חוות החיות: קואליציית זוועה נגד אופוזיציה היסטרית (טור 532)

בס”ד

הפעם נפלתי עליכם חזק. בגלל אורכו, חשבתי בהתחלה לחלק את הטור הזה לשניים, אבל לבסוף החלטתי שזו לא תהיה קריאה נכונה של הדברים, שכן הצגת התמונה המלאה חשובה כאן. אם כן, הריהו לפניכם, המניפסט השני שלי (הראשון הופיע בטור 500). וכדרכי בראשון כן דרכי גם בזה, יורה בשווה על שני הצדדים שבמחלוקת. לפני שאתם שולחים טוקבק נזעם על ה”שמאלנות” (או ה”ימניות”) שלי, אני מאד ממליץ לקרוא עד הסוף למרות האורך כדי לראות את התמונה במלואה. שיהיה לנו בהצלחה.

“מן הסערה”

במדינת הגמדים רעש מהומה, הצבאות לובשים מדים ויוצאים למלחמה. לאחר הקמת קואליציית הזוועה הנוכחית, ביום ה האחרון ננעץ עוד מסמר באפוקליפסה המתהווה לנגד עיניי הנדהמות: הוקמה ממשלה חדשה-ישנה. אין פלא שהביקורות שוצפות וגועשות, ונבואות אפוקליפטיות על חורבן הדמוקרטיה והמדינה נישאות ברוח בכל פה ותחת כל עץ רענן. והבוקר (יום ה) זה רק מתחזק לאור הדיון בבג”ץ לגבי מינוי דרעי וחוק דרעי (הבלתי פרסונלי).

בתחילת דבריי אציין שגם אני חושב שהממשלה שהוקמה (שבעיניי מאוישת על ידי לא מעט אישים חכמים ומוכשרים, להערכתי יותר מהאלטרנטיבות האחרות שקיימות היום) היא שפל מוסרי, ציניות מחפירה ועלבון לאינטליגנציה ברמות שכבר מזמן לא היו כאן (ובהחלט יש למה להשוות אותה מהעבר). בה במידה אני חושב שהביקורת עליה אינה עניינית וסתם מתלהמת ומתמקדת בנושאים לא רלוונטיים (רוב מהומה על לא מאומה). לכן חשוב לי לתת סקירה, מאוזנת אבל מצליפה בלי הנחות לשום צד, על הזוועה הקואליציונית מחד גיסא ועל ההיסטריה האופוזיציונית מאידך גיסא.

עוד אקדים את מה שאחזור אליו גם בסוף הטור. לדעתי הסוגיות שבמחלוקת הן יחסית שוליות. המחלוקות הללו מלבות את עצמן, וככל שאחד הצדדים נעשה קיצוני ולא ענייני, הצד השני מגיב בצורה עוד פחות עניינית, מה שחוזר ומלבה את הצדדים עוד ועוד, וכך כל עכבר נעשה פיל. השמאלנים הליברליים מתנכלים לימין השמרני באופן מאד לא ליברלי, ואין פלא שהוא מגיב בצעדי נגד הזויים. כך גם קורה לכיוון ההפוך. חשיבה עניינית ומאוזנת יכולה להראות לנו עד כמה טיפסנו על עצים גבוהים ועד כמה המחלוקות האמתיות בינינו הן באמת שוליות יחסית, וכך אולי להוריד קצת גם את ההיסטריים וגם את הזוועות מהעצים.

הרקע לטור הזה הוא סדרת ניסויי ואטסאפ שעשיתי עם חבר טוב בעל השקפה ליברלית מאד ואיש שמאל מובהק ופעיל, שבהם הגענו למרבה הפלא להסכמות רחבות מאד באשר לראוי ולא ראוי, ועוד יותר מכך באשר למה שקביל ולא קביל. חשוב להבין שגם החלק בעמדותיי שלא ראוי בעיניו עדיין יכול להיעשות אחרי הדיון בינינו לקביל בעיניו, וגם זה משהו. הוא לפחות יכול לחיות בשלום עם החלטות כאלה כשהן מתקבלות על ידי הרוב (מה שאי אפשר לעשות עם חלק מההחלטות שמתקבלות עכשיו). אדגיש שאינני מדבר על הסגנון אלא על המהות התוכן. איני מדבר על ההשתלחויות ועל סגנון השיח אלא על תכניו. אם נתמקד במהות ובחשיבה קרה והגיונית לגביה במקום בהתקוטטות, נגלה שהמרחקים מצטמצמים מאד.

שוב ושוב אני מגיע למסקנה שיכול היה להיות מאד מועיל לעשות ניסיונות דומים גם בשיח הציבורי שלנו, אם כי הסיכוי לכך אפסי כמובן (זו אחת המטרות העיקריות של האתר הצנוע הזה). הנחתי היא שאנשים בעלי שכל ישר יגיעו למסקנות לא רחוקות כל כך זה מזה, אם רק יהיו מוכנים להקשיב בלב פתוח אחד לשני. ובאופן כללי יותר, כתבתי כאן לא פעם שלהערכתי בפילוסופיה ובאתיקה כמעט אין מחלוקות קוטביות, ולדעתי כך הוא גם באידאולוגיה ובפוליטיקה. הרעש והמהומה הם תוצאה של היעדר שיח והיצמדות לסיסמאות ולפלקטים. אמנם הסיכוי לכך במצב הנוכחי (כשכולנו על העצים) הוא אפסי לצערי, אבל לא עליי המלאכה לגמור ואיני בן חורין להיבטל ממנה.

על ימין ושמאל

הממשלה הזאת היא הכל חוץ מימין לאומי, לא על מלא ולא על ריק. זאת מפני שיש בה לא מעט מאפייני שמאל, ויש בה מרכיבים מרכזיים שאינם לאומיים בעליל. לדוגמה, כאן תמצאו הצגה בהירה של עמדת דגל התורה שמסרבת באופן עקרוני להשתתף בקבינט, והנימוק הוא שהם אינם אזרחי מדינת ישראל אלא אזרחי ארץ ישראל והקב”ה (הרי לכם “המחנה הלאומי”, עאלק). נכון שיש בממשלה גם כמה מרכיבי ימין (כמו בממשלה הקודמת), אבל אני בספק עד כמה האג’נדות שלהם תתממשנה בפועל. מהר מאד נגלה כולנו שיש כאן גם מציאות ולא רק מפלגות וסיסמאות, ואולי טוב שכך. לכן האמירה שבפועל הוקמה כעת סוג של ממשלת שמאל פופוליסטי אינה פחות מדויקת מהתיאור של ממשלת ימין על מלא.

מכאן תוכלו להבין שגם הביקורות על הממשלה הזאת אינן באות דווקא משמאל. לא כל מי שמתנגד לביבי או לחרדים הוא שמאל, כפי שהנ”ל מנסים למכור לנו בתעמולתם הבלתי נלאית. נכון יותר לתאר את המאבק כמלחמה בין הזוועה לבין המתנגדים ההיסטריים אליה. זה לא נשמע מבטיח במיוחד לגבי אף אחד משני הצדדים. זוועה אינה דבר רצוי, אבל היסטריה אירציונלית אינה דרך התמודדות מומלצת עמה. אני, למשל, מוטרד דווקא מהמאפיינים השמאליים בקואליציה החדשה, אלו שדוגלים בצנטרליזם של אספקטים שונים בחיינו, בשלילת חופש מאנשים (בעיקר חרדים ואלו הנזקקים לשירותי דת), בתמיכה בלתי סבירה באוכלוסיות טפיליות ולא יצרניות שלא על מנת לקדמן ולסייע להן לצאת ממצבן אלא דווקא כדי להנציח אותו. אני מוטרד גם מהבטחות פופוליסטיות (ושמאלניות) שאין להן שום היתכנות כלכלית ואחרת (כוונתי בעיקר לעצם ההבטחה, שהרי התממשות במקרים רבים לא תהיה), משליטה על אורח חיינו, על צורת נישואינו ותפילותינו, וגם מהאיום של כל אלו על החברה ועל הקופה הציבורית העכשווית והעתידית (שכן לצערי כנראה יהיו כמה הבטחות שכן יתממשו). בקיצור, הביקורת שלי על הממשלה היא בעיקר מימין ופחות משמאל. אז חסכו לי את ההאשמות בדבר שמאלנות (שבעצמן, גם אם היו נכונות, אינן טיעון אלא סיסמא).

ההיסטריה

לביקורות שלי על הקואליציה שיוצגו בהמשך, עליי להקדים שרוב הביקורות שנשמעות על הממשלה הן היסטריות, חסרות שחר ונטולות כל בסיס. בניגוד לזעקות השבר שנשמעות בימים אלו, אני די בטוח שמינויו של ביבי לראש ממשלה לא ישנה הרבה לגבי משפטיו. כמו כן, אני לא רואה סיכוי רב שתקרה איזו אפוקליפסה לזכויות האזרח ולדמוקרטיה. דומני שגם כמעט אף אחד משום צד לא באמת רוצה שתקרה כזאת. גם גזענות כנראה לא תהיה כאן (מינון הגזענים בממשלה החדשה הוא די נמוך, הגם שקיים). אה, ואל חשש, מערכת החינוך הכללית לא תושפע ולא תשתנה בשום צורה (גם לא לטובה כמובן), למעט זו החרדית שתעמיק את כשליה במימון יתר. אתם יודעים מה? אפילו מערכת המשפט הכושלת שלנו לא תקרוס ובעצם אולי אפילו תתחזק ותשתפר בכמה אספקטים שהיא לוקה בהם עד היום (קווי היסוד שהציג יריב לוין, שר המשפטים החדש, במסיבת העיתונאים אתמול, ברובם ראויים וסבירים. המכלול פחות). ישנם אפילו אספקטים במדיניותה של הממשלה החדשה שבהם אולי יש מקום לתקווה, כמו המשילות והמצב הביטחוני. אבל להערכתי גם שם לא יחול שיפור ושינוי של ממש תחת השלטון החדש (אני מזכיר שפרעות תשפ”א התרחשו תחת ביבי, בנט וסמוטריץ). ימים יגידו. כל זה מאד מטריד את האופוזיציה, אבל ממש לא מה שמטריד אותי.

יש כמה אספקטים, אמנם מינוריים למדיי, שבהם ההצהרות (באם יתממשו) יביאו דווקא לתיקון עוולות מהעבר, ושם אולי יש אפילו סיכוי שזה יקרה (כי זה באמת צריך לקרות). יתירו שימוש במתקנים ציבוריים לאירועים נפרדים, ייפתחו עוד חופי ים נפרדים, אולי יהיו כמה שיפורים במערכת המשפט וביחסה לממשלה ולכנסת (בעקבות מסיבת העיתונאים הנ”ל של יריב לוין מאתמול בערב נראה שהם מתכוונים ברצינות, וראו הסתייגות בטור 517)[1], יפתחו את שוק טיפולי ההמרה, את השיח על תופעות הטרנס והקוויריות וישנמכו קצת את העריצות הלהט”בית והפרוגרסיבית שקובעת את מסגרת השיח הציבורי בנושאים אלו ועוד.

כל זה כמובן לא מפריע למבקרים להתייחס לכל אלה בחדא מחתא עם הצעדים הבעייתיים יותר שצפויים כאן. בעיניהם הכל זוועה ומבחינתם הלמות דהרתם של פרשי האפוקליפסה כבר נשמעת כאן. אז למה בכל זאת גם אני מתייחס לקואליציה הזאת כזוועה? מפני שלמרות ההיסטריה של המבקרים, יש כאן בהחלט גם כמה בעיות קשות (שנאמר: זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך). אני חייב לומר שעיקרן הוא ההתנהלות ולא התוצאות. אני לא צופה תוצאות קשות ובלתי הפיכות למדיניותה של הממשלה הזאת ברוב התחומים, אבל עצם התנהלותה, מדיניותה (שברובה לא תתממש) וכמובן גם איושה, הם הבעיה העיקרית. מעבר לזה, צפויות גם כמה תוצאות מזיקות ממה שכן יתממש, כפי שאפרט כעת.

מה בכל זאת זוועתי כאן

קודם כל, עצם המינוי של חבורה כזאת, שבתוכה שילוב מופלא של מושחתים, חשוכים ופרימיטיביים, קטנוניים ונקמניים, זהו הנזק הראשוני, גם אם לא תהייה לכך שום תוצאה ממשית. חשבו על שינוי חוקי יסוד ללא רגע של חשיבה ובלי עבודת מטה, רק כדי להכניס פושע מורשע (פעמיים) לכהן כשר ורק כדי לפצל תפקידים, משרדים וסמכויות ללא שום היגיון וללא שום בדיקה עניינית (וכנראה עם צפי לנזקים מנהליים לא מבוטלים), זה עניין בעייתי כשלעצמו, ולא רק בגלל תוצאותיו. מי שהורשע בעבירות מס יהיה שר האוצר שיתבע אותנו על עבירות מס וידרוש מאיתנו לציית לחוקים ולחוקי המס בפרט. ועוד לא הזכרתי את ראש הממשלה המסית והמושחת שקיבלנו שוב.

האופן השערורייתי של העברת חוקים לצרכים קוניוקטורליים מערער כבר מזה שנים את שלטון החוק במדינה, שכן הממשלות משחקות במערכת החוק כרצונן ולפי צרכיהן, ומשנות אותה ללא חשיבה, ללא עבודת מטה וללא התחשבות בצרכים האמתיים של המדינה. כבר כתבתי לא פעם שאחת הבעיות היסודיות במשטר שלנו היא שבמדינת ישראל יש רק שתי רשויות שלטון: השופטת והמבצעת. בגלל שבמדינת ישראל אין כנסת, אזי אין לנו רשות מחוקקת וגם אין ריבון עצמאי (ראו למשל בטור 300), וכך הממשלה עושה בנו ובכנסת כבתוך שלה, ללא כל בקרה והגנה של הכנסת (ועוד מעט עם פחות אפשרות לבקרה ממערכת המשפט. נראה שיש כאלה שמתאווים לכך שנישאר עם רשות שלטונית אחת). הבעיה העיקרית בכל אלו אינה התוצאות אלא עצם ההתנהלות, אם כי בטווח הארוך תהיינה גם השלכות בעייתיות על שלטון החוק והאמון בו.

קשה לראות כיצד יכול מישהו להתייחס ברצינות לחוקים שמתקבלים באופן כה שערורייתי. קשה לי להאמין שהאזרחים לא יסיקו את המסקנות המתבקשות וינסו ככל יכולתם להערים על החוקים, מעבר למה שהיה גם עד עתה. למשל, להעלים מס, או להתחמק מגיוס לצבא. אם קובעי החוקים הם מעל החוק, ואם החוקים נקבעים בלי שום קשר לאינטרסים של המדינה ושל הציבור אלא רק לפי האינטרסים האישיים (אפילו לא הסקטוריאליים) שלהם, איני רואה שום ערך והיגיון שאזרח כלשהו יחשוב שיש לציית להם. איני רואה מדוע משלמי המיסים, ובפרט בעלי עסקים גדולים, ימשיכו לזרוק כספי מיסים גדולים לקופה הציבורית, כשברור להם שהשימוש בחלק ניכר מהכספים הללו הוא בעיקר למטרות מזיקות ומושחתות של קבוצות טפיליות ואינטרסנטיות שגם לא תורמות כמעט מאומה לקופה שאותה הן שודדות, שיבלעו להם את הכסף. לו הייתי טייקון, אני מניח שהייתי עושה ככל יכולתי להתחמק מזה (כן, גם כיום רבים מנסים, אבל אני מצפה שזה ייעשה הרבה יותר. לא כולם שם רשעים. אני אישית מכיר כמה צדיקים שמשלמים מס ולא מנסים לחמוק מכך בגלל מחויבותם האזרחית). בדומה לזה, איני רואה מדוע שהנוער יהיה בעל מוטיבציה להתגייס לצבא אם יש כאן קבוצת פריווילגים שמקבלים פטור גורף וחסר כל בסיס הגיוני משירות, וכל זה במימון שהולך ונעשה נדיב יותר ובלי אבחנה (ואני בהחלט בעד פטור במינון סביר. ראו על כך בטור 34). לכן גם אם בטווח הקצר לא יקרה כאן שום דבר דרמטי, אם התהליכים הללו יימשכו אז להערכתי בהחלט צפויות השלכות לטווח הארוך.

מעבר לעצם הבור התקציבי הצפוי מהזרמת מיליארדים רבים למטרות חסרות שחר ולא הגיוניות, קשה גם לראות היגיון מוסרי וכלכלי בכך שקבוצות שלא תורמות כמעט מאומה לתל”ג ישתלטו על הקופה וירוקנו אותה לצרכיהן. כן, זה חוקי לגמרי, אבל לא הגיוני ולא אתי בעליל. אי אפשר להתעלם מהנתונים על תרומתם האפסית של החרדים לתל”ג (שלהתרשמותי מוחזק בעיקר על ידי חילונים, ודומני שביניהם אנשי שמאל מעבר לאחוזם באוכלוסייה הכללית). חשבו על אוסף הסרטונים המזוויעים של ש”ס שעוסקים ביוקר המחיה בצורה שהשטירמר היה מחוויר לידה מקנאה (ממליץ מאד לראות את הסרטון הזה למשל), וזכרו שהוא מיוצר ומופץ על ידי מפלגה שכל עניינה הוא הנצחת העוני והנחשלות של מצביעיה ושל כלל האוכלוסייה. הם יוצרים עוני ונחשלות ואז “דואגים” לחלשים ולשקופים באופן שתמיד יישארו כאלה (כדי לקיים בנו מקרא שכתוב: “לא יחדל אביון מקרב הארץ”. החזרת העטרה ליושנה, כבר אמרתי?). הם עוסקים שוב ושוב בתקציבי העברה שלא יתנו לאף אזרח חכות חס ושלום, אלא רק דגים על חשבון אלו שדגים אותם.

שימו לב שהסרטון הנאלח הנ”ל מדבר על החזקת בעלי חיים כמאפיין חילוני-אנטישמי טיפוסי, ואז מיד תבינו איך צעדי הנגד לא מאחרים להגיע: אין לך נקמה מתוקה יותר באנטישמים מאשר הטלת היטל בגובה מופרע ולא ריאלי על החזקת בעלי חיים (ראו על כך כאן). הרי מישהו צריך לממן את תוספת התקצוב לאברכים, לא? שוב, גם זה כמובן לא יקרה (זו כנראה סתם הטרלה. ראו כאן בדברי שי ניב), כמו רוב ההסכמים הקואליציוניים, כי ברוך ה’ יש גם מציאות על המגרש החבוט שלנו. אבל עצם השיח וההתנהלות הללו הם ממש זוועה מוסרית, נבזות נקמנית ושפל אינטלקטואלי חסר תקדים.

אותן קבוצות הזויות מכריזות באופן לגמרי חופשי על צעדים כאלה או אחרים כאנטישמיים, ואז יוצאות למלחמת חורמה נגדם. כך הפכו המס על חד פעמי ועל המשקאות הממותקים, סדינים אדומים בפני השור החרדי. ממש גזירות ת”ח ות”ט של ימינו. ניתן כמובן להתווכח האם תפקידה של המדינה הוא לכפות בריאות באופן פטרנליסטי באמצעות מס נוסף או בכל צורה אחרת על אזרחיה (גם בעולם הרחב הדעות חלוקות על כך), אבל אצל החרדים צעד זה הוא פסול מעיקרו שכן הם רואים אותו כביטוי מזוקק לאנטישמיות. לכן ביטולו הוא יום ניצחון ליהודים. משום מה חוק השקיות וחוק הפיקדון על הבקבוקים עבר אצלם די בשקט, למרות שהם מבוססים על רציונל די דומה. אה, שכחתי, אותם לא עשה ליברמן (היטלר החדש, בז’רגון החרדי, שכידוע נוטה תמיד למינוריות וענייניות). זה פשוט עולם מוטרף, ומתברר שיש לא מעט יושבי בועות שקונים את ההסתה האינפנטילית הזאת.

חשבו למשל על ההשוואה הדמגוגית בין התקצוב (המבורך לדעתי) שהממשלה הקודמת החליטה להעביר לערבים (אגב, בעקבות קודמתה שכבר החליטה כך), שכמובן ביבי וחבריו ממשיכים לשקר לגבי היקפו (אבל להערכתי יעבירו אותו גם בעצמם), לבין תקציבי העתק (האיומים ונוראים לדעתי) שמועברים כעת לחרדים. שוב ושוב מסבירים לנו שאם לערבים מגיע אז לחרדים גם מגיע (לא כמו בנט, סער ולפיד ה”שמאלנים”, שנתנו רק לערבים). אין צורך לעבור בהצלחה את גן ברכה כדי להבין שזוהי השוואה נואלת. למי שלא מבין (ומתברר שיש בינינו לא מעט ינוקות כאלה), אסביר זאת יותר.

ניתן לחלק השקעות תקציביות של מדינה לשלוש קטגוריות: המועיל, הנחוץ והמזיק. המועיל זהו תקצוב שיתרום בעתיד לתל”ג (השקעה בתשתיות, הנגשת השכלה וכדומה). הנחוץ הוא תקצוב שמוקדש למטרות נחוצות למרות שלא יתרמו לתל”ג (כמו עזרה לקשישים או נכים, ואולי גם השקעות בתרבות וכדומה). והמזיק הוא  תקצוב שמעבר לבזבוז הכסף שבו כשלעצמו, גם אמור להביא לתוצאות שליליות ומזיקות ללא כל תועלת עכשווית או עתידית. הוצאה כלילת חסרונות.

