גרמא
לא היבנתי את הראשונים (תוס' ורא"ש) שהבינו בב"ק ס., שזורה בשבת זה גרמא, (לא מוכרח להבין כך בגמרא, ר' למשל הר"י מלוניל), וכי אם אדם זורק חתיכת עץ לאש זה גרמא כי האש הבעירה, אם אדם זורק לאויר הטבעי או למאוורר גרגרים והרוח הפרידה, מ"ש?
ועוד דבר- למה מבשל ומגבן וזורע זה לא גרמא? דוקא על זה הגמרא או הראשונים לא אומרים כלום?
וכן מהו החילוק בין גרמי לגרמא? והאם זה מוסכם בכלל בראשונים חוץ מרמב"ן ותוס' שיש בכלל חילוק,
למשל הרמב"ם לא נראה שמחלק בזה
אשמח לתשובתך תודה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
א. שאלה טובה. ייתכן שהבערה על ידי אש זו פעולה ישירה כי אש זו מהותה. רוח אינה יישות מפרידה ורק הוא משתמש בה כדי להפריד. קצת בדומה לסברת הרא"ש לגבי זורה שכך דרכו.
ב. למה מבשל, מגבן וזורע אינם נחשבים גרמא?
הראשונים והאחרונים (ובפרט הרא"ש, הרש"ש בשבת עג ע"א, המנחת חינוך, והאגלי טל) דנים בשאלה זו באריכות רבה.
- מבשל (ומגבן): בבישול, האדם אינו מבשל בידיו; הוא רק מניח את הסיר על האש או מבעיר אש תחת הסיר, והחום מבשל את המאכל לאורך זמן. מדוע אין זה גרמא? מפני שהגרימה עצמה היא-היא הגדרת המלאכה! מלאכת מבשל מוגדרת כהנחת המאכל על האש כדי שיבשלנו החום. כיוון שזוהי דרך המלאכה היחידה, יצירת התנאים היא עצמה גוף המלאכה ולא גרמא הפוטר. הוא הדין במגבן (העמדת חלב לתהליך גיבון).
- זורע: בזריעה, האדם מניח זרע באדמה, והצמיחה מתרחשת מאוחר יותר מכוח הקרקע והמים. באחרונים מצינו שני הסברים מרכזיים לכך שאינו פטור משום גרמא:
- עצם הנחת הזרע בקרקע במקום הראוי לצמיחה היא עצמה מעשה הזריעה המלא, והצמיחה שבאה אחר כך היא רק תנאי המברר למפרע שההנחה הייתה מלאכת זריעה תקפה.
- לחלופין, בדומה למבשל, כיוון שאין לאדם דרך להצמיח בידיו, יצירת התנאים בקרקע כדי שיצמח מוגדרת כגוף מלאכת זריעה.
ג. החילוק בין גרמי לגרמא והאם הוא מוסכם בראשונים בשיטת ר"מ שדן דינא דגרמי, אף שרבו השיטות בזה. ראה אנציקלופדיה תלמודית ע' 'גרמא' או 'גרמי'. וכך גם בשיעוריי לפרק הכונס.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
ב- זה הקטע שאני תמה שרא"ש ותוס כותבים זאת על זורה ששם לא מובן למה זה גרמא, ודוקא על בישול או מגבן הם לא רושמים זאת?
ג- ואגב ההסתכלות הזאת (בתשובתך) על מבשל ומגבן, האם זה מסתדר עם ההלכה
שאם אני לוקח את הסיר לפני שהתבשל כמב"ד או לפני י"ס
וכן את הזרע כמה דקות אחרי שזרעתי ועוד לא השריש
אינני חייב כלל
זה מסתדר עם התשובה שהבאת?
ד- ועוד דבר נוסף האם אתה מכיר את המחלוקת בראשונים מהו גדר גרמא הnותרת מול קירוב כיבוי שהגמרא בשבת מז: אוסרת?
יש כמובן את תוס' ורא"ש והזרע אמת
המוכרים, שכל מה שלא מייד זה גרמא המותרת
אבל יש ראשונים (נדמה לי שזה הרוב) שס"ל שכל מה שהוא לא ודאי שיקרה אז זה גרמא המותרת, אבל אם זה ודאי שזה יקרה, אפילו אם זה לא מייד זה הוא קירוב כיבוי האסור.
ואני שואל לשיטתם,
איה ספק דאורייתא לחומרא? איך זו ההגדרה של גרמא המותרת?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer