"חומר" של מושגים ב-'שתי עגלות'‎

שלום ד'.
בהחלט זוכר. מה שלומך? במה אתה עוסק היום?
באשר לשאלתך, נניח שיש לפניי שולחן אדום, מרובע' בעל ארבע רגליים וכדומה. אני מחלק את ההפשטה לשני כיוונים שונים: 
א. בעל התכונות הללו הוא העצם (האובייקט כשהוא מופשט מכל תכונותיו). התכונות מתארות אותו (הוא נושא אותן). זו הפשטה ראשונה. בלי ההפשטה הזאת כל אוסף תכונות שרירותי יכול היה להיות מוגדר כעצם (אתה ודאי זוכר את הדוגמה המופלאה של בורחס לגבי צריחת הציפור במרחק).
ב. לאחר מכן אני יכול לקחת כל תכונה של העצם, ומכיון שאני אפלטוניסט אני חושב שיש אידיאה של אדומיות או ריבועיות ואפילו שולחניות. זה כיוון הפשטה אחר. זו לא הפשטה של העצם אלא של התכונה שלו.
כל עצם קונקרטי הוא עצמות כלשהי שנושאת על גביה הופעות ספציפיות של אוסף האידיאות שהן התכונות שלה. העולם שלנו מבוסס על רשת לינקים של אידיאות שונות (של התכונות: אדומיות, ריבועיות) שמצטלבות זו עם זו כך שנוצרת אידיאה (שולחניות. סביר שזו רק אוסף התכונות המהותיות של השולחן) וזו מופיעה דרך עצמים קונקרטיים (השולחן הקונקרטי, וכאן כבר נוספות גם תכונות מקריות).
 
הדוגמה שהבאת לגבי 20 קילו, שם אני בספק האם יש אידיאה של "היות בעל משקל של 20 ק"ג". זוהי קציבה כמותית של אידיאת המשקל. כך גם אורך גל מסוים בתחום האדום או הכחול אינה אידיאה לעצמה אלא הופעה ספציפית של הצבע הכחול או האדום.
אגב, לגבי צבעים אני בכלל לא בטוח שיש אידיאות אפילו לגבי הצבע הכחול בכלל, כי החלוקה של הספקטרום הרציף לצבעים היא תוצאה של חלוקה שקיימת במוח שלנו לשבעה סקטורים (אם הוא היה  מחולק אחרת היינו רואים יותר  צבעים). לא סביר שהחלוקה במוח משקפת חלוקה בלתי תלויה לשבעה צבעים שקיימת במציאות עצמה.