מיוחדות המצוות הדתיות ובלי הערך המוסרי ביחס לעמים
שלום כבוד הרב!אשמח אם תוכל לעזור לי בבקשה.
הרב ציין במחברת החמישית מספר מאפיינים שמייחדים את עמ"י,אחד מהם זה קבלת המצוות הרבות שאין להם קשר להסבר מוסרי ולכן לא ברור למה שיקבלו אותו.
האם אין עוד עמים שיש להם מערכת מצוות בעלי אופן דתי נטו?אסביר:
אם יש:האם הרב התכוון שכאשר מדובר בקבוצה שמקבלת על עצמה כל זאת-אז זה לא ברור למה?ומה אם טענות על ההתגלות עצמה, כמו טענה שאולי עמ"י "סומם" בעשרת הדברות ומכאן ואילך משה נאמן לצוותן לעוד מצוות בלי אופי מוסרי-כאן אין הבדל בין זה למנהיג דת פגנית שרשאי לצוות חוקים מעין אלו על סמך אמונה קיימת?(סתם לדוגמה).
אם נטען שמה שמייחד את עמ"י זה שכולם(ולכן זה גם לא ברור) קיבלו על עצמם את המצוות-אז ישנן כל מיני תירוצים שמדללים את המיוחדות הזו?
תודה רבה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
שלום כבוד הרב.
1.אמנם זה לא צפוי שעם יקבל על עצמו מערכת מצוות כאלו,אך כמו ששאלתי, האם זה יותר צפוי שעם ילך שבי אחרי נביא שיצווה אותם מצוות כאלו?
2.מערכת מצוות כזו היא חריגה בנוף האמונות כולן, אך האם זה לא צפוי לקרות,מן רעיון שממשיך ומאתגר יותר משאר האמונות? כי סה"כ כל הרעיון הכללי הוא לרצות את האל?
1. לא הבנתי.
2. לא. למה לקיים מצוות מוזרות ובו בזמן תובעניות כאלה?
כי עם שמאמין כבר באל ובשלוחו הנביא(כמו הרבה דתות)יקיים גם מה שהנביא יצווה אותם לעשות ואפילו מצוות כאלו(שאלה 1), או שאולי הוא לא יקבל את ציווי הנביא?
אבל זה לא נביא שמביא דברים בשם האל אלא מסורת על התגלות שנעשתה בפני כולם.
איך אנו יודעים שמעמד הר סיני הוא לא מן חוויה טבעית מרשימה(אפילו סם) שהנביא ביים, והעם האמין בבורא מתוך כך?
או אולי נרטיב שהתפשט ובאמת האמונה הייתה בנביא?
איך אתה יודע שמה שאתה רואה אינו הזיה תחת השפעת סמים? מניין הנביא יכול היה להפנט כך המונים? בזה אתה כן מוכן להאמין? אז למה לא באלוקים?
יש מסורת ויש היסטוריה, והמכלול הזה מעורר בי אמון. אם בך לא – אז לא.
אמנם אם הבנתי נכון הרב כתב במקום אחר שאין הכרח שמדובר בהמונים, בעניין נרטיבים שמתפשטים.אך גם אם אין המונים עדין זה לא ייתכן…
אין טיעון אחד מוחץ. רק הצירוף של כל השיקולים יכול להכריע. נרטיב שלא בקרב המונים זה טיעון חלש יותר. ככל שהציבור גדול יותר כך זה פחות סביר. בעיקר ציבור בזמן אמתי (כי אחרי שהנרטיב נקלט הוא יכול להתפשט בקרב רבים)
ולמרות שזה טיעון חלש עדיין הוא מוגדר כייחודי-נכון?
אני לא מבין את השאלות החוזרות ונשנות הללו. נדמה לי שהסברתי הכל (כולל בשרשורים המקבילים).
שלום כבוד הרב.
האם במצוות הללו ניתן לומר שיש רעיון מוסרי?כמו בכשרות לדוגמא שעל ידי מניעה ממאכלים, כך האדם לומד לשמור על יצריו ובכך מתעלה מוסרית?
נכון שבצירוף הטענות-לא מובן למה לקיים מצוות כה נוקשות-אך כאשר התופעה הזו כן צפויה,ע"י נרטיב לדוגמא,אז התופעה הזו צריכה להיות יחודית בעצמה כדי שתתאחד בכלל הטענות,לכן אני עושה את הבירור הזה.
ניתן לומר הכל, אבל לדעתי זה לא סביר. ראה בטור 15 – אונס בשעת הקרב: הלכה ומוסר שם אני מסביר שביסוד המצוות הדתיות יש ערכים דתיים ולא מוסריים. נכון שייתכנו ערכים מהצד, כמו שליטה ביצרים.
לא מצאתי טור 15 – אונס בשעת הקרב: הלכה ומוסר בפוסטים…
לא הבנתי את ההתייחסות של הרב להבדל בין הלכה למוסר-
שהרי הרב נותן הסברים מוסרים למצוות לא מוסריות,כמו:
גויה שבויה- העניין לא מוסרי אך אין איסור הלכתי-ושם הרב נתן הסבר וכתב שבמקרים קיצוניים מותר העניין כדי להכריע את הכף לטובתינו-וזהו הסבר מוסרי.
וגם באשת כהן שנאנסה-ההלכה אינה מוסרית,והרב כותב שהסיבה היא כדי לשמר את הכהונה-וזוהי סיבה הגיונית ומוסרית לטובת עמ"י.
אז לא הבנתי בדיוק את עמדת הרב באופן כללי?
איתי, שימור קדושת הכהונה אינה סיבה מוסרית. מה הקשר בין מוסר לבין זה שהכהנים יהיו מובדלים מכולם?
לטובת העם כי כך הכהונה נשארת ויש עבודה בבית המקדש שרק הם יכולים לעבוד.
אני חוזר בי,אתה צודק.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer