גזילה גניבה

שלום
מפשטות הסוגיה בב״מ (סא) יוצא שהמקור לאיסור גניבה או גזילה הוא מבנין אב (צד השוה), והפסוק לא תגנובו נכתב כדי לאסור על מנת למיקט וכו', ולא תגזול לכובש שכר שכיר ולעבור עליו בשני לאוין. אבל הרמב״ם ריש הלכות גניבה כתב שהמקור לאיסור גניבה הוא מהפסוק 'לא תגנובו', וכן כתב לגבי איסור גזילה בריש הלכות גזילה. 
ובלחם משנה (שם בהלכות גניבה) כתב שהרמב״ם סובר שמאחר שדורשים על מנת למיקט מהפסוק, אז חוזרים לפשט הפשוט בדרך כל שכן: 'אם כבר הפסוק אסר ע״מ למיקט כ״ש גניבה רגילה' (הצד השוה בא לחדד את הפסוק ואינו מהווה מקור מצד עצמו). אבל מהמשך דברי הרמב״ם שם בהלכה ב' יוצא שע״מ למיקט אסור מדרבנן בלבד ('כדי שלא ירגיל עצמו בכך'). אולי היה קשה לרמב״ם קושיית התוס' (שם ד״ה אמרי הכי נמי): הרי 'אין מזהירין מן הדין' ואיך אפשר ללמוד איסור גזילה מאיסורים אחרים על ידי הצד השוה ? ולכן הסיק שע"מ למיקט וכו' אסמכתא בעלמא היא. אבל שוב זה לא מסתדר, כי רק בלאוין שיש בו מלקות נאמר הכלל הזה, כיוון שע״י הלימוד אנו מענישים את האדם, אך במקום שגם אחר הלימוד לא יהיה חיוב מלקות, לא נאמר כלל זה. עכת״ד.
הרב כתב בכמה מקומות שהרמב״ם בשורש השני מבין שהכלל 'אין עונשין/מזהירין מן הדין' אמור לגבי כל דרשה בי״ג מידות (ולא רק לגבי קו״ח כשיטת הרמב״ן ורוב הראשונים). והוא קובע שהיא אינה יכולה להוות מקור לאזהרת לאו/לעונש. הרמב"ם רואה את הכלל הזה כהסתעפות של הכלל 'אין עונשין אא״כ מזהירין.הלכה שנלמדת בי״ג מידות אינה נחשבת כתובה בתורה, ולכן מבחינתו כאילו אין כאן בכלל אזהרה (דלא כהרמב״ן שסובר שמעמדם של דינים אלו הוא מעמד מובהק של דיני תורה, ואין להבחין בין דינים אלו לבין דינים הכתובים במפורש בתורה).
1. האם נעלם ללחם משנה כלל כה בסיסי בתורת הרמב״ם או ששפספסתי משהו ?
2. האם מי שמקבל את הסוגיה כפשוטה (דלא כהרמב"ם) חייב לומר שההגדרה מה״ת של גזילה וגניבה יותר חמורה (לא רק מחסר ממון חבירו אלא אפילו ממון שמגיע לו. וכן לא רק גניבה שימושית אלא אפילו ע”מ למיקט…) או לא בהכרח ?
3.לפי אלו שסוברים שהצד השוה מסלקת את הפירכא ובסופו של דבר הדין נלמד מן הק״ו עצמו ולא מבנין אב, אפשר להקשות 'אין מזהירין מן הדין' גם על הרמב״ן עצמו או שהוא שהרמב״ן סובר כתוס' שרק בלאוין שיש בו מלקות נאמר הכלל הזה ? 
4. מדוע הרמב״ם הביא להלכה (שכירות יא ב) את הגמרא (ב״מ קיא.) שכוכש שכר שכיר עובר גם משום גזל, הרי הדרשה הזאת מבוססת על הצד השוה של רבא ?
תודה