת מאחורי התהליכים, ואז אתה מסיק מסקנות ואתה אומר מה מוטל עליי לעשות או לא מוטל עליי לעשות, האם מותר לי לעשות שיקול כזה, צריך לעשות שיקול כזה, אסור לעשות שיקול כזה, זה הכל מניח ברקע איזושהי הנחה שאני רוצה להעמיד אותה עכשיו לדיון. וההנחה היא שהקדוש ברוך הוא מעורב פה בעניינים. זאת אומרת, הוא מזיז פה כל מיני עניינים. עד עכשיו הנחתי שכן, והשאלה הייתה עד כמה מותר לי לפרש את מה שהוא עושה ולהתחשב במה שהוא עושה בקבלת החלטות שלי. עכשיו אני רוצה להעלות את השאלה אם בכלל הוא עושה פה משהו. כי אני בכלל לא בטוח. אני בטוח. אוקיי, אז אנחנו רואים את זה אחרת כנראה. הטענה שבעצם אני רוצה לומר, אני אגיד את זה בכמה רמות. הבעיה היסודית שלי זה שנראה לי שצורת ההסתכלות האינטואיטיבית שלנו היא לא כזאת. וצורת ההסתכלות האינטואיטיבית שלנו היא שדברים קורים בגלל איזשהם סיבות ריאליות, לא סיבות מטאפיזיות. זאת אומרת, אם אני יש לי חום ואני לוקח אקמול, אז אני מתרפא לא כי הקדוש ברוך הוא עזר לי אלא כי האקמול עושה את הפעולה הכימית שהוא עושה וזה מוריד לי את החום. או אם אני לוקח תרופה אחרת למחלה, אני מתרפא בגלל שהתרופה עובדת, יש כימיה, יש ביולוגיה, וזה ההסבר למה העסק הזה עובד. לא בגלל שהקדוש ברוך הוא ריפא אותי באמצעות התרופה. ריפא אותי באמצעות התרופה, עוד פעם אני חייב אולי לחדד. יכול להיות שהוא ריפא אותי באמצעות התרופה במובן הזה שהוא ברא את הכימיה והביולוגיה, הוא דואג לזה שהעולם יתנהל על פי חוקי הכימיה והביולוגיה. אז אני לא מתכוון לזה. אני מתכוון לזה שהקדוש ברוך הוא פה מתערב ומרפא אותי. זאת אומרת, ולא, זאת אומרת זה לא היה אמור לקרות לפי חוקי הכימיה והביולוגיה, אלא זה רק הקדוש ברוך הוא. אז פה אני אומר, גם מי שאומר מה שיצחק אמר קודם בצורה מאוד נחרצת, אני נוטה הרבה פעמים לא להאמין לו. אני חייב לומר. זה קצת…

[Speaker C] למי שאומר או בכלל?

[Speaker D] לא, אפילו למי שאומר

[הרב מיכאל אברהם] אני לא מאמין לו שהוא

[Speaker D] מאמין

[הרב מיכאל אברהם] בזה.

[Speaker D] לא ש… לא, לפעמים הוא לא מודע לזה שהוא לא מאמין.

[הרב מיכאל אברהם] כן,

[Speaker C] כן, לא שהוא משקר, אלא הכוונה הוא לא מפענח את עצמו נכון. כן. אני מאוד מאמין בנאיביות. לא, אבל העובדה היא ש… בפשטות, כאילו בלי להיות מתוחכם.

[הרב מיכאל אברהם] בסדר, אבל תנסה להיות מתוחכם קצת ולחשוב. כשאתה לוקח אקמול והוא מוריד לך את החום, אתה חושב שהקדוש ברוך הוא

[Speaker C] הוריד לך את החום או האקמול הזה?

[הרב מיכאל אברהם] אני חושב שעכשיו כל מה שאני נושם, כל נשימה, אני חושב שהקדוש ברוך הוא מעורב בזה. לא, מה זה מעורב בזה? אני אומר מעורב כמו שהוא מעורב בזה שהוא מפעיל את הכימיה והביולוגיה, אין לי בעיה. אני מדבר על מעורבות במובן של חריגה מההתנהלות הטבעית. אחרת זה לא מעורבות.

[Speaker C] איך אפשר, איך אפשר לדון בדבר כזה?

[הרב מיכאל אברהם] אני שואל אותך, מה אתה חושב?

[Speaker C] אני חושב שאי אפשר לדון בזה, כלומר, אתה לוקח את אותו אקמול ולאחד זה עזר ולשני זה לא עזר. אותו אקמול, אותו אקמול, ויש כאלה שמתים.

[הרב מיכאל אברהם] ברור שמתים, אבל חום יורד, אם אתה לוקח אקמול החום יורד.

[Speaker C] חום יורד וזה לא…

[הרב מיכאל אברהם] אם הוא לא יורד אתה תחפש עם סטטוסקופ ותלך לרופא

[Speaker C] ותחפש את הצינורות ותחפש את ה… לא משנה, בעיקרון, אותו טיפול, לאחד עזר ולאחד לא עזר.

[הרב מיכאל אברהם] זה בגלל שאתה לא אומר לי מדעי

[Speaker H] מדויק.

[Speaker C] לא בגלל שהכימיה, אחוז אחד לפחות, זה לא…

[הרב מיכאל אברהם] הכימיה היא לא מדע! אבל אני אומר עוד פעם, אתה תחפש…

[Speaker C] אני אומר שמישהו התערב והחליט שזה יחיה וזה ימות.

[הרב מיכאל אברהם] ואני אומר שאם לא ירד לך החום אתה

[Speaker C] תלך לרופא, לא תתפלל יותר.

[הרב מיכאל אברהם] אתה הולך לרופא, הרי מישהו התערב ועשה את זה, מה הרופא יעזור לך?

[Speaker C] זה כמו הסיפור עם ההוא שירד מבול, ירד גשם, ובאו מכבי אש ואמרו נעזור לך, והוא אמר לא לא, הקדוש ברוך הוא.

[הרב מיכאל אברהם] ואז הוא אומר לו אני שלחתי לך את המכבי אש ואת הסירה ואת האוטו ואת הזה ואתה לא רצית.

[Speaker C] נו, זה

[הרב מיכאל אברהם] בדיחה יפה, אבל בסך הכל… זה בדיחה יפה, אני אגיד לך למה, כי בסופו של דבר כשאנחנו מדברים על מעורבות של הקדוש ברוך הוא במובן שאני מדבר עליו כאן, אז הכוונה היא חריגה מחוקי הטבע. אם אתה מדבר על התנהלות של חוקי הטבע שהקדוש ברוך הוא מפעיל אותם, אין לי שום בעיה, על זה אני לא מדבר. הקדוש ברוך הוא יכול להפעיל את חוקי הטבע, אין לי שום בעיה. אני מדבר על השאלה אם יש מעורבות שגורמת לחריגה מחוקי הטבע. זאת אומרת, מה ההתנהלות השוטפת של העולם?

[Speaker D] אני אשאל שאלה פשוטה, אם אתה מאמין שיש מקרה אחד למיליארד, לא למיליון, למיליארד, שבן אדם עובר מתחת לאיזה בניין ואיזה לבנה שם נפלה ונופלת ישר על הראש שלו, ויש מיליארד מקרים כאלו, שיהיה באיזה מקרה אחד שהלבנה הזאת לא תיפול לפי חוקי ניוטון אלא תזוז כדי שלא תיהרג.

[Speaker C] לא, היא תיפול לפי החוקים. נו, אז או שאתה תיהרג או שאתה לא תיהרג, זה הקדוש ברוך הוא יחליט.

[Speaker D] לא, היא תיפול לך על הראש! למה?

[הרב מיכאל אברהם] למה אתה מעדיף את חוקי הגרביטציה על חוקי הכימיה והביולוגיה? לא הבנתי.

[Speaker C] לא לא, גם וגם, אותו דבר.

[הרב מיכאל אברהם] אז למה אם הלבנה נופלת לפי החוקים, למה שהביולוגיה שלך לא תעבוד לפי החוקים?

[Speaker C] לא, אותו דבר. נו, אז הקדוש ברוך הוא לא מעורב ומחליט מה יקרה.

[הרב מיכאל אברהם] אם הוא מחליט, אז גם בגרביטציה הוא יכול.

[Speaker C] השאלה אם אתה

[הרב מיכאל אברהם] באמת

[Speaker D] מאמין שיכול

[הרב מיכאל אברהם] להיות מקרה אחד

[Speaker D] כזה שהאבן לא תיפול לפי הגרביטציה, תזוז כדי לא לפגוע בראש.

[Speaker C] לא לא, אין. היום אין ניסים גלויים, אתה מדבר על ניסים.

[Speaker D] לא לא,

[Speaker C] אם זה ייפול, אין ניסים, הכל הולך לפי הטבע יעני. ואז… אבל מישהו מחליט אם האבן תיפול עליך.

[הרב מיכאל אברהם] אז לא מחליט, אז זה לא הולך לפי חוקי הטבע. אם הוא מחליט זה לא חוקי הטבע. חוקי הטבע פירושו שהנסיבות קובעות מה יקרה, זה חוקי הטבע.

[Speaker C] אבל אני אומר זה יעני חוקי הטבע. מה?

[הרב מיכאל אברהם] זה

[Speaker C] כאילו חוקי הטבע.

[Speaker H] למה

[הרב מיכאל אברהם] זה כאילו?

[Speaker H] זה או

[Speaker C] שעובד או שלא עובד, אני שואל.

[הרב מיכאל אברהם] אם הוא רוצה בטוח שהוא יכול, השאלה אם הוא רוצה, השאלה אם הוא עושה את זה. אני לא מדבר על השאלה אם הוא יכול, בטח שהוא יכול, הוא ברא את הטבע אז הוא יכול גם להקפיא אותו.

[Speaker H] אני מדבר על השאלה אם הוא עושה שימוש ביכולת הזאת, לא

[הרב מיכאל אברהם] אם יש לו

[הרב מיכאל אברהם] את היכולת הזאת.

[הרב מיכאל אברהם] אני טוען שלפחות כמעט ולא, יכול להיות שפה ושם כן, אבל… מה המשמעות של מה שאתה אומר? המשמעות של מה שאני אומר זה שהקדוש ברוך הוא לא מעורב בעולם. הוא מעורב במה שאני אומר שהוא סידר את חוקי הטבע, הוא ברא את הטבע ואת חוקיו. יש "כוחי ועוצם ידי" בפסוק שכתוב שם "כוחי ועוצם ידי", תמיד אומרים "כוחי ועוצם ידי" המשגיחים, אומרים "כוחי ועוצם ידי", אתה חושב שהצבא מנצח לך את המלחמה? הקדוש ברוך הוא מנצח לך את המלחמה, התפילות מנצחות את המלחמה. אבל כתוב בפסוק "כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל". זאת אומרת כתוב בפסוק שאנחנו מנצחים במלחמה ולא הקדוש ברוך הוא, אלא שהקדוש ברוך הוא נותן לנו את הכוח לנצח במלחמה, אבל בסופו של דבר אנחנו מנצחים עם הכוח, לא עם משהו אחר. זאת אומרת הקדוש ברוך הוא מפעיל את החוקים כך מסביר דרשות הר"ן דרך אגב.