במינוח הזה, התקציב שהיה מיועד לערבים אמור לשפר את מצבם הכלכלי וההשכלתי ואת השתלבותם בחברה הכללית, לטפל באלימות בחברה הערבית ועוד, וכך להביא להם ולכולנו תועלת כלכלית וחברתית בטווח הארוך: הגדלת התוצר והפחתת האלימות ואולי גם הגברה כלשהי של ההזדהות והפחתת תחושות הקיפוח שלהם כלפי המדינה. זהו סוג תקצוב שמצופה מממשלת ימין (ולכן אני מעריך שביבי ימשיך אותו). אין להכחיש שישנם חששות מובנים לגמרי לגבי השימוש בו. אני אמנם רחוק מלחשוב שכולו ילך לטרור, כפי שמאיימים עלינו תועמלניו של ביבי, אבל גם לדעתי בהחלט יש מקום לחשש שייעשו בו גם שימושים לא ראויים ולא מועילים. בכל אופן, ברור שלפחות לפי המטרות המוצהרות של התקציב הזה הוא שייך לקטגוריית התקצוב המועיל. לעומת זאת, כמעט כל שקל שניתן כעת לחרדים מוקדש להחלשתם מבחינה כלכלית, השכלתית ותעסוקתית, לבידולם ומניעת שילובם בחברה הכללית, ולהסגתם לאחור ככל האפשר. התקציבים הללו מיועדים בעיקר להמשך השליטה של הממסד העסקני המושחת והחשוך שלהם, כך שיוכל להמשיך ולהחזיק את אנשיו שלו בגרונם (אם כי זה בהחלט מגיע להם, שהרי הם הצביעו בשביל החונטה הזאת). ההתקדמות (הלא גדולה, יש לומר) שהושגה ביחס אליהם בשנים האחרונות נמצאת כעת בסכנה מוחשית. אין צורך לומר שהתועלת של התקציב הזה לתל”ג העכשווי (וכמובן גם העתידי) היא כמובן שלילית. זוהי ‘השקעה’ שכל גרוש בה יניב לנו תשואה שלילית. אין פלא שיש המכנים זאת ‘תקצוב עוכר תוצר’ (בניגוד לסוג התקצוב הנחוץ, שגם הוא אמנם פוגע בתוצר אבל מסיבות מוצדקות), וגם אין צורך לומר שזוהי כמובן פעילות שמאלנית מובהקת. שמעתי לפני כמה ימים בראיון עם יהודה שרוני (הכתב הכלכלי של מעריב) שבהסכמים הקואליציוניים מובטח לאגודת ישראל לבדה שווה ערך של כ-40 מיליארד שקל. זה אמנם חתום בהסכמים, אבל אפשר לסמוך על ביבי שכל זה כמובן לא יתממש. ועדיין אלו סדרי הגודל שבהם מדובר וזוהי צורת ההתנהלות.[2] כעת חזרו להשוואה בין התקצוב לערבים לבין תקצוב החרדים, וחשבו מה דעתכם עליה.

אבל עיקר החששות שלי קשורים להיבטים של דת ומדינה ומה שיקרה עם החרדים עצמם, ולא מהשפעות ישירות על החברה הכללית (על ההשלכות העקיפות על החברה והכלכלה בטווח הארוך כבר דיברתי). השלכות על מעמד הנשים (כמו יכולתן לכהן בתפקידים דתיים שונים), תפקוד בתי הדין, איוש הרבנות הראשית בגורמים שמרניים חשוכים (כהמשך למה שהיה עד עכשיו), העמקת השליטה של הממסד החרדי באנשיו (רפורמת הסלולר והטלפונים ה’כשרים’), חסימת הגיוס ואפיקי ההשכלה לחרדים שמעוניינים בכך, המשך רדיפת החרדים לשעבר, פגיעה על ידי המשך וחיזוק המונופולים בגיור ובכשרות, ועוד ועוד. כדאי להזכיר את מה שהתברר בימים האחרונים, שהממשלה הזאת פועלת להשארת תשתית הסלולר מהדורות הישנים (לטובת הטלפונים ה’כשרים’), באופן שלא יאפשר למדינה להתקדם לדור 4-5 שדרוש למכשירים המהירים והחדישים, מה שיפגע קשות בנו וגם בתוצר.

ביטול רפורמת הכשרות היה הצעד הראשון של הקואליציה והממשלה החדשה בשיתוף עם הרבנות הראשית. רפורמת הגיור כמובן לא תתממש גם היא. מתווי כותל למיניהם והיחס לתנועות יהודיות לא אורתודוקסיות רק ייסוגו לאחור. כל אלו הם ביטויים לקואליציה של זוועות פוליטיות עם זוועות רבניות שמביאה עלינו בשיתוף פעולה מופלא חושך שמרני מוטרף. הרבנות והממשלה יד ביד השתלטו באופן דמוקרטי על השלטון ועל הקופה, ומשתפים פעולה ביניהם כדי ליצור רגרסיה לאחור (מה שקרוי בימים האחרונים “הטרלול הרגרסיבי”) ולהמשיך את השליטה עם הנורמות המעוותות שלהם על ההיבטים הדתיים של חיינו. צריך להבין שלפחות אצל חלק מחברי הכנופיה הזאת (החרדים), שיתוף הפעולה הזה לא נובע מכך שהם באמת חושבים שהכשרות תשתפר כך (יש נאיביים שחושבים כך באמת. הרבנות הרי הוכיחה את עצמה מאז ומעולם כגוף יעיל וענייני. שאלו את החרדים שכל כך תומכים בה מדוע הם מקפידים לצרוך רק כשרות של הרבנות). מדובר בגו’בים ועמדות שליטה דרך הנצחת המונופול השמרני-חרדי בעמדות הכוח. בקיצור, הם ישתמשו בכסף של השמאלנים החילונים כדי לרדוף אותם ולחזק את הבדלנות החרדית מהם.

חילול השם

החלטתי להקדיש לאספקט הזה של הזוועה סעיף מיוחד מפאת חשיבותו ומהותיותו. בדרך כלל אני מתנגד מאד לשימוש בסעיף חילול השם כהנמקה נגד צעדים דתיים ראויים, ואפילו לגיטימיים. זהו כלי נפוץ אצל אנשי שמאל דתיים, ולפעמים התחושה היא שהמונח ‘חילול השם’ משמש עלה תאנה לרצון למצוא חן. אני נגד שיקולים כאלה ביחס לגיור, ביחס לשבת, לשמירת מצוות וכדומה. אבל אין להכחיש ששיקולים כאלה הם חשובים בהלכה, ולפעמים נותנים להם מעמד מכריע, גם כשהם עולים בהתנגדות לצעדים לגיטימיים, ובוודאי כשהם עולים כנגד הזוועות שתיארתי.

מכל מה שתיארתי (שהוא רק קצה הקרחון), עולה תמונה שבה נגרם ועוד ייגרם חילול השם נורא ואיום. חשבו על התמונה הגדולה: המפלגות הדתיות והחרדיות על כל גווניהן (!), התאחדו כדי לפעול במרץ להשלטת פושעים ומואשמים על החברה ועל המדינה וכדי לשדוד את הקופה הציבורית לאור היום למטרות הזויות וחשוכות ולמען ביצור הפריווילגיות האזרחיות וזכויות היתר שלהם. במסגרת זאת, אריה דרעי וביבי נשבעים אמונים לשרת את מדינת ישראל ולשמור את חוקיה (שהם עצמם קובעים כרצונם). הצחקתם אותי. ברוב צביעותם החרדים ממנים יו”ר כנסת הומו מוצהר, ואז מסובבים את הראש לאחור בצורה מעליבה כשהוא נושא נאום פתיחה (ראו כאן, וגם את ביקורתו של הרב עמאר כאן), כביכול ידם לא הייתה במעל. כשמחללי שבת ונואפים עולים לנאום ומנהיגים אותנו באמצעותם ומכוחם, אף אחד מהם לא מסובב את ראשו כמובן. אבל מתברר שהציבור השבוי שלהם כנראה קונה זאת. ראו את האבסורד: הגענו למצב שבו תקוותה של המדינה לצעדים שפויים ונאורים ולמניעת חלק מהחושך הזה הוא ביבי וכנופייתו. לא יאומן, אבל לעומת האחרים ביבי הוא החלק הנאור בקואליציה הזאת.

הנה, לדוגמה, טור שקיבלתי כעת, שכתב מישהו בשם עפרי אילני (ראו עליו גם כאן), ואני מתרשם שמסתובבים עוד רבים כמוהו בציבור הרחב:

אנחנו ניצבים בפני קו שבר. זה הזמן להפנות עורף ליהדות

 

נדמה לי שחנוכה הוא החג האהוב עליי ביותר. אני אוהב את הנרות הבוערים באפלולית החורף ואת השירים החגיגיים והיפים. השנה הדלקתי נרות חנוכה עם אנשים שקרובים לי, והבטתי בלהבות בעצב. כי בשנה הבאה לא אחגוג את חנוכה. לא אחגוג גם את פורים, ובוודאי לא את פסח. אינני מתכוון לציין את החגים היהודיים.

רבים מסביבי שואלים מה אפשר לעשות. תוהים מתי נצא לרחובות נגד הגזירות והעוולות של ממשלת הימין הקיצוני והחרדים. אלה שאלות מתבקשות. אבל האתגר הנוכחי הוא גם אתגר קיומי. בכל דרך שמביטים בכך, בושה להשתייך עכשיו למדינת ישראל. זה היה לא פעם מבייש גם בעבר, אבל כיום זאת ממש חרפה. המקום הזה עוין ונבזי. ועם זאת, אני חי בו.

יש אנשים שמציעים לעזוב. “פה כבר אי אפשר יותר, נחדש את המסורת ונצא לגלות”, כתב זאב סמילנסקי. אם היתה לי אופציה אולי הייתי עוזב, אבל הניסיון הוכיח שאין מקום אחר שמעוניין בי. מסיבותיה שלה, הקהילה הבינלאומית די אדישה לתסכולם של ישראלים המתנגדים למדיניות הממשלה, ואין סיבה שהיא תעניק לנו מקלט מדיני בטווח הנראה לעין. הצעה אחרת היא להסתגר, ולהכריז על אוטונומיה חילונית־ליברלית בתל אביב ובערים אחרות. זה רעיון נחמד, אבל קשה לראות אותו מתממש. ישראל קטנה מדי וריכוזית מדי בשביל חזונות פוליטיים של בדלנות ליברלית. אנחנו תקועים אחד בתוך התחת של השני.

ויש גם הצעות מסוג אחר. ענת קם הציעה מעל דפי עיתון זה להציב עץ אשוח מקושט בכל מרפסת של בית חילוני. זאת מחשבה משעשעת, אבל פרדוקסלית. חג המולד הוא חג נוצרי, ונצרות היא הרבה יותר ממתנות וקניות. הנצרות היא עניין רציני; היא גם פצעי הצליבה והמיסטיקה של הקורבן, ואינני משוכנע שחבריי החילונים מעוניינים להזדהות עם המסרים האלה. ועם זאת, הצעתה של קם נוגעת במשהו מהותי. המיאוס מהזהות היהודית הוא סנטימנט רב עצמה, שמורגש עכשיו אצל אנשים רבים. אנחנו ניצבים בפני קו שבר, שאחריו אנשים רבים יפנו עורף לזהות היהודית באופן גורף.

אין צורך להתנצר: אני מכיר אנשים רבים שלא יעלו על דעתם להיטבל לנצרות, אבל יאמצו ברצון את הבודהיזם באחת מגרסאותיו. אני גם נוטה להאמין שחילונים רבים שהתלבטו עד כה, יחליטו שלא למול יותר את בניהם. ובצדק. גם ליהודים חילונים בישראל יש הרבה מאוד מרכיבים יהודיים במחזור החיים שהם משמרים. אבל לא כולם ימשיכו וידבקו בהם.

יהיו מי שיאמרו שהשלטון הנוכחי במדינת ישראל לא מייצג את “היהדות האמיתית”. הם יקראו לנו לשאוב השראה מזרמים פרוגרסיביים או אלטרנטיביים ביהדות ויזכירו את “מוסר הנביאים”. האופציה הזאת אכן זמינה ליהודים ליברליים בארה”ב, אבל לא כל כך בשבילנו. אין טעם להמציא גרסה פרטית של יהדות — דת שכל מהותה היא הזיקה לעם ישראל. היהדות הנוכחת במרחב שמסביבי היא לא זו של בתי כנסת קוויריים בסן פרנסיסקו. היא שיעורי היהדות בבית הספר היסודי, משגיחים של הרבנות וסופגניות של חב”ד. כל אלה יסודות בזהות שלי שאינני מעוניין בהם יותר.

ככלל, הטענה שישראל לא מייצגת את היהדות היא מופרכת. כתופעה היסטורית, היהדות בכל תקופה נתונה היא צורת הארגון של הפוליטיקה, הדת והתרבות של עם ישראל באותו זמן. יהדות היא הפוליטיאה של היהודים. מכאן שכיום ישראל היא התגלמות היהדות. אולי יש מי שיחשבו שהצעד הנכון כיום הוא דווקא לחזק את הזהות היהודית בגרסה נאורה או חתרנית כזו או אחרת. בעיניי זו איננה התשובה הדחופה לשבר שלפנינו. היהדות בישראל העכשווית מתנהגת כמו הכנסייה הקתולית בספרד של פרנקו. זה הזמן להפנות לה עורף. To drop out.

 

ויתור הכרחי

אינני כותב את הדברים בקלות דעת. תמיד התעניינתי במסורות דתיות מגוונות, אבל בד בבד — מאז שעמדתי על דעתי אני מזדהה עם ההיסטוריה היהודית ועם הסיפור היהודי, שהוא מרכיב יהודי בזהות שלי. עסקתי במחקריי בהיסטוריה יהודית, ובקורסים שהעברתי התעקשתי ללמד נושאים בהיסטוריה יהודית, גם מול סטודנטים תל אביבים אדישים שלא גילו שום עניין בספר איוב או בקבלת האר”י. אם נרצה או לא, אני מאמין שלעם ישראל יש תפקיד מיוחד בהיסטוריה. אבל הוויתור הוא הכרחי. מספיק לי להיות יהודי־לשעבר, כמו רבים וטובים בהיסטוריה. ההתנתקות שלי מהיהדות לא נובעת מאדישות. נכון לעכשיו אני מאמין שזאת התגובה הראויה ליוהרה של כל אותן מפלגות המרכיבות את הממשלה — שכולן מניפות בגאווה את דגל היהדות. אינני רוצה זיקה לכהניזם, אפילו לא למראית עין.

התוכניות הבזויות לחיזוק הזהות היהודית דורשות החרמה גורפת, ואף תנועת נגד חריפה. אם זה הכיוון שהיהדות פנתה אליו, התוצאה תהיה שאנשים רבים לא ירצו לקחת בה חלק. בתנאים הנוכחיים אינני מעוניין לומר “אשר קידשנו במצוותיו” ולמלל את גבורות ישראל. אני מייחל לימים טובים יותר, שבהם היהדות “תחזור אחרי אלף מיתות”, כאמירתו של פאול צלאן. אז אוכל שוב להדליק נר של חנוכה. אבל הזמן הזה לא נראה באופק.

כתבתי למי ששלח לי את הטור הזה, שלי יש תחושות דומות, גם אם תוכלו להבין מכאן שלא בדיוק מאותן סיבות (אבל די דומה). אלא שאצלי יהדות היא אמונה ולא תרבות אתנית גרידא (בעיניי אין בה ערך גם כך), ולכן לי אין אופציה לנטוש אותה. אמנם יש בהחלט אופציה לנטוש את הקבוצות המוטרפות שהשתלטו עליה ושנתפסות (במידה של צדק) כמייצגות אותה. אבל לזה הקדשתי את המניפסט הראשון.

להערכתי מה שהבאתי למעלה אינו כתב ייאוש שמאלני וחילוני רגיל. הוא משקף תחושות אותנטיות שקיימות במידה מסוימת גם אצלי, שכן לצערי הפעם הן מוצדקות. אני חושב שצריך להתייחס בכובד ראש למצב שבו מעשיו של הציבור הדתי מעוררים אי שם בחוץ (בחו”ל) וגם בפנים (בציבור היהודי-חילוני וגם בחלק השפוי של הציבור הדתי) תחושות שמזהות יהדות עם שחיתות, כוחניות ופריווילגיות. הפעם אי אפשר לתלות זאת באנטישמיות גרידא. גם אם מישהו מצדיק חלק מצעדי הממשלה, הוא לא יכול להכחיש שלתחושות הללו יש בסיס ממשי.

אני יודע שהקב”ה והתורה הם הדבר האחרון שמעניין את חבורת הצדיקים הזאת שנושאים את שם היהדות לשווא. לא בכדי, בארץ ובעולם כולו, יהודים דתיים הופכים כעת שם נרדף לשחיתות, פרימיטיביות וגזענות, ובמידה לא מבוטלת של צדק (מעבר להגזמות, שבהן עוד אגע בהמשך). למרבה הבושה, רבים מעמי הארץ (ובתוכם רבנים ומנהיגי ציבור) הדתיים והחרדים צוהלים ומכריזים “דידן נצח”, בעוד שלמען האמת הקמת ממשלת הקלון הזאת היא שבר היסטורי שמחייב קריעה. יום הקמת הממשלה ראוי להיקבע כיום צום ומספד, על חילול השם שלא היה כמוהו מאז הקמת המדינה ועוד הרבה קודם. כשתשמעו בפעם הבאה “פלוני מה נאים מעשיו” על מישהו מנציגי המפלגות הדתיות בכנסת, אנא הודיעוני. אם יש עולם הבא ושכר ועונש כמו שהחבר’ה האלה מספרים לנו, לא הייתי רוצה להיות בסביבה כשהם יקבלו את מה שמגיע להם (אם כי לא אכחיש שיהיה לי קורט נחת מזה).

הבעיה בביקורות היסטריות

למרות הביקורת הקשה שהטחתי כאן, שימו לב שמדובר באספקטים מאד מסוימים, והם נוגעים בעיקר להתנהלות ופחות לתוצאות, וגם התוצאות המינוריות למדיי שיגיעו, ייגעו בעיקר לציבור החרדי שיאכל את מה שבישל (ובעקיפין אל כולנו, בטווח הרחוק יותר). המטוטלת ההיסטורית תמשיך כנראה לנוע, והממשלות הבאות יתקנו את מה שעיוותה זאת וחוזר חלילה (וחס). כפי שכתבתי למעלה, רוב החששות שמובעים בתקשורת וברחוב אינם נוגעים לאספקטים הללו, ובעיניי הם מבטאים היסטריה אפוקליפטית חסרת שחר.

ביקורת היסטרית ללא אבחנה מנטרלת את היכולת לבקר ביקורות אמתיות. כשאנשים זועקים על חורבן הדמוקרטיה עם כל צעד לגיטימי ואפילו רצוי שהממשלה הזאת מצהירה עליו, או אפילו על סתם צעד עם נזק מינורי שהיא עושה, הביקורות הנכונות והמהותיות לא נשמעות ולא מתקבלות. אנשים מייחסים הכל להיסטריה שמאלנית, ובמידה רבה של צדק, בבחינת צעקות “זאב! זאב!”.

ואכן, בימים אלו נראה שבני דודינו השמאלנים לגמרי איבדו את מעט הקשר שהיה להם למציאות, ומתוך כך הביקורות הנכונות שצריכות לעלות כלפי קואליציית הזוועה הזאת (שאת חלקן מניתי למעלה) לא נשמעות. המבקרים ההיסטריים והלא אינטליגנטיים הללו יורים לעצמם ולכולנו ברגל. רק כעת שלחו לי מאמר דעה ב’הארץ’,[3] העונה לשם “עדיין לא כמו במשטרים חשוכים”, שבו קרולינה לנדסמן, שמדבריה נראית כאשת שמאל מובהקת, מתריעה על כך שהביקורות ההיסטריות והשקריות הללו מביאות לתוצאות בעייתיות גם לגבי תדמיתנו בעולם (כולל אותה כתבה הזויה ב’ניו יורק טיימס’, שללא ספק ניזונה מהתיאורים ההיסטריים שהם קראו ב’הארץ’).

המשך הטור מוקדש לשלוש דוגמאות קונקרטיות יותר לתופעת הביקורת ההיסטרית. היה חשוב לי להביע את דעתי העקרונית על ממשלת הזוועה לפני שאני מגיע לדבר על הביקורות שמביעה האופוזיציה שלה. גם אם המבקרים פועלים בכיוון הנכון (לדעתי), ואולי דווקא בגלל זה, מן ראוי להעמיד את הדברים בפרופורציה כדי להבחין בין תכלת לקלא אילן ולהפוך את הדיון לשפוי, מאוזן וענייני יותר.

