גרמא

א. שאלה טובה. ייתכן שהבערה על ידי אש זו פעולה ישירה כי אש זו מהותה. רוח אינה יישות מפרידה ורק הוא משתמש בה כדי להפריד. קצת בדומה לסברת הרא"ש לגבי זורה שכך דרכו.

ב. למה מבשל, מגבן וזורע אינם נחשבים גרמא?

הראשונים והאחרונים (ובפרט הרא"ש, הרש"ש בשבת עג ע"א, המנחת חינוך, והאגלי טל) דנים בשאלה זו באריכות רבה.

• מבשל (ומגבן): בבישול, האדם אינו מבשל בידיו; הוא רק מניח את הסיר על האש או מבעיר אש תחת הסיר, והחום מבשל את המאכל לאורך זמן. מדוע אין זה גרמא? מפני שהגרימה עצמה היא-היא הגדרת המלאכה! מלאכת מבשל מוגדרת כהנחת המאכל על האש כדי שיבשלנו החום. כיוון שזוהי דרך המלאכה היחידה, יצירת התנאים היא עצמה גוף המלאכה ולא גרמא הפוטר. הוא הדין במגבן (העמדת חלב לתהליך גיבון).
• זורע: בזריעה, האדם מניח זרע באדמה, והצמיחה מתרחשת מאוחר יותר מכוח הקרקע והמים. באחרונים מצינו שני הסברים מרכזיים לכך שאינו פטור משום גרמא:

  1. עצם הנחת הזרע בקרקע במקום הראוי לצמיחה היא עצמה מעשה הזריעה המלא, והצמיחה שבאה אחר כך היא רק תנאי המברר למפרע שההנחה הייתה מלאכת זריעה תקפה.
  2. לחלופין, בדומה למבשל, כיוון שאין לאדם דרך להצמיח בידיו, יצירת התנאים בקרקע כדי שיצמח מוגדרת כגוף מלאכת זריעה.

ג. החילוק בין גרמי לגרמא והאם הוא מוסכם בראשונים בשיטת ר"מ שדן דינא דגרמי, אף שרבו השיטות בזה. ראה אנציקלופדיה תלמודית ע' 'גרמא' או 'גרמי'. וכך גם בשיעוריי לפרק הכונס.