[הרב מיכאל אברהם] זאת אומרת דרשות הר"ן אומר שהכל הולך עם העניינים הטבעיים, הקדוש ברוך הוא מפעיל את הטבע, בסדר, הוא נותן לך כוח לעשות חיל. אז ברור שאתה מנצח במלחמה, אם לא תילחם כמו שצריך אתה תפסיד, זה לא הקדוש ברוך הוא ולא שום דבר, אלא מה, אתה מקבל מהקדוש ברוך הוא את הכוח לעשות חיל. אז זה בסך הכל להגיד שהוא לא מעורב, זה להגיד שהוא מפעיל את חוקי הטבע. אתן לכם דוגמה נוספת, גמרא בסוף ברכות, במשנה, סוף ברכות אומר "יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי" כשיש שריפה בעיר, אז זו תפילת שוא. למה זו תפילת שוא? כי זה כבר היה. כבר היה, יש כבר שריפה, אז מה אתה רוצה שהקדוש ברוך הוא יעביר את השריפה מפה לפה? עכשיו אני שואל אתכם מה הבעיה? מה, הקדוש ברוך הוא לא יכול להעביר את השריפה מפה לשם? הוא לא יכול לעשות ניסים, לא? אז למה שאני לא אתפלל לקדוש ברוך הוא שיעביר את השריפה שלא יהיו בני ביתי? שיהיה עץ, לא לא על אנשים אחרים, אלא שיישרף העץ ליד הבית, לא הבית. אתם אומרים לא רוצים ניסים גלויים, נכון? זאת אומרת לא רוצים, הקדוש ברוך הוא אומר שהוא לא עושה ניסים גלויים, הוא עושה ניסים נסתרים. הגמרא מביאה שם עוד דוגמה. הגמרא מביאה תפילה על שיהיה בן זכר. אישה היא מעוברת, והגמרא אומרת שלא מתפללים כי זה גם תפילת שוא. זה גם תפילה לשעבר. עכשיו אני שואל, שם הנס כבר לא גלוי. לא היה אולטרסאונד באותה תקופה, כן? אז אתה לא יודע אם יש לך זכר או נקבה. מה הבעיה הקדוש ברוך הוא עכשיו מחליף את זה מזכר לנקבה? ומה הבעיה? למה אי אפשר להתפלל על זה? דברים שהם נגד חוקי הטבע. אה, אז אי אפשר להתפלל נגד חוקי הטבע? זאת אומרת הקדוש ברוך הוא לא מתערב בחוקי הטבע. נו, אז אז ארסט מיי קייס. לא, שיהיה לו ברור. כל תפילה שאתה מתפלל, אתה רוצה שהקדוש ברוך הוא יתערב בחוקי הטבע ויעשה משהו שלא היה אמור לקרות, נכון? זה משמעותה של תפילה. אבל אם אתה לא יכול להתפלל על זה שהקדוש ברוך הוא יפעל נגד חוקי הטבע, אז על מה אתה רוצה? אז אלה שקעסו על מח"ט גבעתי לפני הכניסה למבצע צדקו? שמע ישראל. לא לא. למה הם צדקו? כי המטרה שלו לא הייתה, הוא לא עשה שם תיאולוגיה. המטרה שלו זה לעודד את רוח הלחימה. אם הוא היה מתפלל לקדוש ברוך הוא שיעזור, אף אחד לא היה מתלונן. אבל הוא ניסה לעודד את האנשים הולכים להילחם, להכניס להם רוח לחימה, זאת הייתה הבעיה. מה זה קשור? באופן תיאורטי יכול להיות שיש סיעתא דשמיא בדברים מסוימים והרופא יצליח יותר במצב מסוים פה בגלל סיעתא דשמיא. אז למה אי אפשר להתפלל על העובר? אבל רגע, מה ההבדל בין עובר לבין מחלה? זה שהרופא יצליח יותר זה לא נגד חוקי הטבע. השם ינווט שיצליח יותר בתוך חוקי הטבע. לא נגד חוקי הטבע? הכל זה חוקי הטבע. זאת אומרת בסופו של דבר זה רק אתה לא רואה, הכל חוקי הטבע. אבל למה אנחנו מתפללים כל יום שלוש פעמים ביום, על כל זה רפאנו והשיבנו? גם אם אתה מת להתאבד, אתה חייב לומר רפאנו. אני אעיר על זה עוד מעט. קודם כל אני רוצה להבהיר, אתה מוביל ללייבוביץ' כהלכתו. כן. אני אומר עוד פעם, אני לא יכול להגיד את זה באופן קטגורי, זאת אומרת שזה לא קורה אף פעם. אני רק רוצה לטעון שזאת לא ההתנהלות הרגילה. יכול להיות שיש מקרים שהוא מתערב, אי אפשר לדעת. אי אפשר לדעת אם כל דבר ודבר קורה בדיוק לפי חוקי הטבע. אי אפשר לדעת, אז מה יש לדון? לא, יש לדון בגלל שמדברים על משהו כזה שאו שכן או שלא. זאת אומרת, אני יכול להיות צודק ואתה יכול להיות צודק. לא, אתה לא יכול להיות צודק. בטוח שאני צודק. אוקיי. אולי צודק, אבל אתה לא יכול להיות בטוח. לא, אני אגיד לך הנקודה היא כזאת, תראו. אם באמת היינו חושבים שההתנהלות השוטפת, אני מדבר על ההתנהלות השוטפת, אני לא מדבר על התערבויות ספורדיות מדי פעם שאי אפשר להרגיש בהם. בהתנהלות השוטפת מה שקורה, הרי כשאנחנו לוקחים תוצאה של מחקר רפואי, בסדר? אז מחקר רפואי, גם יהודי ירא שמיים שהוא חוקר רפואי והוא עושה בדיקה של תרופה כלשהי, הוא לוקח קבוצת מדגם וקבוצת ביקורת. אני לא