שניים במחיר אחד: מירב ארלוזורוב על נומרוס קלאוזוס ואפרטהייד

מירב ארלוזורוב פרסמה ב’כלכליסט’ מאמר שיטנה, ובו היא מסבירה שמדיניותה של הממשלה החדשה היא שילוב של נומרוס קלאוזוס ואפרטהייד. נו, אז כעת יש לכל המשטרים האפלים לאן לשאוף. הבה נבדוק את שתי טענותיה.

נומרוס קלאוזוס הוא קביעת מכסות קבלה מוגבלות לסטודנטים מתוקף שייכותם לקבוצה אתנית או דתית. בחלק ממדינות אירופה נהגו לעשות זאת כלפי יהודים. ארלוזורוב טוענת שההחלטה הצפויה של הממשלה להעדיף יוצאי צבא בקבלה לאוניברסיטה היא נומרוס קלאוזוס דה פקטו. צעד כזה פונה בעיקר נגד חרדים וערבים, היא כותבת, אלא שחרדים כמעט לא נזקקים לקבלה לאקדמיה, ולכן דה פקטו יש כאן נומרוס קלאוזוס נגד ערבים.

הטיעון המופרך הזה סובל מכמה בעיות מתודולוגיות קשות. ראשית, נומרוס קלאוזוס אינו נבחן דה פקטו, אלא אם יש לה הוכחות לזה שהתוצאה הייתה מכוונת מראש. לשיטתה, מיקום האוניברסיטה בתל אביב או בירושלים הוא נומרוס קלאוזוס כלפי יושבי הפריפריה. שלא לדבר על נומרוס קלאוזוס כלפי ילדים שלא יכולים להתקבל לשם. אם השיקול הוא ענייני, והתוצאות הבעייתיות הן רק פועל יוצא שלו, אי אפשר לקבוע שמדובר בנומרוס קלאוזוס. יתר על כן, ניתן ללמוד לימודים גבוהים גם במכללות וגם באוניברסיטאות, אלא שבאוניברסיטאות יש לסטודנטים סבסוד ממשלתי. הגיוני וסביר לחלוטין לתת העדפה במימון למי שתרם שלוש שנים מחייו ו/או סיכן את חייו בצבא, על פני אלו שלא מוכנים אפילו לעשות שירות לאומי בקהילותיהם שלהם (חרדים וערבים, כמו גם יהודים שמשתמטים משירות). נכון שהתוצאה יוצאת לרעת הערבים, אבל זהו צעד מוצדק ומעבר לזה כאמור גם התוצאה היא רק דה פקטו. גם מי שלא מסכים עם הצעד הזה בגלל תוצאותיו אינו יכול לחלוק על ההיגיון שבו ועל הלגיטימיות שלו. אגב, יש לערבים אפשרות לשרת שירות לאומי, ואני מניח שמי שישרת יקבל יחס שווה למשרתים יהודים. הם לא עושים זאת, ואז מייללים כדרכם. והשמאלנים כדרכם מצדדים ב”מוחלשים” בדרכם הידועה לנקוט בגזענות של ציפיות נמוכות. יתר על כן, התוצאות של מדיניות כזאת “מפלות” גם לא מעט יהודים שמשתמטים, אז קשה מאד לקרוא לזה צעד אנטי ערבי. זה באשר ל’נומרוס קלאוזוס’, ועתה לחביבנו ה’אפרטהייד’.

מירב ארלוזורוב טוענת שהממשלה מתכננת לעצור את התקצוב העודף שניתן לערבים ולרשויות ערביות ובכך היא מפלה את הערבים. הרי לכם אפרטהייד נוסח השמאל ההיסטרי. ממש הוצאת שם רע לדרום אפריקה. אז לידיעת הקוראת מירב ארלוזורוב, ישנה בדבריה כאן בעיה לוגית ומושגית. ביטול העדפה מתקנת אינו אפליה, אלא מדיניות לגיטימית לגמרי. אם ישנה אפליה, היא תוצאה של מדיניות הממשלות הקודמות, וההעדפה אינה זכות יסוד של הערבים. אם ארלוזורוב הייתה מצביעה על יחס מפלה עכשווי היה אולי מקום לדיון, למרות שגם אפליה תקציבית אינה בהכרח אפרטהייד, מה עוד שהיא מופנית כלפי אוכלוסייה עוינת שניסתה ועדיין מנסה להשמיד אותנו (ולא, איני טוען שכל הערבים מחבלים. אבל הקולקטיב שלהם הוא אויב מוצהר שלנו). זה לא מצדיק יחס מפלה, אבל בהחלט הופך אותו למשהו שיותר ניתן להבנה ורחוק יותר מאפרטהייד. אבל מעבר לזה, ביטול אפליה מתקנת ממש איננו אפרטהייד. אגב, ממש בימים האחרונים פורסם שביבי מתכנן גם הוא להעביר את אותו תקציב לערבים, וכזכור כך הוא גם החליט ועשה בעבר (תוך התעלמות משקריו ומההסתה הדמגוגית והאלימה שהוא ניהל נגדם בתקופת הממשלה הקודמת).

אפשר כמובן להתווכח על כל אחד מהצעדים הללו, הן אתית והן תוצאתית. ויכוח לגיטימי לגמרי. אני למשל באמת תומך בהגדלת התמיכה בערבים באופן משמעותי מאד, אבל בה במידה גם תומך בהעדפת יוצאי צבא. אם ביבי אכן יעביר בסוף את התקציב לערבים, אז בשני ההיבטים הללו אני אהיה לגמרי איתו, גם באפרטהייד וגם בנומרוס קלאוזוס.

אני שואל את עצמי, מניין צומחת הביקורת הדמגוגית וההיסטרית הזאת? מדובר בהסתה פרועה, אמנם טיפוסית למדיי בפובליציסטיקה השמאלנית. אני מניח שיש כאן מגמתיות שמתחילה בביקורת ובחששות אמתיים מהממשלה החדשה, וכדרכם של השמאלנים (ובעצם גם של הביביסטים) זה הופך מיד לאפוקליפסה עכשיו, בין אם יש לכך בסיס ובין אם לאו. המאמר של ארלוזורוב הוא בניין אב לעשרות ומאות מאמרי הפחדה שמתפרסמים בימים אלו, שכולם מנסים להשמיד את ממשלת הזוועה אבל בעצם יורים למתנגדיה ברגל. אחרי שקוראים מאמר מגוחך, מגמתי ולא אינטליגנטי כמו זה של מירב ארלוזורוב, אין פלא שגם ביקורות ענייניות (כמו זו שלי) מסווגות מיד כשמאלנות היסטרית. תסמונת “זאב! זאב!”, כבר אמרתי?

נעבור כעת לדוגמה השנייה: ‘חוק האפליה’.

רקע לדיון על “חוק האפליה”

מה שתופס את עיקר הכותרות בימים האחרונים (עד אתמול בערב כשהדיון הוסט לכיוון הרפורמות המשפטיות) הוא התיקון לחוק שמכונה “חוק האפליה”. המבקרים טוענים שהחוק אמור לאפשר לנותני שירות (רופאים, בעלי עסקים, פסיכולוגים וכו’) להתנהל באופן מפלה בחסות החוק, כלומר לא לתת שירות למי שלא מוצא חן בעיניהם או דוגל בערכים שונים מאלו שלהם. הקרנבל סביב “חוק האפליה” הוא פסגה נישאה של דמגוגיות והיסטריה חסרת שחר.

כדאי להבין את הרקע לדברים. לפני כמה שנים פורסם מקרה שבו בית דפוס בבאר שבע סירב לתת שירות לקהילת הלהט”ב שביקשה להדפיס פלאייר לכינוס שלהם. בעל בית הדפוס סירב בטענה שזה מנוגד לערכיו, ונתבע על כך בבית משפט. בית המשפט הטיל עליו קנס, ומטבע הדברים העניין עורר מהומה רבתי. לכאורה מקרה של כפיה פרוגרסיבית, שמעדיפה בלי הצדקה את ערכי הלקוח על ערכיו של נותן השירות, ובעצם מנסה לכפות עליו לפעול בניגוד לערכיו (ראו על כך בטור 296).

בטור הנ”ל הבאתי מקרה ידוע מאד שהגיע לבית המשפט העליון האמריקאי לגבי אופה נוצרי בשם פיליפס שסירב להכין עוגת חתונה לזוג הומואים בקולורדו. הטיעון שלו כלפי המזמינים היה מאד רלוונטי לדיון שלנו: “אני יכול להכין לכם עוגת יום הולדת, עוגיות או בראוניז”, הוא אמר להם, “אבל איני יכול להכין עוגה לחתונה חד-מינית”. הסיפור של פיליפס התגלגל בערכאות משפטיות במשך כשלוש שנים (מ-2012 עד 2015). בתחילת התהליך, האופה חויב על ידי בית המשפט בקולורדו לאפות עוגות לאירועים כאלה ולשנות את מדיניותו. הדבר אף חזר ואושרר בבית המשפט לערעורים של קולורדו. אבל בסופו של דבר, בית המשפט העליון של ארה”ב הפך את ההחלטה והכיר בזכותו של האופה לחופש דת (וגם חופש ביטוי. ואם עוגה כך, שלט על אחת כמה וכמה), וקבע שהיא גוברת על הערך של מניעת ההפליה.

אמנם השופטת הישראלית בפסק דינה קבעה שאצלנו בישראל המצב שונה, מפני שאצלנו יש חוק נגד הפליה והוא מחייב אותה לפסוק כפי שפסקה. אך כפי שהסברתי בטור הנ”ל, למיטב שיפוטי החוק לא באמת אומר זאת. מדובר בפרשנות גורפת למדיי של השופטת עצמה, ובמובן הזה בהחלט רלוונטי לשים לב לתקדים האמריקאי. אני לא מתרשם שהמצב אצלנו שונה מהותית ממה שקורה שם

התיקון לחוק שבו מדובר כעת הוא תוצאה של כעס מהכיוון הדתי-שמרני על מקרה זה ודומיו (משום מה הליברלים שתקו כאן באלף שפות. בעצם לא שתקו אלא הטיפו בעד אי כיבוד ערכי הזולת, כמו איסור על אירועים מופרדים במתקנים ציבוריים ועוד). דומני שכל בר דעת מבין שהתיקון הזה אך מתבקש שכן הוא מתקן מצב לקוי מאד. אפילו המונח “חוק האפליה” מחביא בתוכו את הקונוטציה ה”ליברלית” (עאלק), שכן בהסתכלות שלי מדובר בחוק בעד כיבוד ערכי הקבוצות השונות. חוק ליברלי להפליא. אני לגמרי בעדו.

כעת ארצה לדון בהבחנה שנעשתה בטור הנ”ל ולחדד אותה ביחס לנדון דידן.

הבחנה בין אופי השירות לזהותו של מקבל השירות

הבחנה מאד יסודית שמשום מה נעדרת כמעט לחלוטין מדברי המבקרים ב’דיון’ (?) הזה.[4] קיים הבדל מהותי בין סירוב לתת שירות לאדם מפני שהוא להט”ב, שהוא יחס פסול מעיקרו, לבין סירוב למתן שירות לפעולות להט”ביות בגלל שהן מנוגדות לערכיו של נותן השירות, שהוא ראוי וכשר למהדרין. למיטב שיפוטי, כל אדם אמור להסכים לזה בלי קשר ליחסו לעצם התופעה. אם בית הדפוס היה מסרב  לתת שירות הדפסה לאדם בשל נטייתו המינית זו הייתה אפליה לא ראויה. אבל אם בית הדפוס מסרב לתת שירות לכנס של התנועה הלהט”בית שמקדם את ערכיה, זה לגיטימי לחלוטין. המקרה השני אינו אפליה בשום צורה שהיא. ערכי מבקש השירות לא גוברים על ערכיו של נותן השירות, והחופש אמור להיות מוענק לשניהם בשווה. אני לא מצליח לראות איך אדם שמצהיר על עצמו כליברלי לא מכיר בהבחנה הזאת.

כל בר דעת מבין שרופא יכול לסרב לעשות הפלה במקום שמצפונו אוסר זאת עליו. דוגמה נוספת, הבה נניח שבזמן כלשהו ימצאו טיפול המרה יעיל (בהנחה שמישהו ישמע על כך, שהרי יש איסור חמור לדווח על ידע מדעי מהסוג הזה), ורופא כלשהו יסרב לתת אותו למי שמעוניין בכך. אני משער שגם גדולי הדור הליברליים יצדדו בו ויטענו בלהט לטובת זכותו לפעול לפי ערכיו. לטובת קוראי ‘הארץ’ שבינינו, אפשר להוסיף עוד דוגמאות: מה על הדפסת הזמנות לכנס של ארגון גזעני? האם כל בעל בית דפוס צריך להדפיס הזמנות לכנס של להב”ה או אפילו ארגון ניאו נאצי כלשהו? ומה על הדפסת חוברת הסברה של ארגונים אלו? מה יאמרו בני דודנו הליברלים על הדפסת הזמנות או אפיית עוגה ל’חתונת השנאה‘? אני מרשה לעצמי לשער שכאן הם בוודאי היו מצדדים בזכותו של נותן השירות לעמוד על ערכיו. אז להיכן הלכה הליברליות הזאת כשמדובר בערכים אחרים של קבוצות אחרות?

רוזיננטה וטחנות הרוח

הדוגמה שאליה נזקקים בימים אלו בעיקר היא מצב של רופא שלא ייתן שירות ללהט”ב. יש מכתבי רופאים והצהרות תקיפות שיצאו חוצץ בפתוס רב נגד החוק הזה, כאילו הם לוחמים את מלחמת היושר, הצדק והאתיקה. ציטטו לנו ברוב טקס והדר את שבועת הרופאים, וניתן להתרשם שמדובר בטקסי נאמנות חגיגיים לערכי הליברליזם. הוסיפו לזה את מכתבי אנשי העסקים, הטייסים והקצינים, משפטנים ועוד. אולי הבולט בתהליכים הללו הוא הסערה שהתחוללה רק לפני כמה ימים וכבר שכחנו ממנה, של אבי מעוז. מכתבי ההיסטריה ומחאות המחנכים, המנהלים וראשי הרשויות, יצאו כנגד האיום המדומה של אבי מעוז שקיבל אחריות על תכניות ההעשרה של משרד החינוך. כאן סוף סוף באמת מדובר באדם חשוך וגזען להפליא, עם השקפות מזעזעות וניתוק חמור מהעולם. אבל כמובן שלא נשקף ממנו שום איום על כלום (ראו למשל את המאמר כאן ב’דבר’, שאינו חשוד על קרבה יתירה למפלגת ‘נעם’). זה לא הפריע לכל לוחמי החופש להתייצב כאיש אחד למלחמת קודש היסטרית. לא בכדי הסערה הזאת חלפה כלעומת שבאה, וכך כנראה יקרה גם לכל הסערות העכשוויות.

כל אלו מנסים ליצור אצלנו תחושה כאילו התברכנו באלפי ז’אן דארקים, אמיל זולא-ים, נלסון מנדלה-ים ומרטין לותר קינג-ים תחת כל עץ רענן. ממש אוסף מרשים של מרטירים. טוב, אין כל פלא בכך שהרי בכל זאת אנחנו העם הנבחר. יש רק שני הבדלים שוליים בין כל רוכבי האתונות הללו לבין ז’אן דארק ואמיל זולא המקוריים: במקרה שלנו אין ולו גרם של מחיר שהם מוכנים ו/או יידרשו לשלם על עמידתם ‘האיתנה והאמיצה’, ובנוסף אין גם אויב של ממש להילחם מולו. מסכנה רוזיננטה הישראלית שצריכה לשאת על גבה את כל הדון קישוטים הללו ביציאתם למלחמות חורמה נגד טחנות הרוח האימתניות פרי דמיונם. אני לא יודע אם לצחוק או לבכות למראה המחזות הפתטיים ומעוררי הרחמים הללו.

מבט אל האתיקה הרפואית

אם נשוב לרופאים ולפסיכולוגים, משום מה בני דודינו הללו שכחו, ולא בפעם הראשונה  (ראו למשל בטור 225), שבכללי האתיקה של הסתדרות הרופאים מופיע סעיף טז (שהוקרא בכנסת לעיני כל ישראל על ידי מיכל וולדיגר, ראו כאן, ואין צורך לומר שהוא זוכה עד היום להתעלמות מפוארת בשיח הציבורי בעניין), ולפיו:

טז. סירוב הרופא למתן טיפול רפואי.

  1. הרופא רשאי שלא לתת טיפול רפואי לבקשת המטופל, אם הבקשה מנוגדת לעמדתו המקצועית, למצפונו או לאמונתו. בנסיבות אלו הרופא יפנה את המטופל, במידת האפשר, לרופא מתאים אחר.
  2. הרופא יתנגד למתן טיפול רפואי הנכפה עליו מטעמים מנהליים או כלכליים, אם טיפול זה נוגד את עמדתו המקצועית או את מצפונו.

אם כן, האתיקה הרפואית עצמה מכירה בהבחנה הזאת כדבר בסיסי. זהו השכל הישר וכל בר דעת מבין זאת. אז על מה יצא הקצף? סתם הסתה נטולת בסיס, ותו לא מידי.

ניתן כמובן להעלות חששות של מדרון חלקלק, שלפיהם החוק הזה יביא גם לאפליה על בסיס זהותו של מקבל השירות, בפרט לאור התבטאויות קודמות של אלו שהעלו אותו ומקורביהם. אלא שמציעי החוק עצמם (אורית סטרוק ושמחה רוטמן) חוזרים שוב ושוב על הבהרות שלא לזה כוונתם, אבל המראיינים לא נותנים להם לדבר (ראו למשל בראיון הזה אצל עמליה דואק שמסרבת להבין את ההבחנה הבסיסית והמובנת מאליה הזאת). אין צורך לציין שכל זה לא עזר ולא יעזור להם. לוחמי הצדק ה’ליברליים’ ימשיכו במסע המטורף שלהם שנועד לכפות על אנשים לפעול נגד מצפונם.

פרדוקס האפליה

שיא השיאים של הקרנבל ההזוי הזה הוא תופעה משעשעת שניתן לכנותה ‘פרדוקס האפליה’. היו כמה צדיקים שהתעלו על כולם ופרסמו שהם לא יתנו שירות לגופים שנוקטים אפליה במתן שירות. הנה כאן למשל על הצעד ה”אמיץ” של בנק דיסקונט, שהאתיקה והמוסר תמיד נר לרגליו, בפרט כשה’אומץ’ המופלא הזה נותן לך נקודות פרסום חינם (על האבסורד שבזה, ראו בקטע של עופרה לקס כאן) ולא דורש ממך גרם של מחיר (ולו רק מפני שהוא לא ייושם לעולם). אבל בנק דיסקונט אינו האמיץ היחיד בסדום הגזענית שלנו. ארגון הצדקה המכונה פייסבוק ועוד כמה צדיקים הצטרפו גם הם לחגיגה, ובכללם גם אוסף של עורכי דין רודפי צדק ואתיקה (אבל כנראה לא העפרונות הכי מחודדים בקלמר), שפרסמו את המכתב הבא:

מכתב משרדי עורכי הדין: התחייבות לאי אפליה במתן שירותים

משרדי עורכי הדין החתומים מטה, חרטו על דגלם את ערכי הסובלנות, השוויון וכבוד האדם, כמו גם את התמיכה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובכללם את עקרון עצמאות הרשות השופטת.

קריאות שנשמעות לאחרונה בזירה הפוליטית בישראל, לכרסום ערכים אלה, מדאיגות אותנו באופן כן ועמוק. אנו מחויבים לעשות כל שביכולתנו כדי למנוע אפליה מכל סוג שהוא, ובכלל זאת מטעמי גזע, דת, לאום, מין או נטייה מינית.

לכן, מצאנו לנכון להבהיר, כי גם אם תשונה החקיקה הרלוונטית משרדינו לא ייצגו לקוחות, ולא יעשו עסקים עם גורמים וחברות, אשר יפלו בני אדם מטעמי גזע, דת, לאום, מין או נטייה מינית.

אנו מאמינים ומקווים, כי ללקוחותינו, כמו גם לחברות ונותני השירותים עמם אנו מתקשרים, ערכי יסוד משותפים, ובאמצעות שיתופי פעולה ואיחודי כוחות נוכל לעזור ולשמר חברה שוויונית, סובלנית ומכבדת, במדינת ישראל.

בכוונתנו להביא הודעה זו לכל הגורמים עמם אנו עובדים.

