עיקרון העדפת הספציפי

מועדים לשמחה הרב, 
אני באמצע ללמוד את המחברת על הראיה הפיסיקו תיאולוגית, ונתקלתי בשאלה. 
מוסבר שם שיש סתירה בין שתי הנחות: א. א"א להיות ברגרסיה אינסופית. ב. לכל דבר מורכב יש מתכנן, ולכאו' זה אמור לכלול גם את אלוקים בעצמו (שגם הוא מורכב אחרת הוא לא היה יכול לתכנן את עולמנו המורכב). 
והסברת שהבחירה לסייג את ההנחה השנייה ולהחריג את אלוקים נובעת מעיקרון העדפת הספציפי שאומר שעדיף לסייג את הכלל הרחב יותר כדי ששני הכללים ישארו בעלי משמעות (גם אם מסויגת). 
אלא שלא הצלחתי להבין למה כאן זה נכון, הרי גם אם נחריג את עניין הרגרסיה האינסופית כלפי תכנון של דברים מורכבים יישארו לנו שני כללים בעלי משמעות (מסויגת), שכן נשארנו עם ההנחה הב' באופן מלא, וגם את הנחה א' אנחנו ניישם בכל שאר המקומות שניתקל ברגרסיה אינסופית.
אשמח אם תוכל להסביר לי איפה אני טועה, תודה.