שמעתי מעודי על יהודי שדואג לזה שהתפלגות המתפללים תהיה שווה בשתי הקבוצות. ומצד שני לא שמעתי מעודי על יהודי ירא שמיים שלא משתמש בתוצאות של המחקרים האלה למרות שאף אחד לא עושה את האיזון התפילתי בין שתי הקבוצות. למה לא? הרי אם בסופו של דבר אנחנו מתרפאים בזכות התפילות ולא בזכות התרופות, אז אין שום משמעות למחקר כזה. מה המחקר הזה אומר? הוא לא אומר כלום. בתרופה מסוימת, בקבוצה מסוימת התרפאו יותר כי שם היו יותר מתפללים או יותר צדיקים או בעלי זכויות יותר גדולות או משהו כזה. לך תדע, אתה לא יכול להסיק מסקנות משום ניסוי על כלום. אז למה אנחנו כן מסיקים מסקנות? ועוד פעם אני אומר, רפואה היא לא מדע מדויק. ברור שאנחנו לא יכולים להסיק מסקנות דטרמיניסטיות, אבל אנחנו כן מייחסים לזה חשיבות ואנחנו גם לא מנסים אפילו לנטרל את הממד הזה של התפילה. למה? כי אנחנו לא באמת מאמינים בו, בואו נהיה ישרים. אתה יכול להגיד שזה מתפלג אחיד אחוז הצדיקים בשתי הקבוצות. אוקיי, תדאג לזה. תדאג שזה מתפלג אחיד. אני שאר הדברים אתה לא מוודא שהם מתפלגים אחיד, אבל את זה אתה מוודא שזה קורה? צדיקומטר? תעשה את זה עם הרופאים בצדיקומטר? וזה הדבר הכי, זה אולי הדבר הכי משפיע לכאורה, היחיד שמשפיע. אז את זה לא תנטרל? אם את זה לא תנטרל אז מה נשאר? אני בכלל הייתי מוותר על המחקר, הרי בכלל רק התפילה עוזרת. אז בשביל מה לעשות את המחקר? לא צריך אפילו לאזן את הקבוצות. יש פה המון דברים שהם שהם עכשיו תגידו אז מה אבל חז"ל עצמם אמרו כן להתפלל? הרי אם אי אפשר להתפלל אפילו על עובר שזה נס נסתר, הרי כמו שאמרתי קודם כל תפילה היא תפילה על נס נסתר. כשאתה מתפלל מה אתה בעצם אומר? הטבע הולך לעשות לי משהו כזה, אני מבקש מהקדוש ברוך הוא שזה לא יקרה, נכון? כי אם גם טבעית זה יקרה אז מה יש להתפלל? זאת אומרת, אז תפילה זה בהגדרה תפילה להתערבות בחוקי הטבע, נכון? אבל אם תפילה להתערבות אפילו נסתרת בחוקי הטבע אסורה, אז מה זה תפילה? אז טענתי, ואני אומר עוד פעם, זה די מרחיק לכת, אבל זה חשבון של אחד ועוד אחד בעיניי. וטענתי שחז"ל באמת לא ראו את זה ככה, אבל הם טעו. כי חז"ל לא היו מצוידים במשקפיים של המדע המודרני, לא הכירו את זה. אז הם באמת חשבו את מה שעד היום הרבה אנשים חושבים, אלה שלא מעורים בדרך החשיבה המדעית. עד היום אנשים חושבים שבעצם חוקי הטבע לא באמת קובעים מה קורה. עובדה שלפעמים מתרפאים מהתרופה ולפעמים לא. אבל אם תשאל רופא או חוקר או איש מדע או מי שמעורה בחשיבה מדעית הוא יאמר מה פתאום, אין דבר כזה. חוקי הטבע עושים הכל, אלא מה? אנחנו פשוט לא יודעים את חוקי הטבע עד הסוף. זאת אומרת כי אנחנו עוד לא יודעים את כל המידע הרפואי הרלוונטי. במיוחד בביולוגיה. ביולוגיה אולי אף פעם גם לא נדע, בסדר, לא חשוב. אבל ברמה העקרונית יש חוקי טבע, ואם היינו יודעים את כולם אז היה הכל דטרמיניסטי. ולכן למשל אם תרופה מסוימת לא עובדת, אנחנו לא אומרים אה בסדר טוב כי פה זה לא עבד. לא, אנחנו מיד נכנסים למחקר כדי לבדוק למה זה לא עבד, כי חייבת להיות איזושהי סיבה טבעית שתסביר למה זה לא עבד. כי הכל מתנהל עם חוקי הטבע, זה בדיוק הנקודה. ואיך אתה מתייחס לאספקטים פסיכוסומטיים? זה חוקי טבע, מה הבעיה? פסיכולוגיה של בן אדם לפי הספר היא דבר שעובד בניתוק מחוקי טבע? פסיכולוגיה עצמה וההשפעה של הפסיכולוגיה על הגוף זאת עובדה מדעית ברורה. הפלצבו, אגב, אחת הראיות, כאשר עושים ניסוי של קבוצת מדגם וקבוצת ביקורת חייבים לנטרל את הפלצבו. לכן הניסוי צריך להיות כפול סמיות, כמבוקר וכפול סמיות. זאת אומרת צריך להיות קבוצת ביקורת וקבוצת מדגם, אבל שתי הקבוצות לא יכולות לדעת מי הביקורת ומי המדגם. כי אם הקבוצה יודעת שהיא ביקורת או מדגם זה עצמו ישפיע על התוצאות. למה זה ישפיע? זה ישפיע בגלל הפסיכולוגיה. אז אנחנו בניסויים היום מנטרלים את הפסיכוסומטיקה, את הפלצבו. למה? כי פלצבו זאת עובדה מדעית. למה אנחנו לא מנטרלים את התפילה? כי אנחנו לא מאמינים שזה משפיע. אנחנו הכוונה גם רופאי יראי