איזה צדיקים! שימו לב שהם לא מודיעים שלא יפלו אנשים גם אם החוק יאפשר זאת. זה בכלל לא מופיע כאן. להיפך, הם בהחלט יעשו זאת. איך אני יודע? כי המכתב הזה אומר בדיוק את זה: בכוונתם להפלות ארגונים וגורמים שינקטו מדיניות מפלה. כלומר הם מודיעים שישתמשו בחוק כדי להפלות אנשים רק בגלל השקפתם, ולמרבה האירוניה זה נכתב במסגרת התנגדותם לחוק המפלה. מצאתי את עצמי משפשף את עיניי בתדהמה ולא מאמין. תוך שהם יוצאים נגד חוק האפליה הם מודיעים שיפלו אנשים רק בשל השקפתם. יתר על כן, הם גם לא עושים הבחנה בין שירותים שנוגדים את ערכיהם (כלומר שיהוו עזרה לאפליה שנוקטים הגופים ההם) לבין אי מתן שירות לגופים רק בשל היותם מפלים. משמעות הדבר היא שהמשפטנים המכובדים הללו יוצאים נגד חוק ראוי וצודק שאין בו ולו בדל אפליה, והצעד בו הם נוקטים הוא עצמו בגדר אפליה גסה, וכל זאת במעטה של מלחמה נגד אפליות. נראה שאפילו השמים אינם הגבול לטיפשות ולמגמתיות. נדמה לי שכדאי לכם לשמור את רשימת המשרדים החתומים שם. אם מישהו מאיתנו ייזקק לשירותי עו”ד בתחום כלשהו, חשוב  לדעת בידי מי לא כדאי להפקיד זאת (או שמא זוהי אפליה אסורה על בסיס יכולות: יכולנות).

שטיפת המוח הפנאטית שגורפת עמה את ה”ליברלים” שלנו הפכה אותם להיות כנסייה קיצונית, לא פחות מהכנסיות הדתיות שהם תוקפים. קשה להאמין שזו אכן רמת האינטליגנציה אמתית שלהם. המסקנה האלטרנטיבית היא שיכולות החשיבה והאבחנה הכי בסיסיות מנוטרלות לגמרי במסגרת הכנסייה הנ”ל. עכשיו לך תציג ביקורת עניינית על מדיניות הממשלה ותצביע על הבעיות האמתיות שאתה רואה בה, כשאלה ה’קולגות’ שלך. אתה מציג את עצמך כאידיוט בין אידיוטים ואין לך סיכוי לזכות בגרם של קשב.

הערה על התחום האפור

אין ספק שיש לא מעט מקרים אפורים בתחום האפליה. חישבו על אירוח זוג להט”בי במלון. בעל המלון מאפשר להם בכך דברים שלדעתו אסורים. האם זה נכלל באפליה לפי מקבלי השירות, או שזהו סירוב בשל אופי השירות עצמו? לא פשוט. ומה על הדפסת הזמנה לאירוע שעניינו מדע פופולרי אבל הוא בחסות ארגון להט”ב ועם הלוגו שלו? אפילו אפיית עוגה לחתונה, כמו במקרה האמריקאי, אינו מקרה קל ופשוט. מעבר לזה, ברור שניתן גם להחביא מניעים גזעניים בתואנה שיש כאן הסתייגות ערכית, אבל למיטב שיפוטי חששות כאלה לא מצדיקים כפייה ערכית על אדם. צריך לחשוב כיצד להגדיר את החוק ולמנוע מקרים בעייתיים. אבל כמו תמיד גם כאן לא נכון לתת לתחום השחור להשתלט על הלבן בשם הדאגה לאפור. הזכרתי לא פעם את הטענה של דוד אנוך שהחשש ממדרונות חלקלקים הוא מדרון חלקלק שמשתק אותנו במקרים רבים מדיי.

ניטול עוד דוגמה. חשבו על אדם שערכיו הגזעניים כוללים איסור על נישואין בין מזרחי לאשכנזייה או בין חסיד לליטווקית. האם ‘חוק האפליה’ אמור להגן גם עליו?! לדעתי בהחלט כן. עם כל הבוז והדחייה שאני חש כלפי הערכים הללו, אני חושב שאסור לי לכפות על אדם לפעול שלא על פי ערכיו. כך גם בנישואין, לא סביר לחייב רב לחתן כהן עם גרושה, יהודי עם גויה, או זוג הומואים, ואני מקווה (אם כי ממש לא בטוח) שגם גדולי הליברלים לא יתמכו בצעד כזה. אם כי כמובן שחשוב לתת לאוכלוסיות הללו אופציה אחרת לעשות זאת שלא באמצעות רב, מה שהאינטלקטואלים השמרנים שלנו לא תמיד לגמרי מקפידים עליו. אני חושב שזה, בין היתר, מה שגורם לדרישות הלא סבירות של ה”לליברלים”. שוב ניתן לראות שעל המגרש הזה כמעט אין צדיקים.

אפילו לגבי המקרה של בית הדפוס, ראיתי לפני כמה ימים קטע של חיים לוינסון ובו הוא מצטט מפסק הדין וטוען שהשופטת (שהייתה דתיה, לטענתו) מנמקת את פסק הדין בכך שהאפליה שם הייתה על בסיס מקבל השירות ולא בגין אופיו של השירות עצמו, ולכן החליטה להטיל עליהם את הקנס. ממה שאני קראתי (ראו שוב בטור 296), ממש לא התרשמתי כך. אבל הדבר טעון בדיקה, שכן חשוב להיזהר מסחף לשני הכיוונים. כך או כך, מה שחשוב לענייננו הוא שעקרונית אין לכפות אדם לתת שירות שמנוגד לערכיו, והתחום האפור טעון ליבון עדין לגופו.

לסיום, אקנח בדוגמה נוספת של ביקורת מתלהמת, והפעם משני הצדדים.

מצעד הבהמות

בימים האחרונים התפרסמו דבריו של הרב מזוז על ההומואים ו’מצעדי הבהמות’ שלהם. הדברים הללו מעוררים בי תחושת דחייה כלפי הדובר, שניכר כי אינו מכיר את התופעה ומדבר עליה ללא הבנה. הסגנון אינו  העניין כאן (לי בטח אין הצדקה לנזוף באנשים על סגנון שאינו עדין), למרות שלהתייחס לנטייה של אדם (להבדיל מדעות או התנהגות) כעניין מגעיל או דוחה זה באמת לא ראוי. כדאי לראות גם את דבריו של הרב עמאר בהקשר הזה (בעיניי הם חמורים ובעייתיים יותר). הטון ונימת הדברים של שניהם מעידים וממחישים שוב את הפער בין כישרון וידע תורני לבין היגיון ושכל ישר. כדאי לזכור שהדברים נאמרים כמה שנים אחרי שאירע רצח במצעד כזה בירושלים.

ואחרי שאמרתי את כל זה, על אף מלוא חוסר הסימפתיה לדברי הרבנים הללו, אני חייב לעשות כאן הבחנה. בחלק ניכר מהמקרים (ועד כמה שאני מבין, כך הוא גם אצל הרב מזוז), ההתייחסות היא לא לאנשים אלא למצעד. כשמכנים את המצעד הזה “מצעד בהמות” אין פירוש הדבר בהכרח שהומואים הם בהמות. בדיוק כמו שכשאני אומר שאדם כלשהו התנהג כמו בהמה זה לא אומר שאני רואה אותו עצמו כבהמה. זו ביקורת חריפה על התנהגות ולא בהכרח תיאור של האדם. הכינוי בהמה או בהמיות אפילו לא בהכרח מתייחסים לתביעת הזכויות של הלהט”ב ולמחאה נגד היחס שהם זוכים לו (שלפחות בעיניי הם לגיטימיים לגמרי וגם מוצדקים), אלא על הצורה שבה הדבר מתבצע בחלק מהמצעדים הללו (בעיקר בתל אביב, אבל לא רק בה). אנשים רבים, כמוני למשל, שמתבוננים בחלק ממצעדי הגאווה מתמלאים גועל. החצנה של מיניות היא בהחלט התנהגות של בהמות (להזכירנו, רק בהמות מקיימות יחסי מין בחוץ. בושה וצניעות הן תכונות אנושיות בעלות ערך). אלו פרובוקציות דוחות ברשות הרבים, שנכפות על כלל הציבור שלא מעוניין בהן, כולל ילדים וילדות, ולזה יש מקום להתייחס כ’מצעד בהמות’. מה עוד שהרישיון לפרובוקטיביות לא אמור להיות שמור רק לצד אחד במשחק הזה.

נכון שנורמות הצניעות המקובלות שונות בין המגזרים השונים, אבל חוסר ההתחשבות של הצועדים (אני מתייחס לאותם מצעדים שמתנהלים באופן פרובוקטיבי) בנורמות של אנשים רבים, בפרט כשזה נעשה באופן בוטה ברשות הרבים, בהחלט יכול להצדיק ביטויים כאלה. אני מניח שהרבה ליברלים היו מצטרפים לתיאור כזה ביחס לאקט של קיום יחסי מין מלאים ברשות הרבים. בעיני הרב מזוז (וגם קצת בעיניי) המצעד בתל אביב די דומה לזה. אבל בכל זאת חשוב לציין כאן כמה הסתייגויות. ראשית, זה לא מאפיין את כל המצעדים בארץ, שחלקם ממש מתונים ומתמקדים במסר ובזכויות ולא בהחצנת המיניות. שנית, חשוב לזכור שמדובר בתגובה (פרועה למדיי ולא ראויה) לאפליה ארוכת שנים שנמשכת עד היום, ונעשית בעיקר בהשראתם של בעלי התפיסות השמרניות שמתקוממים נגדה כעת. הפרובוקציות נועדו בין היתר לדקור את המפלים בעיניהם, ואת זה אפשר להבין גם אם לא לקבל. שוב ניתן לראות כיצד שני הצדדים מלבים זה את יחסו של זה, ואני עוד אשוב לנקודה הזאת בהמשך.

אני כן חושב שיש בדבריו של הרב מזוז הכללה לא ראויה, התייחסות מבזה במשתמע, ונראה שהיא נובעת מחוסר היכרות עם התופעה ואולי גם מדעות קדומות לגביה (וגם מערבוב קטגוריאלי שגוי בין איסור הלכתי לבין שפלות מוסרית, שבא לידי ביטוי ביחסו לאמיר אוחנה). ובכל זאת, כשבוחנים את דבריו כשלעצמם, לפחות חלקם הם בגבול הסביר.

גם טענתו של הרב מזוז שלפיה מדובר במחלה אינה בעייתית בעיניי. כבר הסברתי לא פעם (ראו למשל בטורים 2526) שהמונח ‘מחלה’ הוא עניין להשקפה, ולכן לא אמורה להיות לו שום קונוטציה שלילית. אדם שחושב שמדובר במעשה אסור, הלכתית ו/או מוסרית, בהחלט יתייחס לתופעה הזאת כמחלה, בדיוק כמו קלפטומניה, נטייה לחלל שבת, אכילת חזיר אובססיבית, או כל נטייה שלילית אחרת. מי שרואה את הנטייה הזאת באור ניטרלי או חיובי, כמובן לא יראה בזה מחלה. לכן הביטוי ‘מחלה’ אינו אלא ביטוי ליחסך לתופעה (בעד או נגד), ואין בו מאומה מעבר לזה. ההיעלבויות האוטומטיות בשיח סביב זה נשמעות לי כמו כלים להשתקה, אם כי לעתים גם השימוש במונח ‘מחלה’ הוא כזה (שהרי מי שמשתמש בו יודע אילו תגובות זה יעורר, גם אם לא בצדק).

בדוגמה הזאת ניתן לראות התלהמות משני הצדדים של המתרס. מבט מאוזן יותר יכול להניב הבנה הדדית של הצדדים וביקורת שפויה ומאוזנת יותר שיש לה גם סיכוי להתקבל. אחזור שוב ואדגיש מה שכתבתי לא פעם, איני עוסק בסגנון אלא בעיקר בתוכן ובטיעונים. שאלות של סגנון הן עניין טקטי, ולכן לא מאד מעניינות אותי.

סיום: בחזרה להתנהלות ולשיח

אז מה היה לנו כאן? מאבק מתלהם בין קואליציית זוועה חשוכה לבין אופוזיציה היסטרית ומוטה (וממש לא ליברלית). משני הצדדים מדברים שטויות ועושים שטויות, ובעיקר לא מנמקים. מאד קשה להשחיל לדיון הטעון והלא ענייני הזה טיעונים ענייניים. לדעתי מוקד הבעיה אינו העמדות אלא צורת השיח, הזעקות וההשתקות שלא מאפשרות בחינה וגיבוש ענייני של עמדות. העמדות הן תוצאה של צורת השיח וסימפטום אליו.

אם הדיון היה ענייני ואנשים היו מוכנים לחשוב רגע, להעלות טיעונים ולנמק לפני שכותבים מכתבי מחאה היסטריים ופתטיים, להערכתי (אזכיר כאן שוב את ניסויי הוואטסאפ שלי שהוזכרו למעלה) היה מתברר שהפערים בין הצדדים אינם גדולים כל כך. ברוב התחומים המחלוקות אינן כה גדולות, והצעדים הקיצוניים משני הצדדים נעשים בדרך כלל כתגובה לקיצוניות של הצד השני. הצד ההיסטרי מתדלק את הצד הזוועתני ואז ההוא הופך ליותר היסטרי, מה שמגביר את הזוועה ואז גם את ההיסטריה, וחוזר חלילה. צריך להבין שהיו בעבר לא מעט ביטויים של סמוטריץ ובן גביר שבהחלט כן היו ראויים לתואר ‘גזענות’, למרות שלהערכתי הם התמתנו בינתיים וזו לא רק טקטיקה אלא מהות (ראו על כך בטור 507). לכן אין פלא שהעולם חש תחושה, גם אם היא מוטעית לדעתי, שמתחת לצעדים הלגיטימיים בחוק האפליה יש מניעים גזעניים, ומגיב על כך בהיסטריה.

חקיקה פרסונלית של מתנגדי ביבי, בעצמה מעוררת תגובת נגד קיצונית עוד יותר (ובמסגרתה שוב חקיקה פרסונלית מהצד השני) שחוזרת ומקוממת שוב, וחוזר חלילה. בה במידה הצעדים של הפרוגרסיביים שמשתלטים על הנורמות והשיח הציבורי ושוללים זכויות של חרדים (כמו שימוש במתקנים ציבוריים ומימון ציבורי לאירועים מופרדים, לימוד מופרד באקדמיה וכדומה), מביאים לצעדי נגד קיצוניים (שברובם לא יתממשו) מהצד האחר כמו מס של 30,000 ₪ על החזקת חתולים. יחסו של ליברמן לחרדים (על אף שאינו משולל בסיס) מעורר תגובת נגד היסטרית שלהם שהופכת את החד פעמי והשתייה המתוקה למאבק על עיקר אמונה יהודי מול צורר אנטישמי (בעוד שגביית מחיר על שקיות ובקבוקים הם סתם צעדים לא פופולריים), וחוזר חלילה.

כדי להבין את ההתנהלות, ראו לדוגמה את הכתבה הזאת שמתארת החלפת צבעים הלוך ושוב במשרד התחבורה של השרות מיכאלי ורגב (כולל מסיבת עיתונאים חגיגית שמבשרת על כך), ובוודאי תתפלצו במה השוטות הללו משקיעות את זמנן, מרצן וחוסר כשרונן, ובעיקר את כספנו. אם תרצו, הרי לכם כאן עוד כמה פנינים מתכניותיה התעבורתיות של שרת התחבורה שלנו, מירי רגב, לגבי תל אביב רבתי (שכמובן אף אחת מהן לא תתממש בפועל). למה צריך חשיבה מעמיקה או עבודת מטה, אם אפשר פשוט לתת לילדה מפגרת להפריח סיסמאות פופוליסטיות, להתקוטט עם השמאלנים ולעשות פיגוע של מיליארדים בתל אביב?! כך גם סמוטריץ בצעד הראשון שלו כשר אוצר מבטל את מס החד פעמי (אחרי בדיקה מעמיקה, עבודת מטה ובחינת ההשלכות) ושר הדתות בצעד הראשון מבטל את רפורמת הכשרות בטקס חגיגי במשרד הרב הראשי (גם הם בוודאי בדקו לעומק את ההשלכות בחצי השעה שהוא מכהן בתפקידו). אני משער שאפילו אוסף המאותגרים הללו לא חושבים שאלו הצעדים הנחוצים ביותר, אבל ההתקוטטות חשובה להם הרבה יותר מהמהות. זה הזכיר לי כמה צחקנו/בכינו לפני שנים כאשר ראש המועצה המושחת של ירוחם שהחליף את קודמו השנוא עליו עשה לכולנו הפתעה ושינה בין לילה את כל צבעי המעקים ברחוב (שנעשו על ידי קודמו). כעת ההבל הזה קורה לנו על טורבו במישור הממלכתי. ההיה, או חלמתי חלום?!

אי אפשר שלא להזכיר בהקשר זה את ‘הניצחון המופלא’ ו’קידוש השם ברבים’ של מרן השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שעלה שלשום בבוקר (יום ג, 3.1) להר הבית כגנב בלילה משער צדדי לכמה דקות וברח מיד החוצה, ואז הודיע חגיגית קבל עם ועולם שבזאת ניצחנו את החמאס. אני מתקומם נגד האפליה המתמשכת בהר הבית וכנגד הכניעה לחמאס, ואני גם חושב שהאזהרות החוזרות ונשנות של השמאל מהתמוטטות המזרח התיכון והיקום כולו (ע”ע ‘הר חומה’) שמתבדות שוב ושוב, הן היסטריות. ועדיין, ניצחון פירוס כזה, כניעה מרהיבה לחמאס כמו שהייתה כאן, די קשה לי לדמיין. בגלל איומים קטנים שלהם, שר בממשלת ישראל צריך להתגנב לכמה דקות השכם בבוקר כשהוא משתמש בתרגיל הטעייה ששותפה בו כל המערכת עד ראש הממשלה ועד בכלל, רק כדי לתקוע דגל בשטח של הקבוצה היריבה. ממש הפגנת ריבונות מופלאה. מי רואה את כל זאת ועדיין אומר שאנחנו לא הריבון בהר?! ברור שגם כאן אנחנו עוסקים במשחקי ילדים של מי יותר חזק ומי ינצח ומי נכנע, משחקי התגנבות וגניבת הדגל, במקום לטפל במהות. אגב, גם כאן שני הצדדים שותפים להיסטריה ולהשתטות הילדותית הזאת.

אז מה התוחלת?

אולי אני נאיבי, אבל אני חושד שבשני הצדדים מתחבאים (היטב) אנשים שפויים לא מעטים. זה שלא רואים אותם הוא מפני שהשיח הזה לוקח את כולם למקומות שבלעדיו הם עצמם היו מבינים ומסכימים שאינם ראויים. להערכתי אדם חרדי מן השורה מבין שטפילות וחוסר נשיאה גורף בנטל הם התנהלות לא מוסרית ולא ניחא לו בזה. לפעמים תגובתו, הקיצונית והנעלבת בו זמנית, היא תוצאה של תחושת חוסר הנוחות ושל היעדר תשובות טובות יותר לתוקפים. אני די בטוח שהוא גם מבין שחברה שמושתתת על כפייה, על הצרת אופקים והצרת צעדים של כל מי שחושב מעט אחרת, שיש בה תופעות בעייתיות מאד בתחום ההטרדות ופשעי המין, אלימות על ידי כנופיות בריונים פרטיות ועוד מעלות רבות וחסרונן, רחוקה מלהיות חברת מופת, למרות כל מעלותיה (האמתיות). בה במידה, אני מאמין שאדם חילוני ליברלי סביר מבין שהשתלטות כזאת על השיח, על הנורמות המשפטיות ועל משאבי ציבור ועל צורתה של רשות הרבים, אינה ראויה. בעומק ליבו גם הוא חש שאין חיה כזאת יהדות חילונית בלי תורה והלכה ושהוא נושא את שם היהדות לשווא. ריבוי העיסוק והכתיבה בנושא של זהות יהודית חילונית (שמניב בעיקר סיסמאות ריקות ומעגליות) רק מעיד שהתחושה הזאת נוכחת שם מאד. אני גם חושב שאדם ליברלי שפוי אפילו יסכים להבחנה שהצגתי למעלה לגבי ‘חוק האפליה’. כל אדם, גם לא חרדי, מבין שלימודי ליבה ומערכת החינוך כיום אינם מביאים אותנו לפסגות נישאות של הישגים והשכלה, ושגם החברה החילונית שלנו רחוקה מאד מלהיות חברת מופת פתוחה, סובלנית ונאורה. יתר על כן, אני די בטוח, נאיבי שכמותי, שבעומק ליבם שני הצדדים באמת רוצים להיות כאלה (סובלניים, פתוחים, משכילים, נבונים, נאורים, תורמים לחברה ואנשים טובים ומתחשבים).

אבל כולנו עלינו על עצים בגלל הצעדים וצעדי הנגד, וכעת מסביבנו ייהום הסער, ורוב מהומה כמעט על לא מאומה. מה שמכונה כאן בטעות ‘שיח’ או ‘דיון ציבורי’, מורכב מהצהרות תקשורתיות, ממכתבים קולקטיביים היסטריים וצדקניים שבאים מהבטן ומלאים סיסמאות, ללא דיון, טיעון, או הנמקות. התחושה היא שהכל אג’נדות ופשוט אין עם מי לדבר. מתוך בליל הזעקות ההיסטרי כמעט איני מצליח להבחין בטיעון של אחד הצדדים, משהו שיש בו הנמקה סבירה ועניינית. הצעקות האמוציונליות באות מהבטן, מחרישות את האוזן וגורמות לאנשים נורמליים להסתגר בייאוש בתוך עצמם.

