התפיסה הנוצרית אלוקים כחווה סבל

תודה רבה,
אבל סוף סוף כיצד ניתן להעריך את עוצמת הטענות?
למשל הרב במחברת החמישית מזכיר שייתכן כי תהיה התגלות בגלל שהגיוני שהקב"ה ברא את העולם למטרה מסוימת וכנראה היא דתית(ע"י הבחירה חופשית שלנו דבר שלא היה יכול לעשות בעצמו). גם בטענה הזאת הרב יכול להגיד שזה מסוג הטענות שלא אומרות מאומה…

אי אפשר.
מה הקשר לטענה שהבאת? כשמישהו עושה משהו הוא רוצה ממנו משהו, וסביר שיקדם את מטרתו. מה לא הגיוני או שרירותי בזה?

וכאשר מישהו יוצר סבל שלא יכול למנוע ועל כן מראה הזדהות עם נבראיו זה כל כך מופקע ולא הגיוני?

לא אמרתי שזה מופקע. אמרתי שזה יכול להיות נכון ויכול שלא, ואין שום דרך לקבוע מאומה לגבי זה. סיימתי.

ואם הרב ישמע על מסורת שטוענת זאת – שאכן אלוקים רצה להזדהות עם סבלם של אנשי העולם.
מדוע שידחה אותה?(אני מניח שאתה דוחה אותה- הנצרות )

מה פירוש מסורת שטוענת זאת. זו תפיסה או פרשנות ולא עובדה. מה זה קשור למסורת?
אגב, אני לא דוחה דברים רק בגלל שהם נוצריים.

לנוצרים יש מסורת רחבה של של כמה אלפי אנשים על כך שישו הלך על המים, ועוד כמה שליחים מקורבים אליו שהעבירו את דבריו.
הטענה הראשית שלהם היא שישו הוא התגלמות של אלוקים שמטרתו היא לחוות סבל על מנת להזדהות עם כלל אנשי העולם שחווים מדי יום סבל הנצרך שאיננו ניתן לביטול.
גם רואים שאנשים רבים בתקופתם קיבלו את דברי השליחים וראו אותם כמהימנים.
מדוע הרב איננו מקבל מסורת זאת?