שמיים, אני לא מדבר על רופאים שלא מאמינים, בטח אני מבין למה הם לא מנטרלים. רק שאז היהודים יראי שמיים לא היו אמורים להשתמש במחקרים שלהם כי המחקרים שלהם לא שווים כלום. אבל כולנו משתמשים. ואם זה לא עובד אנחנו מאוד מתפלאים והולכים לרופא עוד פעם לראות למה זה לא עבד. מה הבעיה? כי לא התפללת? מה השאלה? זאת אומרת יש פה איזה שהם חיים כפולים בעיניי. אצל חז"ל מה שקורה, חז"ל חיו במדע הקדום. כך הם חשבו, בעולם המדעי הם לא היו יותר מתקדמים מתקופתם. ובמדע הקדום אנשים חשבו שיש דברים שהם פתוחים, הם לא תפסו שהטבע הוא דטרמיניסטי, כי לא היה להם מספיק מידע. אנחנו היום יודעים את החוקים בצורה הרבה יותר מפורטת, ולכן יש לנו היום עוד פעם, לא עד הסוף, אבל יש לנו היום איזושהי תפיסה או אינטואיציה מאוד חזקה שבעצם אם נדע את החוקים עד הסוף אז הכל יתנהל על פי החוקים, רק אנחנו לא הכל יודעים. חז"ל תפסו שלא רק שאנחנו לא יודעים, הם הבינו שלא הכל אנחנו יודעים, אבל הם גם לא תפסו שבכלל יש מערכת חוקים שקובעת את הכל. אלא מה? יש דברים שהם באמת הקדוש ברוך הוא קובע אם זה יעבוד או לא יעבוד, ועל זה תתפלל. העובר לא, העובר אם הוא כבר זכר אז הוא כבר זכר, אז אין לך מה להתפלל על זה. אבל אם אנחנו היום שינינו את התפיסה המדעית שלנו, ובעניין הזה אני לא רואה סיבה לא לחלוק על חז"ל, בתפיסה מדעית אנחנו יודעים מדע יותר טוב מהם. אז אם אני בתפיסה המדעית שלי היום הגעתי למסקנה שחוקי הטבע בעצם קובעים הכל, במקרו אני מדבר, עזבו את הקוונטים ואת כל העניינים האלה, אז עכשיו אני כבר צריך לחזור מחדש ולהגיד טוב, אם חז"ל אומרים שאסור לי להתפלל בשביל שינוי של חוקי הטבע אפילו שינוי נסתר, והיום אני חושב שכל התערבות היא שינוי של חוקי הטבע, אז אם ככה באמת אין מקום יותר לבקשות. אלא מה? כיוון שאני לא יכול להגיד שזה קטגורית ככה, שהקדוש ברוך הוא לא מתערב אף פעם וחוקי הטבע תמיד עובדים, זאת תהיה אמירה יומרנית, אני לא חושב שאני יכול להגיד דבר כזה. אז אני אומר, אז מה שצריך להגיד אולי זה לעשות משהו קצת יותר מתון או יותר מאוזן. להגיד תראה, אם אין לך פתרון טבעי אז תתפלל, מה יכול להיות? אולי הקדוש ברוך הוא יתערב בכל זאת, לפעמים אולי הוא כן מתערב. אבל כל שיש לך פתרון טבעי אין לך מה להתפלל. קח את הכדור ותלך הביתה. זה הכל. קח את הכדור פשט. למה אתה מערער כל מיני חוקים? למשל אנחנו אומרים על רוצח בשוגג, והקדוש ברוך הוא מזמנה לידו כפונדק אחד, זה ההערה הבאה שלי. אז הוא מזמנם, עוד רגע אני מגיע להערה הזאת גם, או כל מיני כאלה. אז אני אבקש נגיד לגבאים שכל מי שמבקש תפילה על חולה שיתן שקל אם הוא מוכן בשביל רופא מומחה לשלם מאתיים שקל או חמש מאות אז לפחות לצדקה שיתן שקל אחד. יפתור לנו את בעיות התקציב בבית הכנסת. כן בדיוק, חמש דקות של רופא עולה כמה? ועדיין כולכם מתפללים, אתה בא ומתפלל. או שאתה לא מתפלל אתה בא לבית הכנסת. אני מתפלל כי זה… כי כי מה? כי אני חייב להתפלל. למה אתה חייב? אתה אומר רפאנו, אתה אומר השיבנו, אתה אומר יעלה ויבוא. למה? גם אם אני מת להתפלל… למה? זה לא עוזר, זה סתם. אבל רוב התפילה היא לא בקשות, יצחק. לא נכון, רוב התפילה היא לא בקשות. רוב התפילה? לא, רוב התפילה היא בקשות. לא. כל העמידה של יום כיפור היא חצי בקשות. התפילה זה התפילה, זה החלק העיקרי. כשאתה בא לבית הכנסת אתה לא בא בשביל עמידה, אלא בשביל מה הוא בא לבית הכנסת? הוא בא לבית הכנסת עם פסוקי דזמרא, עם ברכות קריאת שמע, קריאת שמע, ברכות שאחרי קריאת שמע, תפילה, אשרי ובא לציון, עלינו לשבח. חבר'ה, כשאומרים תפילה זה תפילת עמידה, ובעמידה אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אבל כשאתה בא לבית הכנסת אתה בא לבית הכנסת בשביל חצי שעה שמתוכה שלוש דקות זה בקשות. רגע, אז שלוש דקות בקשות נוותר על זה? אז אני אומר נכון, אי הכי נמי, צריך עיון עם הבקשות. נו באמת, צריך עיון עם הבקשות? זה למה? זה מערער על כל אושיות היהדות. אי הכי נמי, בוא נראה היהדות אחרת. חייבו אותך