כפי שכתבתי בתחילת הטור, אם היינו מצליחים לשוחח באופן שפוי ניתן היה להיווכח שהוויכוחים אינם כה קוטביים כפי שניתן להתרשם, ובדרך כלל מה שנראה לאחד כהכרחי וכראוי ייראה לאחר לפחות כקביל. ההקצנה שגורמת לנו לטפס על עצים שאי אפשר להגן עליהם אולי הייתה נמנעת כך, והיינו חוזרים לוויכוחים פוליטיים רגילים, בלי אפוקליפסות, בלי זוועות ובלי היסטריות. איך מגיעים לזה בדור הרשתות החברתיות הצעקניות והפופוליסטיות, בדור ה”תקשורת” נטולת התקשורת? לא יודע.

לסיום, כמו קאטו הזקן והטוב איני יכול להימנע מההערה שלדעתי עניין זה גם קשור להעדפות הרווחות כל כך במחוזותינו של וורטים חסידיים וקיומיות פסיכולוגיסטית על פני שיקולים פילוסופיים הגיוניים, המשגה וניתוח, ועיון אינטלקטואלי שיטתי. מכאן אני יכול להסיק שפרסום טור ארוך ומתיש (שגם מצליח להרגיז את כל הצדדים) באתר אזוטרי לא ממש ישנה את המצב. פשוט איני רואה דרך אחרת לעשות זאת.

ולהשומע ינעם.

[1] כפי שכתבתי שם, כל סעיף ברפורמה המוצעת נשמע לי סביר ובוודאי בר הגנה לפי התיאוריה הדמוקרטית. אבל המכלול מאד בעייתי, בפרט בנסיבות שלנו שיש רק שתי רשויות וקואליציה שעלולה להיות די חסרת מעצורים.

[2] . חלק מזה הולך להנצחת אישים חרדיים (הרב עובדיה והרבי מלובביץ), והבנתי שגם כאן מדובר בסכומי עתק.

[3] רבים מהמקורות שאפנה אליהם הם מאמרים מ’הארץ’, ולכן אני משתמש בהם למרות שדרוש מינוי כדי לקרוא אותם במלואם. זה בעיקר מפני שבן השיח שלי לדיונים הללו (שהוזכר למעלה) שולח לי אותם.

[4] אמנם ראו כאן טור חריג של זהר לדרמן שעומד על כך, וכותב ב’הארץ’ דברים דומים למה שאכתוב כאן.

88 תגובות

  1. קשה לענות תשובה כהלכה לטור כה ארוך ולהתווכח על כל טעות והטעיה (שהוא רצוף בהן).
    ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר.
    “קואליצית זוועה” המורכבת מ”מושחתים, פושעים, גנבים” וכו’ וכו’ וכו’.
    ומולם – “היסטריים”. כלומר, אנשים טובים, חכמים, ישרים ומסורים, אבל אפעס, נבהלו קצת יותר מדי.
    קראתי לפני שנים פרקים מתוך ה”מיין קאמפף” (הספר כולו רב דפים מבולבלים ולא שווה את המאמץ) וגם כמה מאמרים (מתורגמים) מה”שטירמער”. הטור הזה, אפעס, מזכיר לי את אותן שיטות דמגוגיות, אותו סרקאזם וניסיון נואש להיראות “מבקר הגון” לתופעה חברתית חמורה… אותו טיעון של “יש גרמנים טפשים, אבל היהודים – הם המושחתים והדמונים”. (טוב, אסור להכליל, איך אמר אדולף? “היה יהודי אחד הגון שבסוף הרג את עצמו”, כוונתו הייתה לאוטו ויינינגר).

    אז הבעיה של האופוזיציה היא … “היסטריה”? רק זה? פרט לכך הם היו סמל היושר, ההגינות והיעילות? אתה באמת מאמין בזה? לא אטרח כאן למנות כרוכל את כל השקרים והמרמה של לפיד ושות’ בהקמת הממשלה הקודמת, (לא הייתה התחיבות אחת שלהם שלא הופרה, והם לא התנזרו מכספי ציבור, ע”ע בית בנט ברעננה), וגם לא אתעכב על הבורות המביכה של לפיד (אפרופו “חשוכים” ו”נבערים מדעת”, לפיד וחבריו שאף השווהו לבורא עולם, מהווים כמובן סמל ההשכלה והידע הפנומנלי). אבל, אתה באמת מאמין בחלוקה המטורללת הזו של הציבור הישראלי שיצאה כאן מקולמוסך? (כמעט כתבתי “המורעל”, אבל לא יפה להתבטא כך…). אם כן, אתה עצמך קרבן של שטיפת מוח. מפגן ההבלים שהצגת כאן פוגע בראש ובראשונה במוניטין שלך עצמך. כיצד אוכל לתת אמון במי שמתיימר להנגיש לי טקסטים פילוסופיים עמוקים ומסובכים, כאשר בדברים שאני כן יכול לשפוט הוא מפגין טפשות של אינטלקטואל אמריקאי או בריטי מראשית המאה הקודמת?

    ועוד משהו. אני נזכר בשיחה שקיימתי בסוף שנות ה-80 עם אדם שטען שהוא איש שב”כ (עד היום איני יודע אם זה נכון). הוא “הסביר” לי את הגאוניות של החלטת רבין לתמוך פיננסית בחמא”ס (שהיה אז ארגון חדש ולא מוכר). לדבריו, רבין הבין שעדיף לממן פאנאטים דתיים “כדי שישבו בישיבות ובכוללים שלהם ולא יתעסקו בפוליטיקה”. כל נסיונותי להסביר לו שלא כל הדתיים ולא כל הדתות עשויים מעור אחד, והתנהגות המאפיינת פאנאט דתי יהודי לא בהכרח מאפיינת פאנאט דתי מוסלמי – נפלו על אזניים ערלות. (“אתה חושב שאתה מבין יותר מכל ראשי השב”כ ומערכת הביטחון”?). צעירים דהשתא שלא ידעו את יצחק לא מאמינים לי כשאני מספר להם על הסכומים הנדיבים ששר הביטחון רבין העביר לחמא”ס על בסיס “קונצפציה” הזויה ומטורללת זו.

    ולמה נזכרתי בזה? כי אני מעדיף את הערבים שקועים בבוץ הבורות והבערות, פאלאחים נבערים וקשי יום, וכמה שפחות משכילים. הניסיון של מאה ויותר השנים האחרונות הוכיח שככל שהם משכילים יותר, הם אויבים מרים ומסוכנים יותר. קצת לימוד היסטוריה (וקצת ספרות מחקרית על הקשר בין טרור להשכלה וכו’) לא יזיקו.

    1. זה באמת לא ייאמן. אני לא מבין איך הוא איבד את חוש הביקורת הבסיסי. ליפול לשטיפת מוח כזו לא היה קורה בחיים למיכי הישן. אנייודע שהיה לו ניסיון רע ומר עם העולם החרדי והוא נכווה ( ובצדק יש לומר. אני באמת מבין למה הוא כעס עליהם באותו מקרה ספציפי ) אבל לא ציפיתי שזה ייגרום לו לחבור לאוייבי העם היהויד (או זרים במקרה הטוב). זאת אולי דמנציה. לא יודע. באמת שלא.

      כמות השקר והרשע והאטימות שבשמאל היא פי אלף אלפים יותר ממה שיש אצל החרדים. לא פלא שהם מרגישים כמו בגלות ( היום גם אני מרגיש ככה אפילו אחרי ניצחון הימין. למעשה הניצחון האמיתי יהיה ברגע שכל הפקידים במדינה יהיו אוהבי העם היהודיׂ ) . מותר לרמות את הפריץ הבריון הרשע ( וגם היהודים שמסייעים לו).

      זה נראה כאילו המדינה הוקמה ע”י אנשים שבכלל לא אכפת להם מהעם היהודי אלא רק רצו לשלוט על בני אדם אחרים, וכיוון שקיבלו בעיטה בישבן מהגויים ( דרייפוס וכו’) אחרי שנסיונות ההתבוללות שלהם לא צלחו, החליטו להתשתרר על הפראיירים היחידים שנשארו . הלא הם שאר היהודים התמימים שבתמימותם חושבים על סולידריות בין יהודים. יש לשים לב שהשמאל תמיד מדבר על המדינה ותרומה למדינה ובגידה במדינה. שמעת אותם פעם מזכיר את המילה ” העם ” שלא במשמעות אוסף ה”אזרחים” ? כלומר על עם ישראל ? זו מילה מגונה מבחינתם ( דת האנטי זגענות ואנטי לאומנות הפרוגרסיבית. השוויון הקדוש הריק ( שבו כמובן משום עדיין מתנהל שלטון שהשמאל יעמוד בראשו כדי להחליט איך להשליט את השוויון הזה . כי כידוע כולם שווים אבל הם שוווים יותר) ). אני כביר ממש מבין את הרב טאו.

      אגב זו חלקר מהריקנות של השמאל העולמי בעל המנטליות הפקידותית. החוק חשוב ולא הצדק . המדינה חשובה אבל לא הלאום.הנהלים חשובים ולא המטרה עבורה יצצרו אותם

      למי אכפת במציאות כזאת אם יילכו לצבא אלו לא ?בשביל מי הצבא הזה נלחם כיום ? הוא כבר בדרך להיות הצבא האדום. למי אם ישלמו מיסים או לא אם ממילא הם מוחזקים בידים של אינפנטילים חסרי דעה שייתנו אותם לאויבינו ?

      1. כיוצא הציבור החרדי אני מכירו היטב ויודע שיש בו הרבה אורות ולא פחות מכך צללים אפלים. (מישהו אמר 50 גוונים של שחור…). אני שותף מלא לביקורת על ההנהגה החרדית (הרוחנית והפוליטית כאחד), וגם כשהייתי תלמיד ישיבה חרדית נחשבתי עוף מוזר (ושנוא) כיון שלא הסכמתי לראות ברב שך גדול הדור. למעשה לא ראיתי בו גדלות כלל. אבל מעולם לא הייתי שותף לשנאה העיוורת והפאנאטית לחרדים. אחיי הם.

        הדרך לצאת מהמלכוד שבו לכודים המדינה מחד-גיסא והציבור החרדי מאידך גיסא אינה בטורים נוטפי שנאה וסרקאזם, וגם לא בגזירות תקציביות שידרדרו את הציבור הזה לעוני קשה יותר משהוא שרוי בו היום, וטוקבק אינו הזירה המתאימה לברור סוגיה זו. עם זאת, אני יכול להעיד שבשיחות סגורות עם ראשי ישיבות נוכחתי שהם הרבה יותר מפוכחים ממה שהם מרשים לעצמם לגלות בפומבי ומבינים בהחלט את המלכוד הנ”ל.

        אשר לשמאל, גם פה הסיפור ארוך ומפותל יותר משתארת. שורש הרע מגיע לקארל מרקס (מצאצאי רש”י…), שפיתח תיאוריה הזויה ומטורללת של קונספירציה עולמית של הבורגנות כנגד הפרולטריון. אחרי שהמרקסיזם נחל מפלה משפילה בכל מקום שבו נוסה, העתיקו המרקסיסטים את המוקד האידיאולוגי להתגוששות בין “פריווילגים” ל”מדוכאים”, שהתפתחה לטרללת עצומה של “מערך מצבים” וכו’, והדברים ארוכים מיגעים ומטופשים להפליא. הטרגדיה היא שהטרללת הפרוגרסיבית המטומטמת הזו כבשה בסערה את האקדמיה האמריקאית ומשם שלחה גרורות סרטניות לכל עבר, וגם לארצנו הקדושה הגיעה וזרעה הרס בכל אשר נגעה בו.

        1. אתה הולך סחור סחור , במקום לצאת את ליבוביץ שאומר: להכרעות של בני אדם אין שום נימוק רציונלי…
          האדם מכריע לא בגלל משהו שמשנע אותו בעולם , אלא משום שכך הוא רוצה!
          זה יוצא ממנו אל העולם.
          וכל מה שהוא מקבל מהעולם אליו זאת מסקנה!
          לעולם ולטבע יש חוקים בניגוד לטבע האדם ששם הנפש והנשמה מכריעם ואין אפשרות למדוד את נפש האדם!
          אבל בעולם הפיזי אני יכול למדוד וחקור כל דבר…

    2. מרדכי היקר, אולי לא שמת לב אבל נושאו של הטור הזה הוא הדיון העכשווי. בדיון העכשווי האופוזיציה אינה הנושא אלא הביקורת שהיא מטילה על הממשלה. אם היית טורח לקרוא, היית ודאי רואה שביקרתי את האופוזיציה על הסתה ומגמתיות, קראתי להם כנסייה פנאטית וכו’. אז המסקנה שמדובר באנשים ישרים ונחמדים ורק היסטריים, היא כנראה היסטריה מתוך מגמתיות שלך. כרגיל, אני חייב לומר.

      1. מיכי היקר (עד בלי מחיר), טרחתי וקראתי את כל הטור מראשו לזנבו. כשאיני קורא הכל, או כשאני קורא בחופזה, אני מציין זאת (כדי לא לגנוב דעת). מגבלותי הקוגניטיביות ידועות ויבלותי כואבות כשדורכים עליהן… אבל, במקרה זה שאלתי הייתה פשוטה – האם אתה באמת מאמין בדיכוטומיה שמצטיירת מדבריך, דהיינו שהקואליציה מורכבת ממושחתים, גנבים ו”זוועות”, בעוד האופוזיציה מורכבת מאנשים טהורים וישרים שרק לקו בבהלת יתר? אם לא, יכולת פשוט לומר שדבריך נכתבו בסרקאזם הרגיל שלך, שהגזמת לצורך הדיון וכו’ ושלא התכוונת לכך. אם כן – טוב, כבר אמרתי לעיל.

        אפרופו מושחתים, איני יודע למי אתה מתכוון בטור זה, אבל בטורים אחרים הקפדת לכנות את נתניהו “המושחת שליט”א”. באחד מהם שאילתיך אם טרחת לעקוב אחר משפטו ואחר הגילויים מסמרי השיער שעלו בו. האם אתה מודע לכך שלמרות שעד כה העידו כ-30 עדים ויותר, איש מהם לא תרם ולו כזית לעמדת התביעה, אבל כולם כאיש אחד (חלקם כמלאך רע העונה אמן בעל כרחו) תרמו לא מעט חומר להעמדה לדין של החוקרים והפרקליטים בשלל עבירות חמורות שבחמורות (על גבול הבגידה, ועדיין צ”ע מאיזה צד של הגבול).
        התעלמת אז משאלתי, או שמא חמקה מעיניך. אז במטותא אני חוזר עליה בתקוה לתשובה כנה.

        1. התגובה הקודמת שלי הייתה קצרה לאין ערוך (או ארוך) מהטור, ונראה בעליל שגם אותה לא קראת. אם כן קראת, זה מדאיג הרבה יותר, אז אדון אותך לגף זכות.
          כתבתי כאן לא פעם שאיני עוקב אחרי המשפט. השופטים יאמרו בסוף מה התמונה שמתגבשת, ואמירות נחרצות כמו שלך נאמרות גם מהצד ההפוך. אם כי ברור שלחסידיו של אותו מושחת גם אם יהיה פס”ד מרשיע הדבר לא יועיל. הם יתלו גם אותו בקונספירציה.
          אבל טענותיי אינן במישור הפלילי יען כי איני עוסק בו. האיש מושחת עד לשד עצמותיו בלי קשר להרשעות במשפטיו.
          ועוד כתבתי כאן לא פעם שאין ספק שהעיתונות ומערכת המשפט רודפות אותו ונוהגות לא בסדר כלפיו. ובלי קשר לזה האיש מושחת עד לשד עצמותיו (שנאמר: זה שאתה נרדף לא אומר שאין סיבה לרדוף אחריך). ואולי זו הסיבה שרודפים אותו בצורה כה אובססיבית.

          1. החלף את המילה “נתניהו” ב”יהודים” – איך זה נראה כעת? מניין לך שהוא מושחת “עד לשד עצמותיו”? מה אתה יודע עליו מעבר למה שפורסם בתקשורת, שכמובן רובה ככולה רכילות ולשה”ר ושקרים?

            כנראה כלום. אינך עוקב אחר המשפט כי אי אפשר לבלבל פילוסוף עם עובדות. תמיד יימצא הפלפול הפילוסופי שיותיר אותן לא רלוונטיות.

            כשציינתי את מה שהתגלה במשפט התכוונתי, כמובן, לאופן שבו התנהלה החקירה, או נכון יותר לומר תפירת התיק והעלילה. גם אם אתה צודק ו”נתניהו מושחת” (דבר שעד כה לא נתמך בשום ראיה!), השחיתות המערכתית של הפרקליטות והמשטרה חמורה ומדאיגה הרבה (והרבה מההרבה) יותר. איזה סיכוי יש לאיש הפשוט והחף מפשע שנקלע למערכת הקפקאית הזו? וכי בכדי הגיע שיעור ההרשעות הפליליות בישראל ל-99% (לעומת 50-60% במדינות המערב)? האם הפרקליטות בישראל כה מוכשרת עד שהיא יודעת לברור רק את האשמים כדי להגיש נגדם כתבי אישום (כתרוץ העלוב שלה)?

            ממי שהפגין מול שגרירות סין למען הפאלון-גונג (שרדיפתם פשע, אבל גם הם לא צדיקים תמימים), הייתי מצפה שיפגין מול הפרקליטות והמשטרה במחאה נגד שיטות העלילה ותפירת התיקים שנחשפו בהן, מעין הכלאה של השטאזי, הקג”ב והסקוריטטה גם יחד. זו לא בעיה של נתניהו. גם אתה עלול למצא עצמך במוקד עלילה קפקאית שלא תוכל לצאת ממנה (ח”ו היל”ת) כל עוד זה טיבה של המערכת.

          2. כרגיל כדברי מרדכי. כל הדיבורים על ה”שחיתות ” של ביבי זו פשוט הנדסת תודעה ( תחזור על שקר אלף פעמים בתקווה ששומעיך יאמצו זאת). אינך מכיר את נתניהו מכלי ראשון אלא רק דרך התקשורת . וזאת מושחתת מידיעה מכלי ראשון ( ראה ערך נחום ברנע וערפאת וממעשים שבכל יום ). הרב מיכי פשוט רוצה להיות חלק מ”הנאורים” ( בעיני עצמם) שדבר זה פשוט וידוע אצלם ( הרי אין אצלם מציאות אובייקטיבית וממילא הם יכולים להיות משוכנעים בכך ללא בעייה מצפונית). ביבי לא יותר או פחות מושחת מכל פוליטיקאי בהווה או בעבר או איש צבא או שופט או עו”ד או איש מכירות מצוי. ובעצם מכל בנאדם רגיל פה בארץ שאין בו יראת אלוהים. לפי אמות המידה הללו של שחיתות, מערכת המשפט והפרקליטות והשמאל בכלל פי אלף יותר מושחתים ( ושלא לדבר בכלל על התשקורת). אלו הרי תלמידיו הרוחניים של סטאלין וממשיכיו על סטרואידים. הלא הם הפרוגרסיבים. ובכלל המילה שחיתות ירדה לזנות . עדיף שלא תשתמש בה יותר .

            1. מזכיר לי קולגה שאמרה לי פעם משהו על זה שאין לה בעיה עם ביבי, מותר לו לחשוב אחרת ממנה. אבל איך הוא הצליח להתחתן עם המשוגעת הזאת? אז שאלתי אותה: מה זאת אומרת משוגעת? והיא אמרה: נו, כולם יודעים ששרה לא נורמלית. אז הקשיתי: כן? כולם יודעים? איך בדיוק? דיברת איתה? פגשת אותה? עשית לה אבחון קליני? התשובה שלה היתה פשוט לחזור על הטענה: כולם יודעים שהיא פסיכית. בהחלט לא משכנע מצד מי שמעוניין שנקשיב לו בתור קול ההיגיון הבודד בכאוס התגובות הרגשניות והלא מבוססות למציאות (שעוד מאשים את תומכי נתניהו בכך ששום דבר לא ישכנע אותם אחרת, אבל קובע בלא בדל ספק שנתניהו מושחת עד הלשד, בלי שום קשר לבירור ההאשמות הללו המתנהל בימים אלו ממש).

              1. טענה חלשה מאד. כולם יודעים שלאנשים יש שכל ורצון. יש לך הוכחה לזה? גם בהלכה מקובל שיש דברים שקולם יצא ואז מניחים שסביר שהם נכונים. כמובן שלעולם אין ודאות, אבל נטל הראיה הוא על מי שמכחישם. עליו להוכיח שיש כאן טענת קונספירציה כלשהי.
                בלי להיכנס לאבחונים קליניים, אין לי ספק שהאישה הזאת לא יציבה וסובלת מהרבה בעיות נפשיות, ושכולנו סובלים מהן בעקיפין. מספיק מה שפורסם לגביה כולל הקלטות ועדויות. לא צריך שום אבחון קליני כדי לומר זאת אלא אם כוונתך לתת דיאגנוזה ספציפית. אף אחד לא מתכוון לזה, ואני מניח שזה כולל גם את הקולגה שלך.
                בקיצור, הקולגה שלך לגמרי צודקת לדעתי.

                1. אני מניח שאתה מתכוון לפסיקה עדכנית מפורשת של בית המשפט שמי שקרא לנתניהו’ז חולי נפש חייב לשלם להם בשל הוצאת דיבה, כן?
                  ממעט (וגם זה הגזמה) האינטראקציה שהיתה לי איתה היה לי קשה מאד להבחין בחוסר יציבות ובעיות נפשיות רבות, שלך הן ברורות לגמרי כי זה מה שכתוב בעיתון.

