חוקי הטבע ורגרסיה אינסופית

אז אנסח את זה טיפה שונה: למה שלא נגיד שהמציאות שמתוארת על ידי החוקים האלה תמיד היתה כמו שהיא?

ושוב, הטענה היא לא שהם התחוקקו מעצמם אלא שהמציאות תמיד היתה כך. הרי בסוף משהו תמיד היה קיים. אז למה שזה יהיה אלוהים ולא מציאות עם חוקי טבע?

זה בכלל לא משנה שתמיד הייתה. עדיין יש את עקרון הטעם המספיק שלפיו דרוש טעם לעצם קיומו של דבר מיוחד לאו דווקא להיווצרותו. תמשיך לקרוא.

ואלוהים עצמו לא מיוחד? לא צריך טעם לעצם קיומו?

קראת חלק ומרוב מתח אתה רוצה שאשלים לך את השאר כאן? קרא הכל.

טוב.אחזור אחרי שאקרא הכל

קראתי את הפרקים הרלוונטיים. אחריהם אתה מדבר שם על הגדרת המורכבות וזה לא קשור לשאלה שלי.
הבנתי שם את הרעיון שהחוקים הללו גאוניים ולכן האבולוציה(בטח כשאין בה אקראיות) רק מחזקת את הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי.
אבל השאלה שלי עקרונית יותר. והיא למה שנעצור את הרגרסיה באלוהים ולא בכוחות הטבע עצמם?
למה לא להניח שפשוט תמיד הכוחות האלה היו קיימים וזהו?

לשואל היקר,

על פי המדע, ממש ברגעים הראשונים אחרי תחילת המפץ הגדול חוקי הפיזיקה השתנו תוך כדי.
אז אי אפשר מראש להניח שהם תמיד היו כמו שהם.

אתה יכול לומר שאולי תמיד "היום חוקים כלשהם", שזו כבר טענה קצת יותר מחודדת.

ועדיין הטיעון של מיכי לגבי סברה פשוטה הוא לגיטימי לגמרי, למרות שאין לו ודאות של 100%, כמו כל דבר אחר. בסוף כל אחד עושה את הבחירות שלו וההחלטות שלו.
וכמו מיכי אכן אני משוכנע שגם שתבניות הטבע ככל הנראה מעידות על יוצר.
בטח ובטח כאשר רואים את דבר מדהים כמו תא קטן אחד ופשוט בגוף האדם, שכל המנגנון הביוכימי המטורף הזה מתאפשר על ידי תבניות הטבע.

אתה רק מחזיר שלי צעד אחד אחורה. אז המציאות שמתקדת לפי החוקים האלה בוודאח לא נצחית. אבל עדיין יכול להיות שהחוקים לפני המפץ נצחיים!
מה הסיבה לעצור את הרגרסיה באלוהים ולא בחוקים האלה?

אין שום רלוונטיות לשינוי של חוקי הטבע. הם גם לא השתנו. ישנם תהליכי שינוי בתוך החוקים. אבל כל הדיון הזה אינו רלוונטי, כי מדובר על החוקים היסודיים שבתוכם מתרחש הכל.

איני יודע מה בדיוק אתה קורא, אבל במצוי הראשון הסברתי את הדברים באר היטב. אתייחס כאן בקצרה. חוקי הטבע אינם יישים. הם מתארים את התנהלותו של העולם. לכן השאלה מי חוקק אותם דורשת מענה. לעומת זאת, כוחות הטבע, אלו שמבצעים את החוקים הללו, הם חלק מהעולם. הכוחות הללו בעצמם חלק מהבריאה. הטענה היא שברקע הבריאה צריכה להיות יישות שיצרה הכל ושבעצמה לא נוצרה ולא צריכה סיבה (על פי התער של אוקאם סביר שהיא אחת ולא הרבה. לאפוקי כוחות הטבע). היישות הזאת אכן חורגת מהחוק הכללי שכל מורכב צריך מרכיב מפני שבלי החריגה הזאת מגיעים לרגרסיה אינסופית, ולוותר לגמרי על חוק הסיבתיות זה לא סביר כי האינטואיציה אומרת שהוא נכון. לכן לקס ספציאליס אומר שעדיף להישאר עם החוק ולהחריג ממנו את המינימום הנדרש. זהו אלוהים.
אם מבחינתך כוחות הטבע הם היש הראשוני שאינו צריך סיבה אז הם אלוהים. הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי אינו מאומר מאומה על מיהו היש הזה, אלא רק שקיים יש כזה.
ובנוסף לכל, אלוהים גם אינו בהכרח מורכב. להיפך, מקובל במסורת שלנו לחשוב שהוא פשוט בתכלית הפשיטות.

אבל למה להעדיף שהיש הראשוני יהיה משהו תבוני ובעל רצון כמו אלוהים? ולא להעדיף שזה יהיה כוחות טבע דוממים ומתים?

זו כבר שאלה אחרת. הטיעון מוכיח את קיומו של יש כלשהו. האם יש לו רצון וכוונה זה דיון אחר. הטענה היא שאם לא אז גם הוא היה צריך יוצר. אחרת זו מכונה שיצרה באופן מכני את חוקי העולם והיא לא שונה במהותה מהחוקים עצמם. גם היא טעונה הסבר. אם יש לה רצון וכוונה אז היא נותנת הסבר לחוקים כי היא רצתה בהם ולכן יצרה אותם.

אז אם הבנתי נכון הטיעון שלך הוא כזה:
1.העולם מעיד על תבוניות
2.האבולוציה מראה שבמסגרת החוקים העולם נוצר כביכול מעצמו.
3.החוקים התבוניים שמייצרים עולם תבוני מעידים על תבוניות.
4. יש בורא תבוני בעל רצון אינסופי
5.לו אין יוצר כי אז תהיה רגרסיה אינסופית והכי הגיוני לעצור את הרגרסיה אצל התבוני מאשר בכוח המת שבמקרה יצר עולם כזה.

נכון