להתפלל. די די, חייבו אותך להתפלל. גם רוב שמונה עשרה זה תפילה על הציבור, על דאגות של הציבור. אם אתה בגישה הזאת אני אומר לך, אם אתה בגישה הזאת אל תבוא להתפלל. למה? לא נכון, מה פתאום? בשביל מה? כיוון שיש מצווה להתפלל. מה המצווה? מצווה להתפלל. לא לבקש בקשות? לא, לעבוד אותו. סתם? איזה עבודת ה' זה סתם בקשות? לא בקשות. אבל להתפלל זה לא בקשות, יצחק. השלוש דקות זה בקשות, שלוש דקות זה בקשות. מה אתה עושה? חבר'ה גם זה סמנטיקה, מה זה משנה עכשיו? אני בא לבית הכנסת לחצי שעה מתוך זה שלוש דקות זה בקשות. אתה יכול להגיד שהשלוש דקות האלה הן סתם? ומה הברכה הכי חשובה בשמונה עשרה שאם לא אמרת אותה בכוונה, לפי הרמב"ם, לא אמרת בכוונה, צריך לחזור על התפילה? לא רמב"ם, כולם, כל הפוסקים. אבות. ברכה ראשונה? אבות כן. מה יש שם? שום בקשה, שום דבר. אז אל תגיד את השאר, אל תגיד. לא, אבל זה הדבר החשוב. אבל זה סתם מה שאתה אומר. אבל זה הדבר החשוב בתפילה. אבל אל תגיד את התפילה כי זה סתם. זה כבר היה ללא התערבות. מה אתה בכלל מתפלל? אם אמרת רפאנו ולא התכוונת אין שום בעיה. אם תנאים ואמוראים אמרו לי שאתה קם בבוקר תעשה ככה וככה אני עושה את זה. מה אתה אומר? קורבנות זה, אני אגיד את זה, אני אגיד תמיד, לא, תמיד… מה זה אומר? קורבן תמיד. מה אתה עונה לי על זה מה שאני אומר? מה זה אומר? שאם אמרת את הבקשות ולא התכוונת, חשבת בינתיים על הביזנס שלך, אתה לא צריך לחזור. אבל אם את הברכה הראשונה אם אמרת בלי כוונה, אתה צריך לחזור. בסדר, אז יש מבנה לתפילה. נדמה לי לתפילה… שלוש ברכות ראשונות שבח, שלוש אחרונות… אני לא מדבר על המבנה. אני לא מדבר על המבנה, אני מדבר על החשיבות. עזוב את החשיבות… לא, אני מדבר על החשיבות. מה זה אומר? זה באמצע. ובגלל החשיבות אתה לא מתפלל? לא נכון שאני מתפלל. למה אני מתפלל דברים שפחות חשובים? הרי אני גם אומר עלינו לשבח. למה? דרך אגב, למה אנחנו אומרים עלינו לשבח? בורא עולם, אותנו? לא את העולם. כי הוא מתערב כל הזמן. מי אמר שמתערב? על מה שעשה לפני כן? כן בטח. לא, מה שעשה וממשיך לעשות היום. למה אקמול עובד? כי הוא ברא ביולוגיה וכימיה, בגלל זה אקמול עובד. אז אני אומר לו תודה על זה. יש בזה… זה לא כזה מרכזי, זה סך הכל תקנת דרבנן. כלומר האבות תקנו… הקדוש ברוך הוא ירה חץ כזה שאנחנו מיליארדי שנים. הרמב"ם הרי תפילה היא דאורייתא, התקנה הזאת לא… זה לא השלוש תפילות. בנוסף לזה, אבל אני כיוון שאני לא יכול לבטל את הבקשות, לו יצוין הייתי מבטל אותם. לא לא בשביל כולם, תבטל לעצמך. לעצמי אני לא יכול לבטל, אני גם כפוף להלכה. אבל מה? ההלכה היא להתפלל, מה? נכון? ברור. נוסח שחז"ל קבעו. כן. אז מה? אז אני אומר, אז אני אומר שהבקשות האלה אני מבקש על אותם אלה שנמצאים במצוקות כאלה שאין להם פתרונות מעשיים, ואינשאללה הקדוש ברוך הוא יתערב שמה, אם כי הסיכוי הוא כנראה קטן. אני לא חושב שהקדוש ברוך הוא מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. כן בטח, מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, בטח ודאי, ודאי, כל הזמן אנחנו כביכול עובדים, ודאי. מה, לפני כן לא היה להם חוקים? אין חוק שצריכים להיות החוקים האלה. אני אומר עוד פעם, תראו, אפשר להתקומם נגד זה, זה ודאי סותר… לא רק להתקומם, אי אפשר להוכיח את מה שאתה אומר. אי אפשר להוכיח את מה שאני אומר, אבל בוא נראה מי מסכים עם זה. לא, אני לא. אני מראה לך שאתה מסכים. אתה מתנהג ביום יום ככה. אתה מתנהג כל הזמן. לא לא לא, אני אגיד לך לדעתי, לעניות דעתי אתה טועה. כשאני מתפלל, בסדר? כשאני מתפלל, אני לא, אני לא מתפלל שהקב"ה ישנה את חוקי הטבע. זה באמת משהו נורא ורגע! לא נכון, לא נכון. נניח עכשיו כמו ששמואל נתן דוגמה עם הלבנה שתיפול. הלבנה תיפול כי יש את הגרביטציה וזה. אני מתפלל שהקב"ה יגרום שאני לא אעבור שם באותו רגע, לא אני ולא הזזה על חוקי הטבע. למה? למה זה סתירה לחוקי הטבע? למה שהקב"ה יגרום שלא תעבור? כי בלי שהוא יגרום אתה כן תעבור, נכון? אחרת