                2. סליחה אבל אלו בלבולי מוח.הקול פה “יוצא ” ע”י אנשים ממחנה אחד שמהדהדים אחד את השני. אין פה שום קונספירציה. יש פה פשוט חבורה של רפי שכל וחסרי עמוד שדרה. יש פשוט רצון להיות שייך לחברה הנכונים ופשוט כביעא בכותחא. זה שאדם הוקלט צועק כשהוא כועס לפי זה תצטרך לומר שכל הנשים משוגעות (ככה זה מורגש בכל מקרה ע”י גברים). ושלל העדויות מושמעות לפי צורכי האגו של המעיד כשהוא רוצה לקבל פרסום בתקשורת. ואם נתניהו שלח אותה לראיין מישהוא זה קשור כנאראה לענייני נאמנות ( לנתניהו או לעם ישראל. כיום כל קצין ( לפחות אלו שבדרגה בכירה) חשוד עד שיוכח אחרת בחוסר נאמנות לעם היהודי) שבזה נשים דווקא מאוד מבינות.

                  הקולגה שלו לא רק שהיא לא צודקת היא אפילו לא טועה. לפי התגובה שלה היא חסרת דעת וזהו.

                3. אבל למה אתה מתעסק בנושא “האשה הזאת” ?
                  למה עסקו בצורה כל כך מינורית
                  בסוניה פרס ? גם שם לא הכל הלך חלק .
                  יש קלא דלא פסיק שהעיתונות
                  היא נגד נתניהו,ולכן השתלחו במשפחתו.אני מקווה שלפחות את זה רואה רבנו

                  1. ברור שיש הטיות, אבל זההגדר של קלא דלא פסיק. והוא יוצא מאנשים שלו ששירתו בלשכתו ובסביבתו הקרובה. אז נדמה לי שמי שרפה שכל כאן זה לא הם.

                  2. זו תגובה לרב מיכי בשרשור שהתחיל בתגובה הראשונה אך כבר אין מקום לכתוב והאתר לא מעלה את התשובה שם. :

                    וואוו ממש הראית לי מה זה. מאוד בוגר: “לא. אתה בעצמך רפה שכל”
                    סליחה אבל אלו הבלים. אני ידעתי שהתכוונת לסיכסוכים שלו עם אנשי לשכתו. כל האנשים הללו מלישכתו זימרו לתקשורת את מה שהיא רצתה לשמוע בשביל פרסום או קידום. החל מרב הנוכלים בנט וכלה בזוג המקפצים ממפלגה למפלגה של בוגי ובוגי עצמו. כולם הראו חוסר נאמנות לעם היהודי או בגדו בבוחריהם בשביל לקבל אישור מהשמאל ששולט על פקידות המדינה ומוסדותיה. אנשיפ בלי עמוד שדרה. מילא שהם שונאים את נתניהו על הצנטרליזם שלו ,אבל למה לבגוד בעם היהודי ? למה חוסר עמוד השדרה הזה? מעבר לזה שאף אחד מהאנשים הללו לא אמין בעיני גם למילים שחיתות או שיגעון אין בכלל משמעות כשהיא יוצאת מהפה של כל מי שמתראיין לתקשורת או מאנשי תקשורתבמיוחד בענייני נתניהו או ימין. המילים הללו ירדו לזנות אצלם. אפשר לנפח כל דבר בשביל למכור את מה שאתה רוצה למכור. זה נקרא הנדסת תודעה. אין פה קלא דלא פסיק. זה שייך בחברה שיש בה מידה מסויימת של אובייקטיביות ( שנובעת מאיזהוא קשר בין חבריה) . מה שאין במקרה שלנו. יש פה אוסף של חבורה של רפי שכל ואנשי שקר בכל רמח אבריהם. זו אפילו לא קונספירציה כי הם מספרים לעצמם סיפור ואז בוחרים להאמין בו.כמו עורכי דין או אנשי מכירות. “אם אתה מאמין בזה זה לא שקר” כדברי ג’ורג’ קוסטנזה. אני בכלל לא מבין למה הרב לא רואה את זה. זה נראה כאילו שהוא רוצה להיות בקשר איתם ( שהרי אצלם זו אקסיומה שנתניהו מושחת. זה עיקר אמונה שקודם לעולם. ומי שמעז להרהר אחריו או שהוא משוגע או שהוא כופר) . אולי הוא רוצה למכור להם את מרכולתו. אז אני אומר לו שזה לא שווה את זה . אני בז לחבורה הזו של רפי השכל הללו . מכאלו צריך להתרחק . אני לא מסכים איתם ולא מסכים על דבר בשום בענייני פוליטיקה או נתניהו. בעולמם אין אמת . ראה ערך את הזעקות המטומטמות על ” מות הדמוקרטיה” של לפיד הפילוסוף הגדול ושל גנץ. ה”מהפכה” של לוין היא בס”ה החזרת המצב לפני ההפיכה של הדיקטטור הגדול ( וחסר המודעות העצמית) אהרן ברק. זה נראה שבכלל אין קשר בין המילים שלהם למציאות. בנושאים הללו הם לא נחשבים כבני אדם בכלל ואין הם נספרים בקלא שאינו פסיק ( שבוודאי גם לא שייך להתייחס לקלא כזה שיוצא משונאי האיש עליו יוצא הקול או ממי שרוצה למצוא חן בעיני השונאים). החרדים התבדלו מהם בצדק.

  2. התיקון לחוק למניעת הפליה מתיר רק הפליה מטעמי דת (שלכולנו ברור שמדובר בדת היהודית בגירסה אורטודוקסית).
    לפי הדוגמא שנתן יוזם החוק (רוטמן) יהודי דתי יוכל לסרב להשכיר חדר במלון ללהטב.

    לכולנו ברור שהחוק לא יאפשר לבעל מלון לארח חרדים/דתיים/מתנחלים…
    ככה שלא מדובר בחוק הג’ונגל שיאפשר לכל אחד להתנהג באופן דוחה עם רכושו הפרטי, אלא בחוק שיאפשר הפלייה חד צדדית.

    אזכיר שאיתמר בן גביר תובע כרגע חברה פרטית (פייסבוק) שיתנו לו לפרסם את דעותיו והגיגיו לפי החוק למניעת הפליה.

    1. אני עוד לא ראיתי נוסח מסודר, והוא בוודאי לא התקבל. אבל הביקורות עליו לא מניחות ניסוח כזה, ולכן כל דבריי עומדים בעינם. אם אכן יוצע ויתקבל חוק שמתיר אפליה רק על בסיס דתי אזי דבריי יופנו גם נגדו.
      מה ש”לכולנו ברור” זה לשון רבים של מלכות אני מבין. הכוונה אליך, ואליך בלבד.

      1. יוזם החוק רוטמן מנהל את קמפיין האיסור החוקי להטלת חרם על התנחלויות.

        אותו רוטמן מספר שהחוק שהוא יוזם יאפשר לבעל בית מלון לא לארח להטב.

        אם אני מחבר את שני הרוטמנים זה שמייצר חוקים האוסרים החרמת מוצרי התנחלויות ואת זה שמעביר חוק המאפשר להחרים להטהב התמונה מאוד ברורה

        נכון שפעם בגץ היה חוסם חוק לא שיוויני כזה, אבל בשביל זה המציאו את פסקת התגברות.

        נזכיר כי ההסכמים הקואליציונים הוסיפו איסור ‘גזענות’ ו’הסתה’ נגד חרדים ככה שצריך להיות מאוד תמים כדי להאמין שהחוק של רוטמן יאפשר לבעל מלון לאסור כניסת חרדים ולהטב כאחד.

  3. וואוו כל מילה! אפשר להיות חסיד שלך? (ה”תעשה לי ילד” הדוסי). הצלחת גם לשכנע אותי לגבי חוק האפליה, למרות שהביקורת שלי עליו היא על זה שהחוק כפי שהוסבר על ידי רוטמן וסטרוק היה לא משכנע כלל (שמעתי את סטרוק ורוטמן, הם לא הצליחו לשכנע אותי כפי שאתה עשית כאן. עובדה שנזקקתי למאמר זה כדי להסכים איתו), וכאשר החוק לא מוסבר טוב, הוא גורר תגובות שליליות שהרי גם כך יש עוינות גדולה ודיס-אינפורמציה כלפי כל צעד של הממשלה, כך שפרשנות שגויה של החוק יכולה רק להביא לעוד ניכור, העמקת האיבה, חילול השם ועוד כהנה.

    1. הם הסבירו בדיוק את מה שכתבתי כאן, ובבהירות רבה. באוזניי שמעתי. אלא שכנראה לא היית עם נכונות להקשיב להם באמת, כמקובל במחוזותינו. אני שמח שאת הטור הזה קראת עם נכונות להקשיב.

  4. אתה מניח שתהיה מטוטלת שתחזיר את המצב לקדמותו.
    הדאגה שלי היא שבגלל הדמוגרפיה לא תהיה מטוטלת ובאמת הממשלה הזו תעשה צעדים קטנים וזו שאחריה תוסיף ללכת באותו כיוון בצעדים קטנים ובעוד עשירים שנה המציאות תהיה כבר לא נחמדה.
    אורית סטרוק אמרה בראיון שהיא חושבת שלרופא יהיה מותר לא לתת טיפול פוריות לגבר הומו.
    לדעתי מעניין אותה יותר העיניין הפלסטיני – מעניין אם היא יושבת שמי שחושש מהתרבות פלסטינים רשאי לא לילד ערביות.

  5. נוצרה הזדמנות להניע שינוי במערכת המשפט. בשביל זה אכן נאלץ לבלוע כמה צפרדעים, שאת רובן (כמו ההתנהלות הכלכלית של החרדים) אנחנו אוכלים גם כך בתאבון כבר שנים רבות. הכל שאלה של החשיבות שיש לרפורמה הזאת. בעיניי, זה שווה. אותו דבר לגבי אופי הרפורמה: היא לא מושלמת, אבל המצב אחריה יהיה מאוזן בהרבה מהנוכחי. את השאר נתקן עם הזמן, כמו בכל תהליך מטוטלת.
    האבחנה שעשית בין אפליית אדם לבין סירוב לשירות היא כמובן נכונה, וגם העמדה הערכית מוסכמת לדעתי (לסרב לשירות זה בסדר ולסרב לאדם זה רע). אלא שיש כאן הנחה חבויה שדבר רע צריך להיות מטופל בחוק, ולא היא. מלבד במקרים קיצוניים (סירוב לתת שירות חיוני לאדם), דברים כאלה צריכים להיות מטופלים בשוק החופשי, דרך הכיס. ההתערבות של המדינה לא נכונה ברמה הערכית, יוצרת משפטיזציה של תחומים אפורים, ומסרסת את היכולת של היד הנעלמה לטפל בעניינים, למשל ע”י חרם צרכנים. אנחנו לא צריכים את זה.

  6. ציטוט : ” ואיש שמאל מובהק ופעיל, שבהם הגענו למרבה הפלא להסכמות רחבות מאד ”

    מה הפלא ? שהגעת להסכמה עם איש שמאל ? הוא הרבה יותר שמאל מחד”ש ?

  7. אז כמה תיקונים :

    קודם כל לא עצרו בסופו של דבר את הפסקת הרשתות של דור 2 ודור 3. החרדים ויתרו על זה תמורת ביטול הרפורמה בסלולרים הכשרים של הנדל.
    הערבים הם אויביו של עם ישראל חלקם בפועל וחלקם בכוח. אין להם בכלל בחירה ביחס לזה. ( כמו לשאר הגויים. במה שקשור לשינאת ישראל בכלל אין לגויים בחירה חופשית וכל שכן לערבים הפראיים והברברים)
    להערכתי השמאלנים החילונים ( זה מיותר. דתי שמאלני זה אוקסימורון) לא נאמנים לעם ישראל . הם עובדים במודע או שלא במודע לאל השוויון והאנטי גזענות. וכיוון שכך טוב לי מאוד שהכסף של רפי השכל חסרי הבינה הללו שאין להם כל מחויבות לעם היהודי, שבמקום שיילך לאויבי שישתמשו בו נגדי ( באופן כללי יש לומר שערבי משכיל זה רוצח עם יותר יכולות. גרמני נאמר. אולי מתורבת אבל ישנא אותך לא פחות מהנאצים), שיילך לחרדים שלפחות לא איבדו את השכל הישר והשפיות הבסיסית.
    אין מה לבוא בתלונות לחרדים. מה אתה רוצה שהם יבקשו חוץ מתקציבים ? הם לא מאמינים במדינה הזו ואין להם שום מדיניות בשום נושא של חוץ או בטחון וכו’ וחוץ מכסף אין להם מה להרוויח מהשותפות בממשלה.אז זהנ משהם מבקשים . זה היצע וביקוש רגיל. הם לא סחטו ולא איימו ולא גזלו את זה בכוח. זו הבחירה של הציבור החילוני ונציגיו לתת להם חופש בחירה. הםאלו שעובדים לאלוהי הדמוקרטיה הריקה. שוויון במקום צדק. אז שיבואו בטענות לעצמם. כמובן שאם יעשו זאת אז כבר נוכל בשמחה גם לשלול את זכות הבחירה של הערבים. אני דווקא מאוד בעד. אבל על זה כבר השמאל לא יהיה מוכן לוותר בחיים
    כל ההאשמות בשחיתות הם כמובן הנחת המבוקש. מי שמאשימים בשחיתות הם אנשי השמאל שבעולמם אין כלל מושגי אמת ( פוסטמודרניזם) ברגע שמישהוא לא יבוא להם טוב בעין ימציאו עובדות ( בחסות המשטרה וע”י איום על פסודו עדים) או ימציאו נורמות ויאמינו בהם בכל ליבם ( שכן באמת אין נורמות ועובדות אובייקטיביות).
    האמת שאין שום מוסר וצדק ושפיות בשמאל. אין בהם כלום. הם ריקים לגמרי. רק תאבי כוח ולשלטון ללא לקיחת אחריות. אין מה לדבר על חילול ה’ בגלל מה שהם יחשבו עלינו כיוון שאינם חושבים .השמאל מתלונן על כוחניות אבל הוא כוחני פי אלף כאבותיו הקומוניסטים ועוד חסר מודעות ביחס לזה (שזה עוד יותר גרוע).

    בקיצור הטור הזה הוא עוד הנדסת תודעה ( מתוחכמת יש לומר) במסווה של אובייקטיביות כביכול

    בברכת הצלחה לעם ישראל מאויביו

    1. אסייג את דבריי ואומר שאינני יודע באמת אם יש פה הנדסת תודעה ( אפילו אצל השמאל אינני יודע אם הם מודעים להנדסת התודעה מצידם ) אבל אני לא חושב שהטור הזה הוא הגיוני ( ולכן גם לא אובייקטיבי). אין לי מושג איך אפשר להעדיף חרדים על ערבים. באמת שאין לי. כל מה שרע בעיני הרב אצל החרדים קיים אצל הערבים בריבוע. הם אולי עדיין היו נחמדים קצת פעם קודמת אבל ברגע שירגישו שיש פה כוח בידם הסחטנות תעלה לשמיים. וגם אם יעלה בידים לכפות את תרבותם/דתם על היהודים גם לזה הם ישמחו מאוד ( כפי שרואים במדינותיהם האחרות). הם לא ציבור ליברלי במיוחד. ואני לא יודע מה תרומת הציבור הערבי לתל”ג בעוד מהי תרומתו לפשיעה אני דווקא יודע מאוד. ובכלל איזה הגיון יש להשקיע בערבים אפילו אם באיזה עולם הזוי הם באמצת ירצו לדאוג לעצמם במקום לשנוא אותנו הם עדיין יהיו אדישים לגורלנו ( האם האם יצטרפו אלינו להגן עלינו מפני שונאינו ?) . אז למה אנחנו צריכים להשקיע בהם ואיזו מין השקעה זו ? בעלת תשואה שלילית ?איפה ההיגיון ?

  8. לא התייחסת לפסקת ההתגברות שבאופן תיאורתי תיתן לכנסת לחוקק כל חוק שתרצה להעביר ללא ביקורת חיצונית או פסילה של בגץ. למשל יכולים להחליט חוק השמדת אדם ספציפי ומשפחתו ושריפתם בחיים, חוק ביטול בחירות ומינוי דיקטטור לזמן בלתי מוגבל, חוק שיאפשר לראש ממשלה להכריז מלחמה ותפתח פתח למנהיג מטורף שיום אחד יכריז מלחמה על כל העולם. חוק שקבוצה מסויימת תקבל זכויות יתר, ואף יוגדרו כאזרחים כששאר האנשים יוגדרו כנתינים חסרי זכויות ועוד חוקים מטורפים.

    1. לא התייחסתי לעוד הרבה דברים. ענייני כאן אינו בביקורת מפורטת על כל היוזמה המשפטית. אבל טיעון מכוח מקרי קיצון הוא טיעון חלש. אין מערכת מסודרת שתוכל לעמוד בפני מקרי קיצון. התגברות על מקרי קיצון דורשת מהפכה אלימה וזהו.
      טול כדוגמה את המצב הנוכחי שבעיניך הוא יותר טוב, כלומר שבו לא תיתכן השתלטות כוחנית. אבל הנה אתה רואה שכן תיתכן גם במצב הזה. הרי כעת היא מתבצעת. אלא שהיא דורשת עוד צעד אחד (לעשות רפורמה של יריב לוין, ומכאן והלאה להכריז על דיקטטורה נצחית). אז מה? זה לא הבדל עקרוני.

      1. גם עמית סגל וגם פרידמן וגם טליה איינהורן וגם עירית לינור מזלזלים בזחיחות במקרי הקיצון עם הגיניג’ים ” אם ירצו לחסל את כל הגיניגים אז אף בית משפט לא יעזור” אבל זה לא טיעון. כי מקרה הקיצון נועד להמחשה בלבד. אולם יש הרבה דרגות ביניים – ושם דווקא בית משפט כן יעזור!

        1. רוטמן עצמו הבהיר את הדברים ובאוזניי שמעתי, ואני מניח שהליברטאניזם הקיצוני היה עמדת מוצא שלו שהתמתנה במהלך הדיון. בכל אופן, לא על כך מדובר בחוק המוצע. אף אחד לא מעלה בדעתו להתיר היתר ליברטאני גורף וזה גם לא יעבור.
          ואגב, איני שולל קטגורית גם את העמדה הליברטאנית הזאת. אבל זה דיון אחר.

      2. אליבא דרבנו מיכאל דוגמא ממקרה קיצון היא טעון חלש.בשופט ברק חלוק עליו.
        כבודו,השופט ברק, טען כלפי השופט אלון :
        “ואם יחליט הרוב החילוני לבטל את זכות ההצבעה לדתיים – גם אז לא נתערב ” ?
        השופט אלון ענה : במקרה כזה , לא חשוב מה שנינו נפסוק.
        הדברים מופיעים בספר “כבודו” על השופט ברק.אפשר לראותם כאן.
        https://books.google.co.il/books?id=LwwpQ9OJ5pQC&pg=PA234&lpg=PA234&dq=%D7%94%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%97+%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F+%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%A7&source=bl&ots=_mm-9LcTOe&sig=ACfU3U1ZcR_adyP3SGJRAyBJ_U5_tAAeGw&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwizkePQqL38AhXYSfEDHQORBXUQ6AF6BAgHEAM#v=onepage&q=%D7%94%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%97%20%D7%91%D7%99%D7%9F%20%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F%20%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%A7&f=false

        1. טיעון טיפשי של אלון. ברור שאם יש קבוצה כוחנית שמחליטה לשבור את כולנו בכוח אין מה לעשות אלא בכוח. השאלה כיצד מונעים תהליכים שנעשים במסגרת החוק.

          1. שוב שלום,
            אז הנה פרופ’ טליה איינהורן משתמשת בו בדקה 9:30 (אם הכנסת תרצה להאריך את כהונתה עד אינסוף שום בית משפט כבר לא יעזור) וכנל דניאל פרידמן וכנל עמית סגל – כשל לוגי !
            היורם לסים של עולם המשפט

            https://youtu.be/IkhdmZOdmcQ

            ואם יש לכבודו זמן יש שם עוד הרצאות של אייל גרוס וצבי כהנא שמייצגים את הדיעה הרווחת

          2. אלון טוען את מה שאתה טוען.
            ברק הביא את הדוגמא הקיצונית שאתה פוסל –
            נראה לי שיש כאן טעות סופר

              1. התייחסתי לתגובתו של הרב מיכאל אברהם.
                הוא כתב “טעון טיפשי של אלון”.
                אבל את הטעון “מה יהיה אם…” העלה ברק.
                כנראה טעות סופר של רבנו

  9. בס”ד עש”ק בנימין זאב יטרף תשפ”ג

    כבר לימדנו מרא דאתרא הדין בטור 287 שהתנגשות אדירים בין הבג”ץ לכנסת/ממשלה היא בבחינת ‘משחק השפן’ שבו כל אחד מותר את החבל כדי להפחיד את יריבו כדי לשפר עמדות במשא ומתן. אף אחד לא חושב באמת ‘לשבור את הכלים’.

