למה הרב מניח שיש צורך בקיומה של נשמה ?

עסקתי בשאלות הללו באריכות בספריי (בעיקר ב"מדעי החופש", "אמת ולא יציב" ו"שתי עגלות וכדור פורח").

1. מהי אינטואיציה ומה ההבדל בינה לבין אשליה או רגש?

   אתה שואל מדוע אי אפשר להשתמש באינטואיציה כדי לטעון "אני לעולם לא אמות". כאן יש בלבול יסודי בין אינטואיציה לבין דמיון או רגש. אינטואיציה, לתפיסתי, אינה רגש סובייקטיבי אלא "כלי הכרתי" – יכולת של השכל לתפוס אמיתות בעולם באופן ישיר (עיני השכל). כל חשיבה רציונלית ולוגית חייבת להתבסס על הנחות יסוד (אקסיומות), והנחות אלו אינן תוצר של הוכחה לוגית אלא של אינטואיציה (כמו עקרון הסיבתיות או האמון שלנו בחושים). מי שלא מקבל את האינטואיציה ככלי אמין יכול לוותר על כל מה שהוא חושב. האמון בחושיך הוא אינטואיציה. הנחות היסוד של המדע הן אינטואיציה.

   עם זאת, מעולם לא טענתי שהאינטואיציה חפה מטעויות או שהיא ודאית לחלוטין. אינטואיציה דורשת בקרה לאור השכל הישר והניסיון. אם מישהו יטען שהאינטואיציה שלו אומרת שהוא לא ימות, אני אדחה זאת מיד, משום שזה נסתר באופן מובהק מהניסיון האמפירי (כל בני האדם מתים). לעומת זאת, האינטואיציה שיש לי מודעות, רצון חופשי, וחוויית "אני", היא התפיסה הבלתי אמצעית הכי חזקה שלי, והיא אינה נסתרת משום ממצא מדעי או ניסיון אמפירי (כולל לא ממחקרי מוח וניסויי ליבט, כפי שהראיתי בהרחבה). אז למה שאדחה אותה?

2. מדוע לא לקבל "אמרגנטיות" (Emergence) כתחליף לנשמה?

   אתה מציע את רעיון האמרגנטיות: אולי כשהחומר (המוח) מספיק מורכב ומתקדם, התודעה פשוט "נוצרת" ממנו. זוהי טענה רווחת בקרב מטריאליסטים, אבל אני טוען שהיא סובלת מכשל לוגי ומדעי עמוק. יש להבחין בין אמרגנטיות חלשה לאמרגנטיות חזקה. אמרגנטיות חלשה מוכרת לנו מהפיזיקה: למשל, נוזליות של מים. מולקולת H2O בודדת אינה נוזל, אך הצטברות מולקולות יוצרת נוזל. במקרה זה, ניתן לחשב ולהסביר באופן פיזיקלי כיצד תכונת הנוזליות מגיחה מהרמה המיקרוסקופית. לעומת זאת, התופעות המנטליות שלנו (תודעה, חוויה סובייקטיבית – קוואליה, רצון חופשי) דורשות אמרגנטיות חזקה. אין כיום שום תיאוריה מדעית, ואפילו לא שפה תיאורטית, שיכולה להסביר כיצד תנועה של אלקטרונים או ירי של נוירונים יוצרים חוויה של כאב או מחשבה מופשטת. להגיד שזה פשוט "קורה" בגלל מורכבות, זו לא מדעיות אלא "מטריאליזם של פערים". זהו ניסיון נואש להיאחז בחומר תוך המצאת קסמים. אם אני רואה משהו ששונה מהותית ממרכיביו הפיזיקליים, המסקנה הפשוטה וההגיונית היא שיש שם עוד משהו, סובסטנציה נוספת. לכן הדואליזם (קיום נפש/נשמה מעבר לחומר) הוא המסקנה הרציונלית ביותר. תוכל לשמוע כעל כך בפודקסט שלי שעלה לפני כמה ימים אצל הראל בשארי: https://www.youtube.com/watch?v=Rx2nMySTbn0

3. ההבדל בין האדם, הקוף ומודל שפה (AI)

   אתה שואל האם מודל מתקדם של אינטליגנציה מלאכותית או ארכיטקטורת אלגוריתמים מורכבת יכולים להגיע למסקנה שהם קיימים. התשובה שלי היא לא. מחשב מבצע חישובים דטרמיניסטיים מורכבים מאוד של קלט-פלט. חישוב אינו חשיבה, ופונקציונליות אינה תודעה. כפי שהראה ג'ון סרל ב"ניסוי החדר הסיני", מערכת יכולה לחקות הבנה באופן מושלם מבלי להבין דבר או לחוות דבר. העובדה שתוכנה מחקה התנהגות אנושית לא מעידה שיש בה חוויה פנימית מנטלית (קצה קרחון של חיים נפשיים).

   התייחסתי לכל הדברים הללו באריכות רבה במקומות שונים.