בשביל מה אתה מתפלל? אתה לא יודע, אז אתה מתפלל. אתה מתפלל רק על הצד שבלי שהוא יתערב אתה כן תעבור, אחרת אין לך מה להתפלל. אז זה אומר שחוקי הטבע גורמים לך לעבור ואתה רוצה שהוא יתערב ויגרום לזה שלא תעבור. בהגדרה, זה תמיד ככה. תפילה בהגדרה, אין תפילה אחרת. אין בקשה אחרת, אין תפילה אחרת. אין בקשה אחרת, רק התערבות בחוקי הטבע. אין שום בקשה שהיא לא בקשה להתערבות בחוקי הטבע. אין דבר כזה, מעולם לא היה ולא יהיה. לא, יכול להיות עקרונית. אין דבר כזה. כל בקשה היא בקשה להתערבות בחוקי הטבע. וזה בדיוק הטעות של אנשים שלא מודעים לחשיבה המדעית הזאת. ואם ב-10 שניות איחרתי את הלבנה שתיפול עליי כי אשתי ביקשה שאני אקח את הזבל, בסדר? נו, אז מה? היא ביקשה את הזבל בלי שהיית מתפלל להקב"ה? לא יודע, אז אני אומר שהקב"ה גלגל שהיא כן ביקשה. לא, אז מה האפשרויות? לא, אז אתה מתפלל שהקב"ה ישלול ממנה את הבחירה החופשית, זה מה שאתה מתפלל. אתה הנה, יש מיליון דרכים. אם הוא היה מתערב והיא הייתה מבקשת, עכשיו הוא התערב כדי שלא תבקש. כל אחת מהדרכים האלה, כיוון שמה שאתה אומר שזה היה קורה בלי התפילה גם ככה, אז אין לך מה להתפלל. אלא מה? אתה מתפלל על הצד שבלי התפילה זה לא היה קורה, נכון? אבל על הצד שבלי התפילה זה לא היה קורה, אז זה שהקב"ה יגרום לזה לקרות זה התערבות, זה שינוי חוקי הטבע. דווקא התחום הזה אבל הוא לא דטרמיניסטי בגלל הבחירה, מה שאתה הצגת באתר, הבחירה של האדם. אז זה באמת הצעה של אורן שהייתה באתר, שהוא אומר שיכול להיות שאני יכול להתפלל למרות שאמרתי לך גם שם שאני חושב שגם זה התערבות, זה התערבות בבחירה של אדם, חופשי. וגם זה בעיניי לא יודע אם זה רווח גדול מול התערבות בחוקי הטבע, כי פשוט אמרת שאתה לא שם לב שזה קורה. אמרת פשוט קורה. לא, אני אומר, אבל ההנחה היא גם בחוקי הטבע הוא יכול להתערב בלי שאני אשים לב. לכן אני אומר, אני יכול להתפלל בקשות, כי אני אומר תראה, לפעמים יכול להיות שהוא מתערב ואני לא שם לב. אז אני אומר, אני מתפלל על הצד שיכול להיות שהוא יתערב. אם מישהו נמצא בצרות אני מבקש שהקב"ה יתערב בשבילו. או שזה ילך או שזה לא ילך, כנראה שלא, אבל אולי זה ילך. אז ברמה הזאת אני מוכן גם בחוקי הטבע, אני לא צריך את הבחירה. וברמה העקרונית קשה לי עם התערבות בבחירה כמו עם התערבות בחוקי הטבע, כך שאני לא רואה פה רווח כל כך גדול. טוב, אני רואה שזה יותר רך באמת מאשר התערבות בחוקי הטבע. אבל זה עוד פעם, זה רך רק בגלל שפחות רואים, זה לא הנקודה שזה גם בטבע. זה גם התערבות, כי הוא נתן לנו בחירה חופשית, אז זה אומר שאנחנו אמורים לבחור ולא הוא. אז הוא מתערב. אתה בעצם רוצה שהוא יתערב. חלק מחוקי הטבע זה זה שלאנשים יש בחירה. זה גם חלק מהטבע של העולם, נקרא לזה כך. אז בכל מקרה זה התערבות בטבע העולם. זה מה שאנשים לא מבינים וזה בעיניי אגב מה שחז"ל לא הבינו. לכן חז"ל דיברו על תפילה במובן הזה שהם למרות שמצד שני אוסרים תפילה שהיא בקשה להתערב בחוקי הטבע, כמו עם העובר, שינוי מין העובר. כי ניתוח לשינוי מין, מה הקב"ה לא יכול לעשות ניתוח לשינוי מין? אפילו רופא יכול לעשות את זה היום. אז מה הבעיה? לא, כי לא מתערבים, הקב"ה לא מתערב בחוקי הטבע. אבל לפני שהיא נכנסה להיריון הוא יכול להתפלל. מה? לפני שהיא נכנסה להיריון? בוודאי, לפי חז"ל כן. ואני שואל לפי חז"ל, אם חז"ל היו יודעים את המנגנון של הביצית והזרע, היו אומרים שגם על זה אסור להתפלל. לפני? לא, אז אני אומר, גם לפני, הכל, זה הכל חריגה מחוקי הטבע. אם חז"ל היו מבינים שהכל בעצם נקבע על פי חוקי הטבע, לא רק הדברים הבולטים, אז בעצם המסקנה המתבקשת היא שבעצם אתה לא יכול לבקש מהקב"ה כלום. כי כל בקשה זו בקשה להתערבות. בסדר? זה הנקודה. עכשיו עוד פעם, צריך עיון. התפילה חז"ל תיקנו, אנחנו מחויבים למה שחז"ל תיקנו, יש סמכות לגמרא. אני מוצא לעצמי איזשהו מוצא שאני לא רגוע איתו. האסימון הזה נפל לי, או כן, גרם לי לפחות בדרך ליפול, זה היה עם נחשון וקסמן. כי זה היה אירוע