הפרכה לעיקרון הקוגניטו

אני קורא עכשיו בספרך אמת ולא יציב שאין יתרון על אני חושב על פני אני הולך כי ההיפך ממחשבה היא היעדר מחשבה, וא"כ טענת שזו כבר הנחה שאינה מוכרחת כמו אני הולך, אבל לכאו' היתרון של אני חושב על פני הולך הוא ברור, כי הליכה תמיד אפשר לטעון שהא לא התקיימה אלא רק בדמיון, אך מה תגיד על מחשבה, כל אדם מכיר בזה שהוא חשב או  דמיין שהוא חשב אי פעם וקיום מחשבה או דמיון שלה הוא דבר מוכר והמדמיין או חושב המחשבה הוא אני שמוכרח להתקיים כדי שהמחשבה שאי פעם עברה לי בראש תוכל להתקיים