הבאת מקורות בדיון רגיש

שלום לרב מיכאל, 
בעקבות נושא גיוס החרדים שעלה לאחרונה וכלל הדיונים שהנושא הזה הביא איתו עלתה לי שאלה מה היחס למקורות כאשר דנים בנושא שכזה, בדרך כלל נראה בבירור שהעמדה של הצד השני לא באה מתוך עיון טהור במקורות מן הגמרא/מדרשים עד לשו"תים בני ימנו אלא שיש כבר לצד השני עמדה והוא רק מחפש לעגן אותה במקורות כאלו ואחרים (הדוגמא המפורסמת של שבט לוי של הרמב"ם וכו').
ליתר דיוק אני אחדד את השאלה, אם אני מעוניין להתמודד עם העמדה של הצד השני יש בכלל למה להתייחס למקורות שהוא הביא ואז אני צריך להראות למה אותם מקורות כלל לא שייכים לדיון (כמו בדוגמא של שבט לוי של הרמב"ם למשל שאני אטען שהוא הביא בכלל דברי הגדה כדרכו בסוף ההלכות ולא בא ממש לפסוק) או שהמקורות מהווים מעין "צורת דיון מסוימת" והדיון לגופם הוא מיותר ומה שבאמת צריך להתמודד איתו זו ההשקפה עצמה מאחורי כלל המקורות שהוא הביא? (ולהראות למה העמדה שהוא נוקט היא לא ערכית/מוסרית או לא עיקבית וכו')
אני מקווה שניסחתי בצורה טובה את השאלה, אם כן אשמח להתייחסות שלך.