בס”ד לפני כמה ימים שמעתי ברדיו את שירו של שלום חנוך, “אדם בתוך עצמו הוא גר”, ומשום מה התחלתי לשים לב למילים. ראיתי שהן מעוררות בי מחשבות פילוסופיות. אני כמובן לא מתחייב שחנוך אכן התכוון לכל זה, אבל כידוע עגנון כבר הפנה את הקוראים שחיפשו את משמעות סיפוריו לקורצווייל. אז אני ארשה לעצמי להיות כאן …
בס”ד בימים האחרונים הממשלה קיבלה שתי החלטות שמעוררות כעס גדול בארץ ובעולם: היא ביטלה את מתווה הכותל (שמטרתו לאפשר תפילה סבירה של אנשים שמעוניינים בסטנדרטים לא אורתודוקסיים, כמו אלה שלא רוצים הפרדה בין נשים וגברים, או נשים שרוצות להניח תפילין או להתעטף בטלית) שהיא עצמה החליטה עליו, וחוק הגיור שנותן את המונופול בתחום זה …
מתווה הכותל וחוק הגיור: מבט נוסף על כפילות נורמטיבית (טור 80) לקריאה »
בס”ד בטורים 66 ו-69 עסקתי בהליכה אחר הרוב (בראשון השאלה היתה האם הרוב קובע ובשני האם הרוב צודק). ראינו שם שבניגוד לרוב דמוקרטי שיסודו בזכות האזרח להשפיע על גורלו, רוב בבית דין מיועד להתקרב ככל האפשר לאמת. בטור הזה אשוב לעסוק בשתי השאלות הללו, בראשונה מן ההיבט ההלכתי ובשנייה שוב מן ההיבט ההסתברותי. השאלה הראשונה …
בס”ד הפוסט הקודם שעסק בתפילה, בבית הכנסת ובתופעת העלונים, עורר דיון ער ומרובה תגובות. הדברים חידדו אצלי כמה נקודות והבהירו לי שחלק מדבריי וממטרותיהם לא הובן וגם עזר לי לגבש עמדה יותר מחודדת. לכן החלטתי להמשיך את הדיון בפוסט נוסף. זהירות, יש טוויסט בעלילה. שאלת העלונים לא אעסוק כאן בתופעת העלונים. גם בפוסט הקודם היא …
בס”ד אני משליך עליכם פוסט נוסף תוך יומיים, מפני שבתפילת שחרית בשבת האחרונה, תוך כדי קריאה של ספרו המונומנטלי של קרל פופר, החברה הפתוחה ואויביה (עוד מפעל תרגום מופתי של מכון שלם, תודה להם שוב ושוב על מילוי שהותי בביהכ”נ בתוכן אינטלקטואלי מענג), חלפו בי, ולא בפעם הראשונה, מחשבות על בית הכנסת בכלל, ועל מה …
בית הכנסת כזירת הטפה לקהל שבוי: מבט נוסף על התפילה (טור 77) לקריאה »
בס”ד אחרי המנוחה שקיבלתי בעקבות הפוסט האחרון (שבעוונותיי לא היה אקטואלי אלא עסק בנושאים חשובים באמת, ולכן זכה לתגובה אחת במקום מעל 200 בפוסט הקודם), ראיתי כי טוב והחלטתי להמשיך את המנוחה ולקיים בי מקרא שכתוב “וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד”. לפני זמן מה התפרסם מקרה …
בס”ד פרשת שלח פותחת בשליחת המרגלים “לתור את הארץ”. הפועל לתור חוזר לא מעט בפרשה, ומתקבל הרושם שעיקר הבעייה שלהם היתה בכך שהם תפקדו כתיירים, כלומר התרשמו ממראה העיניים המיידי ולא חקרו יותר מדיי את משמעות הדברים. בסוף הפרשה מופיעה פרשת ציצית ובתוכה הציווי “ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם”, שהוא לכאורה התיקון לחטא המרגלים. …
“ולא תתורו אחרי עיניכם” – על שטחיות בתפיסת עובדות (טור 75) לקריאה »
בס”ד בימים האחרונים הגיעו אליי עדכונים על כך שיהודי בשם אבישיי גרינצייג פתח דיון בפייסבוק על היותי אפיקורוס. בפתח הדברים מופיעה ההכרזה: “לא נעים לומר אבל מיכאל אברהם הוא לא רב אלא אפיקורוס בהגדרה”. תלמידים וידידים שלי הפנו את תשומת לבי לדיון הזה, ורבים מהם הביעו זעזוע ועלבון מהדברים ומחלקים מסוימים מתוכן הדיון שם ומסגנונו. …
בס”ד לפני כמה ימים שוחחתי עם חברים (לא דתיים) שבתם נמצאת בהליכי מיון לקראת לימודי רפואה. במהלך השיחה נזכרתי בסיפור שמלווה אותי כבר שנים לא מעטות על בחור בוגר ישיבת הסדר שהגיע לראיון לקראת לימודי רפואה. המראיינים שראו מולם מועמד דתי שאלו אותו מה הוא יעשה אם יגיע אליו מקרה שמחייב הפלה מלאכותית (מדובר במצב …
בס”ד הפוסט הקודם עסק במשמעותו של מתן תורה. הטענה היסודית היתה שהציוויים לא באו לחדש לנו את רצון ה’ אלא לצוות עלינו, כלומר לקבוע את האסור, החובה והמותר. מעמד הר סיני הוא אקט החקיקה שהפך נורמות רצויות (מוסרית) לנורמות מחייבות (דתית והלכתית). הפעם ברצוני להמשיך את קו המחשבה הזה ולהצביע על כפל הפנים של מעמד …