    וגם כאן, שני הבנימינים – גנץ ונתניהו – רוצים באמת לשבת יחד בממשלה, אלא ששניהם מוגבלים על ידי קהל בוחריהם. זה משועבד לתביעת בוחריו ל’ממשלת ימין על מלא’, וזה משועבד לתביעת בוחריו ל’רק לא ביבי’. ושניהם מחכים ל’משבר לאומי’ שיאפשר להם להקים ‘ממשלת אחדות לשעת חירום’. בפעם שעברה היה זה ‘משבר הקורונה’ והיום זה ‘האיום על מעאכת המשפט’ שיתיר להם להתחבר מתוך ‘אילוץ וחוסר ברירה’ 🙂

    בברכה, ירון אלימלך זורקין הזהבי

  10. שכוייח על הדברים, מסכים עם הביקורת לשני הכיוונים.
    לעקוב אחרי “השיח” הציבורי זה כנראה באמת בזבוז זמן, תגובות צעקניות והיסטריות תמיד יגברו על דברים הנאמרים מתוך חשיבה ושיקול דעת מתון.
    הדבר המטריד יותר בעיני, כיהודי החי במדינה ורוצה בהצלחתה, הוא שהמגמה הדמוגרפית היא ברורה, החרדים והחרד”לים גדלים באופן אקספוננציאלי. מנגד, השמאל הולך ומתמעט, כשהדור הצעיר מחפש רילוקיישין. המיינסטרים בארץ כבר שינה כיוון בהתאם, ואין סיבה להניח שהמגמה הזו תתהפך.
    כאחד שגר ביישוב דתי, ראיתי במשך 20 שנים איך הדינאמיקה נוטה לטובת הקיצוניים, כי ליברלים לא ילחמו בחירוף נפש על תפיסתם. והרוב הדומם, דומם…
    אני מתקשה לראות תחזית בה המדינה מייצרת מיינסטרים שפוי.
    הלוואי ואתבדה.

  11. בס”ד עש”ק הקבצו בני יעקב תשפ”ג

    אבל הבעיה היא בעיה אמיתית. כשם שבלתי נסבל המצב שבו בית המשפט הופך את עצמו לרשות מחוקקת, ההופכת את כל החלטות המוסדות הנבחרים למותנים בידי קומץ משפטנים – כך לא נסבל המצב שחוקי יסוד משתנים לפי צורך קואליציוני.

    וכבר ראינו בממשלה הקודמת את עריצות הרוב, שסיעות האופוזיציה היו זקוקות להתערבות בג”ץ כדי לקבל ייצוג הולם בועדות הכנסת, ואיך ניצלו נשות האברכים מקיצוץ ההנחה במעונות, בזכות החלטת בג”ץ שקבע שקיצוץ מרגע לרגע שאינו מאפשר להתארגן – אינו סביר.

    אולי הפתרון העדיף הוא שהביקורת על רשויות השלטון תיעשה ע”י מועצה נבחרת רחבה, שחבריה ייבחרו ע”י הציבור אך יכהנו פרק זמן ארוך\ ולא יוכלו לקבל תפקיד הממשלה. למשל תשעים חברים, שכל חמש שנים ייבחר שליש מהם לפרק זמן של 15 שנים. כך יהיה בשיקוליהם מימד של יציבות וענייניות, אך גם אחריות והקשבה לרצונו של ציבור הבוחרים. והם יהוו ‘בית עליון’ שיפקח על ענייניות שיקולי רשויות השלטון השונות.

    בברכה, איז”ה

    וכך יעקב בברכתו מתקן את העדפתו הבלעדית של יוסף. הוא יוצר איזון בהנהגה בין יהודה המחוקק והלוחם לבין יוסף ‘נזיר אחיו

    1. אחת הרעות החולות של מערכת המשפט, היא מסירת סמכות שיפוט בעניינים גורליים בידי ‘דן יחידי’. ל’יועץ המשפטי לממשלה’ יש סמכות כ’דןיחידי’ להגיש כתב אישום או לסגור תיק; יו”ר ועדת הבחירות יכול כ’דן יחידי’ להחליט אם להטיל קלון או לאו; ונשיא ביהמ”ש העליון יכול לקבוע מראש את ההחלטה מכיוון שלו שמורה בלעדית קביעת הרכב השופטים הדן בכל עתירה. היה מן הראוי לקיים את עצת חכמים: ‘אל תהי דן יחידי’.

      בברכה, אליז”ה

    2. זה גם יומרני לחשוב שמשטנים שאינם בעלי נסיון ומקצועיות יקבעו מה סביר ומה לא בתחומי חוץ ובטחון, כלכלה ובריאות וכיו”ב. גוף מבקר יעיל צריך להתפרט לועדות לכל תחום שבה יישבו מומחים ובעלי ניסיון לצד נבחרי ציבור, וביחד יהיו להם כלים לבחינה סבירה של סבירותן של החלטות רשויות המדינה.

      בברכה , ינאי אלימלך צוויבלינגר-דישונסקי

  12. בתור אברך אני מרגיש אי נוחות מסויימת ממה שציינת, אבל עדיין לא מצליח להסביר זאת מספיק. אולי תעזור לי לענות על השאלות הבאות:
    א. מלגה של 500 ואפילו 1000 שקלים לא באמת מחזיקים משק בית, כך שזה לא מה שגורם לאברך שלא לצאת לשוק העבודה.
    ב. כמו כן ברור שהחרדים מוציאים הרבה פחות הוצאות ומסתפקים – יחסית – במועט. גם ההתנהלות הכלכלית ממוסדת ומאורגנת (גמח”ים וכדומה) אולי זה לא טפילות אלא כלכלה נכונה?
    ג. הממשלה מממנת גם לימודים בלתי יצרניים כמו לימודי היסטוריה וכדו’, האם גם פרופסור להיסטוריה הוא טפיל?

    1. הנה עזרה חינם.
      א. מי אמר שזה יגרום לאברך לא לצאת לשוק העבודה? העלאה במילגה תשנה את כמות היוצאים. זו לא גרימה דטרמיניסטית.
      ב. זו לא כלכלה נכונה מכמה סיבות. הנה שתיים: הם לא תורמים מאומה לתוצר, גם אם הם עצמם מסתדרים. הם מקבלים תמיכות על חשבון כולנו ומזה מנהלים את ‘כלכלתם הנכונה’.
      ג. יש הבדל בכמות ויש הבדל במיון. בכוללים אף אחד לא בודק מי מתאים ומי עושה את המוטל עליו ולא מגבילים את הכמויות. מה פרופסורים להיסטוריה יש באוניברסיטאות? מינון סביר של לומדים הוא חיובי מאד ואני לגמרי בעד. הפניתי לטור שעוסק בכך.
      מקווה שעזרתי לך להבין.

  13. תודה מיכאל. הייתי בחרדה גדולה בשבועות האחרונים וממש הצלחת להכניס קצת סדר במחשבות.
    אתה עושה עבודת קודש של ממש.

  14. שלום וברכה.
    לאחר שקראתי מרישא לסיפא ומסיפא לרישא העלתי חרס בידי ומסכנתי כי עיקר חסר מן הספר.
    הנכון בהגיגים לעיל לא חדש והחדש לא נכון.
    כאתיאיסט לשעבר ואדם (מנסה עד כמה שידי מגעת) שומר מצוות בהווה -רחמנא ליצלן- כולי תקוה שמלבד תקיפה על קבוצה שלימה שלא מועילה (טיעון ישן. העובדות הן אחרות אבל לא ניכנס לזוטות) כונתך טובה.
    בברכת שבת שלום.

  15. רק תיקון עובדתי: פרעות תשפ”א לא קרו תחת בנט וסמוטריץ’, שהיו באופוזיציה באותה תקופה. בהחלט קרו תחת ביבי.

  16. הבעיה בטור הזה היא לא העובדות שבו, אלא השדה שבו הוא מתקיים: ביקורת אידאולוגית על התנהלות פוליטית.
    זו ביקורת ‘נכונה’ באופן אינהרנטי, בערך כמו ביקורת של כלכלית על יציאה למסעדות יקרות.

    בעולם פוליטי מתנהלים בצורה פוליטית. זה לא חדש במיוחד.

    בהקשר הזה: מכתב ה’רבנים’ (בהעדר שם אחר) כנגד הממשלה שעליו הרב חתום לא מתכתב כלל עם הטור הזה, ומהווה שיתוף פעולה עם ההיסטריה (הדמגוגית והשקרית) של האופוזיציה. חבל מאוד ועגום מאוד לראות שגם כאשר יש כל כך הרבה ביקורת ראויה על הממשלה, מובילי הציבור הדתי-ליברלי בוחרים לעשות הכל כדי להפוך לתת-נישה מגוחכת של מרצ (ובדרך להצליח לאסוף גם את רעות הקואליציה וגם את רעות האופוזיציה, וזה בלי אילוצים פוליטיים).

  17. עופרי אילני הוא הכתב לענייני אופנות אינטלקטואליות בהארץ (למעשה הוא אדם נחמד מאד ופרסמתי כמה רשימות בבלוג שלו ושל גל כץ, ארץ האמורי). ככזה צריך לקחת את הדברים שלו בערבון מוגבל מצד אחד, מצד שני הוא בהחלט יודע לזהות אופנות אינטלקטואליות. למרבה הצער יש בקואליציה הזו אלמנטים של חילול השם למרות שבחרתי בה ואני תומך במהלכים שאני מקווה שתעשה מול המערכת המשפטית. בהקשר זה ברור שמבחינה כלכלית מדובר בקואליציית שמאל חרדי עם אלמנטים ליברטיניים לקישוט.

  18. הרב מיכאל אברהם הוא ככל הנראה אדם נחמד ואולי מסיבה זו קשה לו להשלים עם המצב בישראל. כיום ישראל היא מדינה חומייניסטית בהתהוות, דומה לשבתאות, לנאציזם, לחומינייזם, לחרדיות ולפרשות דומות בתולדות ישראל והעמים. המשותף לכל אלה היא חוסר היכולת של האנשים הטובים, הסולידיים והמשכילים להבין שסמוטריץ’ והרב יהושע שפירא אינם עוד טיפוסים לא כל כך סימפטיים אלא דמויות מהסוג של סבונרולה, מוסוליני וסדאם חוסיין. הדרך היחידה להתמודד איתם היא בהרבה מאד כוח, כמה שיותר כוח, חוקי ובלתי חוקי, עד לתבוסתם המוחלטת.

  19. לדעתי אתה טועה בהבנה של רוטמן, הוא כן בעד אפליית האדם ולא השירות. ולשיטתו כן מותר לבעל מכולת לסרב למכור מסטיק עגול ללהטב. ו”כוחות השוק” הם שידאגו לגנות את בעל המכולת.
    רצ”ב ציטוט מראיון איתו. הוא מושפע וחבר בקבוצות שמרניות ליברטראניות בארהב (מה לזה ולרוח ישראל סבא ? מה לזה ולחינוך אלמנטרי בגן ברכה להיות אדם טוב? קטונתי)

    https://m.ynet.co.il/articles/sjuaknh5j

    “כשנשאל רוטמן האם בעל מלון דתי יוכל לבחור שלא לארח קבוצת הומואים, השיב: “כן, אם הדבר מנוגד לאמונתו ופוגע ברגשותיו הדתיים” – וחולל סערה….

    עמדתי העקרונית היא שחוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים צריך לחול על המדינה ועל נותני שירותים ציבוריים בעלי מונופול, ולא על עסקים פרטיים. עסק פרטי שיעשה כרצונו ואני מאמין בכוחות השוק שידאגו לכך שאפליה שרירותית נגד אנשים לא תשתלם.

    1. וגם בטוויטר הוא כתב ככה ביהירות:
      “נעשה את זה פשוט.

      “חירות פירושה שאנשים יכולים לעשות גם דברים שאני לא אוהב.
      חופש ביטוי אומר שאפשר להגיד גם דברים לא נחמדים על דתיים, על ערבים או על להט”ב.

      חופש העיסוק אומר שאדם יכול גם להתנהג לא יפה ללקוחות, ולהחרים או לא, וקהל הלקוחות יעניש אותו, או לא.

      ככה זה חופש. מזעזע, נכון?”

      התקשורת/מרכז שמאל/ימין רך –
      לא סתם היסטריים !

    2. הוא לא בעד אפלייה הוא בעד חופש של אדם לתת שירות למי שירצה. כמו שאתה לא חייב לקנות ממישהוא מששהוא כך גם הוא. אם זה בסדר אול לא זה לא עניינו של השלטון להתערב בזה וזו האחריות של החברה לדאוג לטוב. השמאל ( הקומוניזם )הוא פריק קונטרול שרוצה לשלוט בהכל. וכך יוצא שאני מסכים איתך ביחס למדינה ונותני שרותים ציבוריים או מונופולים למיניהם . השמאל היסטרי מזה בדיוק

      1. תיקון : כמו שאתה לא חייב לקנות ממישהוא משהוא כך גם הוא לא חייב למכור לך משהואאו לתת לך שרות כלשהוא מאיזו סיבה שלא תהיה. אם זה בסדר אבל לא זה לא עניינו של השלטון להתערב בזה וזו האחריות של החברה לדאוג לטוב.

        למעשה זו דעתי העקרונית. בפועל יש לבדוק מה ההשלכות של אפליית אדם ( בניגוד לאפליית שירות שזה בוודאי צריך לאפשר) ולפי זה להחליט אם לאסור בחוק או לא. כמו זנות וסמים שבאופן עקרוני אני מתנגד שייאסרו בחוק אבל בפועל בגלל שסביב זנות וסמים מתחוללת פשיעה ונזקים בריאותיים ומוות אז אני תומך שייאסרו בחוק ( אבל מתנגד למשל לאסור בחוק על צריכת זנות ועל שימוש ( לא מכירה) בסמים קלים (שוב . לאחר בחינה של נזקי בריאות שאח”כ המדינה תצטרך לממן את הטיפול בהם) )

        1. אני לא איתך, זה קיצוני, אין סימטריה בין מקבל שירות לנותן שירות. מקור החוק בסלצקיה שעשו במועדונים, (לא שאני בליין מי יודע כמה, אבל קרה שסיננו אותי). מה ששנוא עליך אל תעשה לחבירך – ולכן החוק בבסיסו הוא טוב, ולא היתה כל יד נעלמה ולא כוחות שוק שגינו את התופעה ולא מנעו סלקציה במועדונים לכאלה שלא ניראים צפונבונים – ולא היה להם כוח סבלנות ומשאבים לבנות להם מועדונים משל עצמם. עזוב. רד מזה. זה לא קשור לשמאל וימין.
          ומה שעוד יותר תמוה בעינני , הרי הדת לא כזאת ליברטראנית שבפרטויותו איש הישר בעיניו יעשה , אלא להיפך, נכנסת לכל פרט ופרט ומחנכת את האדם, לכן לא ברורה לי ההקצנה הזאת של המפלגה המנכסת לעצמה את הציונות הדתית

          1. למה לעזוב ולמה לרדת. זה מהש אני גם מאמין בו. ועל זה גם בנוי הימין הכלכלי וגם המדיני ( החופש להתאגד ולחיות כעם שמעדיף את חבריו על פני אחרים). אסור לכפות בחוק על “מה ששנוא עליך”. אלא אם כן יש מדינת תורה (מה שקרוי בטעות מדינת הלכה). על אכיפת הציווי הזה אחראי הקב”ה באמצעות שכר ועונש. או סנהדרין שיכולים לתקן תקנות. הדת היא לא ליברטיאנית כי יש אלוהים ומצוותיו הם כמו חוקי טבע שמי שעובר עליהם נענש בהשלכות . אבל על מי שעובר על חוקי הטבע לא מענישים בבתי המשפט שלנו כי המציאות עצמה מענישה אותו.

            זה היה רע שמנעו סלקציה ממועדונים. ומי שרוצה להיכנס למועדון כזה אין בי רחמים עליו אם זה ימנע ממנו ע”י סלקציה. אני כשלעצמי “לא רוצה להיות חבר מועדון שרוצה אותי בתור חבר שלו” או במועדון שבונה את היוקרה שלו ע”י סלקציה ריקה ( שאין בו שום תוכן חוץ מזה שהוא מקבל אליו מעט אנשים). זה חלק הריקנות של העולם החילוני ( לאוו דווקא סוציולגית. הכוונה לעולם שאין בו אלוהים ויש בו רק בני אדם. הרבה דתיים וחרדים גם חיים בעולם כזה)

            1. לא רואה איך זה מתקשר לחוקי טבע. בהלכה יש עונשי בי”ד. זה לא כמו אדם שמתעלם מכוח הכבידה וקופץ מהגג ששם גם לא נענש אחרי שהורשע בבי”ד.

              גישה כזאת לתורה ומצוות שחוקי ההלכה הם חוקי טבע ואדם נפגע ממעבר עליה, ולא באמת נשפט זאת גישה איזוטרית של הרמב”ם והרציונליסטים הקיצוניים מצד אחד ושל מקובלים מסויימים מצד שני.
              וגם שם (לפחות לפי הרמבם) הוא לא פוגע בעצמו על מעבר על חוקי ההלכה אלא לכל היותר מונע מעצמו להשיג את המושכלות. וזה לא על כל אחד, ואדם יכול להשיג אותם גם בלי ההלכה.

              גם זה לא דומה למעבר על חוקי טבע.

              כמו כן גם כשאין בי”ד יש סנקציות שחלים על החוטאים כמו מעלין ואין מורידין, חרמות, ראייתם כמומרים וגויים ועוד.

              1. טוב. זה נושא קצת ארוך. התפיסה היא שעוני בי”ד הם כאילו שליחים של הקב”ה לברא הרע מקרבנו. אם לא נעשה זאת אז הקב”ה ידון את כולנו כקולקטיב וכולנו נהיה אשמים בחטא היחיד עקב תמיכה שבשתיקה במעשיו.

                עונש של הקב”ה זה כמו חוקי הטבע. כלורמ זה כן כמו אדם שקופץ מהגג. רק שיש מרחק מהתוצאה ( הנראית) לבין המעשה. זה יותר דומה לחוק הטבע ( הסטטיסטי) שמי שאוכל לא בריא בסוף יהיה חולה . זה חוק טבע ביולוגי. שיש גם אפשרות של תשובה. כלומר שהמחלה יכולה להיות הפיכה ( כל עוד לא הגענו לסף מסוים. מוות למשל) אם האדם ישנה את דרכיו

                1. אז זה לא כמו מעבר על חוקי הטבע. אמנם אפשר לטעון שחברה מושחתת “תענש” ותכחד, אבל לא רואים דבר דומה כאן.

                  קשה לראות דין כקולקטיב במציאות. אולי אפשר לטעון שזה אחרי המוות, אבל שם זה עבור היחיד וקשה לראות איך דבר כזה ייתכן. אלא שאתה טוען שהפרטים יתנו את הדין על שתיקתם. אבל כאן קשה לראות מה האחריות של הפרט על דיני הציבור.

                  ובכל מקרה זה לא ליברטריאניות.
                  ולא דומה כלל לגישה של הימין הכלכלי חברתי.
                  כמו כן יש גם גישה שיהודי שלא מאמין ועוזב אקטיבית את היהדות רואים בו כגוי ובי”ד לא מענישו.

                  באכילה לא בריאה האדם גם אם מתחיל פתאום לאכול בריא לא מוחק את האכילה הלא בריאה שלו.
                  קשה לי לראות מעבר על ההלכה כמעבר על חוק טבע. אולי לגישה של רציונליסטים קיצוניים כפי שאמרתי, אבל לשיטתם זה לא מעבר על ההלכה, אלא אדם שחי לא נכון.

                  ההלכה על פי רוב היא חוק במובן המשפטי, שיש ענישה כלפי המפרים אותו. עונשי בי”ד מקבלים אפילו יותר התייחסות מעונשי שמיים, שלאף אחד אין מושג מה הם, מה יש לאחר מיתת הגוף, איך הולך המשפט, אם יש בכלל משפט או שאדם גורם רעה לנשמתו, אם יש גלגול או התאחדות עם השכל הפועל, ועוד.
                  יש עשרות גישות ושיטות שונות ותתי גישות וספקולציות.

                  1. זה כמו מעבר על חוקי הטבע שכולל את הטבע הרוחני ( חוקי העולם הרוחני) שיש לו קשר כמובן לעולם הגשמי. מה הבעייה בלנסח חוק טבע סטטיסטי ? ( חוק סטטיסטי כמו חוקי התרמודינמיקה כשהם מנוסחים במסגרת המכניקה הסטטיסטית) אין כזה דבר חוקי ביולוגיה וחוקי רפואה ? עישון גורם בסבירות גבוהה לסרטן ריאות ? ואמרתי לך שבביולוגיה גם יש אפשרות לעשיית תשובה ( להתחיל לאכול בריא) אלא שגם זה עד סף מסויים. וכך זה גם בהלכה

                    אני בכלל לא מתווכח איתך על ענייני יהדות ( שככל הנראה אתה לא אדם דתי ויש לך חוסר היכרות מספיק איתה ) . זו התפיסה המקובלת שהיחיד אחראי למעשי הרבים שהוא חי בקרבם ונענש על כך בדיני שמיים. זה מבואר במדרשים על פרשת ניצבים ועל כך נכרתה ברית מואב. ובתורת הקבלה יש פרוט של ענייני ההשגחה הללו. כמו תא באורגניזם שחולה ומת יחיד עם האורגניזם גם אם הוא עצמו לא היה אישית חולה. ואולי אתה לא יודע אבל לפי משאני הספקתי לראות נראה שהמקבלים דווקא כן ידעו את ענייני ההשגחה הללו ( היו הביולוגים של האורניזם שהוא עם ישראל) וידעו מההקשר בין חטאי הפרט למחלת הכלל (כמו במכניקה סטטיסטית) . ואני בוודאי מדבר על העולם הז ולא אחרי המוות שזה קשור לדין של כל אדם פרטי בנפרד. אבל ציבור לא מת.

                    1. ובקיצור זה אכן לא ליברטיאני אבל אני לא מדבר מדין תורה אלא מדין דרך ארץ. בכלל דיני תורה של ערבות הדדית הם לא סוציליזם הם מיועדים ליהודים על פי ההלכה ולכאלו שלא מומרים. הערבות ההדית נגזרת לא משוייון וכל מיני שטויות כאלו אלא מתוך ההבנה שאנחנו אורגניזם אחד ועלינו לעבוד לטובת הכלל ( הגוף) וזה מתבטא בכך שעלינו לראות גם את טובת הפרטיןם האחרים אבל בגלל שהם אחרים אלא בגלל שזו טובת הגוף כמו שתאים בגוף מייצרים חמרים שיילכו לכל תאי הגוף לפי התפקיד שלהם ברקמה אליה הם משתייכים. ולפי זה אגב יש כאלו שאוסרים לתת מתנות לגויים ולעשות עימם טובה בגלל שזה איבוד משאבי הגוף לגופים זרים. למעשה לפי התורה כשאני מטיב ליהודים אחרים אני בעצם מטיב עם עצמי לאור תפיסת האורגניזם הזה. גם לפי הליברטיאנים יש חופש להתאגד כעם ומשפחה וזה מטיל הגבלות ואילוצים וזה לא סותר את הליברטיאניזם

                    2. אבל קשה לראות שכר ועונש בעולם הזה בטח ברמת החברה. גם מבחינה סטטיסטית אני לא רואה הבדל בין חברה שחיה חיים יהודיים וחברה של גויים או יהודים שלא שומרים את ההלכה. מקובל ששכר ועונש הם בעולם הבא, ואף דינים שכתוב עליהם את השכר בעולם הזה חז”ל דרשו ששכרם בעולם הבא (כגון כיבוד אב ואם-למען יאריכון ימיך).

                      אתה טוען שמדובר בחוק סטטיסטי, אבל אתה יכול להצביע על דוגמה? או לתת ראיות?
                      לטעון טענות ללא סימוכין זה לא רציני.
                      כלומר בהינתן חברה חוטאת בחטא מסויים, נניח חילול שבת, מה ההסתברות שדבר רע מסויים יקרה להם, ומהו אותו דבר רע?
                      מה אחוז הנפגעים הממוצע? מהי השונות וסטיית התקן?
                      אם החברה תיפול ולא היחיד יענש, אז מהי ההסתברות שאותה חברה תקרוס?

                      במה אותם מקובלים צדקו?

                      כשטענת לסף מסויים הזכרת מוות. לכן הנחתי שזה דין לאחר המוות. אם הדין בעולם הזה, אז מה שייך לכאן מוות?

                      אני מנסה לחשוב בצורה רציונלית ולא מקבל כל טענה שאדם מעלה ללא ראיות. ממה שהבנתי זה גם מהות האתר הזה.
                      אבל הדיון הוא לא עלי או עליך אז בוא לא נלך לכיוונים האלה.

                    3. עכשיו שהבהרת הבנתי. חשבתי שאתה טוען שהתורה ליברטריאנית.

                      אבל אני לא חושב שהחלוקה כאן דיכוטומית. כלומר מה שלא סוציאליזם הוא קפיטליזם ולהיפך.
                      אלה צורות חשיבה ואידיאולוגיות מודרניסטיות. היהדות קדמה להן ולא באמת ניתן לשייך אותה לאחת התבניות. בטח בחברה תנכית חקלאית, או חברה עירונית שחיה בין הגויים ולא מתעסקת יותר מדי בעינייני חברה וכלכלה מעבר לקהילה.

                      כמו כן לשיטתך תפיסה של ערבות הדדית, תמיכה בחלשים והגדלת מיסים על עשירים, מתוך תפיסה שכל בני האדם אורגניזם אחד וכל האנושות רקמה אנושית אחת וגוף אחד, הוא לא סוציאליזם?
                      הרי גם כאן לא נכנסים עניינים של שוויון כפי שאתה מציג אותו.

                      לדעתי אין הבדל ממה הפעולות בשטח נובעות.
                      לדעתי, הגדלת מיסים, מדרגות מס, מדיניות רווחה זה סוציאליזם מתון, הלאמת הרכוש ואמצעי ייצור זה סוצליזם “כבד”,
                      חופש כלכלי, מיעוט התערבות של המדינה בכלכלה, מיסוי נמוך והורדת רגולטורים זה קפיטליזם.
                      לא משנה אם מה שמוביל לזה זה רצון לשוויון, סתם קנאה בעשירים, לבוא בחשבון עם אוכלוסיות חלשות שמצביעות הפוך ממה שאתה מצביע, כי כך כתוב איפשהו, או תפיסה שכולנו רקמה אנושית אחת או לחילופין מתוך תפיסה שרואה את האינדבידואל במרכז. או אפילו סתם פרגמטיות של הבאת החברה לשגשוג כלכלי.

                      החרדים לדעתי קרובים הרבה יותר לסוציאליזם מאשר לקפיטליזם. כשגם בציונות הדתית אני לא רואה באמת קפיטליזם.
                      לפי איך שאני רואה אין הבדל גדול בין הימין והשמאל בארץ (להוציא אולי את הקצוות) ואף בעולם לעיתים קשה לראות את ההבדלים.
                      והרבה אנשים שמתהדרים בגישה אחת פועלים בניגוד לאותה גישה שבה נוקטים.

                    4. אגב, ביהדות יש גם התייחסות לגויים וציווי לכפות עליהם 7 מצוות בני נוח. כשיד ישראל תקיפה חובה לכפות. איך זה מסתדר עם ליברטריאניזם והזכות של הגויים להתאגד בחברה משלהם?
                      מצד הליברטריאניזם זכותם לעבוד ע”ז, מצד היהדות חובה להורגם ולנתץ אליליהם. ולזה אף לא צריך בי”ד.

                    5. לענות לך על כל זה ( דרכי ההשגחה מול מה שעינינו רואות) אני צריך לכתוב ספר וגם אז זה יהיה אפס קצה של האמת.
                      על זה כל תורת הקבלה..

                      מן הסתם זה יהיה יותר מסובך מביולוגיה והיא עצמה מסובכת פי כמה וכמה מפיסיקה ( מערכות ביולוגיות מורכבות לאין שיעור ממערכות פיסיקליות פשוטות)
                      אפשר רק להניח שמערכות שכוללות דברים כמו בחירה חופשית יחד אחריות של יחיד לכלל יהיה עוד יותר מסובך… בכל מקרה רק אומר שהמצב של היום ( שלכאורה אין השגחה) הוא הכי גרוע שיש אם הקב”ה מעניש מישהוא זה על מנת שיחזור בתשובה ( זה משהוא על טבעי) ואז העונש יהפך לשכר ( על טבעי בעצמו). אדישות היא הכי גרועה. כלומר להיות נתון תחת חוקי הטבע ללא יכולת להתעלות מעליהם זה המוות בכבודו ובעצמו. השכר ועונש בעולם הזה הוא רק לקוקטיב אחד עם ישראל ( לא שום קהילה וכו’). ויש הרבה דברים שקודמים בענייני שכר ועונש שקודמים הרבה לשמירת שבת ( כמו בענייני רפואה שיש תיעדוף לטיפולים באותו אדם לפי מה שיותר קריטי לו. לפי המצב הרפואי שלו. למשל אם אין לו דופק והוא קרח אז החייאה קודמת לריפו יההתקרחות שלו)
                      אז יש חטא אחד ( ביטול מצות עשה בעצם) שקודם לכל מצוות שבין האדם למקום ( למרות שכל המצוות הם בן אדם למקום) והוא שינאת חינם ( ביטול מצוות ואהבת לרעך כמוך”) כמובן שיש חטאים כמו רצח גניבה וכו’ שקודמות לשינאת יחינם אבל היא יכולה להוביל בתורה גם לאלו. ביחס לראיות ( מה שקשור להתנסות האישית שלי) ועל שאר הדברים העלית
                      אמשיך לענות לך מחר בעז”ה.

      2. עד שרואה חרדי ואז הופך ליותר בולשביק מסטאלין. הציוצים שלו בטוויטר מסגירים אותו. ליברטריאן הוא לא. רחוק מאוד מכך.

        1. אין לי עניין לדון בבנאדם ( אני לא מכיר אותו אישית ואין לי טוויטר וכו’) . יש לי עניין לדון בעקרונות.הרי המלחמה היא בליברטיאניזם ולא בצביעות או שקר. צביעות ושקר ( או חוסר מודעות עצמית) היא נחלתם של רוב המוחלט שבמוחלט של בני האדם. ואותה אכן יש לתקן ראשונה. אבל בכל מקרה הוא לא יוכל לחוקק חוקים שאינם עקביים או צודקים ( לא תהיה לזה תמיכה ציבורית אף מהצד הימני והדתי של המפה) . אם בעל מלון יסרב לארח להט”בים מפני אמונתו הדתית ( שבמקרה כזה אף אסור לו לארח חילונים מפני מעבר על איסור נידה) אז גם מותר לבעל מלון אנטי דתי ושונא דתיים ( מאיזה סיבה שלא תהיה) לא לארח חרדים מפני אמונתו האנטי דתית.

          בכל מקרה זה בלתי נסבל שיחוקקו בחוק שאסור לשנוא מישהוא. זה כמו שיאסרו בחוק להעליב אנשים. רגע. יש את זה כבר. בתי המשפט כבר עושים זאת תחת חוק יסוד ” כבוד האדם וחרותו” ( לאדם יש זכות לכבוד) . זה כמובן מגוחך לחלוטין. איך אפשר לאכוף כזה דבר באופן שיוויוני. זו דרך שבה שופטים שמאלנים סותמים את הפה לימנים. ומעבר לזה שזו דרישה לא אנושית.

        2. לא הבנתי את השאלה. איפה זכויותיו של מחלל השבת היהודי שנסקל? מאיפה המצאת את הליברטריאניזם הזה בהלכה?

    3. מה דעתו על רופא מוסלמי שלא ירצה לטפל בפצוע מפיגוע כי לדעתו הוכרז עליו גיהאד והוא בן מוות?

      1. אני לא צחי ודעתי לא התבקשה אבל התשובה לשאלתך מצידי שלמרות שזה מקרה קיצוני היא שזה תלוי אם הוא פרטי או ציבורי. אם הוא פרטי אני מאוד אשמח כבר בעצם זה שהוא לא מנסה להרוג אותי באופן אקטיבי. הלוואי שזה מה שיעשו כל המוסלמים. אם הוא ציבורי אז למה שיהודים ישלמו לו משכורת. אני באמת נגד רופאים מוסלמים ברפואה הציבורית שלנו ( יש להם הרבה מדינות).

        אין מה לעשות החברה האנושית הטבעית והקשר בין חבריה זה דבר שקודם למדינה או חוקים. אי אפשר לחיות בחברה אחת אם אנשים שמצילים את חייך בגלל שהחוק אוסר עליהם שלא להציל. אני רוצה לחיות ומוכן לחיות רק עם אנשים שרוצים להציל אותי לא בגלל איזה חוק בגלל שאני כמו משפחה בשבילם. חלק מהחופש הליברטיאני הוא החופש להתאגד ולחיות כמשפחה או כעם . כמובן שזה שולל חלק מהחופש האישי אבל הבחירה בשלילת החופש האישי הזה היא נעשתה באופן חופשי. כי יש מה יותר להרוויח בלחיות עם אנשים כאלו מאשר לחיות לבד. זו מגבלה שבמציאות ולא כזו שפוגעת בחופש האישי. מה גם שחופש הוא לא מטרה אלא אמצעי (חיוני והכרחי) אבל זה כבר נושא אחר

  20. וואוו ממש הראית לי מה זה. מאוד בוגר: “לא. אתה בעצמך רפה שכל”
    סליחה אבל אלו הבלים. אני ידעתי שהתכוונת לסיכסוכים שלו עם אנשי לשכתו. כל האנשים הללו מלישכתו זימרו לתקשורת את מה שהיא רצתה לשמוע בשביל פרסום או קידום. החל מרב הנוכלים בנט וכלה בזוג המקפצים ממפלגה למפלגה של בוגי ובוגי עצמו. כולם הראו חוסר נאמנות לעם היהודי או בגדו בבוחריהם בשביל לקבל אישור מהשמאל ששולט על פקידות המדינה ומוסדותיה. אנשיפ בלי עמוד שדרה. מילא שהם שונאים את נתניהו על הצנטרליזם שלו ,אבל למה לבגוד בעם היהודי ? למה חוסר עמוד השדרה הזה? מעבר לזה שאף אחד מהאנשים הללו לא אמין בעיני גם למילים שחיתות או שיגעון אין בכלל משמעות כשהיא יוצאת מהפה של כל מי שמתראיין לתקשורת או מאנשי תקשורתבמיוחד בענייני נתניהו או ימין. המילים הללו ירדו לזנות אצלם. אפשר לנפח כל דבר בשביל למכור את מה שאתה רוצה למכור. זה נקרא הנדסת תודעה. אין פה קלא דלא פסיק. זה שייך בחברה שיש בה מידה מסויימת של אובייקטיביות ( שנובעת מאיזהוא קשר בין חבריה) . מה שאין במקרה שלנו. יש פה אוסף של חבורה של רפי שכל ואנשי שקר בכל רמח אבריהם. זו אפילו לא קונספירציה כי הם מספרים לעצמם סיפור ואז בוחרים להאמין בו.כמו עורכי דין או אנשי מכירות. “אם אתה מאמין בזה זה לא שקר” כדברי ג’ורג’ קוסטנזה. אני בכלל לא מבין למה הרב לא רואה את זה. זה נראה כאילו שהוא רוצה להיות בקשר איתם ( שהרי אצלם זו אקסיומה שנתניהו מושחת. זה עיקר אמונה שקודם לעולם. ומי שמעז להרהר אחריו או שהוא משוגע או שהוא כופר) . אולי הוא רוצה להמכור להם את מרכולתו. אז זה לא שווה. אני בז לחבורה הזו של רפי השכל הללו . מאכאלו צריך להתרחק . אני לא מסכים איתם ולא מסכים על דבר בשום בענייני פולטיקה או נתניהו. בעולמם אין אמת ראה ערך את הזעקות המטומטמות על ” מות הדמוקרטיה” של לפיד הפילוסוף הגדול ושל גנץ. ה”מהפכה” של לוין היא בס”ה החזרת המצב לפני ההפיכה של הדיקטטור הגדול ( וחסר המודעות העצמית) אהרן ברק. זה נראה שבכלל אין קשר בין המילים שלהם למציאות. החרדים התבדלו מהם בצדק.

    1. על כך נאמר עם שוטים לא נוהגים. קשה לדון עם אנשים על סמים שחש להם תירוץ קונספירטיבי לכל עובדה שלא מתאימה להם. רק גמילה מהתמכרות לביביזם. בהצלחה.

      1. זו לא תשובה עניינית. ויש לומר שכל הפוסל במומו פוסל. אני נימקתי היטב את דבריי. וגם לא הכחשתי את המציאות של הסכסוכים של ביבי עם אלו שהיו תחתיו. זה פשוט לא אומר כלום על שחיתות שממילא איבדה את המשמעות שלה בציבור (“כולם מושחתים “. למה ביבי מושחת ובגץ והתקשורת לא ? מה ההבדל ביניהם ? התקשורת מסתירה מידע נחום ברנע עם ערפאת ועוד) ובגץ בכלל עושה מה שבא לו בלי שום קשר לצדק ( גרוש גוש קטיף. היה את השופט הזה שעלה לרדיו ועשן ממנו צחוק בגלל ) לפי אותם אמות מידה למילה שחיתות). מלכתחילה לא מאמין לאנשי שמאל ולמתחנפים אליהם. אין פה שום תרוץ קונספירטיבי. אני לא מסכים איתם וגם לא לא מסכים איתם. אני פשוט לא בא עימם במגע מתוך בחירה. אני חושב שדי ברור שלא מדובר פה בביביזם אלא בתיעוב של השמאל. ואני לי שום עניין לחפש תירוצים לתעב מישהוא. זה הרב שחוזר על המנטרה הזאת ללא קשר לעובדות.
        ביביסט היה מצדיק כל צעד של ביבי ( למשל תקציבים לערבים). אני רוב הזמן כועס עליו בגלל הפחדנות שלו מהשמאל ומהעולם אבל כנראה את הרב לא מעניינות העובדות והוא החליט שלשינאת השמאל חסר הנאמנות קוראים ביביזם.
        זו בדיוק הנדסת תודעה
        יש לי חושים מצויינים לראות אם מישהוא אומר משהוא ( והוא כלל לא הקדיש מחשבה לנושא) בגלל שהוא באמת חושב ככה או בגלל פחד מהחברה בתוכה הוא חי כדי לא להחשב חריג ( משוגע או כופר). הקולגה ההיא היא דוגמא מצוינת ואני מכיר המון אנשי שמאל וכולם כאלו ללא יוצא מן הכלל. וזה אומר דורשני. לא חשבתי שגם הרב יהיה אחד מהם.
        אני לא מבין מה הקטע להיות באמצע בין הימין ושמאל ולנסות למצוא דיאלוג. לא צריך לכפות על דבר בכל. כאמור עם שוטים לא נוהגים. למה אני צריך דיאלוג עם אנשים שבברור הם חסרי דעה ( הרב קרא להם היסטריים. הם לא מקשיבים. כלומר כסילים)

  21. מעט קשה לבקר מאמר שיש בו דבר והיפוכו כמעט בעל ענין, לדוגמה, היחס שלך לתקציבים לערבים, שבה אתה טוען דבר והיפוכו כמעט באותה שורה, סתירה שאתה עצמך שמת לב אליה, והצלחת (?) להנפיק איזה תירוץ דחוק לסתירה מיניה וביה.
    אתה כנראה נמצא בתקופה, מבחינתך, שמה שחשוב לך לעת כזאת הוא, לשחק את תפקיד המבוגר האחראי (על פי מה שנראה לך שמבטא את התפקיד)

    1. אני חושב שהקושי שלך לבקר את הדברים נובע ממגבלות קשות שלך בהבנת הנקרא. האם זה חוסר באינטליגנציה או מגמתיות ביביסטית טיפוסית? איני יודע.

    2. אני רק מצטט
      “כדאי להזכיר את מה שהתברר בימים האחרונים, שהממשלה הזאת פועלת להשארת תשתית הסלולר מהדורות הישנים (לטובת הטלפונים ה’כשרים’), באופן שלא יאפשר למדינה להתקדם לדור 4-5 שדרוש למכשירים המהירים והחדישים, מה שיפגע קשות בנו וגם בתוצר.”

      אתה מוזמן לקרוא שהשר דווקא אישר סגירה….

  22. הגם שתהום מבוימת פעורה בינינו, בין אמונותינו , הרי דחייב אני להודות כי קריאת מאמריך הנאה צרופה היא, תמיד למוחי, לעתים לליבי .

  23. איבדתי אותך כאן
    “לא הזכרתי את ראש הממשלה המסית והמושחת שקיבלנו שוב.”

    חוסר ענייניות ושימוש בשפת הרלביסטים

    מצטער

  24. שוב תודה על דברים נפלאים. יישר כוחך.

  25. הנה שתי דוגמאות נחמדות לפרדוקס האפלייה:
    https://g.kipa.co.il/1150213/w/

    שרקי שיתף: “חברים אנחנו משתגעים. ידיד קרוב שלי, בחור משכיל וסקרן, איש ספר אמיתי, וכן, גם עם זקן וכיפה, מעדכן כעת מתל אביב”. שרקי הוסיף צילום מסך ששלח לו החבר בו סיפר, נכנסתי כעת לחנות הזאת, האיש פשוט גירש אותי מהחנות . “אין פה ספרי דת”, ניסיתי לומר לו שלא לא באתי בשביל ספרי דת, “זה סוג של אמירה”, כשיצאתי עשה לי אצבע משולשת”. שרקי הגיב: “אני מזועזע”.

    סערה ברשת: “נפטרתי מלקוחה חרד”לית ימנית כי לא יכלתי לסבול את הדעות שלה”
    בעלת עסק סיפרה כיצד חדלה לתת שירות ללקוחה רק משום שהיא “חרד”לית ימנית”, כלשונה.
    https://www.inn.co.il/news/590007/?utm_source=whatsapp&utm_medium=social&utm_campaign=share&utm_content=1674564993397

השאר תגובה

Back to top button