ראילזם מוסרי

בס"ד
שלום הרב, 
בהמשך למה שהצעת לפתוח דיון חדש על טיעון 2, אך לפני זה:
1, בזמנו שאלתיך האם אתה רואה הכרח שמקור הטוב הוא דווקא יש טרנסצנדנטלי ולא אמיננטי ואמרת שלא, העיקר שזה לא אתה וזה הכל.
אך מכיוון שאני חושב שאתה מסכים שאדם מן השוק או מלך או חייזר לא יגרמו לך לראות חובה בציוויהם. אם ככה רציתי לשמוע עוד מהם הקרטריונים לישות שכן תגרום לך לראות בדבריה ציווי מחייב? הרי אתה לא מחלק בין ישות שבתוך הבריאה למחוצה לה.
2. כמו כן, רציתי לשמוע את דעתך כפי שדיברנו לגבי שיטתו של הרב משה רט, לא קראתי בתוך ספריו את השיטה, אך לפי הבנתי השיטה שלו הולכת בערך כך:
עיקר החלק המחייב בערך הוא הזדהות שלך עם הערך:
ולכן, ערכים שיוצרים בני אדם רלוונטיים רק לאלה שמזדהים איתם, וכך מכיוון שלבני האדם יש מבנה נפשי בסיסי דומה, יש הרבה ערכים בסיסיים שכולם מזדהים איתם.
לעומת זאת, אלוקים הוא המקור ממנו נובעת המציאות כולה, לכן הרצון שלו קובע ערכים מוחלטים החלים על כולם, בין אם הם חשים הזדהות איתם ובין אם לא.
וכך רצון ה' מחייב אותך בגלל שהרצון שלך נובע ממנו, אז למעשה אם היית נטול יצרים היית מזדהה עימו. וגם רצונו הוא תכלית היקום ושל כלל הנבראים, והוא התגלמות הטוב. וגם מסוגל להעניש או לתגמל אותך.
ז"א שרואים פה חידוש גדול בהבנת המושג מוסר אובייקטיבי.
עם זאת, אני חושב שיש כמה דברים ראיות שיכולות בעקיפין לתמוך גם בשיטתו, אף שהוא לא ממש טוען זאת כאן.
א. למשל אם חבר שלך יבקש ממך לעשות דבר שלטעמך מטופש ייתכן שתענה לו על אף שאין לראות בכך חובה מוסרית. ז"א שייתכן ורצונות הזולת יש כוח להניע אותך לעבר מטרה. כפי שאנחנו חושבים שלצו הקטגורי יש יכולת להניע אותך או גם יצרים של בנ"א.
ב. בעקבות דילמת אותיפרון' הרב הסביר (טור 278 – נהמא דכיסופא – מבט נוסף על מחשבת ישראל) שטבעו של אלוהים גרם לו לרצות את המוסר בצורה קומפטיביליסטית. אז רואים שרצון יכול לחייב על אף שהוא "שרירותי" במהותו.
בתודה, מצטער על האריכות זה פשוט חידוש גדול.