טראומטי מבחינתי, האירוע של נחשון וקסמן. היה שמה, אתם זוכרים שהיה שמה כמה ימים חיפשו אותו? זה היה כמה ימים שאני חשבתי שאני נמצא בחלום. זאת אומרת, לא האמנתי שאני רואה את המציאות שאני רואה סביבי. כל עם ישראל התפלל. חילונים, דתיים, לא יאומן. זאת אומרת, אנשים הכי ארגנו תפילות המוניות ברדיו, בכותל, אין דברים שבכלל לא היו. היום כבר זה קצת קורה יותר ברדיו, יש כבר יידישקייט ברדיו, היום זה השתנה קצת. אבל אז זה היה פשוט מופרך. לא יאומן. אמרתי אם הקב"ה עכשיו לא גורם לזה שנחשון וקסמן יינצל, אין תפילה שעוזרת, שלא ימכרו לי לוקשים. אבל זה היה. אז תגידו, אז תמיד אומרים לי כן כן, תפילה לא חוזרת ריקם, ואתה לא יכול לעשות את החשבון של הקדוש ברוך הוא, ומה שרחלי שפרכר אמרה, כן, שאנחנו הוא לא עובד אצלנו. הכל נכון, זה הכל נחמות יפות. אבל כשאנחנו עושים את החשבון, בוא נהיה ישרים, אנחנו לא מאמינים בזה. אנחנו, אני מאמין. אנחנו באמת, וקסמן, למה אתה לא הולך לשואה? מה וקסמן זה פיון אחד. לא, וקסמן לא בגלל הנוראות של המעשה, אלא על התפילות שהיו כדי למנוע את המעשה. לא יודע כמה התפללו בשואה, אבל יש פה אנחנו רואים גם בכלל בגדול שיש תהליכים. כמו שהייתה השואה, יש עכשיו את הגאולה, אנחנו זאת אומרת, לא חשוב אם מאמינים או לא, אבל יש איזה שהוא תהליך. אתה רואה איזה שהם שינויים בעולם, אתה רואה איזה דברים. ברור, השינויים האלה מה גורם לשינוי? חוק הגרביטציה הוא שינוי בעולם. הנה זה נופל למטה, אם אתה עכשיו לוקח את הכוס ומפיל את הכוס יש שינוי בעולם, היא נפלה. זה השאלה, זה בדיוק השאלה. עם המפכ"ל היה ראיון איתו בתוכנית עובדה, הוא היה זה שישב והיה אחראי על האיתור של הבית והכל והתכנון היה מושלם לחלוטין. הוא פשוט היה ברור לגמרי שמצילים את זה. היה מידע מלא, תפסו הרי מישהו מהמחבלים והוציאו ממנו את כל המידע על תוכנית הבית. הכל היה מאורגן לגמרי והוא פשוט רק חיכה שזה יקרה. וכשזה לא קרה, זה פשוט היה הטראומה הכי גדולה של החיים שלו. כלומר מה התפילה פה עשתה? אני לא יודע. אבל מי שהיה צריך לעשות ועשה, עוד פעם זה לא הוכחה כמובן מקרה אחד, אני רק אומר שזה גרם לי לחשוב עוד פעם על כל העניין הזה. לא קראת לפני זה את הספרים של אלי ויזל? קראתי אבל זה לא חזק, זה לא מספיק חזק. הרב, כשהנכד שלי היה מורדם ומונשם בטיפול נמרץ ועבר בפייסבוק, וגם לרב נודע שהנכד במצב קשה. אז הרב שלח לי וואטסאפ עם שאלה מה שלום הילד, ואמרתי שיש שיפור. ואז הרב ענה, איך אומרים, משהו בכל אופן אמר את המילה מתפללים. ואז בני משפחתי אמרו אם הרב מתפלל אז כנראה שיהיה בסדר. לא, אבל בסדר? עכשיו אני יכול גם לומר מנהל בית החולים אגב שהוא ערבי, אני יודע מהבת שלי, הוא היה שם פעמיים ביום. ואז כשהצוות שם רואה שמנהל בית החולים נמצא שם פעמיים ביום, הבת שלי אמרה שמנהל המיון רץ ארבעה ימים לא יצא מהבית, ישן שם במיון מהבית חולים, לא יצא מהמחלקה. מה זה אומר? לא, אז אני אומר, אז אפשר לומר איזה הנה ככה הטבע עובד, הוא שולח רופא ערבי שלוחץ על הרופא היהודי להישאר ליד הילד כל הזמן. אבל זה מה שאמרתי לגבי אלה שרצו להציל את ההוא שהיה מבול, והוא עלה והקדוש ברוך הוא יעזור לי. והוא עלה לגג של הזה ובא הליקופטר, לא לא הקדוש ברוך הוא יעזור לי, והוא טבע. ואז הוא הגיע למעלה הוא שואל אומר האמנתי בך, חיכיתי שתעזור לי. הוא אמר שלחתי לך את המחבש, שלחתי לך סירה, שלחתי הליקופטר, לא השתמשת בהם. זה בדיוק זה. כן, זה בדיוק מה שמסבירה למה צריך את השלוש ראשונות והשלוש אחרונות, כי דרכו של אדם לפני שיבקש שייתן שבח לפני ושייתן שבח אחרי. זה לא בעיה, אבל תפילה זה בקשה. אני לא מסכים, אבל זה לא משנה גם כמו שאמרת. כי גם אם כן זה לא יעזור. לא בסדר אני אומר זה לא משנה. לא להגיד שחצי שעה זה שתבוא בטענות לאלה שהאריכו את התפילה, האריכו אותה. אפשר לומר גם בנס שבע דקות זה חצי שעה. נמצא כרגע אופטימי והכל היה בסדר. אני שמאלי אגב. ושלוש-ארבע שנים אחרי מלחמת יום כיפור, הרופא שבינתיים נהיה פרופסור.